|
||||
|
||||
למרות שעל הדו"ח (מ 2013) חתומים אנשי מקצוע בעלי שם, הקריאה בו העלתה בי תחושות מוזרות. ההנחות שבו התגלו שגויות עד אחת. בנוסף המדינה אצלו נגמרת בתל אביב. |
|
||||
|
||||
במלים אחרות- לא אתפלא אם משפחת לבנת היתה תורמת גדולה למוסדות שבהם כיהנו הכותבים. |
|
||||
|
||||
זו קריאה ארוכה; האם אתה יכול להשוות את הדו"ח ההוא לגילוי הדעת החדש? האם אתה יכול להצביע על שגיאות בגילוי הדעת החדש? |
|
||||
|
||||
זו כנראה לא שגיאה, אבל זה מאד משונה: > מכולה שהגיעה באונייה מים סוף, תעבור תחילה למשאית, שתיסע למסוף הרכבת. שם יהיה צריך להניף את המכולה אל הרכבת. זהו תהליך ארוך ומסורבל: 12 תחנות בדרך בסך הכל לעומת מעבר רצוף, חלק ונוח של אוניות גדולות יותר בתעלת סואץ. זה ייקח כמעט חודשיים של מסע לעומת 21 יום דרך מצרים. נניח ש"כמעט חודשיים" זה עיגול למעלה של 45 ימים. עדיין, מה קורה בכל הזמן הזה? |
|
||||
|
||||
ואני לא הבנתי מהן ה-12 תחנות שבדרך. |
|
||||
|
||||
יש שם תחשיב מפורט שערך מישהו בעל שם בתחום הספנות, לגבי הזמן והעלות של העברת מכולה בגשר היבשתי (מהנמל הקיים לתחנת רכבת צפונית, ומשם לאשדוד). יצא לו זמנים ומחירים מופרזים לעומת המעבר בסואץ. אני חושב שיותר פשוט למצוא גשר יבשתי שקיים בעולם ולראות כמה זה שם. |
|
||||
|
||||
גילוי הדעת החדש משתמש בדו"ח ההוא כרפרנס ולא ראיתי שמעלה נקודות חדשות. הדו"ח ההוא נכתב לפני שבנו את נמה"ת רמון, ולא התייחס במלה ל 100 אלף המכוניות המיובאות שעולות במשאיות מדי שנה מאילת. הוא לא התייחס לתושבי חיפה והצפון, עבורם זמן הנסיעה לאילת גדול יותר. אציג זאת בדרך הכי פשוטה- בשנה האחרונה טסתי 4 פעמים לחו"ל מנתב"ג ובכל פעם בחרתי להגיע ולחזור ברכבת. עד כדי כך שהשתדלתי ככל יכולתי לא לחזור ביום ששי בו מעשה שטן הרכבות לנתב"ג לא פועלות. אתמול בבוקר המאוחר נסעתי ברכבת לתל אביב וכמעט מחצית מהנוסעים היו עם טרולי (רמז). ואני עוד מאלה שאוהבים לנהוג. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שהחברה להגנת הטבע לא לגמרי ישרה והגונה כשהיא דנה באספקט הכלכלי, ומנסה לגייס אותו לצידה כשמה שבאמת מעניין אותה הוא (וכך צריך להיות) האספקט הסביבתי. בנוגע לאספקט הסביבתי, אחד הטיעונים שלהם שלדעתי מצריך עיון נוסף הוא זה שהמסילה תדרוש סכרים על נחלי הערבה. הם אומרים שזה ייקח מים מהמערכות האקולוגיות הקיימות. זה נכון, אבל המים האלה לא ילכו לאיבוד, הם ייאגרו. יש לזה תקדים, מתוצרת מקורות: ליד עין יהב יש מאגר שנוצר כתוצאה מסכר של מקורות. הייתי שם, והוא פנינה של טבע עם צמחייה ייחודית וציפורי מים לאורך חודשים ארוכים בשנה. בעלי החיים, בוודאי הגדולים, יכולים פשוט לזוז קצת ולשתות ממקום אחר. עכשיו, סביר שהפנינה הזו באה על חשבון נחל הערבה; ויש מקום לטענה שכל התערבות, גם אם היא לכאורה רק מזיזה את המשאב ממקום אחד לאחר, יש בה פוטנציאל הרס יותר מאשר פוטנציאל תועלת, ואנחנו לא יכולים לדעת מראש. אבל אני חושב שזה דורש לפחות את ההתייחסות הזו, ולימוד לקח אם אפשר מעין יהב. |
|
||||
|
||||
רק לציין את הנקודה הסביבתית שבה אני נוטה (עד שיוכח לי אחרת) להסכים לחלוטין עם החברה, ומבחינתי זה show stopper לכל הרחבה של הפעילות בנמל: שונית האלמוגים ורגישותה. אם היא תיכחד ממילא (ר' הקישור העגום של שכ"ג) אז אפשר לדבר, אבל כל עוד יש לה תקווה, יש לנו אחריות כלפי העולם לאתרג אותה. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שבטווח הארוך החותם העמוק ביותר שלו יהיה צורת הפועל של המילה אתרוג? |
|
||||
|
||||
נכון (-: |
|
||||
|
||||
אנחנו באמת לא יודעים |
|
||||
|
||||
דברתי עם חכמי חלם, הם ממליצים להעביר את תל אביב לאילת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |