 |
|
 |
||
|
||||
 |
ממתי סיכון גבוה זה דבר חיובי? ואם הוא כל כך חיובי למה נתנו להורים לבחור מלכתחילה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מכיר את כלל האצבע ש"אחוז המניות בתיק שלך אמור להיות 100 פחות גיל המשקיע"? שים במשוואה גיל של ילד ותקבל את התשובה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כלל שנובע מהאמונה הטפלה שמניות תמיד ישיגו תשואה גבוהה מאג"ח בטווח הארוך, והיא תהיה גבוהה יותר ככל שהטווח ארוך יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי המונח ''כלל אצבע'' מכיל בתוכו את ההנחה שהוא לא תמיד נכון. הוא נכון רוב הזמן לרוב האנשים. לא אשלח אותך לעשות סטטיסטיקה כמה עשורים אחורה, אבל אמפירית נדמה לי שהכלל הזה הוא כלל לא רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וע"ש: למיטב הבנתי הילדים הללו לא משקיעים לפנסיה שלהם. אופק ההשקעה הוא 20 שנה לכל היותר. ולפי אותו כלל אצבע האם בגיל 15 הם כבר צריכים לעבור לתיק סולידי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופק ההשקעה הוא 20 שנה לכל הפחות, למיטב הבנתי. הם יכולים להמשיך להשקיע אני מניח אם לא יוציאו את הכסף מיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אותי זה הקפיץ בהתחלה. אבל אני חושב שאפשר להצדיק את השילוב1 על-ידי מודל כלכלי-אתי כזה: מבין קבוצת אנשים שמבינים את כל ההשלכות לאשורן, הרוב יעדיפו סיכון גבוה לטווחי הזמן של החיסכון הזה. מיעוט יעדיפו סיכון נמוך. זו העדפה סובייקטיבית-רגשית, וצריך לכבד אותה, לכן יש לתת בחירה. בפועל רוב האנשים לא מבינים את כל ההשלכות לאשורן, או סובלים מהטיות קוגניטיביות-רגשיות ידועות (שנאת סיכון, העדפת ברירת מחדל, קושי לדחות סיפוק בטווח הקצר לטובת הטווח הארוך - האחרון רלוונטי לתוספת 50 השקלים), שגורמות לכך שרובם יבחרו סיכון נמוך. כדי לפצות על כך בא תיקון ברירת המחדל, ומה שמדברים עליו במחקר המקושר, של nudges (בעברית - ניג'וסים?) מתחום הכלכלה ההתנהגותית בכיוון הסיכון הגבוה - כדי לקרב אותנו או למצב של החלטות מיודעות יותר במקרה הטוב, או למצב של החלטות לא-מיודעות אבל קרובות יותר למה שהיו ההחלטות אילו היו מיודעות (שזה כבר אזור אפרפר-משהו מבחינה מוסרית, אבל לדעתי אפור בהיר למדי). 1 אם רוצים להצדיק אותו, ומשעים את החשד ללוביזם של הבנקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אתפלא אם בסוף יקרה התסריט הבא שיגרום לכך שהשינוי יצא שכרו בהפסדו: אחרי שהמשקיעים ה"זהירים" הפסידו שש שנים של תשואות חלומיות בשוק המניות, השינוי יחול בדיוק בשנה שבה השוק מוציא אוויר1 ויורד, הם יחטפו על הראש ירידות דו-ספרתיות בשנה אחת ובמשך עשרים השנים הבאות הם יברחו ממניות כמו מאש (וכמובן יפסידו את התשואות החלומיות של ההתאוששות אחרי הירידות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר דומה קרה עם ההגבלות של בנק ישראל על משכנתאות ברבית צמודה לפריים. במשך תשע שנים הגביל בנק ישראל את המשכנתאות הצמודות לרבית הפריים (שהוא עצמו קובע) ל 33% בלבד מסך המשכנתא, מהלך שעלה ללוקחי המשכנתאות מיליארדים, אולי עשרות מיליארדים, בריבית גבוהה יותר ששילמו. בסוף 2020 הקל בנק ישראל את המגבלה ל 66% מסך המשכנתא, ועכשיו כל אלה שהסתערו על הריביות הזולות ב 2021 הולכים לסבול מעליות הריבית (או למחזר בריביות גבוהות בהרבה ממה שהיו מקבלים לפני שנה). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |