|
יש לי ניסיון לא זניח עם כלבים1, והאינטואיציה שלי עומדת בניגוד גמור לשלך. אמנם נשמע לי סביר שיש איזשהו הבדל אינהרנטי באופי ובאגרסיביות של גזעים שונים2, אבל אני די מפקפק בכך שההבדל בין הגזעים גדול במיוחד ביחס לשונות בין כלבים אינדיבידואלים, ואני ממש משוכנע שכל הבדל כזה בטל בשישים ביחס להשפעה של חיברות ואילוף.
באשר לסיפורך: אתן כקונטרה את הכלב הנוכחי שלי. מדובר בגוש ידידותי וחברותי שבעשר השנים שאנחנו מכירים אפילו לא העלה על דעתו את האפשרות לתקוף אף אדם או כלב אחר, אבל גם הוא נוהם, כחלק מרוטינת המשחק שלו, באופן שכנראה היה נראה לך כמו הפגנת אגרסיביות בלתי-ניתנת לערעור3. אז לא הייתי ממהר לקפוץ למסקנות על סמך התצפית שאתה מתאר.
1 כחובבן, אני לא מאלף או וטרינר. הרזומה שלי: מילדותי המוקדמת ועד היום (פרט לכמה הפוגות) תמיד הרכב משפחתי הגרעינית היה מיקס של הומו-סאפיינס וזאב-אפור. בנוסף אירחתי בביתי, במסגרת אומנה או בייביסיטינג (לתקופות משתנות שאורכן הטיפוסי היה כמה שבועות), מספר דו ספרתי של כלבים מאד שונים זה מזה במוצא, בגודל, בגיל ובאופי (כנראה לא יותר מ-40, די בטוח שיותר מ-20). אסייג ואומר שההכירות שלי עם כלבים גזעיים היא שטחית. 2 ובוודאי שבתכונות פיזיות, כמו מהירות, משקל או כוח. 3 אילוסטרציה.
|
|