|
||||
|
||||
בסוף השנה שעברה, כאשר בכל מקום אנשים פרסמו את רשימות הקריאה שלהם ואני נוכחתי שאין לי מושג מה בעצם קראתי לאחרונה אם בכלל - החלטתי לתעד את הספרים שאני קורא. נראה לי שאאמץ את ההרגל הזה. פרוזה - * 𝗧𝗵𝗲 𝗣𝗮𝗽𝗲𝗿 𝗠𝗲𝗻𝗮𝗴𝗲𝗿𝗶𝗲 (𝗞𝗲𝗻 𝗟𝗶𝘂) / Speculative fiction (short stories) / A bit gimmicky, but worth reading. Some stories are quite good. לא-פרוזה -* 𝗙𝗶𝗰𝗰𝗶𝗼𝗻𝗲𝘀 (𝗝𝗼𝗿𝗴𝗲 𝗟𝘂𝗶𝘀 𝗕𝗼𝗿𝗴𝗲𝘀) / Speculative fiction (short stories) / Nothing I can add. * 𝗧𝗵𝗲 𝗬𝗲𝗮𝗿'𝘀 𝗧𝗼𝗽 𝗛𝗮𝗿𝗱 𝗦𝗰𝗶𝗲𝗻𝗰𝗲 𝗙𝗶𝗰𝘁𝗶𝗼𝗻 𝗦𝘁𝗼𝗿𝗶𝗲𝘀 𝟯 [𝗔𝗹𝗹𝗮𝗻 𝗞𝗮𝘀𝘁𝗲𝗿 (𝗲𝗱𝗶𝘁𝗼𝗿)] / Science fiction (short stories) / Mostly bad. * 𝗪𝗶𝗹𝗱 𝗖𝗮𝗿𝗱𝘀 𝗜 (𝗚.𝗥.𝗥. 𝗠𝗮𝗿𝘁𝗶𝗻, 𝗘𝗱𝗶𝘁𝗼𝗿) / Superheroes / Surprisingly(?) good. A fun read. * 𝗧𝗲𝗿𝗮𝗻𝗲𝘀𝗶𝗮 (𝗚𝗿𝗲𝗴 𝗘𝗴𝗮𝗻) / Science fiction / Egan is a prophet. His scriptures are ethereal. * 𝗢𝗰𝗲𝗮𝗻𝗶𝗰 (𝗚𝗿𝗲𝗴 𝗘𝗴𝗮𝗻) / Science fiction (short stories) / Egan is a prophet. His scriptures are ethereal. * 𝗚𝗹𝗮𝘀𝘀𝗵𝗼𝘂𝘀𝗲 (𝗖𝗵𝗮𝗿𝗹𝗲𝘀 𝗦𝘁𝗿𝗼𝘀𝘀) / Science fiction / Meh minus, if that. * 𝗔𝗿𝗰𝗮𝗱𝗶𝗮 (𝗜𝗮𝗶𝗻 𝗣𝗲𝗮𝗿𝘀) / Speculative fiction / Thrilling and very original. Highly recommended. * 𝗧𝗵𝗲 𝗟𝘆𝗶𝗻𝗴 𝗟𝗶𝗳𝗲 𝗼𝗳 𝗔𝗱𝘂𝗹𝘁𝘀 (𝗘𝗹𝗲𝗻𝗮 𝗙𝗲𝗿𝗿𝗮𝗻𝘁𝗲) [Hebrew Translation] / Prose / Entertaining. And similarly to the Neapolitan novels - it’s somehow decent literature instead of the lowbrow soap opera it should have morally been (but also, pretty much more of the same). * 𝗧𝗵𝗲 𝗘𝘃𝗲𝗻𝗶𝗻𝗴 𝗮𝗻𝗱 𝘁𝗵𝗲 𝗠𝗼𝗿𝗻𝗶𝗻𝗴 (𝗞𝗲𝗻 𝗙𝗼𝗹𝗹𝗲𝘁𝘁) [Hebrew Translation] / Historical fiction / Literary junk, badly written and borderline pornographic. Yet, here I am, at the fourth book of the sequence. * 𝗤𝘂𝗮𝗻𝘁𝘂𝗺 𝗥𝗲𝗮𝗹𝗶𝘁𝘆 (𝗝𝗶𝗺 𝗕𝗮𝗴𝗴𝗼𝘁𝘁) / Popular science (Physics) / Trite and stuffy. Bah.
* 𝗢𝘂𝗿 𝗠𝗮𝘁𝗵𝗲𝗺𝗮𝘁𝗶𝗰𝗮𝗹 𝗨𝗻𝗶𝘃𝗲𝗿𝘀𝗲 (𝗠𝗮𝘅 𝗧𝗲𝗴𝗺𝗮𝗿𝗸) / Popular science (Physics) / Intriguing. I had better and more challenging debates with this book while reading it, than most of the debates I had with actual people. * 𝗢𝗻 𝘁𝗵𝗲 𝗛𝘆𝗽𝗼𝘁𝗵𝗲𝘀𝗲𝘀 𝗪𝗵𝗶𝗰𝗵 𝗟𝗶𝗲 𝗮𝘁 𝘁𝗵𝗲 𝗕𝗮𝘀𝗲𝘀 𝗼𝗳 𝗚𝗲𝗼𝗺𝗲𝘁𝗿𝘆 (𝗥𝗶𝗲𝗺𝗮𝗻𝗻, 𝗝𝗼𝘀𝘁) / Mathematics and History of Mathematics (I’ve decided not to classify it as a “textbook”) / The original text is a very short transcription, whose groundbreaking originality and depth of far-reaching ideas are impossible to overstate. This is an annotated and expanded edition (by Jost). * 𝗕𝗲𝗵𝗮𝘃𝗲 (𝗥𝗼𝗯𝗲𝗿𝘁 𝗦𝗮𝗽𝗼𝗹𝘀𝗸𝘆) / Popular science (Biopsychology and Neuroscience) / The book has many flaws and problems, but it’s nevertheless an impressive masterpiece. * 𝗛𝗼𝘄 𝗪𝗲 𝗟𝗲𝗮𝗿𝗻 (𝗦𝘁𝗮𝗻𝗶𝘀𝗹𝗮𝘀 𝗗𝗲𝗵𝗮𝗲𝗻𝗲) / Popular science (Neuroscience) / A popular introduction to the neuroscience of learning and brain plasticity (not a "self-help" book). Informative and fairly interesting. * 𝗣𝗿𝗼𝗼𝗳𝘀 𝗮𝗻𝗱 𝗥𝗲𝗳𝘂𝘁𝗮𝘁𝗶𝗼𝗻𝘀 (𝗜𝗺𝗿𝗲 𝗟𝗮𝗸𝗮𝘁𝗼𝘀) / Philosophy and History of Mathematics / Not much as a philosophy text, but remarkable as a history and pedagogy book. I wish I had read it as an undergraduate. * 𝗔𝗴𝗮𝗶𝗻𝘀𝘁 𝗠𝗲𝘁𝗵𝗼𝗱 (𝗣𝗮𝘂𝗹 𝗙𝗲𝘆𝗲𝗿𝗮𝗯𝗲𝗻𝗱) / Philosophy and History of Science / Yeah, well... boring. Somehow. * 𝗧𝗶𝗺𝗲 𝗮𝗻𝗱 𝗖𝗵𝗮𝗻𝗰𝗲 (𝗗𝗮𝘃𝗶𝗱 𝗭 𝗔𝗹𝗯𝗲𝗿𝘁) / Scientific philosophy / Definitely interesting, but could use an editor or two. |
|
||||
|
||||
לגבי 𝗪𝗶𝗹𝗱 𝗖𝗮𝗿𝗱𝘀, אני מניח שקראת רק אחד מתוך 30 הספרים שבסדרה ולא את כולם (לא ציינת איזה מהם). |
|
||||
|
||||
קראתי רק את הראשון (והיחיד ש-Wild Cards היא הכותרת שלו, לא?). |
|
||||
|
||||
בעצם, אני רואה שאפילו כתבתי "Wild Cards I". |
|
||||
|
||||
וואלה, הצלחתי לא לשים לב. תמשיך לקרוא גם את הבאים? |
|
||||
|
||||
השני כבר נמצא אצלי, וכנראה אקרא אותו מתישהו השנה. אעצור כשאפסיק להנות (אני מתאר לעצמי שזה יקרה הרבה לפני הספר ה-30). |
|
||||
|
||||
נראה לי שאי אפשר להדגיש טקסט באנגלית כך שהוא יופיע מיושר לשמאל (אני מניח שהמילה "מודגש" מסמנת את הטקסט ככתוב בעברית). יש אפשרות לעשות משהו בקשר לכך? אני מנחש שלאפשר לכתוב ... ו-<link ...> וכו' בנוסף ל-<מודגש...> ו-<קישור...> עשוי להיות hack קל למימוש שיפתור את הבעיה ברוב (גם אם לא כל) המיקרים. אני גם מנחש, בעצם, שאתם לא זקוקים לניחושים שלי. |
|
||||
|
||||
"מילות הקסם" הן link ו-bold, באותיות קטנות. |
|
||||
|
||||
בשמחה, וסליחה שנדרשה שנה לתיקון של דקה ומחצה. |
|
||||
|
||||
אם כבר, אפשר בבקשה לגלות את זה לכותבים בטקסט שכאן מתחת להודעה? לדוגמה: כדי להדגיש טקסט, למשל האייל הקורא, הקלידו <מודגש האייל הקורא> או <bold moose> |
|
||||
|
||||
וכמובן תודה על הוספת מילות הסימון באנגלית. |
|
||||
|
||||
מרשים ביותר. |
|
||||
|
||||
מה מרשים? וחוץ מזה, איפה רשימת הקריאה שלך? ושל כולם, בעצם? זו הזדמנות לקבל רשימה מרוכזת של המלצות קריאה. שתפו! |
|
||||
|
||||
התשובה על השאלה השניה שלך נעוצה בתשובה על הראשונה. מלבד "to explain the world" של ויינברג לא קראתי השנה שום ספר שאת שמו אני מוכן לגלות לציבור. |
|
||||
|
||||
אני מסתכל בהערכה על הרשימות פה ובנוסטלגיה על התקופה בה הייתי קורא הרבה. גם אצל אחרים יש ירידה כזו? מה הגורמים המשפיעים? גיל? קריירה? הורות? קורונה? |
|
||||
|
||||
* הפקטור עם ההשפעה הגדולה ביותר לחיוב על הרגלי הקריאה שלי: כאשר הפסקתי, כמדיניות, להכניס "מסכים" (סלולרי או טאבלט) לחדר השינה. הם מוטענים בלילה בחדר אחר. * הפקטור עם ההשפעה הגדולה ביותר לשלילה על הרגלי הקריאה שלי: מלטונין. לא הבחנתי בהשפעות משמעותיות לאור שינויים בגיל, קריירה, הורות או קורונה. אבל גם לא חיפשתי במיוחד. |
|
||||
|
||||
חוץ מספר או שניים, את כל הספרים ברשימה שלי קראתי ממסך. קריאה ממסך היא כל כך הרבה יותר נוחה, שנראה לי שעצם קיומה של האפשרות הזאת גורמת לי לקרוא הרבה יותר. |
|
||||
|
||||
אני מבין את הגישה הזו, וניסיתי לקרוא באמצעות כל מיני אמצעים טכנולוגיים. אין לי הסבר או אידיאולוגיה, ואני אפילו קצת מופתע ממצב העניינים הזה - אבל זה פשוט לא מסתדר לי, ואני קורא (כמעט) רק ספרים מודפסים על נייר. (כנ"ל לגבי אודיו-בוקס.) אפרופו אמצעים טכנולוגיים - שכחתי עוד פקטור שהשפיע מאד לחיוב על הרגלי הקריאה שלי: משקפי קריאה. זו הייתה משוכה פסיכולוגית, אבל היה שווה לעבור אותה. |
|
||||
|
||||
בעיקרון גם אני כבר צריך משקפי קריאה, אבל עוד יתרון של קריאה ממסך הוא האפשרות להגדיל את הגופן לפי הצורך, כך שאני עדיין דוחה את הבלתי נמנע. |
|
||||
|
||||
כמוני כמוך, ולא סתם מסך אלא מסך הקינדל החביב שלי. |
|
||||
|
||||
גורמים משפיעים לפי סדר יורד: 1. ילדים. 2. ילדים. 3. ילדים. 4... |
|
||||
|
||||
מזל טוב! (מקווה שלא כל השלושה נולדו השנה). |
|
||||
|
||||
תודה רבה! יש שתיים :-) התשובה שלי לעיל לא היתה משתנה גם עם ילד אחד... |
|
||||
|
||||
אצלי לא חל שינוי של ממש במספר השעות בהן אני קורא, אבל יש שינוי מדכדך למדי בחומר הקריאה. לדעתי הגורם העיקרי שמשפיע על זה אצלי הוא הגיל - וספציפית השפעת הגיל על הזכרון. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני זוכר, אני לא זוכר. מאז ומתמיד הזכרון שלי היה גרוע. אבל כשזה נוגע לספרות, זה בעיני פיצ'ר ולא באג: לספרים (מוצלחים) אני חוזר שוב, ונהנה מהם מחדש כמעט כמו בקריאה הראשונה. אמנם עם מספר החזרות לאותו ספר האפקט הולך ודועך, אבל אני לא חושב שאי פעם הגעתי למצב בו אחרי כמה שנים בודדות אני עוד זוכר מספיק פרטים כדי לפגוע באופן משמעותי בחווית הקריאה החוזרת. |
|
||||
|
||||
לגבי חזרות לספרים, אצלי חלק מהכיף דוקא נובע מהיתקלות חוזרת בקטעים מוכרים ואהובים . קצת כמו עם תקליטים. |
|
||||
|
||||
פתיל חביב בנושא: תגובה 558418 |
|
||||
|
||||
יאה ונאה. פעם הייתי נוהג להשתמש ברשימות הקריאה בסימניה כדי לעשות סדר בספרייה בבית ובמחסן. כמו במה חדשה שעשתה לנו סדר בכל מה שכתבנו למגירה,לפח ולדף האחורי 1 ----------- 1 -אבאש'ך ערומקו? -כשתגדל תדע. |
|
||||
|
||||
𝗧𝗵𝗲 𝗬𝗲𝗮𝗿'𝘀 𝗧𝗼𝗽 𝗛𝗮𝗿𝗱 𝗦𝗰𝗶𝗲𝗻𝗰𝗲 𝗙𝗶𝗰𝘁𝗶𝗼𝗻 𝗦𝘁𝗼𝗿𝗶𝗲𝘀 𝟯 של איזו שנה? |
|
||||
|
||||
הזכרת את אלנה פרנטה. קראתי עכשיו בתרגום עברי את הכרך הרביעי של החברה הגאונה (הרומנים הנפוליטנים). התרגום של אלון אלטרס זכה להרבה ביקורת. אני יכול לנחש למה. במקור יש הרבה משחק בדיאלקטים מקומיים, בפרט הנפוליטני. בעברית אין לכך שום סימן. לי זה לא הפריע יותר מדי. התרגום שוטף וקולח ומרגע שלוקחים את הספר לידיים, קשה להניח אותו. אל תניחו לאניני הטעם למנוע מכם את הספרים האלו. זהו רומן כבד וארוך (1800 עמודים) מן הסוג הישן. הרומן מתאר פרשת חברות בין שתי נשים יוצאות דופן המשתרעת על 60 שנים של היסטוריה חברתית ופוליטית איטלקית. הרומן משלב בסיפור אוסף רחב של דמויות משנה מחייהן של הגיבורות ועוסק במגוון רחב של נושאים מחיי החברה האיטלקית ובכלל: פוליטיקה, סוציאליזם, טרור פוליטי, פמיניזם, יחסים בין נשים לגברים, בין הורים לידים, מעמדות חברתיים (פריבילגים לעומת מה שמכנה אחת הדמויות בספר פלבאים), כתיבה, ספרות, אקדמיה, היסטוריה ומיתולוגיה עירונית. בכל הספר שזורות בשולי הסיפור, אמירות חברתיות של סופרת חכמה. לאוהביה ומעריציה של המספרת האיטלקית הגדולה אלזה מורנטה, חובה. מרתק איך מסורת וכישרון ספרותי מעבירים דגל מדור לדור. מאחר ואלנה פרנטה הוא פסבדונים שבחרה הסופרת הנעלמת, אני מניח שהקשר אינו מקרי. |
|
||||
|
||||
בהקשר זה, הרשו לי להמליץ גם על סדרת הטלביזיה האיטלקית של HBO, ע"פ הספר. עד כה יצאו 3 עונות ע"פ 3 הכרכים הראשונים. לדעתי, הסדרה אפילו טובה יותר מן הספרים בהיבטים מסויימים, למשל פסקול מצויין. הסדרה לא נאמנה לספרים ב-100%, אלא יש בה שינויים קטנים שכנראה מתחייבים מן המדיה, אבל בעיקר היא מדגישה תימות שונות של הסופרת שבמהלך קריאה בספרים קל לפספס. מאחר והסופרת חתומה גם על התסריט, מן הסתם, ההדגשים החדשים אינם מנוגדים לכוונותיה. לפני שקראתי, היה בי חשש מסויים. הרומן מתואר גם כרומן פמיניסטי וחששתי שיהיה מדובר בפמפלט אידאולוגי במסווה של רומן. הרומן בהחלט עוסק בפמיניזם וזוג הגיבורות שלו הן דגמים מנוגדים של נשים פמיניסטיות. דוקא הניגוד בין שתי הגיבורות מדגיש את המורכבות של הפמיניזם בנוסח פרנטה. בעוד שהגיבורה המספרת כותבת ספרים העוסקים בפמיניזם, הגיבורה שמספרים עליה מצטיינת דוקא במחיקה. פרנטה מציגה פמיניזם עמוק ומנומק ולא צדקני או סנסציונלי. הפמיניזם של פרנטה אינו אמזוני אלא רואה בפמיניזם תוצאה והשתקפות של היחסים הבינזוגיים. מה שאני לקחתי מן הרומן של פרנטה הוא שהפמיניזם אינו אידאולוגיה חובקת כל, אלא כמו הסוציאליזם, הספרות והאקדמיה, מבנים אבסטרקטיים שמאחריהם מסתתרים הכוחות האמיתיים של החיים: האלימות, האהבה והשנאה, המעמדות החברתיים, ההשכלה, הזהות והבחירה. הפמיניזם כמו הסוציאליזם, יכול להיות באותה מידה גם אמירה עמוקה על החיים וגם כזב וכישוף המחפים על חוסר אותנטיות. באחרונה התפרסם כאילו נחשפה זהותה של הסופרת כמתרגמת מגרמנית לאיטלקית בשם אניטה ראיה (או בעלה או שניהם ביחד) ממוצא יהודי. הביוגרפיה של המתרגמת אכן מתאימה מאד לפרופיל המשוער של הסופרת. אם מותר להוסיף את נקודת המבט היהודית, הייתי מנחש שהזיהוי שגוי. אם להסתמך על סופרים איטלקים קודמים (אלזה מורנטה, נטליה גינזבורג) ממוצא יהודי, קשה להאמין שסופרת כזו תכתוב רומן מפורט ועב כרס כל כך מבלי שתופיע בו נקודה יהודית ולו ברמז. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם באניני-הטעם התכוונת אלי, אבל אם כן אז - (א) תודה :) (ב) לא ניסיתי למנוע מאיש את הספרים האלו: נהניתי מהם, ואני ממליץ עליהם. אני כן מודה שהם אתגרו את האבחנה, אותה בטעות חשבתי שאני מבין, בין "אופרת סבון" ל-"ספרות יפה". בעוד שבזמן הקריאה היה קל לזהות שהספרים שייכים לסוגה השנייה לעומת הראשונה, הגורמים הספציפיים האחראיים לכך נותרו תחומים בתת-ההכרה שלי. לכן אני אמנם ממליץ עליהם, אבל בהסתייגות: הם טובים מאד בעיני, אבל אני לא יודע לנמק זאת. |
|
||||
|
||||
אתה חושד בכשרים. לא ראיתי את ההתיחסות שלך. סדרת הספרים זכתה לפופולריות מרובה בין הקוראים ופחות בביקורת. אני מניח שההגדרה של אופרת סבון מתיחסת בין היתר לזמינותה לקהל הרחב ביותר. מבחינה זו, לא הספרים ולא סדרת הטלביזיה מתקרבים אפילו לסוגה זו. אולי כאן המקום להזהיר קוראים שאינם במיוחד בשאלות חברתיות ופוליטיות שאין להם מה להתקרב לספרים. הרומן משתמש בנאראטיב העלילתי כדי לתאר תמונה חברתית ופוליטית מפורטת וארוכת שנים. מי שמחפש רומן רומנטי לא ימצא אותו כאן. חיי הזוגיות של שתי הגיבורות הן מרכיב נכבד של העלילה, אבל קשה לי לראות איך יחסי הזוגיות הקשים והבלתי מספקים המתוארים ברומן הפמיניסטי הזה יתאימו להגדרות של אופרת סבון או רומן למשרתות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |