בתשובה להפונז, 02/11/21 18:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תזכיר לי? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(: תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת קצר מהנוסח המוכר לי, אבל אכן זה הצ'יף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש הווריאנט על השייך הבדואי בסיני1 שידע תמיד את מזג האויר הצפוי וקציני צה"ל היו באים אליו לעתים קרובות לדעת מה צפוי. יום אחד הוא אמר להם שאינו יודע מה יהיה מזג האויר מחר. - מה קרה? שאלו. - התקלקל לי הרדיו. _________ 1- אכן, לא הבדיחה החדשה ביותר בשוק. יש בכלל בדיחות חדשות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אבחנה אוטומטית אני חושב שקראתי בסביבות 2008, שנת פרסומה בדף הזה ברוטר, ואני לא יודע למה אבל יש לי הרגשה שהיא היתה די טרייה אז. היא בעיני אחת הטובות (הניסוח ברוטר לא אופטימלי בבחירות המילוליות הקטנות, מתנצל על הקלקול המסוים), והטרנדים הטכנולוגיים רק עושים אותה יותר אקטואלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הכרתי אותה בווריאנט שונה כשהייתי נער, כלומר בשנות ה-80 של המאה שעברה. כמובן שלא היה מעורב שם מחשב. זה היה בערך ככה: איש אחד בא לרופא ומתלונן על כאבי ראש שנמשכים כבר כמה זמן. הרופא נותן לו הפניה לבדיקת שתן. האיש מתעצבן ולא מבין מה הקשר, אז כדי לעבוד על הרופא הוא מערבב שתן של אישתו, של הבן שלו, של הבת שלו, של הכלב וקצת שמן מנוע מהמכונית ומביא למרפאה. למחרת הרופא מתקשר ואומר שהגיעו התוצאות: לאשתך יש מחלת מין, הבן שלך צורך סמים, הבת שלך בהריון, הכלב שלך עומד למות והמכונית צריכה לעבור אוברול (פעם היה דבר כזה, באמת). לא פלא שכואב לך הראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, תודה. כאן אני חושב שהגרסה המודרנית היא שיפור משמעותי. לא אתפלא אם את הגרסה שלך גם אני שמעתי כילד, והיא לא נחרטה בזכרוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר מתי נתקלתי בבבדיחה הזאת בפעם הראשונה, אבל זה היה מזמן. אגב, מצאתי את הנוסח המקורי (''המרפק כואבת'' רמז לכך שזאת לא בדיחה מבית היוצר של אליעזר בן יהודה) בכמה מקומות ברשת, אבל ללא תארוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שם, כמובן, גם בדיחות שלא הכרתי אבל משום מה עולה גם מהן ניחוח קל של נפטלין (ההוא מהבדיחה עם ''לא כל אחד פוגע''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי זכרון קלוש שמהבדיחה הזו למדתי מה זה Tennis elbow. אם נזקקת לעוד רמז לגבי בית היוצר וגו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבדיחה הזו רצה באימיילים כבר באמצע הניינטיז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו שאתה אומר, כנראה שגם אני קראתי את זה אז (עשר שנים, עשרים וחמש שנים, אותו דבר בשבילי). אני מניח שגם אמצע הניינטיז זה עמוק בתוך התקופה שבה כבר לא נוצרות בדיחות חדשות, לפי התחושה המקובלת ששכ''ג ביטא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב להיפך - אמצע הניינטיז והופעת האימיילים היתה תקופה שבה התוודעתי דרכם לשלל בדיחות שלא היכרתי קודם. מאז אמצעי התעבורה הרשת השתכללו, אבל הם פשוט ממחזרים שוב ושוב את אותם בדיחות ישנות1. (וברור שבדיחות אינטרנט למשל לא יכלו להיווצר לפני הניינטיז, למשל). 1 לא נעים לומר, אבל הניינטיז כבר די ישנות, שלושים שנה לא הולכות ברגל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרג את הבדיחה. העטרך כנראה למד לספר בדיחות מספר הבדיחה והחידוד של דרוינוב | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |