בתשובה לאריק, 29/04/21 23:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הערה צדדית: הבעיות והתחלואים (הה!) של השיטה הקיימת אינם סיבה טובה להשתמש בשיטה אחרת שגרועה ממנה בהרבה. תאר לעצמך שבגלל המסלול המשונה של כוכב חמה היו מחליטים לחזור למודל הפתולמאי... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שההשוואה בין רפואה-מבוססת-תזונה לבין מסלולי כוכבי לכת היא קצת דיכוטומית מדי ולכן משטחת את הטיעון. בעיית מסלולי כוכבי הלכת קלה לפתרון עשרות (הה,מיליוני) מונים מפתרון בעיות שקשורות לביולוגיה של מערכת אנושית. משוואה קטנה פותרת את הראשונה, ומחשב על עדיין לא פותר (חלק מהבעיות של) השנייה. לכן, אם מישהו אומר לך שכשיש לך גידול סרטני תאכל חילבה במקום ללכת לניתוח, קל לומר שהוא טועה כמו אפיציקלים מול דיפרנציאליים. אבל בענייני תזונה למשל, מסתבר שקשה הרבה יותר להתקדם, כולל לעשות ניסויים אמפיריים תקפים, ולכן יש יותר משקל ל'ניסויים אמפיריים' פחות מדעיים, לפחות עד שיש מידע מדעי אחר (ולא במקום). לראייה - כשל השומנים/פחמימות כנראה גבה בעשורים האחרונים יותר מתים מאשר עשר קורונות. אם מי שכבר חמש עשרה שנה מכיר את התיזה ההפוכה - פחמימות זה רע, שומנים זה טוב - היה מחכה שהרפואה תתעדכן, יש סיכוי שזה כבר היה מאוחר מדי בשבילו. לכן נראה שהשטחים האפורים - אלה שבהם גם לרפואה עדיין אין תשובות טובות - מאפשרים יותר פתיחות לפתרונות נוספים שאולי חלקם גם יתגלו כמועילים בהמשך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אנלוגיה לא מתימרת להיות העתק 1:1. אין צורך לספר לי על מצבם הקשה של מדעי התזונה (אגב, John P.A. Ioannidis שצוטט שם התחרפן לגמרי בענייני הקורונה) אם נותנים אמון באתר שמרן שעצם שמו מצביע על קיבעון מחשבתי וראיה צרה (אני לא מכוון את זה אליך). ב-תגובה 651496 אני מגלה סנטימנט דומה, למשל "ההמלצות שניתנו בענייני תזונה ע"י כל הרופאים והדיאטנים היו מבוססות על מעט מאד עדות מחקרית רצינית" וב-תגובה 630773 "מכל המחקרים המבלבלים עולה שאף אחד לא באמת יודע מה הולך שם". הבעיה שלי היא עם אלה שאומרים שבגלל הבעיות הקשות של מדעי התזונה צריך להתייאש מהם וללכת עפ"י <"השכל הישר" או עפ"י ייעוץ אסטרולוגי. בניגוד לבדיחה הידועה, לא מרפאים צינון ע"י הדבקה בדלקת ריאות (ובמטותא, אל תנסה להפריך את האנלוגיה הזאת). גם תגובה 430124 ו-תגובה 630773 קשורות לעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו די מסכימים - רק שה'להתייאש' הוא בדיוק התפיסה הדיכוטומית שאני מדבר עליה. אני לא 'מתייאש' מהרופא שלי כשיש לי כאב גרון או בטן, ופעמים רבות אפילו לוקח בשמחה תרופות שהוא רושם לי (ולפעמים אפילו לפני שהוא רשם, שומו שמיים. אבל זה סיפור אחר). אבל זה לא מונע ממני לשתות תה חם עם ג'ינג'ר ולימון כשעולה בי חולשה שמאיימת להפוך למחלה, ולעיתים זה עוזר (זה או הפלסבו). וכשאני מקבל המלצה תזונתית ממטפל לא-כל-כך קונבנציונלי, לעיתים אני מנסה אותה ורואה אחרי כמה שבועות האם היא מועילה לי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |