|
||||
|
||||
2 מעורר אצלי עניין בנושא הקשר בין יופי ומורכבות (לא רק בספורט). אני חושב שלמרות שהחלוקה של ירדן מאוד מעניינת, היא חלוקה משנית - קודמת לה חלוקה, או דירוג, לפי מורכבות. את המורכבות ניתן למדוד לפי כמות החוקים, או האילוצים. הרי דעתי לגבי מספר דוגמאות: כדורסל יותר מורכב מכדורגל. ריצת מאה מטר פחות מורכבת מבייסבול. כדורעף פחות מורכב מפוטבול. ומה בדבר הקשר בין מורכבות ליופי? אני מקווה שלא השתמע מדברי שהקשר פשוט בעיני - להיפך. יכול להיות שהם בכלל אורתוגונליים. אבל בהקשר של הכדורגל אני חושב שהפשטות שלו מאוד אסתטית. אחרי צפייה של רבע שעה באחד ממשחקי המונדיאל, מבטי הזדגג ולפתע נהיתי מודע שבעצם מנסים להכניס את כדור יחיד לשער, ושמזה נובעים מיקום השחקנים, הכיוון שלהם, היכולות הטכניות שלהם וכו', ושמה שמגביל אותם מלעשות כן הם לא החוקים (פרט לעובדה שאסור להם לנגוע בכדור בידיים, ותחימה גיאמטרית פשוטה (והנבדל, שלדעתי הוא חוק מזיק)) אלא רק הקבוצה השניה (יש היגיון באמירה שעבירות פגיעה והענישה עליהן לא מגבילות את המשחק). כמובן (אני מקווה) שאת כל זה ידעתי גם קודם, אבל "להבין" שונה "מלדעת", וחוץ מזה ההקרנה של הכדור על כל המגרש, שכמעט יכולתי לראות, הייתה ממש הארה עבורי. אני מניח שבתהליך אבולוציוני די פשוט, הכדורגל הגיע לאיזושהי אופטימיזציה באסטרטגיה שלו, וכשמדובר על משהו שבנוי על כל כך מעט חוקים, אני בטוח שיש הרבה מה ללמוד מזה. ספורט אחר שאני מאוד אוהב לראות הוא פוטבול שגדוש בחוקים עד אפס מקום, ושם אפשר לראות איך המשחק והחוקים משולבים זה בזה לגמרי - בניגוד לכדורגל שנובע מהחוקים המעטים שלו. כדי להסביר את כוונתי,הנה דוגמא אחרת - כדורעף. הוא הרבה יותר מורכב מכדורגל מבחינת החוקים, ויש בו שני סוגים שלהם. חוקים כדורגליים (כמו מספר השחקנים, האיסור לגעת ברשת או לתפוס את הכדור) וחוקים פוטבוליים (כמו חילוף המגיש, שלוש נגיעות בלבד). בכדורגל עצמו יש שניים שלושה חוקים פוטבוליים: הנבדל, הפנדל, והקרן בתור התחלה. עכשיו, למה אני כופה את עצמי שוב על הקוראים היקרים? כי לדעתי, כל תוספת חוקים תגרע מכוחו של המשחק - גם אלו של ירדן וגם אלו של סמילי. יש לציין שאני דווקא אהיה מאוד להוט לראות את המשחקים של ירדן וסמילי משוחקים. (מכיוון שמדובר בטעם אישי, אני אפסיק כאן, לאחר שאעיר שיהיה מעניין לשער למה דווקא בארצות הברית הספורט הזה פחות אהוד, לעומת משחקים סבוכים בהרבה. ותחינה: שמישהו שמבין יסביר לי טיפה על קריקט) אהה, יגיד הקורא, זאת לא תשובה - את זה יכולת להגיד גם בלי הווידויים המשעממים שלך. |
|
||||
|
||||
ההערה השניה (שלי) הייתה אמורה להבהיר שאני לא רואה בתוספת חוקים (כמו אלה שהצעתי ואלה שירדן הציע) כדבר חיובי, משום שאני לא רואה ביופי (האסטתי, להבדיל מהאסטרטגי) כמטרה של הכדורגל (וכל זה היה להבהיר, ההצעה שכתבתי היא לא ''המשחק של סמילי''). |
|
||||
|
||||
זה היה בהיר כשמש - זה פשוט הזכיר לי. אני חושב שיופי הוא כן המטרה - אחרת אנשים היו יושבים ומסתכלים בטלוויזיה על הטלות מטבע. |
|
||||
|
||||
רק שניה, מה זה היופי האסתטי להבדיל מהאסטרטגי? נבחרת אחת יותר יפה מהנבחרת האחרת? איך זה בכלל קשור לחוקים? |
|
||||
|
||||
על הכדורגל של נבחרת ברזיל נהוג להגיד שהוא יפה, ז"א מהלכים אישיים מבריקים, יכולת אתלטית גבוהה, מערך התקפי שנבנה בעיקר על יכולת אישית של בודדים. להבדיל, על נבחרת איטליה נהוג לומר שהיא טקטית, ז"א מהלכים קבוצתיים מסודרים, הגנה (והרבה הגנה) מאורגנת (כולל שחקני התקפה), מלכודות נבדל (שעובדות), מערך טקטי (לפעמים, אפילו, בונקר) מסודר בו כל שחקן יודע את תפקידו בכמעט כל תסריט אפשרי (ואת תפקידם של שאר השחקנים). באותו אופן נהוג לומר שכדורסל יפה יותר מכדורגל (וNBA יפה יותר מכדורסל אירופי), פחות שחקנים (ויש מי שאומר שחוקי הכדורסל, כמו גובהו של הסל, מושכים שחקנים יותר יפים), יותר יכולת אתלטית (ופחות כושר, שים לב לאפשרות לעשות חילופים כמעט כרצונה של הקבוצה, להבדיל ממספר מאד מוגבל בכדורגל), מגרש יותר קטן, חוקים שנועדו לשמור על ההתקפה ולמנוע הגנה מסוגים שונים (בNBA אסור לעשות הגנה איזורית), חוקים שנועדו לעשות את ההתקפה יותר אסטתית (כמו שלוש נקודות מחוץ לקשת, לעומת נקודה בודדת מהפנדל שלהם, או ההכשרה של צעד וחצי) וכו' אנשים לא מסתכלים על כדורגל רק בשביל היופי, אלא בשביל העניין (להבדיל מהטלות מטבע), ההזדהות עם אחת הקבוצות, המתח, הדרמה, הקומדיה, האתגר האינטלקטואלי, תוגת המפסיד ושמחת המנצח. בשביל לראות יופי יש את ערוץ האופנה (או, בתקופה האחרונה, תמיד אפשר לעבור לערוץ הספורט ולראות תחרות גלישה על הקרח, או לערוץ 2 לראות את תחרות האופנה), אנשים תמיד יעדיפו (אני מאמין) משהו עם ערך נוסף על יופי ללא מהות. |
|
||||
|
||||
הפסקה האחרונה שלך, וליתר דיוק הסיבות שנתת לצפיה בכדורגל, מאוד מוצלחת בעיני ואני מזדהה איתה לגמרי - אבל אותן סיבות תקפות גם לצפייה בכדורסל או בטלנובלה. אני מתעניין במה שמייחד את הכדורגל, וזה לדעתי החופש היחסי מחוקים - חופש שאותו ירדן מסכן, אם כי במידה מועטה. כמו שאמרתי, כדורגל נובע מהחוקים שלו, ולא משולב בהם - וברגע שיוסיפו חוקים המצב ישתנה. |
|
||||
|
||||
תודה. ההבדל (לדעתי) בין כדורגל (וכדורסל) לטלנובלה הוא שבכדורגל שום דבר לא צפוי, ואין גבולות לתסריט (בזמן שבטלנובלה, גם אם התסריטאים מוכשרים במיוחד, הם עדיין מוגבלים), דבר נוסף הוא אפשרות בחירת הטוב והרע באופן סובייקטיבי, שלא קיימת בטלנובלה (או במשחקים של נבחרת גרמניה...). ההבדל מכדורסל הוא זה שפרטתי (בנוסף, כמובן, לחוקים הפשוטים, שציינת, והיכולת להזדהות עם הגיבורים הלא מושלמים). |
|
||||
|
||||
בכלל, בנב"א עושים כל מה שאפשר כדי לקדם התקפות מהירות - קיצור זמן הכדור של כל קבוצה, החלוקה לרבעים (זה מהנב"א במקור, נכון?) ושאר דברים שאני לא ממש מכיר. |
|
||||
|
||||
לא שהשנה יוצא לי לעקוב יותר מדי אחרי המונדיאל (גם ככה אין לנו כבלים, אבל הבנים טורחים לעדכן אותי למרות שאני לא מתעניינת), אבל בפעם האחרונה, עת הייתי חמשושית נלהבת, עקבתי בעניין רב אחרי הנבחרת הפורטוגזית, ועוד יותר מכך, אחרי השוער שלהם. אז לשאלתך- כן, ללא ספק יש נבחרות שהן יפות יותר מהאחרות. ולשאלה שלא נשאלה- כן, זו גם בהחלט סיבה להתחיל לצפות במשחקים הנ''ל. |
|
||||
|
||||
מה זה נבדל? |
|
||||
|
||||
נבדל הוא מצב שבו שחקן מהקבוצה התוקפת מקבל כדור שנבעט בזמן שהוא היה קרוב מדי לקו השער. מה זה קרוב מדי? יותר קרוב מכל שחקני הקבוצה המתגוננת פרט לשניים, שזה בדרך כלל השוער ושחקן אחד רגיל. במצב זה המסירה לא חוקית, והקבוצה המתגוננת מקבלת את הכדור. לדעתי הוא שלילי, פשוט מכיוון שהוא מלאכותי.יש סיבה טובה לצדד במשחק עם נבדלים - הם מאפשרים להגנות להתקדם (המתגוננים לא יצטרכו לשמור על תוקפים שמחכים כל הזמן ליד השער) ולהשתתף במשחק. |
|
||||
|
||||
תודה על ההסבר. באיזה מובן חוק זה מלאכותי? חוקי המשחק הם תמיד מלאכותיים ברמה מסוימת, לא? כלומר, גם החוק להחלפת שחקנים נראה די מלאכותי (קשה לי לראות העדפה פנימית לחוקי החלפה אלו במקום אחרים). |
|
||||
|
||||
אני ממש לא סמכות בנושא - לפני שבועיים וחצי לא הייתי יכול לענות בבטחון גם על שאלת הנבדל. קודם כל - נכון. כל החוקים מלאכותיים, הרי מדובר במשחק, אבל אני מנסה להבחין בין שני סוגי חוקים. עד עכשיו התייחסתי אליהם בגמלוניות ככדורגליים ופוטבוליים, וקשה לי להתנתק (זה משעשע, כי הם שקולים מבחינה מילולית). החלוקה לא מושלמת, והיא בעיקר אינטואיטיבית. קשה להפריד בין הסוגים, כי המשחקים מגיעים עם כל החוקים שלהם בדרך כלל ולא באופן מודולרי, אבל באופן כללי חוקים כדורגליים רק קובעים סדר שממנו יכול להתפתח משחק. נקודתית, החוק להחלפת שחקנים (מותר להחליף רק שלושה, חייבים לחכות להפוגה במשחק) פשוט מוסיף סדר למשחק - הרי לא נרצה שאנשים סתם יעלו וירדו מתי שמתחשק להם. חוקים פוטבוליים מכתיבים את מהלך המשחק עצמו, ולהם קראתי, אולי בחוסר זהירות, מלאכותיים. קשה מאוד להסביר פוטבול, אבל החוקים בפוטבול לא מסבירים רק מה מותר ומה אסור, הם גם אומרים מה עושים בכל שלב של המשחק. יש שלוש תת קבוצות בקבוצה, כל פעם אחת אחרת על המגרש. יש תורות. בכל תור יש מספר מהלכים מוגבל. ניתן לזכות בעוד מהלכים אם מצליחים לעמוד בתנאים מסויימים. יש מסירה אחת בכל מהלך (או שיש מסירות אחורה?). כל מהלך מתחיל ממצב נייח קבוע ועוד המון חוקים. כלל אצבע: אם את רואה משחק בפעם הראשונה בטלוויזיה, ואת צריכה לשאול "מה קרה שכולם פתאום עצרו", כנראה שהופעל חוק פוטבולי. אם אפשר לראות בדיוק מה קרה (כדור בשער, או בסל), אז החוק הוא כדורגלי. מצטער על הסרבול האיום של התגובה הזו. |
|
||||
|
||||
לא שאני מומחה לכדורגל, אך היות שאני מודע לחוק הנבדל אי-אילו עשרות שנים, אז אענה. מטרת חוק הנבדל היא למנוע מצב שבו שחקן אורב ליד שער היריב בתקווה שכדור תועה יגיע אליו מהצד השני של המגרש. הוא מאפשר הבקעת שערים הנובעים מהתקפות מסודרות, ומונע גורם אקראי. שער המובקע כשאין בסביבה שחקן של הקבוצה הסופגת את השער, ייפסל. |
|
||||
|
||||
מונע גורם אקראי? בכדורגל?! מנקודת מבט אחרת, חלוץ שעומד כל הזמן ברחבה הוא ההיפך מגורם אקראי. בכל מקרה, גולים מסוג זה אינם רעים לכשלעצמם. הבעיה היא שכדי להמנע מספיגתם, כל קבוצה תצטרך להצמיד מגינים לחלוצים, גם כאשר היא תוקפת (כך שלא יהיה מצב של חלוצים בודדים), וזה, כמעט בבירור, לא אסתטי. מצד שני, אני סקרן לראות מה היה קורה ללא הנבדל - והסקרנות שלי חזקה מההעדפות שלי במקרה זה. |
|
||||
|
||||
מטרה נוספת (לנבדל) היא למנוע בונקר, ולתת לשחקני ההגנה תמריץ לצאת לכיוון ההתקפה. |
|
||||
|
||||
יותר קרוב מכולם פרט לאחד. אם יש שני שחקנים בינו לבין קו השער, הוא אינו בנבדל. |
|
||||
|
||||
ומה השוער? עז? |
|
||||
|
||||
אהלן מאור, לאחר העדרות מסוימת מהאתר עברתי כאן על דיוני הכדורגל ושמתי לב שאתה מגלה התקדמות מעוררת הערכה1. ישר כוח. יחד עם זאת, בעניין הנבדל, בניגוד למה שכתבת, נבדל הוא מצב שבו שחקן מהקבוצה התוקפת מקבל כדור שנבעט בזמן שהוא היה קרוב יותר לשער מ*כל* יתר עשרת שחקני השדה של הקבוצה היריבה. שוער הקבוצה היריבה עדין יכול כמובן להיות קרוב ממנו אל השער. כמו כן יש להזכיר גם את תיקון ה"קו האחד" שנכנס לפני אי אלו שנים לחוקת הכדורגל (כדי לתת עדיפות להתקפה), אשר קובע כי במקרה ששחקן הקבוצה המתקיפה נמצא בדיוק2 באותו קו רוחב עם אחרון שחקני ההגנה לא ישרק נבדל. ובנוסף, כל האמור לעיל תקף רק כשמדובר בחצי המגרש של הקבוצה המתגוננת. במקרה (התיאורטי) שבו כל שחקני ההגנה נמצאים מעבר למחצית המגרש שלהם, וכדור נמסר אל מעבר להם (אך לא אל מעבר לחצי3), לא ישרק נבדל. ועוד תוספת בעניין המשחק שהסתיים לפני דקות אחדות בין ספרד לדרום קוריאה. לא שזה חדש אבל כדורגל הוא פשוט עניין של הרבה הרבה (הרבה) מזל. אמנם עכשיו יסבירו לנו בידענות אין קץ, כל פרשני הבדיעבד, למה דרום קוריאה ראויה להיות בחצי הגמר, אבל למעשה הם שם הרבה מאוד בזכות טעויות שיפוט משמעותיות של השופטים הן בשמינית הגמר נגד איטליה, והן ברבע הגמר מול ספרד4. וכמובן שמי שמרוויח מכל זה הם הגרמנים שדרכם אל הגמר תהיה קלה בהרבה. בגמר אגב הם יפגשו את ברזיל, ינצחו אותה, ויזכו במונדיאל5. ----------------------- 1 לדוגמא, משאלתך הרטורית ניתן להבין כי אתה מודע לעבודה כי השוער במשחק הכדורגל הוא אינו עז. 2את ה"בדיוק" הזה אפשר בעצם להכניס למרכאות. מה שמענין בענין חוק הנבדל הוא שבמקרים רבים בעצם אין לקוון שום אפשרות לדעת בוודאות האם היה נבדל או לא, והוא פועל בעיקר על סמך אינטואיציה. זאת מכיוון שכדי לקבוע האם היה נבדל בוודאות הקוון צריך לראות בו זמנית את הרגע בו יוצא הכדור מרגל השחקן המוסר, ואת המיקום בו נמצא השחקן הממוען. לעיתים המסירה היא על שטח גדול ולקוון אין בכלל אפשרות פיזית לעשות זאת, לעיתים סתם הכל קורה מהר מידי. 3 למה הייתי צריך להכניס את התוספת הזאת. 4 חוץ משני הגולים החוקיים שנפסלו לספרד, גם עצירת הפנדל של ג'ואכים (שחקן ענק, איך שלא כותבים את השם שלו) ע"י השוער הקוריאני, הייתה לא חוקית מכיוון שהשוער זז קדימה לפני שנבעטה הבעיטה, אבל בשידור (לפחות עד השלב שבו אני צפיתי בו) אף אחד לא הזכיר את זה. 5 מערכת האייל ממילא מסירה מעצמה אחריות לגבי תוכן ההודעות של הכותבים. לאור כושר הניבוי הלקוי אותו הפגנתי בפעם האחרונה בה ניסיתי להתנבא כאן בענייני כדורגל, גם אני מסיר בזאת כל אחריות מתחזית זאת. |
|
||||
|
||||
אקווה שביום מן הימים אתקדם גם בכושר הניסוח שלי: "מה זה קרוב מדי? יותר קרוב מכל שחקני הקבוצה המתגוננת פרט לשניים, שזה בדרך כלל השוער ושחקן אחד רגיל." זוועה. את המשפט המרכזי הייתי צריך לכתוב כך: [יותר קרוב] מ [כל שחקני הקבוצה המתגוננת פרט לשניים]. זה ניסוח איום ונורא, אבל בסופו של דבר הוא מסביר מה זה נבדל. או שלא? בכל מקרה, יש לך טעות קלה, מה שמראה שגם המומחים הגדולים ביותר בכדורגל טועים. בניגוד למה שכתבת, מסירה לא תהיה חוקית אם נמצאים פחות משני שחקנים מתגוננים בין מקבל הבעיטה וקו השער, ואין הבדל בין השוער לבין שחקני השדה. מכאן, שאם כדורגל היה משחק במימד אחד, המצב הבא היה נבדל: [שער](מגן)(התוקף שמקבל את המסירה)(שוער מתגונן)(התוקף שמוסר)(שמונה עשר חוליגנים שרצים אחרי כדור)[שער] |
|
||||
|
||||
אין לי שום מושג מה אמרת בקשר לממד האחד (לא מאוד התעמקתי) אבל אני סומך עליך שבטח זה נכון. חוץ מזה: א. המומחים הגדולים ביותר בכדורגל טועים כל הזמן. ב. אני לא אחד מהם. ג. הניסוח "האיום והנורא" שלך לא מסביר מה זה נבדל1. צ"ל: יותר קרוב מכל שחקני הקבוצה המתגוננת פרט ל*אחד*. נכון, שבניגוד למה שיכול אולי להשתמע מהניסוח שלי, זה לא משנה אם אותו אחד הוא השוער או לא. כלומר אם השוער נמצא מחוץ לשערו, ומאחוריו נמצאים שני שחקנים, אחד של הקבוצה המתגוננת, והשני של הקבוצה התוקפת, מסירה אל שחקן הקבוצה התוקפת תעמיד אותו במצב של נבדל. 1 אני מודה שאני קצת מבולבל כי מה שכתבת אח"כ ("פחות משני מתגוננים...") הוא כן נכון. |
|
||||
|
||||
1. מהמרי הטוטו משוכנעים שיש באפשרותם לשקלל נתונים על הקבוצות,להפעיל אינטואיציה,וכך להמר במיטב כספם עם סיכויי זכייה "סבירים" למרות הסתברות סטטיסטית אכזרית,3 בחזקת 16 כמדומני. פרשן 5+ סיפר לפני כמה ימים,שבאוניברסיטה אירית הזינו מחשב בנתונים רבים ומגוונים על קבוצות המונדיאל,והמחשב(שהתנזר משך שבוע מוויסקי ) צפה שהגמר יפגיש בין ברזיל לאיטליה.איטליה כידוע נסעה הביתה אחרי שלב השמינית. אינני מחשב משוכלל,וגם האינטואיציה לא מה שהיתה, אך הימרתי מול ידיד בתחילת המונדיאל על הגמר:ברזיל-גרמניה. ההימור שלי התבסס על משאלת לב.ברזיל היא הנבחרת האהודה עלי מאז ומעולם,וגרמניה מספקת את היריב הקלסי. המשמעת הטקטית וההכנה המושלמת, מול הקצוות הפתוחים ליצירתיות וביטויי כשרון אישי, אצל ברזיל. להמחשה,שחקן כמו דנילסון בחיים לא היה עולה למגרש אצל מאמן גרמני,(לדעתי הוא גורם נזק אמיתי,סוציומאט של ממש.).די מוכשר, אך חסר משמעת טקטית לחלוטין.והנה בברזיל הוא רואה דקות משחק. אז אקח אחריות ואתן ניבוי,בסיכוי סטטיסטי של 25% לנחש נכון.הגמר:גרמניה-ברזיל. המנצחת:ברזיל. 2. ספרד ואיטליה הלכו הביתה בגלל טעויות שיפוט לטובת המארחת דרום-קוריאה.אינני מצטער על שתי היהירות,אך אני כועס שלא אראה את רונאלדינו הנפלא בחצי הגמר, בשל כרטיס אדום לא מוצדק. העלו כאן הצעות רבות לשיפור המשחק,אך אבן הנגף הגדולה היא טעויות שיפוט.אולי ל-GEG יש רעיון איך להפחית את השפעת הסוביקטיביות השיפוטית.בליגה ארוכה טעויות השופטים זוכות לעיתים לפיזור סטטיסטי "הוגן" בין הקבוצות,בטורניר קצר, שבו טעות שופט(מזל רע) שולחת אותך הביתה ,ומורידה לטימיון השקעת עבודה של שנים הדבר מקומם. אין לבוא כאן בטענות לשופטים,אלא לשיטה. כאשר מאות מיליונים רואים בהילוך חוזר ובבירור, שוב ושוב, שלא היה נבדל והשער חוקי,ורק הטועה במשרוקית בשלו,יש בעיה. |
|
||||
|
||||
איפה הצעתי להוסיף חוקים? הצעתי להחליף את שיטת ה"יותר" בשיטת ה"ראשון", ואני לא חושב שאחת מהן יותר פשוטה מהשנייה. כמו כן, אני מוסיף מספר שרירותי (3 גולים), במקום מספר שרירותי קיים (90 דקות). כפיזיקאים, אתה וסמיילי בוודאי תעריכו את העובדה שהמספר שלי הוא חסר מימדים... (רגע, אולי גולים זה מימד. גם אם כן, זה מימד יותר אינהרנרטי לכדורגל, בניגוד לזמן). ההיפך, נדמה לי שאני מפשט את המחשק בכך שאני מוציא אלמנטים כמו תוספת זמן (וויכוחים על בזבוז זמן, וחוקים שנועדו למנוע בזבוז זמן). ואגב, זה נכון שהחלוקה שלי היא משנית. היא מעניינת באופן אינטלקטואלי, אולי, אבל אני לא חושב שהיא מעניינת "מבחינה ספורטיבית", whatever that might be. הייתי אפילו מופתע לגלות שהיא שמה בצדדים שונים של המתרס ענפים שונים של אתלטיקה, וגם שחמט לעומת ברידג'. בקיצור, היא לא אומרת הרבה באשר לאופיו של כל משחק - בניגוד, אכן, לסולם המורכבות שלך. |
|
||||
|
||||
המספר שלך הוא (אולי) חסר מימדים, אבל הוא עונה לשאלה בעלת מימדים ("*מתי* יסתיים המשחק?"), ולכן מן הראוי שהתשובה תהיה באותם מימדים של השאלה (שלא לדבר על בעיית המפרסמים הפוטנציאלים, ומסדרי לוחות השידורים). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |