|
||||
|
||||
התחלתי לבדוק את זה, ומצאתי כמה דברים מעניינים: 1. מחסור (deficiency) ותת ספיקה (insuffucency) של ויטמין D נפוצים בכל העולם, כולל במפתיע בארצות שמשיות כמו ישראל1 וברזיל2. עוד הפתעה: במחקר הישראלי לא נמצאה עונתיות בין הקיץ לחורף ברמות הויטמין. בברזיל ובאיראן כן. בשבדיה עונתיות גדולה4 במתאם גבוה מאוד לרמת קרינת ה UV, למרות שבשבדיה נהוג תיסוף ויטמין D במוצרי חלב. 2. כהי עור סובלים יותר ממחסור בויטמין D מאשר בהירי עור12. במפתיע בארצות צפון אירופה (נורבגיה, פינלנד ושבדיה) יש פחות חסר בויטמין D מאשר בדרום אירופה (ספרד וצפון איטליה). הקורלציה בין רמות ויטמין D לבין תחלואה מקורונה בין ארצות אירופה הייתה מובהקת (0.046=P)3 3. מבוגרים סובלים יותר ממחסור בויטמין D. רמות נמוכות במיוחד נצפו (לא במפתיע) אצל מאושפזים במחלקה פנימית. 4. רמות נמוכות של ויטמין D נצפו כתואמות לגידול בתחלואה במחלות דרכי הנשימה. 5. עם זאת. הקורלציה לא מלמדת על כיוון הסיבתיות, ולכן לא ידוע אם תוספת ויטמין D בתזונה אכן מונעת מחלות דרכי הנשימה. ____________ 1 Vitamin D insufficiency in a sunny environment: a demographic and seasonal analysis 2 <קישור https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20637530/> 3 <קישור https://govextra.gov.il/media/20501/nutd-nitamind.pdf... 4 <קישור https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4512566/... לכ 60% מהנבדקים היו פחות מ 50nmol/L (בערך 20ng/mL) ברבע הראשון של השנה, ורק ל 11% ברבע השלישי. |
|
||||
|
||||
קישור לראיון עם רופא אמריקני שמסביר עוד על התועלת האפשרית בויטמין D למניעת קורונה: יש לו סדרת הרצאות ארוכה שסוקרת נושאים שונים בקשר לקורונה - מתאימה בעיקר לחובבי ביולוגיה: |
|
||||
|
||||
ראיון שנמשך שעה שלמה! עד פריצת היוטיוב לחיי לא הערכתי נכון את חשיבות המצאת הכתב. |
|
||||
|
||||
כמעט כרגיל, אני מוצא את סקוט אלכסנדר1 כמקום המומלץ ביותר לסקירה מקיפה של נושאים במחלוקת. לדעתי בפלנטה עליה הוא חי היממה נמשכך לפחות שבוע אחד שלנו, אחרת אי אפשר להבין את ההספק שלו. _________ 1- אחרי שנעשה לו אאוטינג ע"י ה NYT2 הוא פרסם בעצמו את שמו האמיתי, אבל דומני שהוא מעדיף להמשיך להיקרא כך. 2- הוא נאלץ להתפטר ממקום עבודתו כתוצאה מכך, ורבים ביטלו את המנוי שלהם על העיתון במחאה. אני החלטתי להבליג ולהמשיך להציץ ברשימת רבי המכר השבועית (חינם) מדי פעם... |
|
||||
|
||||
אני לא מדבר על טיפול בויטמין D אלא על מניעה. ממה שראיתי העלאה משמעותית של רמות ויטמין D בדם לוקחת כמה שבועות גם במינונים גבוהים, כך שהיעילות של טיפול מוטלת בספק בכל מקרה. וגם נראה לי שהקשר הפוך- רמה נאותה של ויטמין D מסמנת על מערכת חיסונית מתפקדת כהלכה, ורמות נמוכות של ויטמין D מאותתות על מערכת חיסונית פגיעה יותר. לכן נראה לי שסוכרתיים, שפגיעים יותר לקורונה, לא יהנו מהעלאת רמות הויטמין D בדמם אלא אם היא קשורה להיפוך הבעיה המערכתית הכללית שלהם שמתבטאת בסוכרת עצמה. |
|
||||
|
||||
על פרק הזמן שלוקח לרמות הויטמין בגוף לעלות התגברו ע"י שימוש בנגזרת של הויטמין לפחות בניסוי אחד (ומן הסתם באחרים). למה כוונתך כשאתה כותב "נראה לי" ש"רמה נאותה של ויטמין D מסמנת על מערכת חיסונית מתפקדת כהלכה, ורמות נמוכות של ויטמין D מאותתות על מערכת חיסונית פגיעה יותר"? נראה לך ברמה של תחושת בטן (נעים מאד, הגב' נתניהו) או שיש לך משהו להסתמך עליו? מכל מקום, כפי שכבר כתבתי כמה פעמים לדעתי נטילת ויטמין D היא אמצעי זהירות קל וזול עם מעט מאד סיכונים, כך שלי אין התלבטות, מה עוד שאני נחשף מעט מדי לשמש. |
|
||||
|
||||
יוצא שהאוכלוסיות בעלות חסר בויטמין D הן אותן אוכלוסיות שפגיעות במיוחד לקורונה, וכן אלה אותן אוכלוסיות שמן הסתם מערכת החיסון שלהן במצב ירוד: - זקנים - סוכרתיים - עודף משקל חריג - בעיות קרדיו וסקולריות - רמות גבוהות של סטרס יוצאי דופן הם כהי עור באקלים ממוזג, שבאמת יש להם בעיה טכנית של ויטמין D נמוך כי הם חיים במקום שהם לא מותאמים לקרינת השמש בו. אצלם קל להאמין שהסיבתיות היא מויטמין D נמוך אל מערכת חיסון חלשה. אצל האחרים קל להאמין שאלו שני דברים שנובעים מאותה הסיבה- אותן בעיות מערכתיות שהם סובלים מהן. יכול להיות שהמחקר הספרדי באמת התמקד באוכלוסיה מהסוג האחרון, ועל כם התוצאות המצויינות שלו. בכל מקרה לא ראיתי שמדדו למטופלים במחקר את רמות ויטמין D בהגעה ובשחרור כדי לראות האם אכן עלתה רמתו משמעותית כתוצאה מהטיפול. נראה לי שהם הסתפקו בתוצאות הקליניות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |