בתשובה לדב אנשלוביץ, 17/01/21 13:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סליחה שאני מתערב, אבל הוא כבר ענה לך. הוא כתב לך שכלל לא ידע על החוק הזה ולכן אינו בעד או נגד. הוא מפנה אליך שאלה פשוטה: האם יש עבירה על החוק כלשהי, של רוה"מ שעליה תאמר שרוה"מ צריך להתפטר? זו שאלה לגיטימית הנובעת הישר מטענתך רוה"מ מחליפים רק בקלפי. אם מישהו אומר שהוא מפגין מפני שלדעתו רוה"מ שהוגשו נגדו כתבי תביעה צריך להתפטר, אז דבריך רלאבנטיים. אם הוא לא תבע זאת מרוה"מ אחר, אזי אפשר אולי לדבר על "משוא פנים" (במקום "תום לב" שלך). יחד עם זאת, לטעמי האישי הדיון בטיעונים שלך מלמד שהחוק בדבר רוה"מ תחת כתבי תביעה הוא בעייתי מאד, בפרט בהבדל שבין שר סתם לרוה"מ. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל נובע מכך שהתפטרות ראש הממשלה גוררת התפטרות הכנסת ובחירות חדשות, מה שמעניק ליועץ המשפטי כוח רב מדי לדעת המחוקקים. האם הרפואה גרועה מהמחלה? דומני שכאן הדעות מתפלגות עפ"י החלוקה הקבועה, אבל אני מקווה שאחרי שוך המהומה מישהו יתפנה לחשוב על השאלה אם אי אפשר למצוא תרופה טובה יותר לבעיה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי-אז, כשבין החוק היבש למציאות היתה שכבה עבה ובשרנית שנתקראה "נורמות", השכבה הזו היתה מספיקה כדי לדמיין שהחוק לא יבוזה ביובשו כשהוא משליך כל נורמה ראויה מהחלון. אם כבר, מה שהוכיחה התקופה האחרונה זה שלרשות השופטת1 יש כוח מועט מדי מול המחוקקים - מה שמונע ממנה לאסור על מעשים בלתי מוסריים, לא נורמטיביים, ונזקים עצומים לה עצמה ולשלטון החוק במדינה כולה. מה שנדרש הוא חיזוק הרשות השופטת, אם זוהי רמת הנבחרים ומעשיהם. 1 בניגוד למה שאפילו אתה רומז, כאילו איש יחיד - היועץ המשפטי - יכול לבדו להביא כתב אישום שכזה לידי מיצוי, כשבעצם יש מאחורי כתב האישום עשרות ומאות אנשים שעשו את עבודתם כדי לבצעו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 הרבה אנשים עשו הרבה עבודה, אבל ההחלטה הסופית היא בידי היועץ. ברצוני להבהיר שאני לא חושב שהחשש הזה מוצדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל שים לב שזה לא סימטרי - אם היועץ לבדו רוצה *לא* להגיש כתב אישום (שגובש על ידי מערכת שלמה) - הוא יכול. אבל אם הוא *כן* רוצה להגיש כתב אישום - זה רק בתנאי שכל המערכת גיבשה אותו. ז"א - במקרה שבו *יש* השפעה אקטיבית על מעמדו של ראש ממשלה, *תמיד* זו תוצאה של עבודה של מערכת שלמה, ולא של איש אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק: התפטרות ראש הממשלה גוררת התפטרות הממשלה. ע״ע בן גוריון וגולדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה והאחרים שהגיבו באופן דומה צודקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התרופה היא כללי אתיקה לחברי ממשלה. המושחתים נמאסתם מזמזו את זה כבר עשרים שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו שזה לא נכון. התפטרות רוה"מ דינה כהתפטרות הממשלה אך לא פיזור הכנסת. (רוה"מ יכול ליזום פיזור הכנסת, אך התפטרותו אינה גורמת לכך אוטומטית). לא הייתי בטוח בכך וכבר חשבתי לשאול, אך לבסוף טרחתי ועיינתי בעצמי בחוק יסוד הממשלה (בלקסיקון הכנסת) וראיתי שלא רק הקואליציה רשאית להקים ממשלה בראשות ח"כ אחר כאשר רוה"מ מתפטר, אלא אפילו האופוזיציה רשאית להפיל ממשלה מכהנת ע"י הצעת אי אמון כאשר יש ביכולתה להציע ח"כ אחר כרוה"מ. וכל זה ללא בחירות. אם טעיתי (הסתכלתי בנוסח ישן של החוק?) אנא תקנו אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להיות בעד או נגד החוק המדובר ואפשר להיות בעד או נגד המשך כהונתו של נתניהו ושני הדברים הללו לא חופפים ואינם זהים. אפשר אפילו גם להיות בעד החוק שלא מאפשר הפסקה *אוטומטית* של כהונת ראש ממשלה עד קבלת פסק דין חלוט וגם להמשיך לחשוב (ולהפגין) שראוי לסיים את כהונתו של ראש הממשלה שהוגש נגדו כתב אישום. אני לא מבין למה אתם מקבלים את התזה המוזרה הזאת של דב שאם אתה נגד האחד אתה חייב להיות נגד האחר ולהיפך ואם אין חפיפה בין הדברים מדובר בחוסר תום לב או צביעות. מה הקשר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי מדוע ההבדל בהלכה המשפטית בין שר לרוה"מ. אם ההבדל נובע, כפי שנטען כאן בעבר, מן הרצון למנוע החלפת ממשלה שלא דרך הקלפי, הרי שיש כאן אי-הבנה. ישראל אינה משטר נשיאותי. אנו לא בוחרים את רוה"מ אלא את הכנסת. טרחתי ובדקתי בלקסיקון הכנסת, ולא רק שמפלגתו של רוה"מ רשאית להחליף אותו באחר אם התפטר, אלא שהכנסת רשאית להביע אי אמון בממשלה מכהנת ולהחליף אותה בממשלה בראשות ח"כ אחר וכל זה ללא בחירות. בקיצור, אין באמת סיבה להבדיל בין שר לרוה"מ. יש כאן דילמה אמיתית, בה המחוקק אינו רוצה לאפשר שיתוק של פעילות השרים ע"י תביעות משפטיות קנטרניות. הוא עושה זאת באמצעות הענקת סמכות משפטית לפרקליטות, שלא בטוח שהיה לה מלכתחילה. כוונתי שבמידה והפרקליטות החליטה להגיש כתב תביעה, כבר יש בכך עדות שהטענות נגד השר אינן דברים של מה בכך. מן הצד השני, העובדה שגלגלי המערכת המשפטית הישראלית טוחנים לאט כל כך, שהקמח שלה הוא בטעם נסורת, יש תרומה מהותית להיווצרות הפלונטר. ההתמשכות של תהליכים משפטיים על פני חודשים ושנים, גורמת לכך ששרים עבריינים הם אלו שממנים את עובדי המדינה המפעילים את מערכת שלטון החוק. העובדה שמנדלבליט ואנשיו בפרקליטות גררו את פרשות נתניהו במשך חודשים ארוכים ללא שום תועלת ממשית והעובדה שהמחוזי מתכוון לנהל את המשפט במשך שנים(?) היא שמעמידה בפני הבוחר את השאלה האם להצביע בעד אדם שחשוד בעבירות של מעילה באימון. לענ"ד שאלה זו כלל לא אמורה להשאל. בניגוד לשיטות שלטון אחרות, השלטון הדמוקרטי נשען על הסכמה רחבה הכוללת גם את הסכמת המיעוט לכללי המשחק. עמוד התמך הנושא עליו את הסכמת המיעוט לשלטון הרוב הוא קיומו של שלטון החוק גם על השליט והמחוקק. הידיעה שהמחוקק אינו יכול לחוקק ולעשות ככל העולה על רוחו אלא מוגבל ע"י סט מוסכם של כללים, הוא שמאפשר למיעוט לקבל עליו את דין הרוב. בנסיבות אלו, האפשרות שהרוב יבחר בעבריין שפעל בניגוד לשלטון החוק היא פגיעה ביסודות המערכת הדמוקרטית ולא מימוש שלה כפי שטוען דב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |