|
||||
|
||||
למיטב הבנתי, רוב החיסונים עובדים באופן דומה. בהנחה שהחיסון עובד ולא יקר מידי, השאלות המעניינות הן מה קצב המוטציה של הוירוס ולכמה זמן יחזיק החיסון. לשפעת יש קצת מוטציות גבוה יחסית (ולכן צריך חיסון מסוג אחר כל שנה, וכל שנה החיסון הוא הימור על איזה מוטציה תתקוף אותנו השנה) והחיסון של השפעת מחזיק מעמד מספר חודשים בלבד. לאבעבועות רוח, להבדיל, יש קצב מוטציות הרבה יותר איטי והחסון מחזיק מעמד כמה עשרות שנים. כמובן שזה לא בהכרח אומר שנפטר מהוירוס (גם שפעת וגם אבעבועות רוח עדיין קיימות), אבל אם נוריד את מספר המתים השנתי בעולם לכמה עשרות נוכל לומר שנצחנו את המחלה. אני לא מכיר מחקר שמראה שמי שהחלים לגמרי מהמחלה מדבק, ואני לא מבין איך זה יכול להיות. זה וירוסים, לא שדים, אנחנו יודעים איך הם עובדים, ולמיטב הבנתי, הם לא נוצרים יש מאין. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה מערב בין מה שיודעים למה שמשערים. אמרת בעצמך שחיסונים שונים מתנהגים באופן שונה. וירוס הקורונה מתאפיין ע"י וריאציה גדולה מאד באינטראקציה שלו עם נשאים שונים. נקודת התורפה של חיסון הקורונה היא שהוא לא כל כך יעזור דוקא לאנשים שנפגעים קשה במיוחד מן הוירוס לגבי המחלימים: אתה רוצה להתעלם מן העובדה שמדובר במושג שהוא בחלקו מנהלי. בעבר היה מדובר ב-2 בדיקות נקיות. מה שזה אומר זה שאוכלוסיית הוירוס ירדה מתחת לסף הגילוי. בדיקות של מחלימים הם משחק בספי רעש ועוד לא אמרנו כאן על הדיוק של בדיקות ה-PCR. בינתיים ויתרו גם על זה. כאשר נשא עובר שבועיים ללא תסמינים הוא מוכרז מחלים. ההנחה היא שהם פיתחו נגדנים ואוכלוסיית הוירוס דעכה. נכון לעכשיו אין ראיות מדעיות להדבקות ממחלימים. אבל זו השערה סבירה מאד בהתחשב בעובדה שריכוז הנגדנים הספציפיים כנראה דועך די מהר ואין לכך קשר עם נושא המוטציות. לוז טענתי הוא שהשמועות על כך שהחיסונים לא יעילים אצל חלק משמעותי של המחוסנים היא עובדה משמעותית כאשר מדובר במחלה הפוגעת במיוחד בקבוצה מאד מצומצמת של האוכלוסיה. |
|
||||
|
||||
למה הידבקות ממחלימים היא "השערה סבירה מאד" אם אין לה ראיות ובין מיליוני המאומתים לנגיף עד היום לא נמצאו כאלו? בעולם מתבצעות היום מאות אלפי חקירות אפידמיולוגיות מדי יום ביומו. יש כבר למעלה מעשרים מיליון איש שמדווחים כמחלימים. אתה באמת מאמין שתיתכן הדבקה בשעור משמעותי על ידי עשרים מיליון המחלימים האלה בלי שאף אחד יגלה אותה? |
|
||||
|
||||
לדעתי, אין גם ראיות (מחקר מסודר) לגבי הדבקה "משמעותית" מילדים מתחת ל-10. כל הדחייה הגורפת שלך מבוססת על המושג נשאים פעילים. הרשה לי להצביע על חוסר ההגדרה הברורה של המונח "פעיל". |
|
||||
|
||||
להבנתי "פעיל" כוונתו "סימפטומטי". אפילו ללא מעקב, לגמרי לא סביר שווירוסים עובר מאדם לאדם ללא שהמדביק פולט אותו בנשימה או במגע. ההעברה כמעט כולה דרך מערכת הנשימה, ובמידה קטנה מאוד דרך העיניים. העברה על ידי משטחים כנראה נמוכה מאוד או אפסית (כי תהליך כזה עובר מספר סינונים שמורידים לתחת הסף העברה למערכת הנשימה והעיניים). בתוך משפחה ההדבקה גבוהה יותר גם בהעדר סימפטומים בגלל החשיפה הגדולה *והממושכת* למגעים. לכן מי שאינו סימפטומטי יכולת ההדבקה שלו לאנשים זרים מיזערית עד אפסית. |
|
||||
|
||||
תיתכן גם אפשרות שהמרכיב הגנטי מסביר, לפחות חלקית, את ההידבקות הגבוהה במשפחות. אחרי ארבעה חודשים תגובה 719447 רלבנטית מתמיד. |
|
||||
|
||||
חרמפף! בדיוק רציתי לקשר להערת הרגל בתגובה 724760 |
|
||||
|
||||
ממש לא נכון. "נשא פעיל" הוא נשא שיכול להדביק אחרים. כלומר ההגדרה בעצם "מניחה" את מה שצריך להוכיח. יש כאן הנחה סמוייה שנדרשת כמות סף של הנגיף ואולי גם סימפטומים מסויימים (למשל שיעול) כדי להדביק אדם אחר. אני מניח שזה קרוב לודאות שהסיכויים שאדם החולה ממש בגלל הקורונה וגם משתעל, מדביק הרבה יותר מנשא חסר תסמינים. זה לא מבטל את האפשרות להידבק גם מנשאים אסימפטומטיים. פרקטית, "מחלימים" אינם יותר מסוכנים מאנשים שלא ידוע אם הם נשאים או לא. החשש שלי מן החיסונים, הוא שהמצב יהיה כמו בחיסוני השפעת: דו קיום של גם חיסונים וגם שפעת. יחד עם זאת, כמו רבים אחרים, כבר התבדתי לא אחת בנוגע לקורונה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש מקרים ממוסמכים שבהם ילדים מתחת גיל עשר הדביקו אחרים; השאלה היא עד כמה שעור ההדבקה מהם נמוך יותר, אבל הוא לא אפס. לעומת זאת, אני לא שמעתי על מקרה כלשהו בעולם שבו חקירה הראתה שאדם שאובחן כנשא נדבק מאדם אחר שאובחן ושכבר הוכרז כמחלים. אתה מניח (לא לגמרי ברור לי על בסיס מה) שהווירוס נשאר לנצח גם אצל מחלימים, אלא שרמותיו נמוכות עד כדי לא לעורר תגובה חיסונית ולכן הנוגדנים נעלמים. אז אם כך מתעוררת השאלה: כדי להדביק אחרים, נשא לא פעיל כזה יצטרך לפלוט מהפה והאף כמות נגיפים שדי בה כדי להדביק אחרים המצויים באותו מקום. האם סביר שיהיו במערכת הנשימה שלו די נגיפים כדי להיפלט בכמויות כאלה, ובכל זאת הם לא יעוררו תגובה חיסונית מדידה (שלא לדבר על סימפטומים כלשהם)? |
|
||||
|
||||
אם נדייק את העניין לשאלה האם אדם שחלה בקורונה והחלים, עשוי לחזור ולהיות מדבק בטווח שנה מהידבקותו הראשונה, תשובתי הכנה צריכה להיות שאיני יודע. מחקר שנערך לפני שנתיים באוניברסיטת קולומביה הניו-יורקית על וירוסי קורונה (אלו בני משפחה של הקורונה החדשה הגורמים להצטננויות ונזלת שגרתיים), מצא שזה לא חריג שהנבדקים חלו בוירוס פעמיים ואפילו שלוש בשנה. במקרים קיצוניים הוירוס חזר אחרי ארבעה שבועות. אני מעריך שעדיין אפאחד לא יודע בודאות כיצד יתנהג ה-covid-19. דבר אחד לדעתי אפשר וצריך להגיד כבר עכשיו. אנשים רבים ובפרט גם פוליטיקאים בעלי השפעה, מנסים לייצר אוירה חיובית ואופטימית, באמצעות קידום הקונספט של חיסון עדר. לכאורה התפיסה הזו "עושה" שכל. התמותה מקורונה היא פחות מ-0.2% של האוכלוסיה. זה נשמע מחיר סביר לשלם כדי להמנע מהרס הכלכלה ומסיבוך עצמנו ואולי הדורות הבאים בחובות משתקים לכל מיני גורמי בריאות ויזמי ביו-טכנולוגיה. חובה להזהיר שמדובר בהימור מסוכן ביותר, המתאים למנהיגים מהמרים וחסרי אחריות כמו האויל הילדותי מן הבית הלבן וחבריו בברזיל והפיליפינים. חיסון העדר הוא הבטחה שאפאחד לא יכול לערוב לה. נהפוך הוא. אני לא רואה שיש לנו חסינות עדר לשפעות,נזלת והצטננויות, למרות שכמעט כולנו חולים בזה מפעם לפעם. להמר על משהו שאין ביטחון שיקרה, הוא מעשה מסוכן. להציג זאת, כתרוץ להימנע מעשיית מה שאפשר לעשות כדי להציל חיי אדם ולבלום מגפה, הוא מעשה מרושע. אחת מן הרעות החולות בישראל, היא שנראה כאילו התאחדות הקנאים, המטורפים והמטורללים מצליחה להשתלט על כל סוגיה של דיון ציבורי. אפידמיה מסוכנת מסתובבת בעולם ומאיימת לרתק כ-20% מן האוכלוסיה למיטת חוליים. שברי אחוז מהם, שבריאותם לא כל כך טובה, לא יקומו ממנה. כל מי שיכול, מנסה לגזור קופון מן הצרה הזו. האמצעים לבלום את המגיפה ולאפשר לשירותי הבריאות ה"מורעבים" לטפל באופן תקני בחולים, ידועים למדי: הגיינה, מסיכות ובידוד חברתי. אכיפת מסיכות ומניעת התקהלויות זה מה שמדינה מסודרת צריכה לעשות. במצב כזה מדינה שאינה מסוגלת לאכוף זאת על מפגינים ודתיים קנאיים מאבדת את זכות קיומה. מבחינה אישית, אני יכול להבין מאד את מניעיהם של המפגינים מבלפור. יחד עם זאת, אני נאלץ לפקפק בסדרי העדיפויות שלהם. סיפור הקורונה הוא הרבה יותר גדול מסיפורו של מנהיג פוליטי כושל. להתעקש על התקהלות פוליטית מתוך הסתמכות על כך שהתקהלות באויר הפתוח בטוחה יותר מאשר התקהלות בתוך מבנים היא קטנונית ומטופשת לא פחות מהתעקשות חרדים להתקהל בטישים מפני שמישהו מפגין בבלפור. אפאחד לא נתן תו סגול להתקהלות בשטח פתוח והעובדה שההפגנות לא הפכו למוקדי הפצה, קשורה לחבישת מסכות ולכך ששכיחות הנגיף כרגע גבוהה יותר אצל חרדים כנראה לא פחות מעניין האויר הפתוח. פשוט אי אפשר להתעלם מן הקוים המשותפים של חוסר סולידריות, אירידנטה ותלישות אזרחית בין המפגינים לערבים וחרדים. אטען שהטלת הסגר בגל הראשון התגלתה כטעות מחרידה בעיקר משום שהתבררה בדיעבד כאתנן ששילם מלאך החבלה לשותפיו בקנוניית המרד בשלטון החוק. ועדיין מניעת ההתקהלות היא האמצעי המרכזי ובפועל האמיתי ביותר שיש לשלטון. די לבחון אותו מול הבדיחות הסדיסטיות וספיני היח"צ של המעקב האפידמיולוגי ופיתוח החיסונים. גם אם יש ויכוח נוקב לגבי אופן הפעלתו והתפקיד המרכזי שממלאים שיקולים פוליטיים וסקטוריאלים באופן אכיפת הבידוד החברתי (הבלתי נמנע?), להכשיל את המהלך הזה בשם חופש ההפגנה משול לשריפת מחסני המזון בעת המרד הגדול. הרי גם חרש, שוטה וקטן מבינים שחופש ההפגנה הוא אות מתה בספר החוקים. מדינה שאינה מסוגלת למנוע חתונות פרטיזניות במגזר הערבי, מסוגלת למנוע ממישהו להפגין? |
|
||||
|
||||
לחיסונים שונים יש פרמטרים שונים, אבל הם תנהגים באופן די דומה (למיטב ידיעתי). חיסון שיוריד משמעותית את מספר המוליכים של הוירוס יעזור גם למי שהחיסון עצמו לא עוזר לו. אנחנו עדיין לא יכולים לזהות באופן טוןב מספיק את מי שהחלימו לגמרי מהמחלה. אני חושב שזה ידוע. אבל, ככל הנראה, רוב מי שהחלים מחוסן ולא מדבק (אנחנו עדיין לא יודעים לכמה זמן, ולאיזה אחוז מהאוכלוסיה זה תקף). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |