|
||||
|
||||
במקור בויקיפדיה שאתה עצמך הבאת כתוב: "עוד פרסם ניצן כי לא ניתן להכריע ברמה גבוהה של ודאות האם אל קיעאן התכוון לבצע פיגוע, או שהוא איבד שליטה על כלי הרכב בעקבות הירי" אז אולי אתה הוא זה שנהיה הזוי מרגע לרגע? |
|
||||
|
||||
התאוריה שלך היא שהוא אמר את המשפט הזה למרות שהוא ידע שהוא שגוי (ניחוש) ובניגוד לדעת מח''ש (עוד ניחוש) וכל זאת כדי (ניחוש) להביך את נתניהו. שהקוראיך ישפטו מה פה הזוי. |
|
||||
|
||||
שהקוראים |
|
||||
|
||||
מדהים לראות את המסע/תהליך שאתה עובר כל פעם מחדש כדי לשכנע את עצמך, לאט לאט, ששקר הזוי של נתניהו הוא אמת. |
|
||||
|
||||
''שקר שחוזרים עליו מספיק פעמים הופך לאמת'' אמר גאון תעמולה אחד. |
|
||||
|
||||
אני שמח שאני מדהים את קוראיי, ומביא אותם לשוב ולקרוא את דבריי מבלי להשתעמם. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שזה מדהים, ואני לא חושב שיש כאן תהליך מעניין מעבר לאותה "הטיית אישוש" מפורסמת. כמו להרבה ימניים אחרים, לדב היו טענות כלפי המערכת המשפטית עוד מימים עברו, ככל הנראה בעיקר בגלל שפה ושם היא העזה למנוע איזה מעשה עוולה בשטחים. על הרקע הזה, ובצרוף מקורות המדע שהוא נזון מהם ואשר שותפים לאותה דיעה (בקצרה: D9), קל להמשיך לאחוז בדיעה שמה שמקולקל כאן באמת היא המערכת המשפטית. כשאתה לא מקבל את אכסיומת המקבילים אתה מגיע לגיאומטריה שונה לגמרי, אבל עקבית (האנלוגיה כמובן אינה מושלמת וכך גם אותה "עקביות", עד כמה שאני מסוגל לשפוט בעיני הבלתי אובייקטיביות). |
|
||||
|
||||
ברור שבשמאל לא לוקים בחוליים כאלה. שם הכל מתנהל בצורה עניינית. |
|
||||
|
||||
את זה לא תשמע ממני, ואם תקרא את הפתיל שמתחיל ב תגובה 711282 (ותבין ש"אני עצמי אמנם פטור מכל הטיה שנובעת מהפוזיציה הכללית שלי" נאמר בקריצה) תראה שאני דווקא לא רואה כאן חלוקה ברורה מאליה בין המחנות, ומודע לכך שמה שנראה לי אסימטרי בהחלט עלול להיגרם מהטיית האישוש שלי. קשה עד בלתי אפשרי להיחלץ מהפלונטר הזה כי ככל הנראה אי אפשר לנטרל את הטיית האישוש גם כאשר מודעים לקיומה (ומי שדואג לכך היא הטיית האישוש עצמה, כמובן). למרות זאת לדעתי לא קיימת סימטריה בין המחנות, ויש מדדים אובייקטיביים שניתן לשפוט על פיהם לפחות בחלק מהמקרים (למשל: אין סימטריה בין מי שטורח לקרוא פסקי דין לפני שהוא מביע את דעתו בקשר אליהם לבין מי שמסתפק בדיווח מיד שניה). |
|
||||
|
||||
תגובתו של גרש שעליה ענית לא היה בה שום דבר ענייני, אלא חוות דעת כללית לא מחמיאה עלי ועל המניעים לכתיבתי, ובתגובתך, בעצם, פתחת את הנושא. איני חושב שהנושא הזה ראוי לדיון. דברים כלליים כאלה שאומרים עלי, אני יכול לומר על אומריהם באותה מידה של הצלחה. מה שראוי לדיון הוא הנושא עצמו שאליו צריך להתייחס, זו פחות או יותר הייתה רוח תשובתי לך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |