בתשובה להאייל מועדת המעקב, 10/06/02 7:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אהלן. ה "אד הומינם" שעשו לי סתם הפריע למהלך הויכוח הקליל עם "ל.ב.פ., ניו יורק", וזו לא הייתה תגובה עניינית כלל. לדעתי, סיבה מספקת לוותר עליה, לא? הרי לא היה יכול להתפתח שום דבר מעניין מדיון עם אלמוני שכל מה שהוא אומר לך זה שסגנון הכתיבה שלך לא לטעמו. מה גם שאני נאלצתי לשאת בכל נטל הענייניות, כי באמת ניסיתי להפוך את הביקורת הלא-בונה שלו לויכוח מעניין. הוא לא רצה. מתעבי "הפורמליזם הלוגי", מוזמנים לנסח דברם בצורה עניינית, ולהסביר את תיעובם (במידה ויש לו הסבר). אלו אינם אה... משקפיים חסרות רגש, לא יותר מהמחשבה שהמתמטיקה חסרת רגש. אם מתמטיקאי טוען שהנגזרת של e זהה ל e, אתה יכול כמובן לשאול את המתמטיקאי "אבל איפה הרגש בזה, איפה הלהט?". אתה יכול גם להתווכח איתו לגבי סגנון הלבוש שלו. אבל - אתה גם יכול לנסות להבין את ההיגיון. והאמת? זה די כיף. אז ה "פילוסופיה פרימה" עלולה להיתפס כ "קרה", יחסית לפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית, ואולי היא עצמה "חסרת רגש"... אבל אותי היא מרגשת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה שהפילוסופיה פרימה מרגשת אותך זה יפה. לצערי אני באופן אישי כבר מזמן לא מתרגש מדברים שאני רואה,הסנטימנט היחידי שנשאר לי,זה למשקפי שמש שקניתי לפני שש-שבע שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם אני עדיין מתרגש מדברים שאני רואה (בעיקר נערות יפות), אבל אני בהחלט מתרגש גם מדברים שאני לא רואה. ויותר מזה, אני מתרגש כשאני מבין *מדוע* אינני רואה אותם. הדברים הללו, שאנו בטוחים בקיומם, אבל הם אינם "נראים" לנו, כלומר אינם נתפסים באחד מחמשת החושים, *הם* מרגשים באמת; רעיונות, משמעויות, לוגיקה, סיבתיות. כל הדברים שמטריאליסט, בצרות אופקים, יסרב להכיר בהם. וכיצד הוא יסרב להכיר בהם? בדיוק ע"י שימוש בהם, למרבה האירוניה... זה מה שמעניין אותי. ועל זה אני נהנה להתדיין כאן. כי אני אוהב להתרגש, כל פעם מחדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה שאני מתפרץ אבל ממש בדיוק חשבתי עליך. אולי הספר החדש A New Kind of Science יעניין אותך (אני לא בטוח שיש לי כוח לקרוא למעלה מ-1200 עמודים). כותב המניפסטו סטיפן וולפרם, ד"ר לפיזיקה תאורטית ומליונר, מתכוון לפרק את המדע המודרני ולבנות אותו מחדש על בסיס אחר, יציב יותר. הוא טוען שהטעות ההיסטורית של המדע נעוצה בנסיון לתפוס את המורכבות והעושר הגלומים ביקום באמצעות נוססחאות מתמטיות. עד כאן עוד חשבתי שאולי דווקא כן אקרא את הספר, אבל המשפט הבא צינן את הרצון הזה. וולפרם מציע להחליף מבנים מתמטיים באלגריתמים ממוחשבים, כשיטה לתפיסת והסבר "המציאות". אולי אמתין לגרסת דובשני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום רון! הדברים שלך מזכירים לי סיפור אישי(מוזר אך אמיתי) קטן שמתקשר למה שכתבת. חבר קרוב,מומחה אמיתי למחשבים,בא אלי יום אחד די נרגש עם אלגוריתם שפיתח שמטרתו לתאר את השלבים שהוא עובר כאשר הוא מתאהב. הוא היה רציני מאוד, וישב איתי בסבלנות עד שקלטתי משהו. לצערי זה היה מזמן,ואני מתקשה להזכר,הוא שרטט תרשים זרימה יפה ומסודר,שמתחיל מרושם ראשון,והלאה,עם התפצלויות וכו'. אני אידיוט,הוא הותיר לי עותק,כי הוא שם לב שלא ממש הבנתי,ובמהלך השנים איבדתי את זה. כ"כ הייתי רוצה להראות לו את זה היום ולשאול אותו מה הוא חושב.זה אבד,ואני מתבייש לשאול,אנחנו כבר פחות קרובים. אגב,חיי האהבה שלו היו בד"כ סבל גדול.עד היום.אבל הוא לא יחיד בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הוא פשוט צריך לתקן את האלגוריתם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
HE WAS THINKING ABUOT THINKING BUT IT REALY DIDN'T GET HIM VERY FAR. מעניין שהיום הוא טוען שמצא את אושרו בעזרת מדיטציה כלשהי,שהוא שכלל ופיתח כראוי למתכנת,ומטרתה ביטול המחשבות...היתכן שצ'ואנג-טסה צדק?"אם האייל היה יודע שהוא אייל,רגליו היו מסתבכות בסבך". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני שמח לשמוע שאתה חושב עלי. לגבי מר טונגסטן: מה זאת אומרת "אלגוריתמים ממוחשבים"? האלגוריתם הוא רעיון לוגי, הוא פשוט ממומש לרוב ע"י מכונה שנקראת מחשב. האם כל טיעונו הוא שיש להחליף את המתמטיקה בלוגיקה (מזכיר מאוד את הפילוסופיה הרציונאלית, הלא כן? או לחילופין את הפילוסופיה של רודולף קרנפ, בעיקר את ספרו "בניה לוגית של העולם". זו ההמלצה *שלי* לקריאה, אם יתחשק לך. קרנפ חד כתער, ומצריך ריכוז עצום, אבל מהנה ביותר) האלגוריתם לא יהיה שחקן חדש במדע. האבולוציה היא דוגמא טובה. בתשובה לפסקה: This conceit works fine for simple phenomena like a planet's trajectory around the sun or a weight falling from the Leaning Tower of Pisa. But as scientists try to explain systems of greater complexity – a hurricane, the economy of Portugal, a human or even a reptilian brain – the calculations become ever more elaborate until one is left with an unwieldy array of symbols that do not explain much at all. יש לנו את תורת הכאוס...כפתרון לבעייתו עם ה continuum, יש לנו את תורת הקוונטים. לפי המאמר, הוא אומר: That is because the continuum is a fiction. Time doesn't flow, it ticks. Space is not a surface but a grid. בדיוק בשביל זה יש לנו את החשיבה בקווטות. הביקורת שלנו הייתה נראית הגיונית *אם* הפיזיקה הייתה עדיין "קלאסית".המשפט הזה: The key idea in the book is that simple, byte-size programs have the surprising ability to produce endlessly intricate behavior. מזכיר קצת דברים שאני אומר כאן באייל לא פעם...אבל האמת, קשה מאוד לשפוט ספר (בייחוד כל-כך ארוך) לפי הכתבה; שאגב, יצרה בי עניין. אולי נקרא. עוד על פיזיקה ואינפורמטיקה (בייחוד נושא המורכבות) תוכל לקרוא בספרו הנפלא של מארי גל-מן "הקוורק והיגואר" (במידה ועדיין לא קראת אותו). אה... ורון... תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה קטנה לגבי הכאוס – וולפרם מסביר כי הכאוס אכן מסוגל *לתאר* את הצורות המופיעות בטבע (למשל, מבנהו של עלה), אך האם ה"תוכנית" השמורה בדנ"א של הצמח, הבונה את העלה, מבוססת על פונקציות כאוטיות? ספק רב. הוא מראה כיצד ניתן לבנות "עלים" בעזרת אוטומטים תאיים (Cellular Automata) פשוטים מאוד, וטוען כי הרבה יותר סביר שזהו האופן בו מקודד תהליך הבניה בדנ"א. כלומר, הכאוס (ופונקציות ניוטוניות, וכו') שימושי לתיאור העולם, אך אינו משמש כאבן בניין - להבדיל (אולי) מתגליותיו שלו. בין השאר, הספר כולל מכונת טיורינג אוניברסלית קטנה בהרבה מהמכונה המינימלית שהיתה מוכרת עד כה, ועוד מספר פנינים כאלה. כפי שנכתב באחת הסקירות שקראתי על הספר – "כל מי שיטען, במהלך השנה הקרובה, שסיים לקרוא את הספר והוא יכול להביע עליו דעה מלומדת, פשוט משקר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק בהחלט. אגב, בקשר להערה האחרונה, אני מקווה שהבהרתי שלא קראתי את הספר, אבל ייתכן שאקרא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |