 |
|
 |
||
|
||||
 |
במבט ראשון, הנתונים של בלגיה ממקמים אותה כאחת המדינות הכושלות ביותר בטיפול במשבר. מספר המקרים יחסית לאוכלוסיה נמוך אמנם מאשר בספרד או באירלנד, אבל מספיק כדי למקם את הבלגים במקום ה-11 בעולם, קצת מעל ארה"ב; אבל במדד התמותה יחסית לאוכלוסייה – שבדרך כלל מדויק יותר, כי אינו תלוי במספר הבדיקות – בלגיה נוחתת במקום השני בעולם (אחרי סן מרינו הקטנטונת) עם 790 מתים למיליון תושבים (פי 8 יותר מאשר בגרמניה ומשמעותית יותר מספרד, איטליה, צרפת ובריטניה). מצד שני, בניגוד לרוב מדינות אלה, לא שמענו מבלגיה דיווחים על קריסה של בתי חולים, הצפה של חדרי מיון וכד'. הכי קרוב שמצאתי היה דיווח מאמצע אפריל על התמלאות בתי החולים בשני מחוזות במדינה, שאילצה את הבלגים לשנע חולים למחוזות סמוכים. יתר על כן, אחוז התמותה המתוקן (תמותה היום חלקי מספר המקרים לפני תשעה ימים) שבו אני משתמש במקרה זה עומד על 17%, מה שבדרך כלל מצביע על העדר בדיקות מספיקות – אבל בלגיה דווקא ערכה מספר רב יחסית של בדיקות לנפש. אז מה העניין? הפתרון, כמו בהרבה מקרים במגיפת קוביד-19, חבוי בבתי האבות 1. ליתר דיוק, בדרך שבו מדווחים על תמותה בבתי האבות. באופן מפתיע, נתוני התמותה מהמגיפה מדווחים באופן שונה מאוד במדינות שונות. דיברנו כבר על נתוני התמותה המוטים ברוסיה ובבלארוס (מתים 'מקורונה' לעומת מתים 'עם קורונה'), אבל מסתבר שיש הבדלים משמעותיים גם במדינות המערב הדמוקרטיות. בבריטניה, בגרמניה, בשבדיה וברוב מדינות ארה"ב מדווחים רק על מי שמת לאחר שנבדק לקורונה ונמצא חיובי; הגרמנים טוענים שזה לא משנה כי בודקים את כל מי שמתלונן על תסמינים מתאימים, אבל בבריטניה, בשבדיה ובארה"ב יש מחסור בבדיקות וייתכן בהחלט שמחמיצים הרבה תמותה שאינה מתרחשת בבתי החולים אלא בבתי האבות או בבית. בצרפת, בסין ובמדינת ניו יורק נהגו באותה שיטה בעבר, אבל בשלב מסוים החליטו להוסיף לרשימה גם 'מקרים סבירים' (Probable cases) – כלומר מי שהפגינו תסמיני קורונה ואז מתו, גם אם לא נערכה בדיקה. ההחלטה הביאה בשני המקרים לתיקון רטרואקטיבי ומשמעותי בנתוני התמותה. ומה קורה בבלגיה? בבלגיה גם החליטו להוסיף לרשימה 'מקרים סבירים', אבל מגדירים אותם באופן עוד יותר מכליל: הבלגים סופרים את כל מי שהלכו לעולמם בבית אבות שהיה בו לפחות מקרה אחד מאושר של המגיפה כמתים מקורונה. זה הבדל משמעותי מאוד, כפי שניתן לראות בנתונים שמביא ה'אינדיפנדנט' מה-1 במאי 2: 53% מהתמותה המדווחת בבלגיה התרחשה בבתי אבות, ומתוך המקרים האלה, רק 16% הם מקרים ודאיים (כלומר כאלה שאושרו בבדיקת מעבדה). פירוש הדבר הוא שאם בלגיה היתה סופרת רק מקרי מוות ודאיים (כמו בריטניה וגרמניה), שיעור התמותה היה רק 55% מהמדווח, כלומר 434 למיליון – פחות מאשר בספרד, בבריטניה ובאיטליה ורק פי ארבעה מאשר בגרמניה. קשה לדעת מה השיטה ה'נכונה' לספירת התמותה וכמה מתים מפספסות המדינות שמסתפקות בדיווח התמותה מבין המקרים הוודאיים. אבל יש כלי שיכול לעזור - אותו כלי שסייע לזהות את דיווח-החסר על התמותה במוסקבה: התמותה העודפת. איך מחשבים תמותה עודפת? סופרים את כלל התמותה, מכל הסיבות, בתקופה מסוימת, ומשווים לממוצע הרב-שנתי באותם חודשים. ההפרש – התמותה העודפת – אמור לייצג את מספר המתים האמיתי מהמגיפה; אם הוא גבוה משמעותית ממספר המתים המדווח, יש כנראה תת-דיווח. השיטה הזו לא מושלמת 3 והתוצאות מתקבלות באיחור (כי לוקח זמן להוציא דו"ח רשמי ומלא על כל התמותה במדינה), אבל כבר עכשיו היא מראה תוצאות מפתיעות. לפי מידע שאסף ה'פייננשל טיימס' 4, נרשמה בבריטניה תמותה עודפת של 54,000 בני אדם עד ה-8 במאי – הרבה מעבר לתמותה הרשמית מקורונה באותו תאריך, שעמדה על כ-32000; בספרד היו 33,000 מתים עד ה-12 במאי (לעומת 27,000 בספירה הרשמית); בהולנד 8900 עד ה-26 באפריל (לעומת 4475 בספירה הרשמית); באיטליה 24,500 עד ה-31 במרץ, בדיוק פי שתיים מה-12,200 שהיו שם בספירה הרשמית; ובגרמניה 6200 עד ה-19 באפריל (לעומת 4600 בספירה הרשמית). בצרפת ובשבדיה, אגב, תואמת התמותה העודפת, לפחות בינתיים, כמעט באופן מושלם את ספירת המתים הרשמית; ובבלגיה התמותה העודפת עד ה-3 במאי עומדת על 8300 – לא רחוק מה-7800 בספירה הרשמית. אם נשתמש ביחס בין התמותה העודפת לדיווחים הרשמיים ו'נתקן' את שיעורי התמותה בהתאם, נגלה פתאום שבלגיה לא חריגה כל-כך - שיעורי התמותה המתוקנים באיטליה ובבריטניה גבוהים יותר, וגם ספרד והולנד לא רחוקות בהרבה (למען השקיפות: שיעור התמותה ה'מתוקן' הוא 1068 באיטליה, 879 בבריטניה, 841 בבלגיה, 726 בספרד, 688 בהולנד, 431 בצרפת ו-132 בגרמניה). זה פותר את הנתון החריג של בלגיה, אבל עדיין אפשר לשאול למה המצב בבלגיה דומה יותר למה שקרה בספרד ובאיטליה מאשר למצב בגרמניה ובדנמרק. אני יכול להציע עוד שלוש סיבות, ששתיים מהן קשורות גם לבתי אבות. הסיבה הראשונה היא שבבלגיה יש מספר גבוה של קשישים בדיור מוסדי – למעשה היא המדינה השלישית באירופה בשיעור הקשישים שגרים במוסדות, אחרי הולנד ולוכסמבורג, שנפגעו גם הן די קשות. בהתחשב בחומרת המגיפה בבתי האבות, הגיוני שמדינה שיש בה יותר קשישים בדיור מסוג זה תיפגע יותר. מעבר לכך, מהכתבה באינדיפנדנט שהפניתי אליה נראה שמנהלי בית האבות היססו להפנות קשישים עם תסמיני קורונה לבתי חולים, מחשש לקריסה בנוסח איטליה, וייתכן שאף היתה הנחיה רשמית להימנע מכך. הנוהג הזה – שאולי היה אפילו מוצדק, כי לפי הנתונים בוויקיפדיה הגיעו מחלקות הטיפול הנמרץ בבלגיה מאוד קרוב לתפוסה מלאה – הביא לתמותה מרובה בבתי האבות עצמם. אם זה נכון, הרי שזה די טראגי – במובן מסוים, הבלגים הקריבו את בתי האבות כדי להציל את בתי החולים. יש גם הסבר שלישי, אבל הוא כבר יותר בגדר השערה. מקורו במחקר שנערך בכלל בצרפת 5 ע"י חוקרים שניסו להתחקות אחרי התפשטות המגיפה באמצעות מיפוי המוטציות בגנום של הווירוס. מהמחקר עלתה תוצאה מפתיעה, והיא שהזן הנפוץ ביותר של הווירוס בצרפת לא דומה לזנים שהתפשטו בצפון איטליה או לאלה שהגיעו לצרפת ע"י חולי הקורונה המזוהים הראשונים במדינה, שבאו מסין ומסינגפור. למעשה, המקום היחיד שבו נתגלו זנים דומים של הווירוס היה בבלגיה. התוצאות הובילו את החוקרים להסיק שבשלב יחסית מוקדם, עוד בתחילת פברואר ואולי אפילו בינואר, נוצר מוקד הדבקה בצפון צרפת, סמוך לגבול בלגיה, שלא זוהה ולא טופל בזמן, אולי מפני שמקרים רבים היו א-סימפטומטיים. אם זה אכן נכון, פירוש הדבר הוא שכשהבלגים החלו להטיל מגבלות כבר התפשטה המחלה הרבה יותר מאשר בגרמניה באותו שלב – על אף שמהנתונים הרשמיים היה נראה ההיפך (אני זוכר שבישראל, למשל, הטיול חובת בידוד על הבאים מגרמניה הרבה לפני שעשו זאת לבאים מבלגיה). נקודת פתיחה קשה זו באה לידי ביטוי גם בעובדה שבבלגיה נדרש זמן רב יותר (יחסית לגרמניה) בין היום שבו הוטלו הגבלות הריחוק החברתי ליום שבו הגיע מספר המקרים החדשים למקסימים. 1 על מגיפת הסארס מ-2003 אמרו שהיא 'מגיפה של בתי חולים', מכיוון שהתפרצויות רבות שלה התרחשו בבתי חולים. על אותו משקל, אפשר לדעתי בהחלט להתייחס לקורונה כ'מגיפה של בתי אבות'. 3 למה? כי התמותה העודפת לא מבדילה בין מתים מקורונה לבין 'נזק היקפי' – מי שהעדיפו לא לגשת לבית החולים מחשש להידבק ולכן מתו בבתיהם ממחלות אחרות (שבץ, התקף לב וכו'). ומצד שני, ברור גם שהסגר והמגבלות הורידו את התמותה מתאונות דרכים, תאונות עבודה וכו', וגם את זה יש לקחת בחשבון. אבל התמותה העודפת ללא ספק נותנת הערכה חשובה לאמינות הנתונים הרשמיים על מתי הקורונה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מעניין מה התמותה העודפת בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ראיתי גרף לפני כמה ימים שבו השוו את התמותה העודפת בין מספר מדינות. ישראל היתה אחת הבודדות עם תמותה עודפת שלילית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי: https://www.ft.com/content/a26fbf7e-48f8-11ea-aeb3-95... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נעים להיות עם איסלנד ונורבגיה (רק למה דרום אפריקה נדחפת?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דוקא לא סומך בכלל על הנתון הזה. הוא כולל כל כך הרבה משתנים בלתי נשלטים (ואולי לא רלוונטיים) כמו תאונות דרכים - שיורדות כשיש סגר, מחלות אחרות שלא מטופלות (שאולי עולות דוקא), תופעות לוואי אחרות נרחבות של הסגר, ממצוקה נפשית ועד חוסר פעילות ספורטיבית, שינויי תזונה מהותיים ועוד כאלה שבטח נעלמות מבינתי. לכן זה נראה לי פרמטר מאד מפוקפק בבואנו לנתח ספציפית את הקורונה ונזקיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי בהערה 3 למאמר, הנתון הזה ממש לא מושלם, אבל אני מוצא אותו שימושי, בין השאר מכיוון שהמשתנים הבלתי נשלטים פועלים לשני הכיוונים, ולכן בסבירות גבוהה מבטלים זה את זה. יתר על כן, הרעיון הוא להשתמש בנתון כדי להשוות בין מדינות, בהנחה שהמשתנים האחרים דומים בין המדינות (כמובן שזה לא בהכרח נכון, אבל מאחר שברוב המדינות התגובה היתה דומה, זה נראה לי הנחה סבירה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נשמע נכון ש"תמותה עודפת" יותר אמין מ"תמותה מקורונה". הבעייה היא שה"תמותה מקורונה" ה"אמיתית" נותרת בספק. בתמותה העודפת נכללים גם תאונות דרכים? במדינות אסון בודאי היתה תמותה עודפת לא מקורונה (חולים אחרים שלא הגיעו לטיפול רפואי מציל חיים). ב. היכן מוצאים מידע על % דיור הקשישים המוסדי במדינות השונות? ג. נדמה לי שאתה מצביע כאן על מידע חשוב מאד. אם אכן קיימים זנים שונים של הקורונה החדש, הרי שזה הסבר מצויין לתמונת ההפצה הלכאורה אקראית וגם להשפעת האקלים על הקורונה. כדי שיתקיימו "זנים" שונים של קורונה חדש לא די בכך שיש מוטציות. צריכה להיות גם קורלציה בין המוטציה לאלימות הזן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בתמותה העודפת נכלל הכל - זה פשוט מספר המתים הכולל פחות הממוצע הרב שנתי. העובדה שהמספר כולל גם תאונות דרכים, רצח ותאונות עבודה - גורמים שבהם נרשמה *ירידה* בגלל הסגר - עשויה להצביע על כך שהתמותה מקורונה אפילו גדולה יותר מההערכות שהצגתי. באזורי אסון (לומברדיה, מדריד, ניו יורק) אפשר בהחלט לצפות לתמותה עודפת שלא היתה ישירות מקורונה אלא נובעת מ'נזק היקפי', כלומר חולים אחרים שלא הגיעו לטיפול. את הבעיה הזו חזו לא מעט מאמרים, כולל 'הפטיש והריקוד' המפורסם, ואף כי מבחינה רפואית זו לא תמותה מקורונה, אני נוטה לכלול אותה בנזקי המחלה, במיוחד אם עורכים השוואה של ההתמודדות עם הקורונה במדינות שונות. ב. ציטטתי מאמר של ה-BBC שהכיל טבלה קטנה (https://www.bbc.com/news/world-europe-52491210). הם כתבו שהנתונים מה-OECD, ואכן מצאתי טבלה של מדינות ה-OECD שמראה את בלגיה בראש בפרמטר הזה (https://stats.oecd.org/Index.aspx?QueryId=30142). הנתונים לא ממש מעודכנים (2014) אבל נותנים תמונה כללית. ג. חשוב לומר: אף מחקר עדיין לא הראה קורלציה בין הענפים הגנטיים השונים (באנגלית משום מה קוראים להם clade, מונח שלא הכרתי עד כה) לבין קצב ההתפשטות של הווירוס או הסימפטומים, כך שעוד מוקדם לדבר על זנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הזנים השונים: בגלל הקשיים הרבים שהיו עם בדיקות הוירוס, קשה לי להאמין שמישהו הצליח לעשות אנליזה השוואתית ברמת רזולוציה של זנים נניח בין איטליה לישראל. אם יש מספיק התפלגות בין ישראל לאיטליה למשל, זנים שונים יסבירו יפה את התלות באקלים ורמת אלימות שונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תרצה לדעת קצת יותר: Cladistics [Wikipedia] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. יש קורלציה יפה בין מדיניות הבדיקות לתמותה העודפת. במדינות עם מדיניות בדיקות מקלה יש פחות תמותה עודפת. אני מחלק (בוורלדומטר) את מספר הבדיקות במספר המקרים, ומקבל את מספר הבדיקות פר מקרה. כל המדינות שבהן היחס הוא לפחות 20 בדיקות פר מקרה מראות מעט תמותה עודפת. כל המדינות שבהן פחות מ 15 בדיקות פר מקרה מראות תמותה עודפת גדולה. נורבגיה, דרום אפריקה, ישראל ואיסלנד, עם 0 תמותה עודפת, נמצאות ב 27, 28, 31 ו 32 במדד הזה. דנמרק עם 5% תמותה עודפת על 44. גרמניה, אוסטריה ופורטוגל, עם 7%, 11% ו 14% תמותה עודפת, על 20, 23.5 ו 22 בהתאמה. צ'ילה קצת יוצאת דופן, עם 19% תמותה עודפת ורק 8 בדיקות פר מקרה. היא כנראה נמצאת עדיין בשלב מוקדם יחסית של ההתפרצות, ומספר המתים שם מהקורונה כנראה עדיין רחוק מאוד ממספרו הסופי. שוויץ, ארה"ב ושבדיה, עם 22%, 24% ו 30% תמותה עודפת, על 12, 9, ו 6.5 בהתאמה. בארה"ב ובשבדיה מספר המקרים הפעילים עדיין יותר מכפול ממספר המקרים שהסתיימו, כך שעוד הרבה מקרים יסתיימו במוות. איטליה, בלגיה, אנגליה וספרד, עם 55%, 57% 67% ו 49% תמותה עודפת, נמצאות על 14, 13, 12 ו 11 בהתאמה. הולנד עם 50% תמותה עודפת ופרו עם 81% תמותה עודפת, שתיהן על 7 בדיקות פר מקרה. אגב, שיאנית המדד הזה היא יפן, עם מעל 300 בדיקות פר מקרה. טאיוואן, הונג קונג וניו זילנד, כולן בסביבת 160 בדיקות פר מקרה. קוריאה על 70. לא במקרה אלו המדינות שהצליחו למנוע את ההתפרצות בשטחן. ברזיל נמצאת במצב הקשה ביותר עם 2.5 בדיקות בלבד פר מקרה. דיסקליימר- לא בדקתי את המדד בכל המדינות, הסתפקתי בכ 40. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> ברזיל נמצאת במצב הקשה ביותר עם 2.5 בדיקות בלבד פר מקרה. הקורונה משתוללת בדרום אמריקה. בברזיל דווחו 676 אלף מקרים, וזה כשמספר הבדיקות רק נושק למיליון, כלומר מקרה מדווח על כל 1.5 בדיקות. אם המספרים נכונים זה מטורף! רק אחת מכל שלוש בדיקות שם יוצאת שלילית? הם מדווחים על מעל 300 אלף שהחלימו‚ איך יודעים שהחלימו אם לא נבדקו עם תוצאה שלילית? משהו לא מסתדר במספרים. כנראה מספר הבדיקות לא עודכן הרבה זמן. קצב גידול המקרים החדשים היומי הממוצע בשבוע האחרון הוא 3.9% והאטה שלו בחודש האחרון די קטנה. בשבוע הראשון של מאי קצב הגידול היומי היה 6.9%. בפרו (191 אלף מקרים) שיעור המקרים באוכלוסיה הכוללת מתקרב לצמרת העולמית, עבר את בלגיה ומתקרב לספרד וארה"ב. הם הצליחו לרדת לקצב גידול יומי של 2.5% בצ'ילה (127 אלף מקרים) שיעור המקרים באוכלוסיה עוד גבוה יותר, ורק מדינות המפרץ קטאר כווית ובחריין עוברות אותה (אם לא סופרים גמדות כמו . גם שם הם תקועים על קצב גידול יומי של 4% ולא מצליחים לרדת ממנו. אז אוקיי, צ'ילה נכנסת לחורף עכשיו. אבל בברזיל שיעור המקרים באוכלוסיה באזורים המשווניים אפילו גבוה יותר מזה שבריו ובסאו פאולו. זה נראה לא טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אריק, אני מפנה תשומת לבך לגרף המקרים החדשים בכל העולם, ב-worldmeter. כאן בישראל, בעומק הבקבוק של חגיגות החזל"ש, די קל לשכוח שמגפת הקורונה הולכת ומתפשטת מדי יום על פני הגלובוס.עכשיו, החזית היא במקסיקו וברזיל, אבל העולם הוא רחב ופתוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. מוזר לי לשמוע דיבורים על "גל שני" עוד לפני שהגל הראשון שכך. אני מופתע מאוד לרעה מכך שהעקומה הלוגריתמית של מקרים בעולם לא השתטחה. חשבתי שהיא תתחיל להתיישר בסביבות מיליון מקרים בעולם, ואז באה ארה"ב. אחר כך ציפיתי שהיא תתחיל להתיישר ב 2 מיליון, וארה"ב המשיכה להפתיע לרעה. אחר כך באה דרום אמריקה והפתיעה שוב. מוזר לי שמדינות לא לומדות מנסיונן של המדינות שקדמו להן. איטליה לא למדה מסין, ארה"ב לא למדה מאיטליה, ברזיל לא למדה מאיטליה וארה"ב. השאלה היא לא סגר או לא סגר, אלא מערכות של בדיקה, נהלים של סינון ובידוד, שליטה ובקרה. מה היה צריך לקרות כדי שבשלב ראשון ימדדו חום לכל הנוסעים הנכנסים בישראל, בארה"ב, בברזיל או בפרו, ובשלב שני גם לכל הנוסעים בתחבורה הציבורית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני חושב על המנסים לחזות לאת התפתחות מגיפת הקורונה אני נזכר בהתייחסותו של לייבוביץ לאמונה בבואו של המשיח: אם הוא בא, זה סימן שהוא משיח שקר. כך גם כל "נביאי הקורונה" בעיני. ככל שהם יותר בטוחים בתחזיות שלהם כך האמון שלי בתחזיות שלהם פוחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב הפוך. מה שרואים בישראל זה גל שני פאר אקסלנס. מדובר בהדבקות חדשות מנשאים אסימפטומטים אני חושב ולא ממאובחנים של הגל הראשון. בתופעה זו, ישראל לגמרי מובילה בעולם, אולי יחד עם דרום קוריאה. במדינות אחרות אם יש גל שני, קשה מאד להבחין בו מפני שהגל הראשון עדיין קיים. ולכן להבדיל מן הגל הראשון, אין לנו אפילו בסיס לייחוס מפני שאפאחד לא קדם לנו. בערוץ הטלגרם משהב"ר נראה ששותפים להערכתך שהגל הראשון בישראל לא נגמר ומרגיעים אותנו שמספר המקרים הפעילים היום הוא כפול ממה שהיה לפני 63 ימים. נראה שלחבר'ה שם יש בעיה של העדר לימודי ליבה. אתה לא משווה את מס' הנדבקים היום בגל השני למספרים מן הגל הראשון. אתה צריך להביא בחשבון רק נדבקים חדשים השייכים לגל השני. במקרה זה מס' המקרים כפול היום ממה שהיה לפני 5 ימים וזה ניו יורק בתחילת אפריל. בגל הראשון ישראל נהנתה מתמותה נמוכה במיוחד. מה יקרה בגל השני? כנביא קורונה, אני מהמר על תמותה נמוכה. הבעיה היא שהפעם יהיו הרבה מיתות מיותרות. המון העם לא יסכים לוותר על הילולות הפרום, ועל הכל כלול במירון ובכרתים כדי להעניק לכמה שכיבים מרע עוד כמה חודשי חיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב. למי שמתרעם על ההערכה האלארמיסטית שלי, אציין שקצב ההכפלה שחשבתי (יום 5/ 1) הוא מינימום, מפני שלא הבאתי בחשבון מקרים מן הגל הראשון שממשיכים להסתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומסתבר שלמעבדות של קופות החולים אין מספיק כח אדם כדי לבדוק את כל הבדיקות מהימים האחרונים, ולכן נאלצו להקשיח את הקריטריונים ולא לבדוק את כל הנדבקים הפוטנציאליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי שיתחיל גל שני צריך שהגל הראשון יסתיים, ואני מבין את זה שצריכים להיות אפס או מאוד קרוב לזה מקרים פעילים מהגל הראשון כדי לקרוא להתפרצות מחודשת גל שני. הגל הראשון הסתיים במספר חורים בעולם כמו ניו זילנד, גרינלנד, איי פארו וכו'. הוא עומד להסתיים באיסלנד (3 מקרים פעילים, מתוך 1807 מקרים מאומתים שהיו שם בסך הכל) ובסין (65 מקרים פעילים מתוך 83000 סך הכל מקרים). בארץ היו ב 28 במאי 1909 מקרים פעילים ומשם המספר חזר לגדול (אתמול 2474). אני חושב שאנחנו לא לבד. בקוריאה ירדו למספר חד ספרתי של מקרים חדשים ביום ב 19 לאפריל, ונשארו בסביבה של 4-14 מקרים חדשים ביום עד 8 למאי. בשבועיים הבאים מספר המקרים החדשים היומי שם היה בין 13-35, אבל מ 28 למאי ועד היום הם עלו מדרגה נוספת לרמה של 50 מקרים ליום בממוצע. מספר המקרים הפעילים אצלם הגיע לשפל ב 26 למאי (681 מקרים פעילים), ומשם התחיל לטפס חזרה (אתמול 951) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי תנאים כאלו הם מותרות של עולם שכבר איננו. אני מוכן לציין סיומו של גל כאשר מס' המקרים החדשים יורד לרמת רעש. בישראל פחות מ-10 מקרים לשבוע לא נזכה לראות בימי חיינו. אני מרשה לעצמי לזרוק מספרים משום שברמה כזאת אני חושב שיפסיקו את הבדיקות. מה שמייחד את ישראל, הוא שבעקומת החולים הפעילים רואים יפה את נקודת האקסטרמום שבה המגמה מתהפכת מירידה לעלייה והירידה במספר המקרים הישנים אינה מצליחה לשטח את עליית המקרים החדשים. יש עוד מדינות שבהן יש התפרצויות חדשות (טורקיה, איראן, גרמניה), אבל שם הויכוח שלנו הופך לסמאנטי, מפני שלך הבדל בין 2 גלים צמודים לבין גל אחד עם פיקים מקומיים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |