|
אז זהו, שלי נזקן של מחדלי האבחונים ברור לגמרי, מפני שאני עוקב אחר הדיון בארה"ב. שם ברור לגמרי שהמחדל שגרם בסופו של דבר לאסון שם היה מחדל האבחונים. הממשל הפדרלי הוא פרש בלי ראש שאוחז בידיו ראש דלעת ריק בתוכו דולקים נרות המפחידים את הסוס. מה שקרה בעת מבחן הוא שהמושלים וראשי העיר אחזו במוסרות השלטון אותם השמיט הממשל הפדרלי. הבעיה הגדולה היתה המידע שהוא במקרה זה הבדיקות, שעליהן אחראי הממשל הפדרלי. נזכיר כאן שחולי הקורונה הראשונים הופיעו בארה"ב בסוף ינואר, שבועות לפני שטראמפ קשקש בפברואר על שפעת קלה שתחלוף באפריל. זה היה הזמן בו היה צריך באמצעות בדיקות לאתר את מוקדי ההדבקה ולבודד אותם וכך למנוע את ההתפרצויות במרכזי האוכלוסיה הגדולים. בפועל הממשל חירב בצורה יסודית את כל נושא הבדיקות. א. בפאזה הראשונה הממשל אפשר בלגן של חברות ומוסדות שהציעו אבחונים זולים אך לא מיידיים ולא אמינים. בהיות ארה"ב הסטנדרט העולמי, הכשל הזה משתקף בעולם כולו. בסופו של דבר נאלצו הרשויות האמריקאיות לפרסם את פרוטוקול האבחון, מה שאפשר למדינות העולם להתארגן עם בדיקות מקומיות אבל רק העצים את הברדק. ב. כדי להוסיף חטא על פשע, הממשל גם כשל בניהול מבצע הבדיקות. במקום למקד את הבדיקות על מוקדי ההפצה, בעצם הניחו לשו"ח לקבוע הפצה גם מאוחרת, גם יקרה ובעיקר רנדומלית במהותה (תלויית היצע וביקוש ולא בצרכים הרפואיים). ארה"ב עשתה עד היום כמעט כפול בדיקות מכל מדינה אחרת. ובכל זאת, במוקד האסון, מדינת ניו-יורק, היא עשתה בערך אותו מס' בדיקות לנפש כמו ישראל שכידוע עשתה בדיקות רק לחשודים. ג. התוצאה היתה שהבדיקות גילו את המחלה ולא את ההדבקה. הסטייטס והערים הפעילו את נוהל ה"חסו בבתיכם" רק לאחר שגל החולים שטף את בתי החולים באיחור גורלי של שבועות. ד. בישראל התמונה היתה הפוכה לגמרי. כאן משה"ב ניסה לנהל את עניין הבדיקות ביד רמה, אלא שכאן פעלו דוקא המחלות הידועות של השלטון המרכזי שאפשר לסכמן כחוסר מקצועיות ויעילות של משה"ב. מחסור בבדיקות, תלות בחומרים מחו"ל וניהול ברמת המיקרו יצרו מערכת מסורבלת ואיטית שהתחילה לספק מידע מועיל רק מאוחר וגם אז המידע הזה לבדו לא היה אפקטיבי. ה. בבית דין תיאורטי, משרד הבריאות היה נשפט לחומרה על מחדל האיבחונים, לא בגלל מה שעשה אלא בגלל מה שלא עשה. בישראל להבדיל מארה"ב ישנה רשת מקיפה ומבוססת של קופות חולים שיכלו להפעיל את מבצע הבדיקות בהצלחה. כנראה בגלל שלמשרד הבריאות אין שליטה על הקופות, הוא שיתק אותן והפך אותן למשקל מת וגרוע מזה בעת מגיפה ואת האבחונים ניסה להפעיל בדרכים עוקפות (הארגון המושחת והרקוב של מד"א). ו. למזלה של מדינת ישראל, תודעת החירום המפותחת והמצב האנורקטי של בתי החולים בארץ מנעו מנתניהו להטיל יהבו על משרד הבריאות והאיבחונים או על העיקוב הטלפוני (שיש לי ניחוש שכשל בשלב הביצוע) ולהקדים ולסגור את מעברי הגבול ולהטיל סגר אוניברסלי על כל המדינה ב-12 במרץ אאל"ט. בכך עקפו את הצורך במידע מדוייק על מוקדי המחלה. דבר כזה ניתן לעשות בישראל הקטנה והאחודה. בארה"ב הגדולה והמבוזרת, המידע ממוקד אזורית הוא הכרח והעדרו גרם לטרגדיה. כתבתי את כל הפרטים האלו, כדי להבהיר מדוע אלו הטוענים שביבי נקט באמצעים מופרזים ופגע אנושות בכלכלה ללא צורך אמיתי, טועים ומטעים. למעשה האמת היא הפוכה. אלמלא מחדלי האיבחון ולחילופין אילו נקטה הממשלה באמצעים דרסטיים מוקדם יותר, היינו יכולים להגיע לתוצאות המצויינות של טייואן, קוריאה וסינגפור, אבל מה שכן נעשה חסך מישראל את גורלן של מדינות כמו ארה"ב, בריטניה, רוסיה ושבדיה ואפילו גרמניה ואוסטריה. ותרשו לי להוסיף שהמשבר הכלכלי במדינות אלו לא יהיה קטן יותר מאשר בישראל.
|
|