|
||||
|
||||
הגבתי למאמר הפותח. בקריאה שנייה שמתי לב שבעצם הלבשתי עליך את המרמור והרוגז שאני חש על ''בגידת ההנהגה'' ולכן פספסתי את לב הדברים איתו אני דוקא מסכים. נראה שנשיאנו החביב פספס הזדמנות לתפוס עמדה של מנהיגות ושל סמכות חברתית-מוסרית. מנהיגים אינם נבחנים בקיום ההוראות שהם עצמם מוציאים. זה מובן מאליו. אם הם נכשלים בכך הם סתם נוכלים קטנים. מנהיגים נבחנים בכך שהם מתייצבים בעת משבר ומצביעים על הצרכים והקרבנות הנדרשים. כנראה שפספסתי זאת משום שאיני מחזיק מריבלין חכם גדול וכמעט שאין לי ציפיות או דרישות ממנו. |
|
||||
|
||||
לשיטתך, ריבלין 'פספס' עשרות הזדמנויות בשנתיים האחרונות לומר אמירה ערכית משמעותית כלשהי מלבד חזרה על מנטרת האחדות הנואלת. וברוך השם, המציאות זימנה לו מספיק אירועים שראוי היה להגיב עליהם. המסקנה שלי היא שבעצם, בדרכו הכה רכה וחלבית, הוא סוס טרויאני של נתניהו במשכן הנשיא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |