בתשובה לדובי קננגיסר, 22/07/00 16:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דובי, לצערי, פיספסת את הנקודה. ראשית וכהקדמה לדברי - על אף היותי שמאלי בדעותי הכלכליות (אך לא עד כדי קומוניזם) הרי שאני שולל את דיעותיהם של המתדיינים באותו כנס שתיארת. כעת - לעיקר: אתה הגעת לערב של אנרכיסטים, בני דמותו של באקונין. לכן, לכתוב משפט כמו "המשותף להם הוא שלילה של המצב הקיים, ושום דבר מעבר לכך" ואף להתרעם על זאת - הינו החמצת העיקר. האנרכיסטים אינם מציעים אלטרנטיבה לא כי הם לא מצליחים למצוא אלא כי מבחינתם כל אלטרנטיבה הינה רעה כזו הקיימת. מבחינתם - "עולם ישן עד היסוד נחריבה" הנה תמצית האידיאולוגיה. כלומר - חוסר כללי המשחק וחוסר כללים בכלל הם המטרה. דברים אלו לא אמורים רק בצורת המשטר והחברה אלא אף במוסר (באקונין הורה לכמה מהאנשים שהצטרפו אליו לרצוח כדי להוכיח את יכולתם ל-"התעלות" מעל לציוויים המוסריים המקובלים). שנית - אינני אנרכיסט, ומעולם לא הייתי, אבל כדי לבקר אותם כדאי לפחות להכיר את משנייתם, ולו רק כדי שנוכל לבקר את הפגמים האמיתיים במקום לציין, בתמצות, ש-"אנרכיזם הנו אנרכיזם". מיכאל |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לחלקם היו אלטרנטיבות, פשוט לא ממש ברורות, ברובן לא ישימות, ובשום מקרה - לא היה להם מי שיסכים איתם. הם לא כולם אנארכיסטים. הקומוניזם אינו אנארכיזם (רחוק מכך). השילוב הזה גם הוא מוזר לי, אגב... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום מיכאל, אני חד''שניק סוציאליסט-מרקסיסט. לדעתי, שכחת שבאינטרנציונל ישנן גם השורות ''את עולמנו אז נקימה'' ''עם האינטרנציונל יאור ישגב אדם'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואין מי שישמע מילים מרגשות אלו ולא ימחה דמעה. בערבות סיביר, במרתפי הנ.ק.ו.ו.ד, בחופי קובה, בחדרי השטאזי ואפילו במקומות מפותחים כמו סין. כל מקום אשר דת הקומוניזים הגיע, אשר בו נעלם עולמית הסבל, כל מקום בו ישרר אך טוב יכולים התושבים פעם בשנה להגיר דמעה נוסטלגית, דמעה שיש בה גם מעט שותפות בצערם של אותם אומללים שטרם פקדה אותם בשורת הקומוניזים, דמעה על שאלו שבזכותם הגענו עד הלום מנהיגים נערצים כסטאלין ומאו-צ'ה-טונג, שחסכו מפיתם לתקנת עולם חדש זה, אינם איתנו כדי לחזות בהתגשמות חזונם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום, משה, האם תהיה לנו הזדמנות לראות את ההזדהות המרגשת הזאת שלך גם כלפי אסירים במרתפי השב"כ או קורבנות עונש-המוות האמריקאי? או אפילו אסירים פשוטים בבתי-כלא ישראלים, אבל לא מהסוג של דרעי, ויצמן וביבי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני בעד עונש מוות. יש אנשים שטוב לעולם ולהם אם ימותו בהקדם, אני לא מכיר דוגמאות ספציפיות ולא אוכל לשפוט פרטנית כל הוצאה להורג אמריקאית אולם ברור שאין מקום להשוות בין 10 מליון רוסיים שנרצחו *סתם* על יד סטאלין לתופעה זו. לגבי השב"כ, יתכן שנסחפו פה ושם אבל עינויים על מנת להוציא מידע שיחסוך בחיי אנשינו הוא דבר מצויין, לא זו המציאות בקרב נרצחי ומעוני המשטרים הקומוניסטיים האיומים שידענו. ובטח ובטח אין מקום להשוואת תנאי המחלקה ראשונה בבתי הכלא המשופרים שלנו אל קצבת קלוריות של מחנה עבודה רוסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר דוגמא ספציפית: ברוך גולדשטיין אם היה נשאר בחיים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |