 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז שבדיה. אתחיל ואומר שאף מדינה לא הציבה בפני אתגר כ"כ קשה מבחינת ההבנה מה באמת קורה שם ואיך זה מסתדר עם מה שאנחנו יודעים על הנגיף. אבל נדמה לי שפיצחתי כמה דברים ואני אנסה להסביר מה אני מבין ואת ההיגיון מאחורי זה. אחלק את הנושא לשלושה חלקים: מה עושים השבדים, האם זה עובד ומה אפשר ללמוד מזה. אז קודם כל, מה בדיוק עושים בשבדיה ואיך זה שונה משאר העולם. הטעות הראשונה - שגם אני נפלתי בה - היא של מי שטוענים שבשבדיה אימצו את 'המודל הבריטי' עליו השלום, מודל שמטרתו להשיג 'חסינות עדר'. הרעיון הוא לתת למגיפה לעבור ולהדביק *כמה שיותר* אנשים, תוך שמטילים סגר רק על הזקנים והחולים אבל לא סוגרים את הכלכלה. בשלב מסוים, לפי המודל הזה, מספיק מהאוכלוסייה (40-70%) יחלו ויפתחו נוגדנים, והמגיפה תדעך מעצמה - ואז אפשר יהיה לשחרר את הזקנים. הרעיון הזה היה יכול לפעול אם המחלה היתה יותר מידבקת אבל הרבה פחות קטלנית - משהו כמו שפעת החזירים - והיו אנשים שחשבו כך בבריטניה בשלבים המוקדמים. אבל מחקר של האימפיריאל קולג' בלונדון הראה שבפרמטרים הנוכחיים של המגיפה, אסטרטגיה כזו תהיה טעות נוראה - כי מספר המאושפזים מתוך בני ה-70 ומטה יהיה מספיק, בתסריט כזה, כדי למוטט את מערכת הבריאות ולהוביל לסצינות בנוסח לומברדיה וגרוע מכך. רבים ממבקרי השיטה השבדית טוענים שהיא גרסה של מודל חסינות העדר, ומשתמשים במחקר הזה כדי לנגח אותה (רבים מהם, אגב, בריטים). הסיבה שהאסטרטגיה השבדית מושווית לבריטית היא אלמנט אחד חשוב בה - בידוד הזקנים והחולים. כבר ב-16 במרץ המליצו בשבדיה לבני 70 ומעלה לא להיפגש עם אנשים אחרים ומה-1 באפריל אסרו על ביקורים בבתי אבות ובבית חולים. בנוסף עשו שם משהו שהעובדה שלא נעשה במקומות אחרים הוא בגדר שערוריה: כבר ב-10 במרץ המליצו לכל העובדים בבתי אבות ובבתי חולים לא לבוא לעבודה אם יש להם כל תסמין נשימתי שהוא (שיעול, חום וכו'), ובהמשך מיקדו את בדיקות הקורונה בצוות הרפואיים ובעובדי בתי האבות. עד כאן זה נראה כמו גרסה של המודל הבריטי, אבל כאן בא ההבדל הגדול: השבדים *ממש לא* רוצים שהווירוס יתפשט כמה שיותר מהר באוכלוסייה הכללית, והם בפירוש נקטו צעדים לצמצום קצב ההדבקה. חשוב לומר שרוב הצעדים הוגדרו כהמלצות ולא כחוקים, אבל ההמלצות האלה הגיעו מסוכנות הבריאות השבדית, שהיא גוף מדעי א-פוליטי המנותק מהשלטון בצורה מוחלטת, וזוכה לאמון עצום מתושבי המדינה - כך שנראה שהשבדים ממלאים אחרי ההמלצות במידה מעוררת התפעלות. ומה ההמלצות? * המלצה לעסקים לעודד אנשים לעבוד מהבית אם אפשר (התוצאה היא שכיום 50% מהמשק השבדי עובד מהבית) * המלצה למעבר ללמידה מרחוק בתיכונים ובאוניברסיטאות (אבל היסודיים והגנים עדיין פועלים במתכונת רגילה) * המלצה להימנע מנסיעות ויציאה לנופש * איסור על אירועים/התקהלויות של יותר מ-50 איש * המלצה לשמור על מרחק ברשות הרבים * הנחיה (מחייבת) למסעדות לא לאפשר תורים לשירות עצמי ולרווח שולחנות (אבל המסעדות, בתי הקפה והחנויות ממשיכים לפעול כרגיל) * הנחיה ברורה לכל מי שיש לו תסמינים נשימתיים ו/או חום לא לצאת מהבית ולא ללכת לעבודה. הממשל התגייס כאן כדי להקל ואישר היעדרות של עד שבועיים ימי מחלה ללא אישור רופא. התוצאה היא שבכל יום נתון מושבתים כ-20% מהעובדים בשבדיה בשל מחלה. אין שום איסור על יציאה מהבית (חוץ מההמלצה לבני 70 ומעלה) והממשלה מעודדת את האזרחים לצאת לפארקים, לעשות ספורט, להיות פעילים. התמהיל הזה של איסורים והמלצות הוא ממש לא המודל הבריטי - כאן בבירור מנסים לצמצם את קצב ההדבקה ולבלום את המחלה, אבל באמצעים הרבה פחות קיצוניים - ודאי בהשוואה לאיטליה/ספרד/ישראל אבל אפילו בהשוואה לגרמניה. אפשר לומר שהשיטה השבדית דומה לאסטרטגיה של יפן וקוריאה, בהבדל משמעותי אחד: השבדים ויתרו לגמרי על הניסיון להכיל את הנגיף באמצעות בדיקות מרובות, חקירות אפידמיולוגיות, מסלולי חולים וכו'. הם *לא* בודקים 'כל מי שיש לו תסמינים', אלא ממקדים את הבדיקות במי שמגיעים לבתי החולים, באנשי צוות רפואי, בעובדים בבתי אבות ובעובדים חיוניים למשק. בשלב מאוחר יותר התחילו גם לבצע בדיקות מדגמיות והרחיבו את מערך הבדיקות בצורה משמעותית (בשבוע שעבר ביצעו 20 אלף בדיקות, כלומר כ-3000 ליום). לסיכום, מה שהשבדים מנסים לעשות הוא *לא* להשיג חסינות עדר אלא להאט את המגיפה (באמצעות צעדי ריחוק חברתי), להקטין את אחוז התמותה (ע"י בידוד קבוצות הסיכון) ולהשאיר את הכלכלה בחיים. אז עכשיו שאנחנו יודעים מה שבדיה עושה, השאלה הגדולה היא האם זה עובד. לכאורה, זה אמור להיות פשוט: לוקחים את נתוני התמותה, מחלקים באוכלוסייה, משווים ומתחילים לחלק ציונים. היחס הפשוט הזה ממקם את שבדיה במקום לא מרשים - 150 מתים לכל מיליון תושבים 1, מקום 11 בעולם, פי שלושה יותר מאשר בגרמניה ופי 7.5 מאשר בישראל. אבל לשימוש בנתון הזה לשם השוואה יש שתי בעיות גדולות. ראשית, הנתון הזה חסר ערך אם לא יודעים באיזו נקודת זמן כל מדינה ממוקמת בלו"ז של התפחות המגיפה ודעיכתה, כלומר האם המגיפה עדיין משתוללת שם בקצב מעריכי או שהיא כבר נבלמת. בברזיל וברוסיה, למשל, נתוני התמותה ביחס לאוכלוסייה נמוכים מאוד עדיין, אבל המגיפה במגמת התפשטות מהירה, כך שהכל עוד יכול להשתנות. צריך לזכור ש-150 למיליון זה בדיוק שיעור התמותה הממוצע של שפעת עונתית, כך שאם שבדיה תסיים עם מספר מתים כפול ממה שעכשיו, היא בסה"כ תחווה את המקבילה של עונת שפעת קשה; אבל אם מספר המתים הסופי יהיה פי עשרה, זה כבר יהיה יותר משמעותי. הבעיה השנייה, והגדולה יותר, היא ששבדיה אינה משחקת אותו משחק כמו שאר מדינות העולם. כפי שכתבתי לעיל, השבדים לא עצרו את הכלכלה, לא סגרו את כולם בבית, לא יצרו 20% אבטלה ולא שיתקו את רוב הייצור והצריכה - כך שגם אם בסופו של דבר שיעור התמותה מקורונה אצלם יהיה פי עשרה מאשר בישראל, זה עדיין עשוי להיות 'שווה את זה'. צריך לזכור שההצדקה היחידה לצעדים הקיצוניים של סגירת הכלכלה שכולם דחפו היתה הטענה שהאלטרנטיבה היחידה היא "איטליה" - כלומר קריסת מערכת הבריאות, מוות המוני של רופאים, גופות ברחובות ומה לא. אם שבדיה תצליח להימלט מגורל כזה תוך סגירה של פחות מ-20% מהכלכלה, זה צריך להיחשב הצלחה - גם אם מספר המתים יהיה פי כמה מאשר במדינות אחרות. במלים אחרות, אלה השאלות שצריך לענות עליהן: * האם המגיפה נבלמה בשבדיה או שהעלייה עדיין אקספוננציאלית (מעריכית)? * עד כמה קרובה מערכת הבריאות לקריסה? התשובה על שתי השאלות האלה אינה בהכרח ברורה. קשה לסמוך על הנתונים משבדיה מכל מיני סיבות 2, אבל אפשר להעריך את *קצב השינוי* במספר המקרים ובמספר מקרי המוות ולנסות להבין איפה אנחנו נמצאים. כדי לברר זאת, חישבתי את קצב השינוי היומי הממוצע בתמותה על פני כל שבוע בשבועות האחרונים 3. התוצאה: קצב העלייה היומי בתמותה ירד מ-26% לפני ארבעה שבועות ל-20% לפני שלושה שבועות, ל-13% לפני שבועיים ול-8% השבוע. לשם השוואה: הקצב המקביל בגרמניה ירד מ-26% ל-19% ואז ל-10.5% ול-6.5%. במלים אחרות: גם בשבדיה המגיפה נבלמת, אמנם קצת לאט יותר מאשר בגרמניה, אבל בהחלט נבלמת. גם אם יש בשבדיה תמותה חבויה ומספר המתים הנוכחי גבוה משמעותית, בקצב השינוי ובמגמה אין לטעות. לפי המדד הזה אפשר להעריך ששבדיה נמצאת בערך שלושה-ארבעה ימים אחרי גרמניה, אבל היא בדיוק באותו כיוון. אם זה נכון, זה נתון מדהים (אתייחס למשמעויות שלו בהמשך), כי זה אומר שבלי סגר ובלי פגיעה בכלכלה, בשבדיה הצליחו להוריד את מקדם ההדבקה מתחת ל-1. מכיוון שהנתון די מדהים, חיפשתי דרך נוספת לאשש אותו. זה לא היה קל, כי בשבדיה לא מפרסמים כמעט נתוני מחלימים (לא בודקים אותם) ולכן אי אפשר להשתמש במדד הזה; אבל כן מפרסמים בשבדיה את מספר החולים בטיפול נמרץ בכל יום נתון, והמספר הזה נותר קבוע ביום-יומיים האחרונים, מה שמרמז שהוא אולי הגיע לשיא ובקרוב ירד - מה שהתחיל לקרות בגרמניה ובישראל לפני כמה ימים. כלומר, גם הנתון הזה מאשר את המסקנה המפתיעה. מה לגבי השאלה השנייה? האם מערכת הבריאות השבדית עומדת בעומס? גם כאן התשובה לא פשוטה. שבדיה היא המדינה הנורדית עם הכי פחות מיטות בבתי החולים ביחס לאוכלוסיה, ולפי ויקיפדיה (List_of_countries_by_hospital_beds [Wikipedia]) היו בה לפני המשבר רק כ-580 מיטות טיפול נמרץ וכ-570 מכונות הנשמה. מה שמעניין הוא שלפי הנתונים הרשמיים מאושפזים בשבדיה כרגע 527 חולי קורונה בטיפול נמרץ (אין נתונים על כמה מהם מונשמים, אבל בד"כ מדובר על כ-75%), מה שאומר שהם תופסים 90% מכלל המיטות. זה כמובן בלתי אפשרי; מה שבאמת קורה הוא שהשבדים 'יצרו' במהירות עוד הרבה מיטות טיפול נמרץ (ע"י הקצאת צוותים ממחלקות אחרות לאייש את מחלקות הקורונה) וכך נחסך העומס, מספיק כדי שבשטוקהולם יוכלו להתגאות בכך שהאגף החדש, הכולל עוד 30 מיטות טיפול נמרץ, עומד ריק. [הערת אגב: דבר דומה קורה בישראל: היו בסה"כ 340 מיטות טיפול נמרץ לפני המשבר ו-90% מהן היו מלאות; מיטות הקורונה מוצבות במתחמים אחרים ומקבלות צוותים ממחלקות אחרות]. אבל מכונות הנשמה קשה יותר לייצר, ומעניין שדווקא הנתון הזה לא זמין; הניחוש שלי הוא ששבדיה קרובה למחסור במכונות הנשמה ולא מפרסמים את זה כדי לא ליצור פאניקה. עוד נקודה מעניינת: בשבדיה מפרסמים גם את המספר הכולל של חולים שבכלל עברו במחלקות לטיפול נמרץ, גם אם אח"כ הבריאו או מתו. המספר הזה עומד נכון לאתמול על 1024 - כשמספר המתים עומד על 1400. זה מוזר, כי זה אומר שיותר מ-300 איש מתו מקורונה בלי שהגיעו בכלל לטיפול נמרץ. זה *לא* המצב למשל בישראל, שם מספר החולים בטיפול נמרץ *כרגע* גבוה ממספר המתים הכולל (ומצב דומה שורר גם בעיר ברלין). לא מצאתי הסבר לתופעה המוזרה הזו, ואני מקווה שהיא לא נובעת מבחירה קרה לא לאשפז בטיפול נמרץ חולים בעלי מחלות רקע וכו' - כי אם זה קורה, אז בעצם יש לנו כבר גרסה של איטליה בשבדיה אבל פשוט לא מספרים לנו על זה. עוד כשל בשיטה השבדית הוא שהיא כנראה לא מצליחה באמת להגן על הזקנים כפי שתוכנן. אם באמת רוב בני ה-70 ומעלה לא היו נדבקים בנגיף, הרי שהתפלגות המתים עפ"י גיל היתה שונה משמעותית - אבל בדיקה מהירה שערכתי הראתה שההתפלגות הזו דומה מאוד מאוד להתפלגות הגילאים של מתי הקורונה בגרמניה. המסקנה שלי מכל הסיפור הזה: השבדים לקחו סיכון רציני והגיעו די קרוב לשיא היכולת של המערכת הרפואית שלהם - אבל אם לא התפספס משהו בנתונים, הם עברו את שיא המגיפה מבלי שהמערכת תקרוס ומעכשיו המצב יתחיל להשתפר. ואם זה נכון - בהתחשב במחיר הכלכלי האדיר ששאר העולם שילם - אז השבדים הם גרסת הקורונה ל'חיימקה שלי' מהשיר המפורסם: כל המדינות טועות, ורק הם צועדים ברגל הנכונה. וכאן אני מגיע לחלק השלישי, ובו השאלה המרכזית - "איך זה יכול להיות?". הרי כל האפידימיולוגים ונציגי משרדי הבריאות למיניהם, מפאוצ'י ודרוסטן עד ברסימנטוב וגרוטו, הסבירו לנו באותות ובמופתים שאם לא נשטח את העקומה עם פטיש חמש קילו יפול עלינו אסון-מערכת-הבריאות העצום המקודד תחת השם 'איטליה'. בהנחה שהניתוח שלי בפוסט הקודם נכון, והשבדים אכן דחקו את מקדם ההדבקה מתחת ל-1 בלי לסגור את המדינה, נשאלת השאלה - איך הם מצליחים לעשות את זה, והאם אפשר לעשות את זה גם במקומות אחרים? שתי השאלות האלו קשורות, אבל אינן זהות - כי ייתכן שלהצלחה השבדית יש סיבות מקומיות, שרלוונטיות רק לשבדיה ואי אפשר לשחזר אותן במדינות אחרות. מצד שני, אם הגורמים שאפשרו את ההצלחה (היחסית) בשבדיה פועלים גם בשאר העולם, חשוב מאוד לברר מה הם ולנסות לחקות. כעת אנסה להציע מספר גורמים אפשריים משני הסוגים. באופן טבעי, זה יהיה יותר ספקולטיבי ופחות מגובה-נתונים משאר המאמר - אבל אנסה לנתח בצורה מסודרת את ההסברים האפשריים. אתחיל בגורמים ספציפיים לשבדיה. הגיל החציוני בשבדיה נמוך יחסית (41, שש שנים פחות מגרמניה) - אבל ההפרש לא גדול מספיק כדי לשנות, וממילא הגיל החציוני רלוונטי לאחוזי התמותה ולא למקדם ההדבקה. קראתי במקום מסוים את הטענה שהשבדים גרים לבד יותר מעמים אחרים, וזה עשוי לשנות קצת את מקדם ההדבקה (הרבה מההדבקות מתרחשות בתוך הבית) - אבל הגודל הממוצע של בית-אב (household) בשבדיה אינו שונה מבגרמניה או בארה"ב. נקודה שכן ראוי להתעכב עליה היא צפיפות האוכלוסין - שבדיה היא מדינה דלילת אוכלוסין יחסית לגרמניה, איטליה, ספרד וכו' (צפיפות האוכלוסין בה היא עשירית מאשר בגרמניה), וזה פרמטר שבהחלט יכול לשנות את מקדם ההדבקה. מצד שני, רוב ההתפרצות בשבדיה היתה באזור שטוקהולם ופרבריה, כלומר בשטח עירוני צפוף. שטוקהולם אמנם אינה עיר צפופה (ניו יורק צפופה בי שניים) אבל צפיפות האוכלוסין בה גבוהה מאשר בברלין ולא נמוכה בהרבה מבמינכן - כך שלא סביר שזה הפרמטר המכריע. הגורם האחרון שספציפי לשבדיה הוא אולי החשוב שבהם - האוכלוסייה. העדויות מראות שהשבדים נענו באדיקות להנחיות ולהמלצות בנוגע לריחוק חברתי. בין השאר דיווחו חברות התחבורה הציבורית על ירידה של 50% במספר הנוסעים, ומנתוני איכון של טלפונים סלולריים נראה כי נרשמה ירידה של 70% בתנועת הולכי רגל בשטוקהולם. לא ברור אם זה קרה בשל אופיים של השבדים, בשל האמון הרב שהם רוחשים לסוכנות הבריאות או מכיוון שהם ערים גם למה שקורה בשאר העולם ולכן מחמירים בהתנדבות מעבר להנחיות הרשמיות. לגורם הזה יש חשיבות רבה בהורדת מקדם ההדבקה, כי ריחוק חברתי הוא לא מתג בינארי שמדליקים ומכבים אלא סקלה; כלומר - אם צעיר שבדי ממוצע היה נפגש עם עשרה אנשים באופן חברתי כל שבוע ולוחץ לכולם ידיים, מספיק שהוא ישמע שיש מגיפה ויצמצם בהתנדבות את המפגשים לשלושה-ארבעה חברים (ובלי לחיצת ידיים) והופ - מקדם ההדבקה ירד קצת. הגורמים שפירטתי לעיל בהחלט עשויים להיות חשובים, אבל לאור כל ההבדלים בין המדיניות השבדית לזו שנוקט שאר העולם, אני אישית מאמין שהם פשוט לא מספיקים כדי להסביר את הצלחת המודל. וכאן אנחנו נכנסים ממש למחוזות הספקולציה: בהנחה שהמודל השבדי אכן עובד, אילו הנחות יסוד שלנו לגבי המגיפה אולי שגויות? יש לי שלוש מועמדות. הנחה ראשונה היא עניין ההדבקה הא-סימפטומטית והפרה-סימפטומטית. מחקרים הראו שנשאים עלולים להיות מידבקים גם 24-48 שעות *לפני* הופעת התסמינים, וייתכן אפילו שנשאים א-סימפטומטיים (כלומר כאלה שלא מראים תסמינים כלל) יהיו מידבקים. תוצאות אלה הן שהובילו את רוב מדינות העולם להטיל מגבלות על כולם ולא להסתפק בבידוד החולים. אבל אם השבדים מצליחים לעצור את המגיפה עם הנחיות שמשאירות בבית רק את מי שמראים תסמינים, אולי להדבקה הפרה-סימפטומטית אין כ"כ הרבה חשיבות? אולי האנשים האלה פשוט לא מידבקים מספיק כדי לשמר מקדם הדבקה מעל 1? הנחת יסוד שנייה שעלולה ליפול לאור ההצלחה השבדית היא ההנחה שילדים הם 'נשאים סמויים' של הווירוס. השאלה אם ההנחה הזו נכונה מורכבת מאוד כשלעצמה, אבל לצורך העניין חשוב בעיקר שכמעט כל מדינות העולם קיבלו אותה - גם כי היא הוכחה כנכונה למחלות כמו שפעת וחצבת וגם כי כולם יודעים כמה קשה לשכנע ילדי גן לשמור על היגיינה ו/או ריחוק. אבל אם ההנחה הזו נכונה, עצם העובדה שבשבדיה הגנים ובתי הספר היסודיים פתוחים מאז תחילת המשבר היתה אמורה להספיק כדי להחזיר את מקדם ההדבקה הרבה מעל 1 ולגרום להתפרצות = כך שאם זה לא קרה, אולי ההנחה הזו שגויה. הנחה שלישית - אולי קריטית פחות אבל משפיעה מאוד על ההתנהגות - היא שיש חשיבות גדולה ל'הדבקת משטחים', כלומר הדבקה מחפצים במרחב הציבורי, כגון שולחנות במסעדות, תחבורה ציבורית ועוד. שוב, אם ההנחה הזו נכונה היינו מצפים שנוכחות רבה יותר במרחב הציבורי תוביל לעלייה משמעותית במקדם ההדבקה ותקשה על בלימת המגיפה. הצלחה שבדית עלולה גם להטיל צל על ההנחה הזו. לסיכום, אני מקווה ששפכתי קצת אור על מה קורה בשבדיה ועל המשמעויות שיכולות להיות לתוצאות הניסוי שם על עתיד הקורונה במדינות אחרות ועל המדינויות הנכונה בתקופה הקרובה, כשמגבלות הריחוק מוסרות בהדרגה. אשמח לשמוע רעיונות אחרים על מקורות אפשריים לתוצאה של הניסוי השבדי, שהפתיעה - יש לומר - גם אותי. 1 התחקיר למאמר נערך לפני מספר ימים ולכן יכול להיות שחלק מהמספרים לא עדכניים. 2 בשבדיה עורכים במודע יחסית מעט בדיקות, ולכן ברור מאוד (וגם השבדים מודים) שמספר המקרים האמיתי גדול בהרבה מהמדווח. בדיקה אקראית שהם ערכו באזור סטוקהולם בתחילת אפריל הגיעה למסקנה ש-2.5% מתושבי העיר, כלומר 25 אלף איש, כבר נדבקו - וזאת כאשר מספר המקרים הרשמי בעיר היה כ-3000. המדד האהוב עלי לזיהוי אבחון-חסר, אחוז התמותה המתוקן (מתים היום חלקי מקרים לפני תשעה ימים) נותן בשבדיה 16%, מה שמרמז על אבחון של כרבע מהמקרים (יחסית לגרמניה). במצב אי-ודאות כזה אני נוטה להשתמש בנתוני התמותה, שאמורים להיות ודאיים יותר. אלא שגם כאן יש אי-ודאות, לשני הכיוונים: מצד אחד, השבדים מתגאים בכך שהם רושמים כל מי שמת אחרי שנבדק ונמצא חיובי לקורונה, גם אם מת בבית או בבית אבות ולא בבית חולים (הם טוענים שבאיטליה ובספרד זה לא כך; למיטב ידיעתי בצרפת דווקא כן סופרים כך ונדמה לי שגם בגרמניה). מצד שני, מכיוון שהם עורכים פחות בדיקות (ולא עורכים בדיקות פוסט-מורטם) ייתכן בהחלט שהם מפספסים מקרים שבהם אדם לא נבדק כלל עד מותו. 3 הבחירה בחישוב שבועי ולא יומי נובעת מאי-ההתאמה בין הנתונים ששבדיה מפרסמת לנתוני וורלדומטר, שנובעת מכך ששבדיה מפרסמת כל יום מספרי תמותה שמגיעים ממחוזות רבים, וחלק ניכר מהם מתייחסים לתמותה שאירעה יום, יומיים או אפילו שלושה ימים קודם. זה קורה בעיקר בסופי שבוע (זכרו: השבדים לא בסגר ולכן אצלם *יש* הבדל גדול בין אמצע השבוע לסופ"ש) ויוצר תמונה של שינויים חדים מאוד במספר המקרים ובמספר המתים, מעין 'גלים' בגרף (קל מאוד לראות את זה כאן: https://www.worldometers.info/coronavirus/country/swe...). זה מקשה מאוד על מציאת מגמות - אבל גם להשתמש בנתונים השבדיים הרשמיים זה לא פשוט, כי אפילו הנתון מלפני שלושה ימים עדיין לא סופי - הוא עשוי להתעדכן היום או מחר. ההחלטה שלי היתה להשתמש בנתונים וורלדומטר, אבל על פני שבוע שלם כדי לנטרל את ה'גלים'. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה על הסקירה המפורטת והקולחת! למדתי הרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מאד. תודה. לדעתי, לא נתת את המשקל הנכון לעניין הגילאי, שרבים כאן באתר כבר ציינו את מרכזיותו. ולכן כפי שאמרת שבדיה מיוחדת מבחינת מדיניות הבידוד שלה, אבל ההתרשמות הבלתי מקצועית שלי אינה שהתנהגות המגיפה שם ייחודית בהתאם. (נדמה לי שזה גם מה שאתה אומר). מה שקורה בשבדיה מתאים למה שקרה גם במקומות אחרים (כולל ארה"ב): הגרף של החולים קשה הרבה יותר מתון מגרף המאובחנים. אפילו בניו-יורק המקדם המעריכי של מספר המאושפזים התחיל לרדת בד בבד עם החלת מדיניות ה"השארו בבתים" וגם שם עדיין לא אזלו המנשמים. המודלים באנגליה (אני חושב שאנו מדברים על אותו דבר) צפו אותם תוצאות כמו המודלים האמריקאיים והם כנראה טעו באותו אופן. המודלים הכילו את פילוג הסתברות התמותה (מחלה קשה) ע"פ גיל כפי שנמדד בסין. יתכן שההסתברות היתה יותר מדי "סינית" ולכן מופרזת (הם מן הסתם לא התיחסו לחולים קלים וכיוב'), ויתכן שהם לא שקללו נכון את הקורלציה ההפוכה שיש בין הסיכוי לפגיעה קשה לבין "מקדם ההדבקות". למשל בישראל בממוצע האזרחים המבוגרים יושבים בבתיהם ופחות מקושרים למדביקים פוטנציאליים. בהקשר הזה חשוב הפרמטר הבא: איזה % מקשישי שבדיה גרים בדיור מוסדי לקשישים? בהרבה מאד מקומות מדווח על מיתות מרובות מאוד בבתי האבות (כ-1/3). אלמלא ידעת זאת, היה בהחלט אפשר לחשוב שדיירי המוסדות יהנו מהשגחה רפואית משופרת והגיינה ובידוד מאורגן ומקצועי יותר. בפועל מה שקורה הוא ההיפך. מכל הסיבות הללו אני מסיק שתי מסקנות: א. נראה ששבדיה היא עוד דוגמה לתפקיד המרכזי שמשחק חתך הגילאים בקורונה-19. ב. חשוב לנסות לבדוק קורלציה בין אחוזי התמותה לאחוזי הדיור המוסדי לקשישים וכן לשים לב לעניין של חולים שנפטרים בבתיהם ומותם מתגלה באיחור גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ריחוק חברתי בא לסקנדינבים יותר בטבעיות מאשר, למשל, מדינות הים התיכון. 2. ריחוק חברתי והסתגרות בבתים הם לוקסוס שעניים מתקשים להרשות לעצמם. בשבדיה יש פחות כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש הסכמה רחבה שבידוד חברתי (עצמי או כפוי) הוא אפקטיבי. ככל שחולף הזמן משתכנעים הרבים שזה גם האמצעי היחיד שיש בינתיים (אלא אם כן אתה זומם לדלל את אוכלוסיית הזקנים, החולים הכרוניים, הלחוצים, האסמטיים, הסכרתיים, השמנים, ...). רודי כבר תיקן מי שרצה לחשוב שבשבדיה אין הרחקה חברתית ואני לא בטוח שהשבדים הם מתבודדים מטבעם, בודאי לא יותר מהדנים או הנורבגים. המעניין במה שכתב הוא שגם התוצאות בשבדיה הן לא טובות אבל גם לא חריגות. אני רואה בכך חיזוק להשערתי שאמצעי ''בידוד'' הם יעילים אבל לאו דוקא בצורות היותר מחמירות שלהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הסר ספק, כוונתי אינה שריחוק חברתי פחות מלא הוא יותר יעיל. כוונתי היא שגם ריחוק חברתי חלקי הוא מועיל. כמו ברוב המקרים בחיים צריך לאזן בין כמה סכנות והתוצאה היא פשרה. צריך לזכור מה קרה בשכנתנו המזרחית שניסתה לאכוף סגר מלא כמה ימים לפני ישראל. הערבים התחילו להשתולל ולהתפרע והממשלה נאלצה להרפות מהמושכות לפני שיפילו אותה עצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה! אני בהחלט בדעה שילדים אינם מדביקים. אילו הם היו מדביקים המודל השבדי היה קורס. בכל העולם עדיין לא נמצאה התפרצות אחת בבית ספר או גן ילדים, למרות שאנחנו יודעים עד כמה ילדים אינם שומרים על ריחוק חברתי, שלא לדבר על כך שכיתת בית ספר ממוזגת אינה שונה בהרבה ממטוס. עדיין לא מצאתי הסבר טוב לכך שתבנית ההתפרצות והדעיכה דומה בכל מדינות המערב, למרות גישות שונות. מפליא שההבדל בקצבי ההדבקה בין סגר מלא, חלקי, ובלי סגר הוא לא יותר מהותי. רק בסין בעצם הצליחו ממש לדכא את ההתפרצות עם סגר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ילדים - הנה עוד מחקר מדהים מצרפת שתומך בטענה הזו: תקציר: ילד בן תשע מליון נדבק בקורונה, ולפני שהספיק להיבדק נכח בשלושה קורסי סקי שונים. 172 אנשים הוא בא אתם במגע נבדקו, כולל שני אחאים. אף אחד מהם לא נדבק. לגבי תבנית ההתפרצות והדעיכה, ההערכה שלי היא שזה הדגם עבור כל R בטווח 0.5-0.9 - ומסתבר שהטווח בין סגר מלא נוסח ספרד/איטליה ל'המלצות ריחוק' נוסח שבדיה נופל איפשהו בטווח הזה. בסין R היה 0.35 והסגר המלא נמשך חודשיים תמימים, עד שמספר החולים החדשים הגיע ממש לאפס. באף מדינה במערב לא התקרבו לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ילד בן תשע מליון'' - לקח לי כמה שניות עד שהבנתי שלא מדובר במישהו שבאמת מתבגר לאט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצרפתים האלו תמיד חייבים להיות מוזרים. פעוט בן תשע מיליון שניות = 3 חודשים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו כן, הגדרה קלאסית שפעם היתה קלה והיום קשה, אבל בהקשר הפתיל הזה שוב קלה: הנחיה למי שאחראי על חלוקת הכסף לברבי (4, 5). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי שאמרתי פעם למישהי שהיא דומה לברבי. “הבובה?” היא שאלה. “לא”, עניתי ה.... היא מה זה נעלבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא ההקשר בחיים לא הייתי פותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגדרה כנראה נולדה בזמן המשפט שלו ב-1987, כשהשם היה בכל מהדורת חדשות, אז כנראה היית פותר (אם לא ממציא את זה בעצמך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חודב שהבנתי מה הפתרון, אבל אני לא מוצא בו את ה'הנחיה'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין נכון זה משפט ציווי (4)-(5)! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי לא ברור מהו הציווי - רגע, אולי באנגלית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקצב מליון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו המילה השנייה בפתרון שלי, אני תוהה על הראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הַקְצֵּב מִלְיוֹן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, אני הייתי משוכנע שזה "סנטה קלאוס". שעדיין נראה לי מאד מתאים , עם איזה התחכמות : Sent הקלאוס (וגם סנט - שזה כסף, והוא גם מביא מתנות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת התשובה לחידה שלי כמובן. תגובה 717665. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאי,שתי ציפורים במכה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר בחיידות, הנה אחת בנוסח יוענה גונן ('20 שאלות' של הארץ): מה הקשר בין קלאוס ברבי, הסוסים של פרידריך הגדול ויצירות רבות של פיקאסו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וריאציה על הנושא: “המתנות הגיעו מהקדושה ברבי” (5,4) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמת לב שזו גם תשובה (נוספת) לחידתו של ירדן? (---ה במובן של כיוון, כמו היאורה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה את מה שאתה רואה (בהנחה שהפתרון שלך הוא מה שהתכוונתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם R0 דומה ל 6, ואמצעים לא קיצוניים מורידים את R מתחת ל 1, זה המון. אני עדיין חושב שלעונת השנה יש קשר חזק לירידת מקדם ההדבקה. לא יודע אם זה טמפרטורה, קרינת UV (השערה שאני מחבב במיוחד1) או סתם יציאה של אנשים החוצה מהמקומות הסגורים. אם הנתונים מרוסיה נכונים, גם הם תומכים בהשערת העונתיות. ההתפרצות ברוסיה התחילה מאוד מאוחר למרות שהיא בקשרים חזקים עם איראן, שם ההתפרצות התחילה מוקדם. והיא ממשיכה באותו איחור בתבנית של שאר מדינות אירופה. __________ 1 אם הקורונה שכן אצל עטלפים, הוא כנראה לא ראה אור שמש בחצי מיליון שנה האחרונות, ולכן פגיע לה במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 אולי גם מי כסף יעזרו, אומרים שזה עוזר מול 'עטלפים' מזן מסוים.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר היחיד שאפשר ללמוד מכמות המידע המופצת שמדובר במערכת מאוד מורכבת עם המון משתנים וכמות לא מבוטלת של רעש. כל מדינה מתאימה את המדיניות שלה לרמת הסיכון שנוחה לה בהתאם לתרבות לאופי השלטון ולאילוצים פוליטיים. מה שמשך את תשומת לבי זה רמת התמותה הנמוכה של אזור הים התיכון, יוון קפריסין ישראל קרואטיה תוניסיה ומצרים. מענין לראות את אחוזי התמותה בדרום ספרד איטליה וצרפת. האם הם שונים בתכלית השינוי מצפון המדינה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיטליה יש טבלה של מחוזות 2020_coronavirus_pandemic_in_Italy#By_region [Wikipedia] בעקרון במחוזות הצפוניים שיעור התמותה גבוה בהרבה, אבל יש יוצא דופן- במחוז ונטו שיעור התמותה נמוך במעט מאשר בסיציליה וקלבריה. אולי צריך לשאול מה יוצא דופן באומבריה, שם שיעור מקרי המוות הנמוך באיטליה בהפרש ניכר, וגם שיעור המחלימים יותר מכפול מהממוצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוונטו התחילו לחבוש מסכות באמצע פברואר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. חשבתי שמסכות אמורות להוריד את שיעור ההדבקה, לא את שיעור התמותה. אבל אם היתה להם מודעות גבוהה יותר אולי הם גם בודדו יותר את האוכלוסיה בסיכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ''י תיאוריית רמת החשיפה שקידמת כאן ונשמעת לי הגיונית, דווקא סביר שמסכות יפחיתו גם את חומרת המחלה, בהנחה שהן לוכדות חלק מטיפות האירוסול ולכן מגנות במידת מה גם על העוטה אותן. אני חושב שמסע ה''הן לא מגנות עליך אלא על האחר מפניך'' נועד בעיקרו להלחם בהרגשת הביטחון המוגזמת שהמסכות עלולות לגרום. כזכור, זאת היתה אחת הסיבות לעיכוב הגדול בהנחיה לעטות אותן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הסבר טוב, בעיקר אם הנשאים חבשו מסיכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח גם ראש העיר של וונציה מתגאה ש"זיהינו את הסכנה בזמן".:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מסתכלים על מספר המתים אז בסיציליה, עם אוכלוסיה של 5 מיליון, יש 200 מתים. כלומר 40 למיליון, קצת יותר מישראל, אבל הרבה מתחת ל 1200 למיליון בלומברדיה. כך שאפילו באיטליה התאוריה שלי עומדת, תלות חזקה של מספרי המתים, (הסטטיסטיקה האמינה היחידה שיש לנו) באקלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי תוניסיה ומצרים - באופו עקרוני רמת תמותה נמוכה יש כמעט בכל המדינות העניות ברחבי העולם ובכלל זה כל מדינות אפריקה. ביבשת כולה רשומים, נכון לרגע זה, 1190 מתים - שלושה רבעים משוויץ לבדה, למשל. בין אם זה בגלל האקלים, תת-אבחון ורישום או פרופיל גילאים או הכל גם יחד, תוניסיה ומצרים הן בענין זה חלק מאפריקה וכדאי להסתכל עליהן באופן כזה. אפריקה עומדת להתמודד עם בעיות קשות מאד בגלל צעירותה (לא ממליץ לבעלי לב חלש להסתכל בתחזיות גודל האוכלוסיה שם ב-2050), אבל כרגע זה כנראה עוזר. אגב, גם התחזיות שטענו שמדינות הדרום בארה"ב עומדות להיות מוכות קשה בגלל מערכות בריאות מוזנחות, אוכלוסיה עניה עם הרבה מחלות רקע ומושלים רפובליקאים שמשתדלים לא לעשות כלום לא הוכיחו את עצמן בינתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרואטיה אינה מדינה ים תיכונית. מעניין שבפולין התמותה מהקורונה יחסית לגודל האוכלוסיה היא תמותה נמוכה מאוד, למרות שזו ארץ קרה. גם באוסטריה המצב דומה. אני מייחס את התמותה הנמוכה בשתי ארצות אילו לאופי הייקי של אוסטריה ופולין, כלומר מדובר באנשים עם מחוייבות תרבותית להקפדה על סדר והקפדה על קיום הוראות. דברים דומים לגבי רוב המדינות האסיאניות שיש בהן תרבות ''ייקית'' --- למשל יפן, סינגפור, קוריאה, טאיוון, הונג קונג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמותה לגודל האוכלוסיה היא פרמטר מאוד בעייתי - זו מכפלה של שני פרמטרים: התחלואה יחסית לאוכלוסיה ואחוזי התמותה. הראשון נקבע בעיקר ע"י מהירות ויעילות התגובה (בפולין הגיבו מהר ומאוד מוקדם, סגרו את המדינה כשעוד היו מקרים בודדים; באוסטריה הגיבו ביעילות, עם כמות בדיקות עצומה), השני - ע"י אופי האוכלוסייה. ושניהבבם תלוויים בדיווח נכון של התמותה, מה שלדעתי לא קורה באפריקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיסלנד בדקו כבר 12.8% מהאוכלוסיה, ונמצאו עד כה 1778 מקרים (חצי אחוז מהאוכלוסיה, שיעור מהגבוהים בעולם). כבר עשרה ימים שהתפרצות המחלה שם נבלמה- קצב גידול של פחות מאחוז ביום. בעצם בכל 11 הימים האחרונים נמצאו שם רק 100 מקרים חדשים. מסך 1778 המקרים 1417 כבר החלימו (כמעט 80%!) ונרשמו 10 מקרי מוות. מתוך 351 המקרים הפעילים רק 5 במצב קשה. שיעור מקרי המוות הנמוך (0.6%) תואם את שיעור הבדיקות הגבוה ומאשר בעצם שאין הרבה מקרים שחמקו מהמסננת הצפופה של האיסלנדים. ואת כל זה איסלנד השיגה בלי לסגור את בתי הספר היסודיים והמעונות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה חדש בשבדיה, 22 יום אחר כך? לא הרבה והרבה מאוד. מבחינת שני הפרמטרים שהצגתי לבחינת הצלחת המודל השוודי, לא היה שינוי משמעותי: מערכת הבריאות השוודית עדיין עומדת בפרץ (מספר חולי הקורונה בטיפול נמרץ ירד מ-514 ל-420), וכמו שטענתי במאמר המקורי, אכן התמותה הגיעה לשיא בסביבות 21-22 באפריל ומאז החלה לרדת. הבעיה הראשונה היא שהירידה הזו איטית למדי: 23 יום אחרי שיא התמותה עדיין נרשמים בשוודיה 70 מתים ליום בממוצע שבועי (לעומת 90-100 בשיא); בגרמניה - שבה נרשמה ירידה איטית יחסית במספרי המקרים - ירדה התמותה באותו פרק זמן לערך שהיה פחות מ-60% מהשיא. כתוצאה מכך, שבדיה כבר עומדת על 343 מתים לכל מיליון תושבים - ועוד היד נטויה. זה אומר שמקדם ההדבקה מאוד קרוב ל-1, ולכן התמותה תימשך עוד זמן רב ובהחלט ייתכן שתגיע לפי חמישה מהנתון הנוכחי. הבעיה השנייה היא שהמגמה שזהיתי - של חולי קורונה שמתים מבלי שבכלל הגיעו לטיפול נמרץ - החמירה אף יותר: רק 1750 חולים עברו בטיפול נמרץ, אבל 3400 מתו מהמגיפה. כתבות על שוודיה מהתקופה האחרונה שמו את האצבע על הגורם - בתי האבות שנשכחו מאחור. נראה שכמו במספר מקומות אחרים, מנהלי בתי אבות העדיפו לא לשלוח את הזקנים לטיפול נמרץ (כדי לא להעמיס על המערכת ולהפוך לאיטליה) ולכן הם מתו בבתי האבות עצמם. זה מביא אותי למסקנה העגומה שהמחיר בחיי אדם של הניסוי השבדי יהיה קרוב לתסריט הפסימי שהצגתי (תמותה של פי עשרה משפעת עונתית) - אבל גם בהתחשב בכך, אפשר היה לטעון שהמחיר הזה שווה את הרווח - שמירת הכלכלה. אלא שמידע שהתפרסם לאחרונה מראה שייתכן שההימור השוודי לא הצליח להציל את הכלכלה ממיתון. צריך לקחת את הנתונים בערבון מוגבל - אחד המחקרים בנושא נערך ע"י ממשלת דנמרק, שיש לה אינטרס להראות שהמודל של השכנים ירוק פחות - אבל נראה שהשבדים לא לקחו בחשבון ש: 1. מיתון עולמי והרס התיירות ישפיעו על הכלכלה שלהם גם אם אצלם הכל יישאר פתוח 2. אזרחים חוששים יימנעו בכל זאת מקניות מיותרות ויקטינו משמעותית את הצריכה צירוף שני גורמים אלה נראה כמוביל לכך שגם כלכלת שבדיה תיפגע באותו סדר גודל זו של כמו שכנותיה - ואומר שההימור לא השתלם, לא רק מכיוון שהתמותה (העלות) היתה גבוהה מהצפוי, אלא יותר מכיוון שהרווח הכלכלי (התועלת) היה נמוך מהצפוי. אגב, העובדה שהמודל השוודי (כנראה) כשל, לא אומרת שאי אפשר להסיק ממנו מסקנות; למעשה, המסקנות שהעליתי בפוסט המקורי עדיין תקפות; מבין השלוש, לאחרונה יש יותר ויותר אישוש מחקרי לשלישית (הדבקת משטחים פחות חשובה להפצת המגיפה) ואני עדיין עומד מאחורי השנייה (ילדים מידבקים הרבה פחות ממבוגרים) ופחות מאחורי הראשונה (יותר מדי מחקרים הראו שנשאים פרה-סימפטומטיים מיבדקים ואפילו מאוד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מסכים עם המסקנות הנוכחיות שלך. הסיבוב הראשון של קורונה בעולם עוד לא הסתיים, אבל אני חושב שאפשר לבחון כבר את ההצלחות והכשלונות של מדינות שונות בטיפול במגפה ישנם שני סוגים של הצלחה- 1. מניעה- לתפוס אותו כשהוא קטן ולמנוע מהמגפה להתפרץ. אמורים לעשות את זה על ידי סגירת גבולות, סריקה יזומה של כל החשודים, ומעקב מדוקדק אחרי הנשאים ושרשראות ההדבקה. 2. הכלה- כאשר נפרצות שרשראות ההדבקה ושיעור גדול מהאוכלוסיה נדבק, על ידי שינוי אורח החיים כולו- ממניעת התכנסויות ועד סגר מוחלט. האלופה במניעה היא טאיוואן. עם אוכלוסיה של 28 מיליון נפש, וקרבה גאוגרפית תרבותית ומסחרית לסין, בטאיוואן נרשמו בסך הכל 440 מקרים, מתוכם רק 58 עדיין פעילים. המקרה האחרון נרשם ב 6 במאי, מיובא מקטאר על ידי אזרחית שנסעה לשם במסגרת עבודתה. כבר חודש שלם שלא נרשם בטאיוואן מקרה מהדבקה מקומית! ראויים לציון התגובה המאוד מוקדמת, וההפעלה של מערכות קיימות- לטאיוונים יש חוץ מה CDC שלהם גם Central Epidemic Command Center שמנהל את כל האירוע. ה CECC הוקם בעקבות מגיפת הסארס ב 2004. כבר ב 31 בדצמבר הטאיוואנים הכניסו את כל הטיסות הישירות הנכנסות מווהאן להסגר (קרנטינה) ובדקו את כל הנוסעים. ב 6 בינואר ה CDC הטאיוואני הוציא הנחיות בעקבות "התפרצות דלקת ריאות בווהן, סין". לא אחזור על כולן כאן ואני ממליץ לקרוא אותן ולראות עד כמי הן היו יעילות בדיעבד, עוד לפני שהתברר בכלל הסיפור של הקורונה. ב 9 בינואר הסינים הודיעו שהפתוגן שאחראי לדלקת הריאות בסין הוא וירוס קורונה חדש, עם הריצוף הגנטי שלו. הטאיוואנים מיד שלחו שני מומחים לווהאן. ב 20 בינואר ה CDC הטאיוואני העלה את האזהרה שלו לווהאן לדרגה 2, והממשלה הטאיוואנית החליטה להפעיל את ה CECC. למחרת, בעקבות גילוי מקרה ראשון בטאיוואן בטיסה מווהן, ובעקבות הודעת ארגון הבריאות העולמי על כך שוירוס הקורונה יתכן והשיג יכולת הדבקה בין בני אדם, ה CDC הטאיוואני העלה את האזהרה לדרגה 3. אותה חולה ראשונה, אזרחית טאיוואן שעובדת בווהאן, הועברה על ידי קצין ההסגר של שדה התעופה לבית חולים בסידור מיוחד שדאג שלא תהיה הדבקה שניונית. בבית החולים היא טופלה בבידוד בחדר לחץ שלילי. ב 23 בינואר הסינים הטילו סגר על ווהאן. בסין התגלו עד אז 571 מקרים, ומחוץ לסין 11 מקרים (כולל האחד בטאיוואן). באותו יום חברות התעופה הטאיוואניות השעו את כל הטיסות שלהן לווהאן. באותו יום כבר היו בטאיוואן 8 בתי חולים שיועדו לבדיקות קורונה. למחרת התגלו עוד שני מקרים בטאיוואן, מתוך 35 מקרים חשודים שנבדקו (התשובה של הבדיקות בטאיוואן היא תוך יום אחד). ב 25 בינואר ה CECC העלה את אזהרת המסע לכל חבל הובאי לדרגה 3, ולאזורים אחרים בסין לדרגה 2. הוא הנחה את הציבור למדוד חום, לרחוץ ידיים עם סבון, להמנע מלנגוע בפה, באף ובעיניים עם הידיים, ולהמנע מללכת למקומות ציבוריים צפופים. ב 28 בינואר, אחרי שהתגלו בטאיוואן כבר 7 מקרים מיובאים, התגלה המקרה הראשון של הדבקה שניונית- בן משפחה שגר יחד עם מקרה מס. 5. בתי הספר בטאיוואן נשארו סגורים אחרי חופשת ראש השנה הסיני ועד 25 בפברואר. במסגרת הצעדים שננקטו- תגבור קוי הייצור של מסכות פנים על ידי הצבא; אזרח שלא דיווח על סימפטומים נקנס ב 300 אלף דולר טאיוואני (עשרת אלפים דולר אמריקאי!); התקנת סורקי חום גוף בכל תחנות הרכבת המהירה. בסקר שנערך ב 26 במרץ זכה שר הבריאות הטאיוואני בשיעור תמיכה של 91%. _____________ 1 עדות לעומק ההטמעה של הליכים נגד מגפות בטאיוואן אפשר למצוא בכך שה CDC של טאיוואן בודק את ההיגיינה והבטיחות הרפואית של חברות התעופה המקומיות וחילק להן בדצמבר האחרון פרסים. עוד לפני הקורונה החברות הטאיוואניות נתנו החזר דמי כרטיס לנוסעים אם הם צריכים לדחות את הטיסה בגלל תסמינים חשודים.הודעה לעתונות של ה CDC הטאיוואני 23/12/2019 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמעודד זה שנראה שהטאיוונים למדו את לקחי המגיפה הקודמת, תחקרו אותה היטב1, הסיקו מסקנות והקימו מנהלות מסודרות שהיו מוכנות לפעולה במגיפה הבאה. אה, והם גם הפעילו את מנהלות החירום הזה בעת המגיפה הבאה, לא מיותר להזכיר. כמו כן נראה שהם גם קבעו נהלים הרבה יותר מהירים לסגירות טיסות, מה שהוכיח את עצמו היטב2. האופטימיים יתעודדו ויקוו שכך בדיוק ינהגו כל מדינות העולם בחלוף משבר הקורונה, וכך כולנו נהיה מוכנים יותר ומוגנים יותר בפעם הבאה. 1 ולא אמרו "היינו הכי טובים בעולם, בואו נחזור לשגרה ולא נחקור את הבעיות, למרות שהיו לנו רק עשרות מתים" 2 טאיוואן היא אי, אז כמו בדוגמאות אחרות הקרובות לנו, נמלי התעופה הם השערים לעולם החיצון ולכן קל יחסית לחסום אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הטייוואנם אלופים. מקום שני של כבוד מגיע כנראה להונג קונג. פרט לשתי אלה, המדינות שהצליחו ממש במניעה הן בעיקר איים נידחים. סינגפור היתה בקטגוריה הזו אבל איבדה שליטה על מעונות העובדים הזרים. מי לדעתך האלופים בהכלה? ניו זילנד, דרום קוריאה ואיסלנד מועמדות טובות בעיני, וגם וייטנאם ואוסטרליה (אם לוקחים בחשבון את נקודות הפתיחה). מעניין לראות שחלק ניכר מההצלחות הגדולות הן מדינות-אי קטנות ובינוניות, עם שער כניסה יחיד (אפשר להוסיף גם את קפריסין ומלטה לרשימה). זה מעניין כי... אנחנו מכירים עוד מדינה עם שער כניסה בודד, גיל חציוני נמוך וטמפטורות גבוהות יחסית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן קרב מעניין על אליפות ההכלה. בעצם אלופי ההכלה הם הסינים. סגרו 11 מיליון איש בבית חודשיים, ומנעו את התפשטות המגיפה. עשו בדיקות יזומות בכמויות עתק בשאר המדינה, ואת האפליקציה של ירוק צהוב אדום. הם בנו בית חולים בתשעה ימים. עם שמונים ומשהו אלף מקרים, שיעור המקרים באוכלוסיה של סין הוא מהנמוכים בעולם, נמוך מזה של יפן, הונג קונג ודרום קוריאה, ואצלם זה התחיל, כלומר שהם היו בנקודת פתיחה יותר גרועה מכולם. כדי להכיל צריך לעשות בדיקות יזומות, ואני נותן את המקום השני לאיסלנד. שיעור הנדבקים שם מסך האוכלוסיה היה הרבה יותר גדול מאשר המתחרות, מכאן שההכלה היתה קשה יותר. באיסלנד נותרו 12 מקרים פעילים (בני זילנד 65, בקוריאה 969), ומתחילת החודש רק 4 מקרים חדשים. מספר הבדיקות ביחס לאוכלוסיה הוא הגבוה ביותר, והבדיקות שם גם בנו עץ גנטי של הוירוס, כך שהם ידעו עבור כל מקרה מאיזה ענף הוא נדבק. קוריאה במקום השלישי, כי הם היו צריכים להתמודד עם ה super spreader, ובדקו את כל 120 אלף חברי הכנסיה. הם המציאו את הדרייב אין בדיקות. הם גם חטפו את הגל הראשון, כשרוב העולם היה עדיין שאנן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |