 |
אני מניח שאם בעל עסק כלשהו שחיוניותו גבולית מבקש להמשיך לעבוד, והרשויות אומרות לו שלפי החלטתן הוא לא מספיק חיוני והוא צריך להפסיק לעבוד, הוא יקבל את זה, נפשית וערכית. אותו דבר ספורטאים עממיים שפעילותם מופסקת. לעומת זאת, דתיים שבגלל המשבר אוסרים עליהם לעשות בדיוק את הדבר שלתפיסתם הוא חבל ההצלה מהמשבר, יש בזה משהו יותר קשה.
למה אני מציין את המובן מאליו? לא כדי לטעון שלא צריך לפזר אותם בכוח, ברור שצריך. סתם נזכרתי שבאחד מצעדי ההגבלה הראשונים שמעתי שאמרו "מותרת קניית תרופות, בכלל זה תרופות הומאופתיות", וחשבתי על המשותף הזה בין הפלגים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש