|
||||
|
||||
הקישור שלך הוא לדף שמתעדכן בתדירות גבוהה. אם אתה מתכוון למחקר הזה, נראה שגם החתומים עליו מלאים בדיסקליימרים, ושהאפקט לא ענק ולא ודאי. לא רק המסקנה היא כמו של אריק, גם הביסוס לה הוא הביסוס של אריק, אולי עם יותר ריגורוזיות מתמטית, אבל לא עם "יותר מדע". בכל אופן, הם אומרים שרגישות דומה יש גם לשפעת. ואני תוהה, איך ייתכן שנגיף שמפיץ את עצמו בטיפות מים מעדיף יובש על לחות? או שיתרון הלחות הוא לא בהשפעה על הנגיף עצמו, אלא על מצב הריאה האנושית כשהיא נפגשת איתו? |
|
||||
|
||||
שאלתי כבר הרבה רופאים למה השפעת מופיעה דווקא בחורף - גם בישראלי החם והרטוב וגם בזה של בוסטון הקפואה ואפס אחוזי הלחות. עד כמה שזה שווה, לא שמעתי תשובות משכנעות (טיעון החלונות הסגורים כבר לא תופס בעידן המזגן). אבל קיבלתי רמז מרופא ילדים כפרי, חכם, וותיק מאוד שסיפר לי שעל סמך התצפיות שלו, נראה שהחיידקים/וירוסים תמיד נמצאים בסביבה אך נוטים להתפרץ בו זמנית בתקופות מסויימות - לעיתים אף ברזולוציה של שבוע ספציפי. ועד שנצליח להבין את המנגנונים הביולוגים שמתזמנים כל כך יפה את ההתפרצויות אפשר להתייחס למחלות מסויימות כעונתיות ולהערך בהתאם. |
|
||||
|
||||
גם היום בקיץ ובאביב פותחים חלונות כל הזמן. |
|
||||
|
||||
אולי הבעיה לא בריאות אלא בריריות האף שאמורות ללכוד חלק מהפתוגנים. הן מקבלות פחות אספקת דם כי כלי הדם מתכווצים כשקר (תיאוריה ששמעתי לראשונה בקשר לצינון "רגיל", יחד עם התיאוריה המקובלת על חלונות פתוחים ואיוורור). ניחוש: אולי בגדי חורף מרובי השכבות והסיבים מאפשרים לוירוסים לשרוד יותר זמן ומשמשים כשטחי היערכות עבורם? |
|
||||
|
||||
דוקא קראתי (לא שום מקום מוסמך), שבגדים וסיבים פחות מיטיבים עם וירוס הקורונה - הם סופחים לחות ומייבשים אותו או משהו כזה. משטחי עץ ופלסטיק גרועים יותר. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שזה באמת כך. |
|
||||
|
||||
נקודה מעניינת. הקורונה תגרום למכה קשה למסע (שהחל להניב תוצאות יפות) נגד שימוש בכלים חד פעמיים. |
|
||||
|
||||
יש לי חשד שהחדשות אודות הדבקה באמצעות משטחים מופרזות מאד. ראיתי באתר של ג'ון הופקינס שמחקרים אכן הראו שהוירוס יכול לשרוד על כל מיני משטחים יומיים ואפילו שלושה. העניין הוא שכדי להדבק בקורונה צריך לחטוף כמות גדולה של וירוסים. מרגע שהוירוסים רוססו על המשטח הם מתפזרים במהירות וצפיפותם צונחת. כנראה שכבר כעבור שעה הם כל כך מדוללים ולא יכולים להדביק. לכן הדבקה באמצעות משטחים היא נדירה אם בכלל. בעידן זה של תבהלות, אין טעם לשפוך שמן על המדורה. אם אני טועה, אנא תקנו אותי. |
|
||||
|
||||
מה שאני הבנתי זה שמצליחים לזהות את החומר הגנטי של הנגיף על משטחים גם 17 יום אחרי ההפצה. זה לא אומר שמדובר בנגיף פעיל שמסוגל להדביק. חומר גנטי של אנשים מצליחים לזהות גם שנים אחרי שהם.פיזרו אותו, זה לא אומר שהם חיים. |
|
||||
|
||||
משווה ומעלה: בריאיון עם בריליאנט ששכל ישר קישר אליו, הוא אמר (אם אני לא מבלבל את זה עם ראיון אחר) שעושה רושם שרוב מכריע של ההדבקות עד כה לא היו ממפגש מקרי, דוגמת לקוח-מוכר בחנות, אלא בין אנשים ממש קרובים, כאלו שגרים ביחד או עובדים ביחד. אני מניח שזה רושם-ביניים של החוקרים שעדיין אינו מסקנה מספיק חזקה כדי לקבל החלטות רשמיות לפיה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |