בתשובה להפונז, 04/03/20 13:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המושג ''רצון הבוחר'' כבר עבר מזמן הזניה מסיבית, בד''כ מימין אבל גם משמאל. כל צעד מתוכנן נבחן פרטיקולרית ומקבל תגובות געוואלד עד לב שמים, לפי המקרה (אבל לכאורה כולן רק לפי העיקרון). המסקנה שלי היא שמי שמשחק הוגן לא ישרוד כעת - הליכוד כופף את הכללים כל כך הרבה פעמים, באופן מעשי ובמרומז ובכל מיני אופנים, ובקצב מסחרר כזה - שאם כ''ל לא יגיבו באותה מטבע הם יתאדו. תגובה כזו תבוא על חשבון רצונם להישאר ממלכתיים והגונים, אבל באש יש להילחם באש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד הדילמה לא? אני באמת רואה, לאור ההצעה להעביר את חוק נתניהו בכנסת, איך הימין משתולל מזעם נוכח האפשרות שוואללה, גם השמאל יודע לשחק מלוכלך. יש בי חלק ששמח על כך. חלק שאומר, יאללה, תעבירו חוק פרסונלי בכנסת. בואו נהיה גם אנחנו קצת ביבי, נלמד מהימין משהו על תמיכה במנהיג בכל מצב, נתפוס משהו מתאוות השלטון החולנית, חסרת המעצורים של נתניהו. נבוא גם אנחנו בגישה של המטרה מקדשת את כל האמצעים. שפעם אחת לא נהיה כבשה שנלחמת בזאב, פעם אחת נתלכלך קצת. אבל יש בי גם קול שקול יותר שאומר שאם גם אנחנו נאמץ גישה כזאת אז אין למדינה תקנה, אני לא יכול להוריד את הסטנדרט בצורה כזאת, גם אם הצד השני נוהג כך. איך נלחמים באויב לא מוסרי מבלי להפוך בעצמך לכזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהבעיה היא שביבי באמת באמת רוצה להיות ראש הממשלה, בעוד שגנץ מוכן להיות ראש הממשלה אם הציבור הישראלי ידרוש את זה ממש בתוקף ולא ישאיר לו שום ברירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פעם אחת נתלכלך קצת" - ממתי ראוי לדעתך לספור את הפעם האחת והיחידה הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז שירינו בראש ממשלה. אה, זה עוד לא קרה, מעניין למה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר קרה לפחות פעמיים משמאל, והימין באמת התפוצץ - באוסלו ובהתנתקות. הימין למעשה כועס על שתי ההחלטות (ועל הרוב הזעום שלהן) עד עכשיו, ואולי אף בצדק, אבל הן התקבלו ובוצעו. בסופו של דבר בפוליטיקה צריך לקבל החלטה ולבצע, מאיזה שהוא צד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. כמובן שלא השמאל של מרצ, אבל המהלך זכה לתמיכה גורפת משמאל (עד כדי אתרוג של שרון וכולי, הדברים ידועים). בימין העמוק זה הותיר צלקת ארוכת שנים. ושרון היה באותה תקופה מנהיג מפלגת מרכז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, לא השמאל של מרצ, השמאל של שרון1 ונתניהו ולבני ואולמרט והנגבי, השמאל הזה, טפו עליו, בוגדים. 1 שהיה מנהיג הליכוד. קדימה הוקמה רק חודשיים אחרי ההתנתקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי כמובן ללימור לבנת ולא לציפי לבני (למרות שגם היא הצביעה בעד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתנתקות היתה מהלך ימני אה-לה שרון מובהק. להקריב את עזה כדי לשמור על הגדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין לא מצליח לראות איך השמאל ביצע את ההתנתקות. מי שיזם, הגה, תכנן והוציא לפועל את התכנית היה שרון, ראש הליכוד, שהיה הסמן הכי ימני במיינסטרים הישראלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ההיסטוריה הפוליטית האישית של מי שהיו מעורבים בהתנתקות היא מה שקובע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לפי מה נחליט מי ימני? לפי מי שמעל 37 יחידות שמרנות סטנדרטיות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אנחנו צריכים להחליט מי ימני ? היחידות שצריכות לדעת מה הזהות הפוליטית של אנשים הן עובדות הפרקליטות שצריכות להחליט אם להגיש כתב אישום מבחינתך ומבחינת שאר העמך מה שחשוב זה מה ימני האם המדיניות תואמת את רעיונות הימין או השמאל ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון התחיל בזה שאני אמרתי שאולי הגיע הזמן שגם אנחנו בשמאל נתחיל לשחק מלוכלך. ברקת אמרה ''כבר שיחקנו מלוכלך, למשל בהתנתקות''. אני אמרתי, ואני עדיין טוען שזה מאד משונה לתאר את ההתנתקות כתרגיל מלוכלך של השמאל, כאשר היא בוצעה בזמן שלטון הימין, על ידי הסמן הכי ימני במיינסטרים הישראלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אולי מהזווית הזו התיאור שלי עקום, אבל מוקד הדברים היה תגובת הימין. ולצורך העניין, הימין העמוק "השתולל מזעם" כפי שכתבת בתגובתך הראשונה. תגובה 714038 אני לא מקלה ראש בהשתוללות הימין, זה עוד פצע בחברתנו הפצועה, אבל שוב, לפעמים אין ברירה וצריך פשוט להמשיך באיזה שהוא כיוון, כי המחיר של סטגנציה ממושכת חמור יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יכול שלא לראות את הקשר בין דבריך להתנהגות של כ"ל. אין לי שום רשות למקם אותך במקום שהוא לא בהכרח מקומך, אבל שורת השיר המנקרת בראש היא של רחל: גם משאי עמסתי כמוה, רב וכבד מכתפי הדלה. אי אפשר להגיד שהעם בחר להטיל את המלאכה על "אנשינו". למעשה האיש שעליו הוטלה המלאכה "להמשיך באיזשהו כיוון", הוא ב. נתניהו ובני בריתו. אם את מתנדבת להדחף מתחת לאלונקה בלי תמורה, הם ישמחו להעמיס אותה על כתפך ולא אתפלא גם אם ינטשו אותך שם לבד ויכבדו אותך בקללות נאמנות אם תיפלי. משנת אבות היפה אומרת "וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. []. וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לָךְ שְׂכַר פְּעֻלָּתָךְ." מאחר ובעל מלאכתך ממש לא נאמן, מן הראוי לעסוק בבניית המפלגה הסקטוריאלית שלך שתנסה להגן עלייך אישית ולא להעמיס על עצמך ועל עצמנו מלאכה שממילא לא עלינו לגמור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלל לא אמרתי שהעם בחר להטיל את המלאכה על ''אנשינו''. אמרתי שבמצב הנוכחי, אם מישהו צריך ליטול על עצמו את המלאכה של הרכבת קואליציה, אני מעדיפה כמובן שזה יהיה הצד שאני מאמינה בדרכו. ובראותי רואה שהצד הזה מהסס, מול הנחישות וחוסר המעצורים של הצד השני, כתבתי מה שכתבתי. השאלה ''במי בחר העם'' נכנעת להסטות עקרות של הדיון (כן, אני יודעת שאנחנו בדמוקרטיה). רצון העם יצר מין הרכב מנדטים מעורב, מפולג ומילכודי שכזה. אז כעת צריך להרכיב קואליציה מכל זה - כך פועלת שיטתנו. ולא להתכתש לגבי גודל המפלגה, גודל הגוש ומה כתוב על הפתק (ההתכתשות היא ספין). (זו בערך גם תשובה לפונז, מתנצלת אך מלאכתי האישית, במובן פרנסתי, מכבידה ועמוסה מהרגיל היום). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ''ל ''ובראותי שהצד הזה מהסס'' כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה להבין את הנחת היסוד הדי נפוצה היום שמנוסחת במשפט האחרון שלך. אם המכונית שלך מתדרדרת במדרון תלול ונעצרה באמצע, גם אז תחשבי שעדיף שתזוז לאיזה כיוון, למעלה או למטה, העיקר שלא תישאר בסטגנציה? אם המחיר של יציאה מהסטגנציה הוא סיפוח חד צדדי והקמת מדינת אפרטהייד מוצהרת ומשיחית (לשיטתו של צד אחד נניח), או החזרת כל השטחים על פי ועדת פיל מ-47 (מצד שני) והתפרקות מנשק גרעיני, האם עדיין זה עדיף על סטגנציה? (עם זאת, כדאי להזכיר שהסטגנציה היא קצת לא סימטרית - היא משאירה על כנה ממשלת ימין שמתנהגת לא כפי שממשלת מעבר אמורה להתנהג, אלא כשליטה מוחלטת ללא עוררין שמותר לה לקחת החלטות הרות גורל למרות שאין לה שום לגיטימיות סבירה מהציבור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו דרך אחת לקבוע האם הימין או השמאל אחראי להתנתקות. דרך אחרת, סבירה לפחות באותה מידה, היא לבחון מי תמך ומי התנגד, ואיפה הוא על סקאלת הימין-שמאל (כאשר הסקאלה יכולה בכל זאת להיקבע לפי היסטוריית הדעות, אבל אפילו יותר בקלות לפי סוג הטיעונים והמטרות שאותן כל צד ביקש לקדם). ואז התוצאה היא שההתנתקות אכן היתה משמאל, רק שהיא היתה מספיק קונצנזואלית כדי שגבול התמיכה בה יהיה יותר ימינה מברוב ההחלטות ''השמאליות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכתבתי למעלה, בקונטקסט של הדיון הנוכחי אני חושב שזה משונה לתאר את ההתנתקות כתרגיל מלוכלך שהשמאל כפה על הימין כאשר מי שביצע אותה הוא הימין הכי ימני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסיוני העשיר כלוחם רחוב למדתי שאם אתה מתעקש לא להסיר את הכפפות בשעה שהיריב שלך בועט בביצים וגם משתמש בסכין קטנה טבולה בארס של ממבה שחורה, תזכה להערכה רבה וגם לכיתוב נאה על המצבה שלך. תומכי ביבי חזרו על המנטרה "הכל עפ"י החוק" בקול רם כל-כך שאין שום בעיה להשמיע להם את ההקלטה כל עוד הצעדים שננקטים עונים על אותו קריטריון. ההסכם הקואליציוני שהם עמדו לחתום לאחר בחירות מועד א', לפני שליברמן טרף את הקלפים, עם אותן "התגברות" ו"הסדרה" לא היה אלא הסכם לשינוי רטרואקטיבי של הכללים והחוקים, כך שלדעתי אין מקום ליותר מדי התלבטויות בעניין. אם בכל זאת רוצים להרגיש זכים וטהורים כמלאכי שרת אפשר להקים ממשלת מיעוט קצרת ימים שכל תפקידה יתמצה בקביעת כללים ברורים בקשר למועמדות לראשות הממשלה, בלי שום נימה אישית חלילה, ואז לקיים את הסיבוב הרביעי של הבחירות. דומני שזה מה שנקרא "משילות" אצל חוגים מסויימים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |