 |
|
 |
||
|
||||
 |
לחזות מה יקרה בחברה בה הצאצאים "מוזמנים" מראש עם תכונות מוגדרות נופל בקטגוריה המכובדת של המדע הבדיוני. בגדול, נראה לי שחברה כזו תשרוד, ואכן יהיו בה אנשים אומללים ושמחים, מערכות יחסים מורכבות ופשטניות, ועוד. לעומת זאת, נראה לי שחלק גדול מההוויה האנושית לא יתקיים בחברה זו. סביר להניח שלאנשים לא יהיו פגמים או חסרונות גופניים (או נפשיים מולדים גנטית כמו אלצהיימר). הפגמים הללו הינם מקור בלתי נדלה של צער אנושי, והצער מהווה חלק חשוב מההוויה האנושית אותה אנו מכירים. הקץ להשמנה, התקרחות, פצעי בגרות, אין-אונות, או שיעור יתר, ומתוך כך עימעום של מושג היופי האנושי מאחורי מסך עשן של "שלמות" (באין כיעור, גם היופי מאבד הרבה מזוהרו). והרי היופי והכיעור הגופניים מהווים את הבסיס של חלק גדול ממה שהינם בני האדם. לגבי שינויים בגנים המשפיעים על אישיות האדם, הדמיון יכול להתפרע עוד יותר. מה אם לא יוולדו יותר אנשים טיפשים? דיכאוניים? חסרי חוש הומור, ביישנים, או חסרי ביטחון עצמי? הרי קשה לצפות מהורה להעניק תכונות חסרות פופולאריות אלו לילדו מבחירה. איו אדם האוהב את הצער והמכאוב. אבל אם מסתכלים על הקיום בכללותו, הם מהווים חלק גדול ממה שראוי לקרוא אנושי. חברה בה יצליחו להצמית לחלוטין רבים מהחסרונות הנ"ל כבר לא תהיה אנושית באותה המידה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמה שאני מסכימה איתך, עדיין אני מאמינה שלא הייתי מתנגדת לעולם נטול חצ'קונים. ____ כותבת שורות אלו מסרבת לראות בכתיבת שורות אלו הוכחה כלשהי לגבי מצב עור הפנים שלה. אבל על מי שהם לא יהיו, חצ'קונים זה דבר די מגעיל... סליחה על השטחיות, ותודה שטסתם אל-על |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ונניח שזה אומר שהחברה הזו כבר לא תהיה "אנושית" במובן הנוכחי של המילה - מה רע בזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי לתקן מספר טעויות , בגנים בהחלט יכולים להיות "נטיות" להשמנה , התקרחות וכו'. אבל אין-אונות תנבע בהכרח מהדרדרות הגוף בגיל מבוגר או מצב פסיכולוגי . שינויים בגנים לא ישפיעו על אישיות האדם בתחומים הנפשיים במידה שציינת , דיכאון , ביישנות , לחץ (עקה) (ואפשר להביא עוד דוגמאות רבות לתחלואים מנטלים) נוצרים בעיקר על ידי המוח בתגובה למצבים חיצוניים. בעיות/הפרעות/מחלות נפשיות ישארו בחברה היפוטתית שכזאת באופן וודאי. אם להרחיק עם המציאות החלופית שיצר הכותב - האנושיות (הנוכחית) שלנו מוגדרת באופן הרחב שלה על ידי העובדה שיש לנו רגשות , הצער האהבה ההתרגשות וכו' הם אלה שלרוב מצטיירים בעיננו אנושיים . בחברה החלופית הדברים הללו ישארו , ה"משחק" הוא ברחבה הגנטית על פני השטח , לא בהרכב החיים עצמם - התפתחות המוח , שינויים עצביים ,שינוי בהווצרות קשרים כימים - אם "נשחק" בהם לא נוכל להכריז עלינו כבני אדם והדוגמא נהפכת למופרכת. הבעיה האמיתית לדעתי במניפולציה הגנטית באותה חברה חלופית , היא הפסילה או התמעטות הרבגוניות הגנטית באוכלוסיית בני האדם . לדבר יהיו השלכות הרות גורל - הצורך במציאת דמות אנוש "מושלמת" וחסינה למחלות הנפוצות ביותר תמנע מהמוטציות - שיכולות להועיל במצבים אחרים ,כנגד מחלות שונות- להתקיים . אפשר לקחת כדוגמא את הגנים שמכתיבים לנו את סוג הדם - O ,A ,B ,AB לכל אחד מהסוגים יש רמת הגנה שונה כנגד מחלות מסוימות (ביניהם כולירה הנפוצה) והם כולן קיימות באוכלוסיה האנושית בגלל המחלות שהנציחו אותם בגנום האנושי. זאת הייתה סתם דוגמא , בלי להכנס לפרטים , רק לשם הדגשת עניין חשיבות הרבגוניות הגנטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ומתוך כך עימעום של מושג היופי האנושי מאחורי מסך עשן של "שלמות" (באין כיעור, גם היופי מאבד הרבה מזוהרו). והרי היופי והכיעור הגופניים מהווים את הבסיס של חלק גדול ממה שהינם בני האדם" - אתה יוצא מתוך הנחת יסוד שגויה, שהיופי הוא דבר אובייקטיבי. הורה שיהנדס את ילדיו להיות יפים, יבחר ביופי עפ"י טעמו. ולפי טעם של אדם אחר, הוא יהיה פחות יפה. אני לא אומר מכוער, משום שכיעור ממש מעוות מן הסתם באמת יעלם. מצד שני, כאשר אתה מעיף את הממש-מכוערים-לדעת-כולם, עדיין תישאר שונות רבה1 הנובעת, פשוט, מהבדלי טעם. למה הדבר דומה: לספרות. כל סופר מתאמץ לעשות את ספרו טוב יותר ("יפה" יותר, לענייננו), ובכל זאת יש מגוון אדיר. כי מה שיפה לדעת סופר אחד שונה ממה שיפה לדעת אחר. גם הספרות הפופולארית, המכוונת לרצות את הממוצע (כדי למכור מקסימום ספרים) אינה מורכבת מספרים זהים. נכון, יש לנו הרבה רם-אורנים, וכנראה יהיו לנו הרבה בלונדינים-גבוהים-עם-עיניים-כחולות, אבל הסך-הכול יהיה חייב להיות מגוון, כי הדעת האנושית מגוונת. אפילו אינטליגנציה איננה דבר מדיד לחלוטין (לקריאה, "אין מידה לאדם" של גולד, שבצרוף מקרים מדהים, נעשה פופולארי לאחרונה...), לכן קשה לומר ש "כולם יהיו חכמים". ביטול צרות שונות לא תיצור לדעתי העדר גיוון לכדי אנושות סינתטית, אלא תיצור גוון אפילו יצירתי יותר, עם היכולת לעצב את ילדך, ממש כפי שהעדר המחסומים הדתיים יצרו ספרות טובה יותר. ----------------------- 1 ואולי אפילו תישאר אותה שונות, משום שאותו יחס יבחין בין היפים פחות (שיקראו "מכוערים") ליפים יותר (שיקראו "יפים"). פשוט fine-tuning. ה "מכוערים" יהיו כמובן ה "יפים" לפי טעם אחר (למשל ההורים שיצרו אותם). אני רואה עתיד עם שונות יצירתית גדולה הרבה יותר: תמיד היה לי חלום שאוכל לקרוא ספר במיטה, שתי ידי מחזיקות את הספר, ויד *שלישית* מחטטת באף. ותחשוב על האינטרסים של 'פלייבוי'. אני כבר מדמיין את הסלוגן: שלוש ידיים זה נוחות. שתים - זו נכות! בקיצור, השונות רק תעלה לדעתי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אוסיף: מי יודע? אולי באותו עתיד מהונדס, צלקות על הפנים, יד אחת הקצרה מחברתה וגבנונים קטנים יהפכו פתאום להיות אטרקטיבים ואופנתיים רק משום שהם יהיו נדירים יותר. צפו לעתיד בו דוגמניות עם חצ'קונים, מראה שפתאום יראה אקזוטי בעיני הבריות, תתנוססנה על שערי מגזינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחקרים מראים שאידיאל היופי קרוב לממוצע, כך שחריגים אינם יכולים להיחשב יפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, מחקרים מראים שאם תיקח ממוצע של אנשים רגילים, זה יתן אנשים יפים יותר מאשר כל אדם ספציפי. אבל שעשו את אותו תהליך על אנשים שמראש הוגדרו כיפים מאוד - התוצאה הייתה יותר מוצלחת מאשר המיצוע של אנשים רגילים. כלומר, אנשים יפים הם לא ''יותר רגילים מרגילים''. הם באופן מוחלט יותר יפים מאנשים רגילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר קישור למחקרים המדוברים או לכתבה כלשהי המזכירה אותם (אם יש)? תודה מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני למדתי אודותם במסגרת קורס בפסיכולוגיה חברתית, אבל זכור לי גם שדיברו עליהם בתוכנית הטלוויזיה ההיא בהגשת ג'ון קליז על תפיסת היופי. פה: יש הפניות לכמה מחקרים בתחום, אם כי המחקר עצמו עוסק במשהו קצת שונה. הנה הפניה למאמר הספציפי - אם יש לך גישה לספריה אוניברסיטאית, תוכל לאתר את המאמר בקלות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחיית ג'ון קליז ועם הופעות אורח של ליז הרלי, ששודרה בערוץ 2 לפני כמה חודשים: כדאי לקרוא - יש שם כמה כתבות מעניינות למדי, ביניהן לגבי כיצד ניתן למדוד יופי באופן מתמטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצצתי באתר, ואני רוצה לדווח בקצרה מה קורה שם. מישהו בשם Dr. Stephen Marquardt גילה "תבנית יופי אידיאלית" (מעין מפה טופוגרפית של הפנים), ה"מבוססת" על יחס הזהב 1. החוקר המכובד הוציא פטנט על התבנית, והאתר שלו (אליו מפנה ה- BBC) מציע שיטה מסובכת שלפיה אפשר "להשתמש" בה. השימוש כולל הוראות מפורטות כיצד להצטלם, כיצד לבחור את קנה המידה של התבנית, ואיך להצמיד את התבנית לתמונה – ואחרי כל הטררם הזה, אתה מוזמן ל- take a closer look at your overall fit to the mask -- וזהו!חשבתי שבשביל להגיע למדור המדע של ה-BBC צריך קצת יותר; נראה שעם קצת ממבו-ג'מבו מתמטי אפשר לבלבל גם אותם. 1 "יחס הזהב" הוא מספר, בערך 1.61803, המקיים את המשוואה x^2=x+1. זהו הגבול של היחס בין מספרים עוקבים בסדרת פיבונאצ'י (1,1,2,3,5,8,13,21,34,...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ידועים לנו גנים אשר קובעים את פוטנציאל הטיפשות בבני אדם? האם ידועים הגנים האחראים להומור, ביישנות וחוסר בטחון עצמי? על פי מה אתה מניח שיהיה ניתן לשלוט ע"י מניפולציה גנטית, באופן ישיר, על תכונות אופי של בני אדם? העובדה היא, שעל הקשר בין הגנוטיפ לפנוטיפ אנחנו יודעים ממש ממש מעט. עד שלא נשכפל בני אדם ע"י שיבוט, לא נדע אם ניתן לשכפל גנטית *אופי* של בני אדם. כמו כן אנו עדיין לא מכירים גנים אשר קובעים אופיו של אדם מראש (אולי אין דבר כזה?). הניחוש שלי לגבי שכפול אופי, שמאושש רק ע"י האופי השונה המתגלה לפעמים בתאומים זהים, הוא שאי אפשר. זאת משום שרוב ההתנהגות האנושית היא נרכשת. הגנים הם רק פוטנציאל שיכול להתפתח לאינסוף אפשרויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהיה סמוך ובטוח שצער, כאב וסבל ישררו בעולמנו עוד זמן רב. הגנטיקה מבטיחה לנו דברים רבים ומופלאים, אך היא לא מבטיחה וגם לעולם לא תבטיח את ביטולו של הסבל האנושי. אף מדע לא יוכל לכך, וזהו אחד משקריה הגדולים ביותר של החברה המערבית לעצמה, שמהקידמה יבוא האושר. מקסימום רווחה, וגם זה בספק. בשורת הגנטיקה המודרנית, כמו גם המצאות אחרות של המאה ה-20, צופנת בחובה פוטנציאל אדיר של ישומים, אלא שלא כל מה שיתן לעשותו - יש לעשותו, וכאן נכנס השיקול החברתי. לבלם החברתי הזה ניתן לקרוא "צדק", "מוסר", "זהירות", או "טכנופוביה", אבל הוא חשוב - במידה. זהו טיבו של הקטר המושך את האנושות, יש שדוחפים קדימה (מהר מדי, ובלי יותר מדי מחשבה), ויש שבולמים בשמרנות (יותר מדי, ובלי יותר מדי מחשבה) - ביחד, אנחנו איכשהו הולכים על הדרך השפויה. לגבי מיגור של מחלות גנטיות מכאיבות, מעוותות ומקצרות חיים, אני לא חושב שלאיש תהיה בעיה (מלבד לטכנופובים קיצוניים) וזו תהה לדעתי אפילו אכזריות עבור חולי העתיד אם לא נמנע מהם את הסבל באמצעות כלים שיש בידינו. ככול ששאלת הגנים לסבל האנושי פוחתת והסלקציה היא יותר לעבר ההעדפה לתכונות חיוביות, אנחנו עוברים לשאלות של אופנה, וזה כבר שדה מוקשים מוסרי. ואפילו אם כבר החלטנו כחברה אנושית שאנשים טיפשים זה רע, כי הם תמיד אומרים את הדבר הלא נכון, עולים למשק מיליארדים, ובכלל מקלקלים הכל - המדד לקביעתה של תכונה כזו עשוי להיות לא מושלם. מי לא מכיר אנשים שקיבלו 700 בפסיכומטרי ולא היית נותן להם לשטוף כלים, ולהפך? אלא שכאן, בסלקציה גנטית, שלא כמו IQ או פסיכומטרי, הפרטים שלא עברו את המבחן לא יתקיימו! נוותר על אנשים כמו אדיסון שעף מבי"ס, וקייט מוס שהיתה נחשבת לשיא הכיעור לפני כמה מאות. לכן, ההצעה המעשית שלי היא לעבוד בשלבים, שלב ראשון: להבין את הגנום האנושי ולמצוא את הגנים לתופעות שונות (זה שריצפו אותו רק אומר שיש עכשו מסמך בן 3 מיליארד אותיות DNA, לא שאנו מבינים מה משמעותם) שלב שני: שגוף אחראי וגדול, נגיד האו"ם ('שמום?) יחבר שתי רשימות של מוטציות גנטיות: כאלו שגורמות למוות, וכאלה שגורמות לסבל (וצריך יהיה להגדיר מהו סבל). שלב שלישי: פיתוח ערכות בדיקה למוטציות אלו, וביצוע סלקציה גנטית כנגדם (=אאוגניקה שלילית) ע"י יעוץ גנטי, חקיקה והפלות. במקביל: כינוס פורום של אנשים חכמים מסקטורים מדעיים והומניים שונים שיגדירו היכן התערבות גנטית היא מוסרית\חברתית. הם יהיו סלקטורים מוסריים לגבי כל סינון-גנטי נוסף לסינון הראשוני. היה ברחוב סומסום פעם קטע שבו כולם אותו הדבר, וכמה שזה משעמם. מישהו זוכר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם הביאו חרדל. ומה הביא אלברט? (רמז: ממרח צהוב מתובל וטעים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |