בתשובה לעומר, 16/02/20 5:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם תזכר בסרט תגלה שרוברטס משחקת זונת רחוב שבמקרה נופלת על איש עשיר. במהלך הסרט מקפידים (היא והוא) להסתיר את זהותה והיחיד שיודע מי היא באמת מנסה לאנוס אותה כי מרגע שכסף נכנס לתמונה ''מה ההבדל בין שלי לשלו''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראוי להזכיר שלפני האשה היפה ג'וליה רוברטס היתה אשה יפה אחרת, שירלי מקליין כזונה הפריסאית אירמה לה דוס. עבורה מסתבך השוטר הטוב ג'ק למון, בגלל המפקד המושחת שלו שעוצם עין מהזונות בתמורה לשרותי מין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראוי גם לציין שללמוד על תעשיית זנות מהסרט "אשה יפה"1 הגיוני כמו ללמוד על הצבא הסיני מהסרט מולאן. 1 שבמקור נכתב כדרמה על זנות וסמים, אבל אז אולפני דיסני נכנסו לתמונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, זה לא סרט דוקומנטרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי כמות האנשים שמשתמשים בו כרפנרס בדיונים מהסוג הזה - אפשר היה לחשוב שכן! וברצינות - יש סרטים מתוסרטים שמייצגים מציאות באופן ריאלי או כמעט-ריאלי, סרטים של דיסני לא נוטים להיות כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי, סרטים הוליוודים רחוקים מלשקף מציאות כלשהי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כל כך מסכים. גם לסרטים, ספרים וכדו' יש תפקיד בבירור המציאות והאמת. אפילו אם נשתמש בדוגמא שלך שעו"ד הדין1 ניסה לאנוס את ויוויאן ('וליה רוברטס). אנחנו כועסים עליו ואת קוראת לזה "אונס" בדיוק בגלל שאנחנו מודעים לקונפליקט בין היותה זונה - ואז זה לא אונס, לבין הסיטואציה בה היא הייתה איזה מהוגנת. למעשה בשלב הזה של הסרט היא עדיין שיחקה תפקיד, בתשלום. אנחנו כועסים עם עורך הדין, אנחנו גם שמחים לאידה של המוכרת בחנות הבגדים בדיוק כי אנחנו יודעים שבהיררכיה החברתית זונה נמצאת בתחתית, שלא מבחירה, והנקמה הקטנה שלה במוכרת היא מעין פיצוי למצב הזונה, ואולי גם קתרזיס לצופים שיודעים שמדובר בזונה בזויה ודוחה (למרות שמלמת אותה כוכבת זוהרת). רוב הצופים לא יתקרב למתחם התחנה המרכזית בדיוק בגלל שזה דוחה, מגעיל, מטונף ובזוי. אבל יש בהם קצת חמלה לנשים ואם ג'ולייה הצליחה להכניס למוכרת אז זה עושה לנו טוב. אנחנו גם נשנקים מדמעה כשריצארד יר עולה במדרגות האחוריות וכוח האהבה מתגבר על פחד הגבהים שלו. גם העוצמה הרגשית של הסצנה הזו נובע מבסיס הידע שלנו על אומללותן של הזונות, אל נבלותן, וזה שהן למעשה נמצאות בדרך ללא מוצא. והנה, אחת מהן, נקייה, עם שיניים מושלמות, מצליחה לצאת מהביב. סרטים, ספרים נותנים משהו שאין בדוחות יבשים, כרוניקה משטרתית, ואפילו בספר כמו "מופקרות – נשים בזנות" של ענת גור, למרות שהיא מספרת סיפורן של נשים. הספרות, הספרים מספקים נארטיב, סיפור, שזה מה שבד"כ "עושה לנו את זה". אנחנו מתחברים לדברים שדומים למציאות שאנחנו חווים יום יום. שיחות, רהיטים, מראות טבע או אורבני, וכיוצא בזה. יש לזה כוח מטלטל, שמתווסף למה שהמספרים אומרים לנו. כשויאולטה, הגיבורה של לא טראוויאטה שרה "תאהב אותי אלפרדו כמו שאני אוהבת אותך"2, הלב שלנו נכמר לא רק בגלל המוזיקה השמימית. אנחנו יודעים שמדובר בזונה (אמנם זונת צמרת) שאין לה ברירה והיא שבויה בגורלה. הסיפור ממחיש ומחבר אותנו רגשית, ואולי אולי יניע אחדים לעשות משהו לתיקון המצב. יש עוד הרבה ודגמאות. ישנה איזו הבנה למצבה של בקי שארפ, הגובורה של יריד ההבלים של טרולופ. אנחנו מכירים את הסטטוס של הנשים באנגליה הויקטוריאנית והתלות לשהן בגברים או בשוק עבודה קשוח ואכזרי. אנחנו יודעים שבקי נמצאת שני צעדים מלהיות איזו שפחה או אולי שלושה צעדים מזנות. אם היא רוצה איכשהו להתקיים בעולם הזה, היא צריכה לסמוך על הערמומיות שלה, וכן על מעט נכלוליות, כדי לשמור על עצמאות וסיכוי. גם היחס שלנו לצ'ו צ'ו סאן, היא מאדאם באטרפליי, לא יכול להצטמצם רק לזה שהיא שרה יפה. מדובר על ילדה בת 15 שקצין הצי פינקרטון רוצה לשאת. ברור לנו שמדובר בפדופילה, אולי אפילו בהורים שמכרו את ביתם כדי לתת לה סיכוי לצאת מחיים של עוני. לכן ליבנו יוצא אליה, לא רק בגלל אהבתה לפינקרטון אלא גם בגלל שאנחנו מבינים את הרקע, ואת הרצון לגאולה. לכן גם לומר שזנות זה שלח יד בגלל שיש כמה נשים (וגברים) שהחליטו מרצונם ללא לחץ לבחור לעסוק בזה משיקולים כלכליים (או אולי אסתטיים?), זה כמו לומר "שלעבוד בחברת הנדסה זה כמו להיות זונה" בגלל שכמה מהנדסים נאלצים לעבוד בתנאי לחץ והשפלה. 1 כנראה עוד סיבה מדוע לא צפיתי בסיינפלד. השמנוניות של ג'ייסון אלכסנדר הייתה די דוחה, שלא לדבר שהסדרה לא הצחיקה אותי 2 זאת האופרה שהם טסו לראות בסן פרנציסקו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את הקשר לסיינפלד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה הסצנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מזל שלא זכרתי את הסצינה הזו כשראיתי סיינפלד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לסטיבן סונדהיים מלאו 90 בימים אלה והקשבתי לתוכנית איתו. הם ניגנו קטע משיר Opening Doors ממחזמר בשם Merrily we roll along. אחרי 3 וקצת דקות מתחיל לשיר הדמות של המפיק, ושר דווקא לא רע. הנה אלכסנדר קיבל כמה נקודות זכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על סרטים וספרות כעניין כללי, דיברתי מאד במפורש על סרטים של דיסני (למעשה, אפילו לא דיברתי על ''סרטים'' של דיסני אלא ספיציפית על הסרט מולאן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי למה שכתבת, "ראוי גם לציין שללמוד על תעשיית זנות מהסרט "אשה יפה"...". אבל בסדר. מדי פעם אני מקשיב לפודקסט בנושא חוק ומשפט ובהתחלה הם תמיד אומרים "אל תקבלו עצה משפטית מפודקסט" :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכרת מה כתבתי - זה היה "ראוי גם לציין שללמוד על תעשיית זנות מהסרט "אשה יפה" הגיוני כמו ללמוד על הצבא הסיני מהסרט מולאן." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל זה בדיקו עניתי וניסיתי להראות מדוע אני לא מקבל [לגמרי] את המשפט הזה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש פרוע: התכוונת לכתוב "...ניסיתי להראות מדוע אני לא [לגמרי] מקבל את המשפט הזה שלך". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ. בנסיון לשחזר מה התכוונתי לכתוב נראה שאתה צודק. אבל, אחרי שנזכרתי בתגובה המקורית שלי נראה לי שמיקום הסוגריים המרובעים דווקא התאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלך הורכבה משני חלקים. האחד, נסיון להסביר למה אפשר ללמוד על זנות מהסרט "אשה יפה", נסיון שבעיני הוא חסר תועלת כי מדובר בסרט שאינו משקף את המציאות, בדיוק כפי שאף אחד לא היה מנסה ללמוד על פעילות הצבא הסיני מהסרט מולאן, גם אם במקרה בשניהם יש חלקים "אמיתיים" (אני מרשה לעצמי להניח, למשל, שבצבא הסיני לוחמים אנשים, וגם בסרט מולאן יש לוחמים שהם אנשים!). השני, סקירת של יצירות תרבות אחרות שעוסקות בנשים בזנות, וזאת למרות שלא טענתי בשום שלב שאי אפשר ללמוד שום דבר משום יצירת אמנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על איזה עובדות על זנות אפשר ללמוד מהסרט, אלא מה כן הוא חושף, ולמהף גם הוא מבוסס על ידיעה מפורשת או חבויה שיש לנו על מושג הזנות. ולכן יש לו תרומה למה שמרכיב את הבנת המציאות שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזהר, אני חש כאן שמץ שמנופוביה. בסיינפלד יש משהו מאד חריג בכך שאדם שמנמן מגלם אדם שהוא בחיים רזה מאד (לארי דייויד). מי שרוצה יוכל לראות בכך שמנופוביה שזקקה מלארי דייויד את כל התכונות הבזויות אל ג'ייסון אלכסנדר השמנמן והותירה את LD הנורמלי בסיינפלד. אחרים יאמרו שכישרון המשחק של אלכסנדר הוא ששכנע את יוצרי הסדרה להכניסו כאלטר אגו של LD למרות שג'ורג' קונסטנזה הוא בעיקר גוץ, קרח ולא ממש יפה תואר, ולא דוקא שמן כמו למשל הדוור ששמו פרח מזכרוני, שהוא שמן מרושע ארכיטיפי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהייתי מאד ברור שמה שדחה אותי היתה ההתנהגות של עורך הדין, אשר גולם ע"י אלכסנדר. נראה ליחס מחפיר כלפי נשים יש השפעה חזקה על עיצוב התפיסה שלי. למשל, ראיתי לפני כמה שנים את הסדרה Outlander שמספרת על אחות שבסיום מלחה"ע-2 השתחררה מהצבא ונוסעת לחופשה בסקוטלנד עם אהובה. שם היא מוטלת דרך חור בזמן לסקוטלנד של המאה ה-18. באחד הפרקים היתה סצנה של נסיון אונס ברוטלי. עצרתי את הסרט וחשבתי אם להמשיך. בסוף המשכתי לראות את כל העונה הראשונה - רק כדי לדעת מה יקרה בסוף - תוך חשש שמא סצנה כזאת תחזור. אלא שהיו עונות המשך, ובהן החלטתי שלא לצפות (גם בגלל שבסופו של דבר היה לסדרה מעין נופך של אופרת סבון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אהבתי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |