|
||||
|
||||
אני רואה הרבה פחות סדרות מכל מי שיוצא לי לנהל איתו שיחות בערך. אבל כן ראיתי את העונה הראשונה של "דברים מוזרים", ואני עדיין מחפש עוד מישהו שיצטרף לדעתי שזו לא סדרה מוצלחת. הרפרנסים לשנות השמונים לא לחצו לי על שום כפתורים (ואני משנתון שאמור להילחץ מהם), בחירת השירים בפסקול עוד פחות (לחצה לי על כפתורי ה"נו באמת, דווקא זה?") - עד כאן נניח שזה עניין של טעם אישי - ובעיקר, סיפור המסתורין שהוא הפואנטה בסדרה עשה לי בעיקר תחושת ניג'וס, גם כשהוא היה מסתורין מוחלט וגם כשהוא הלך והתברר. אני מסכים שהילדים נחמדים, אבל זה לא הספיק לי לרצות לראות את העונות הבאות. אולי נטיתי נגדה מאותו רגע בפרק הראשון שבו התברר שיש בה דמות של מדען רע. האם באמת בעידן שבו האנושות הנאורה נאבקת נגד מתנגדי חיסונים ומכחישי משבר האקלים, מה שאנחנו צריכים הוא עוד דמות, בסדרה פופולרית, של מדען רע? נכון, נכון, סדרה לא חייבת לשרת פרוגרמה חברתית; אם היא היתה טובה משאר הבחינות הייתי סולח לה על זה. |
|
||||
|
||||
סדרת מדע בדיוני כיפית קומית (סת' רוגן מעורב) עם מסע בזמן, בדיחות על חשבון סרטים וסדרות אחרות (למשל סצנה אחת מצחיקה על תוכנית בישול ושפים ניו אייג'ים) future men. אני גם ממליץ על counterpart, שמקבילה את המלחמה הקרה במזרח ומערב ברלין לעולם שהתפצל לשני יקומים מקבילים. |
|
||||
|
||||
מסכים, נהניתי מאוד מהומור הפיפי קקי של ''איש העתיד''. הרפרורים היו גסים במתכוון, רק היה חסר שהגיבור ישבור את הקיר הרביעי ויביט למצלמה כשהוא מרפרר. ראיתי גם עונה ורבע של ''מקביל'' בהתחלה נהניתי, אחר כך התעייפתי. |
|
||||
|
||||
גם אני כנ"ל, ישבתי לצפות כי בני דרבן אותי "את חייבת". אבל מעבר לנוסטלגיה (הרגשתי מבוגרת מדי אפילו לזה, אני בגילם של דור האחים הגדולים בסדרה) ראיתי עוד סיפור התבגרות/חניכה ו"ממלכת ילדים שההורים לא יודעים עליה דבר". ואכן דמות המדען הפסיכופת היתה בלתי נגישה בעליל. קרטון. |
|
||||
|
||||
אני נוטה להסכים לכך ש'דברים מוזרים' היא יותר בכיוון הכיפי-קומי (כמו שנכתב מעלי), לא בליגה של השומרים או הנותרים למשל. ככזו, או שמתחברים לדמויות ולנוסטלגיה ונהנים או שלא. למצוא בכל דמות בה עומק דרמטי רב שכבתי זה פשוט רף ציפיות לא מוצדק. מוטיב המדען הרע למשל, הוא לגמרי רפרור לאי.טי., הנוסע השמיני ודומיהם מהאייטיז, זה חלק מהקטע. לשים שם מדען מורכב ומתלבט א-לה 2019 היה ממש לא במקום1: הי, מדובר בסדרה שבעונה אחרת שלה השתמשה ב - ספוילר קטן לדעתי - רוסים מרושעים עם מבטא מצחיק, הכי פלקט אייטיז שיש. גם בית הנייר קצת בכיוון הזה לדעתי - הרבה פאן, אקשן וטוויסטים, מגניבים מאד בדרכם, אבל מי שבא בציפייה ל'שובר שורות' יתאכזב. 1 למרבה ההפתעה דמות ומוטיב מאד דומים הופיעו לאחרונה בסרט שדוקא נחשב ל'בוגר ואפל' מסוגו וזכה לשבחים - לוגאן, הסרט המסכם על הדמות 'וולברין' ביקום האקס-מן. ושם זה עבר בלי התירוץ של 'ככה זה היה באייטיז, צחוקים'. |
|
||||
|
||||
אני מקבל את מה שאתה אומר על דמות המדען. מצד שני, עם דמות של אם מסכנה וממוטטת עצבים, שוינונה ריידר היטיבה לגלם, קשה לי להרגיש פאן. |
|
||||
|
||||
טוב, בכל זאת, קצת דרמה רגשית ומשחק טוב זה בונוס חיובי, לא? שלא לומר שוינונה בעצם התגלמותה היא רפרנס לאייטיז-ניינטיז. |
|
||||
|
||||
(לא תגובה עם הרבה ערך, אבל כתבת שאתה מחפש:) מסכים לגמרי. |
|
||||
|
||||
השאלה עד כמה הסדרה מצליחה לעשות לך suspension of disbelief. אצלי המשחק המעולה של הילדים שיחק לטובתם ואפשר לי להתעלם מהחריקות. לא היה שום דבר מקורי בעלילה, אבל לטעמי זה היה עשוי טוב. אם אתה רוצה את הדמויות מעודכנות יותר אני ממליץ על ג'סיקה ג'ונס. איכות של סרטים של קומיקס נמדדת בעיני לא מעט על פי איכות הדמות של הרשע (בגלל זה אהבתי את "בלתי שביר" ולא אהבתי את סדרת הנוקמים). ב"ג'סיקה ג'ונס" דיוויד טננט עושה רשע יוצא מהכלל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |