בתשובה ליניב נעמן, 19/07/00 17:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הנושא מסובך הרבה יותר מכפי שאתה מציג אותו. וכמו תמיד, הבעיה חוזרת פנימה - אלינו, ואליך עצמך. לא ביהודים שבחוץ, אלא ביהודים שבפנים. לא באיך מתייחסים ליהודים ואיך "לחזק" את עמדתנו כלפי הגויים, אלא איך מתייחסים היהודים לעצמם. אתה מציע "להחמיר" בגיור, ומן הסתם "להחמיר" בבדיקה של יהדותם של העולים לישראל. הרי אנחנו לא צריכים כאן "גויים", וידוע הדבר שרבים מהעולים מחבר העמים למשל, הם בכלל גויים. אולם, יניב ידידי, כיצד בדיוק תבחין בין היהודים הכשרים לבין ה"לא-יהודים" הבלתי רצויים? איך, למשל, נבחין בין אתיופי יהודי לבין אתיופי לא יהודי? התשובה פשוטה. מן הסתם תדרוש לבדוק האם הוא אכן מניח תפילין, שומר שבת, עבר ברית מילה, ואוכל כשר. אם גויי ירצה להתגייר ולעלות לישראל, תדרוש ממנו מסלול מפרך אשר יביא אותו לידי קיום אותן מצוות. הבעיה היא כמובן, שהרוב המכריע של תושבי ישראל הקיימים כלל אינם מקיימים את אותן מצוות, וכלל אינם רוצים לקיימן. יכול להיות שאפילו אתה לא ממש שומר מצוות, ומן הסתם לא היית עומד בקריטריונים של עצמך לגיור. אם לא היית לבן, היית חי באתיופיה, ולא היו סומכים על טענתך ש"אמא שלי יהודיה", מן הסתם לא היתה שום דרך להראות שאתה אכן יהודי. תושבי המדינה היו מחשיבים אותך כעוד גוי שמנסה לתפוס טרמפ על סל קליטה. הבעיה היא עמוקה ורצינית, גם אם נוח לך ולדוקטור בעל הנטיות הפשיסטיות להתעלם ממנה. המדינה הזו היא מדינה חילונית, ורוב אזרחיה אינם מעוניינים לשנות סטטוס זה. במקביל, אין תושביה החילונים של המדינה מסוגלים למצוא שום תוכן ל"יהדות" מלבד תוכן דתי, עליו וויתרו בעצם חילוניותם. מצב זה מביא לתופעות אבסורדיות כמו מצביע "שינוי" שונא-חרדים ופשיסט אשר לא יסכים להעלות לכאן אתיופי אם לא יראו לו שהוא מניח תפילין ושומר שבת. הרי אחרת, איך ידעו אם הוא יהודי? המילה "יהודי" איבדה לגבי רוב תושבי המדינה, ואולי אף לגביך, כל משמעות. אין זה פלא - מעולם לא היתה לה משמעות אשר איננה דתית, ואת המשמעות הזו רובנו דוחים. מה הטעם להכתיב קריטריונים דתיים ליהודים או גויים אשר רוצים להגיע לכאן אם ממילא רוב התושבים (ושוב - אולי אף אתה עצמך) אינם רוצים בקריטריונים הללו, ומסרבים בתוקף לקבל אותם על עצמם? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הכנסת יותר מדי מילים לפי, הקצנת את דברי והשתמשת בכינויי גנאי בטעם רע, לכן אקצר בתשובתי ולא אשיב לתגובות נלוות. לא הצעתי להחמיר בגיור אלא רק לצמצם את חוק השבות. לרוב תושבי המדינה, גם לחילונים, ישנה זיקה ליהדות גם אם אינם מקיימים מצוות בשאר דבריך אתה מעלה ויכוח ישן שאין זה מקומו. זכור כי המאשים את היהדות בגזענות מראה על בורותו שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אינני מוצא כינויי גנאי בטעם רע בדברי (למרות שאני מניח שטעם רע זה עניין של...טעם), אולם אף טעם רע יכול להילוות לטיעונים בעלי טעם, ואין זה פותר אדם אינטלגנטי מלהתמודד עימם. בטעם כמובן. אתה הצעת "לא להקל היכן שלא צריך" בגיור, ולצמצם את חוק השבות. המגמה הכללית של דבריך היא להחמיר יותר בסינון יהודים, ולא לקבל את יהדותו של אדם כדבר מובן מאליו. מכאן נובעת ישירות הבעייתיות אשר אליה אתה מסרב עדיין להתייחס - מה הם בעצם אותם קריטריונים לסינון יהודים, והאם ייתכן שאתה עצמך כלל אינך עומד בהם? האם ייתכן שרוב אוכלוסיית ישראל, לו היתה נדרשת לעמוד בקריטריונים אלו, כלל לא היתה נמצאת כשרה מספיק? טענתי היא כי אינך מסוגל להגדיר תוכן אשר איננו דתי ליהדות (והקריטריונים לעליה לישראל אינם אלא היבט אחד של התוכן הזה), אולם אתה מסרב לקבל על עצמך את התוכן הדתי. מה זו "זיקה" ליהדות? מכירים את התנ"ך ויודעים שני פסוקים מחז"ל? כל נוצרי בעולם יכול לקבל אזרחות ישראלית על סמך זה. לבסוף, כלל אינני מאשים את היהדות בגזענות. להפך. אני טוען שהדת היהודית היא העומדת בבסיס "היהדות", ולא מוצא אתני משותף. כך, אתיופי ורוסי יכולים להיות שניהם יהודים, כשברור שהקרבה האתנית שלהם רחוקה מזו שבין ישראלי-ערבי-יהודי (הכל ביחד!) יוצא עיראק ובין פלשתינאי בשטחים. דווקא מי שמבסס את היהדות את אתניות ("אמא יהודיה", או קשר דם מרומז) מביא לגזענות יהודית. השאלה במקומה עומדת - כיצד ייתכן שאנו דורשים כקריטריון אזרחות במדינה הזו קבלת משטר חיים אשר אנו עצמנו איננו מוכנים ונמנעים בפועל מלקבל אותו על עצמנו? האם אין הדבר מרמז על משבר זהות עמוק, הנובע מכך שכחילונים איננו מסוגלים למצוא כל תוכן לא-דתי ליהדותנו? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |