בתשובה לעוזי ו., 13/12/19 12:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה על התגובה. שאלה לצורך ידע כללי, ואולי תוכל להעביר אותה לטלי. האם הרופאים הפסיכיאטרים בוחנים מה גרם ל"סימנים ברורים לדכאון וחרדה ברמה שהצדיקה טיפול"? האם זה עצם ההתנהגות הספציפית של המטופל או הדרך בה הסביבה בה הוא חי מתייחסת להתנהגות כזו? כביכול אפשר לשאול למי בעצם צריך לתת "טיפול"? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל בן אדם הולך לרופא כי כואב לו משהו בגוף של עצמו. לרופא פסיכיאטר אפשר להגיע גם כשמה שכואב למטופל הוא חוסר היכולת שלו להסתדר עם אנשים אחרים, "באשמתם" או "באשמתו" (זה לא ממש משנה). הרופא יכול במקרה כזה לחנך אותו שמה אתה עושה עניין מאמונות או דעות של אנשים אחרים, ואולי זה קו הטיפול הראשון, כל עוד יש סיכוי שזה יעבוד. או שאפשר לטפל בו ובמצוקה שלו. הרי החברה לא באה לקבל טיפול; היא חושבת שהיא בסדר. האם נרצה שועדת רופאים תדון בכל מיני חברות ותקבע איפה צריך להוסיף למים ואליום או ציפרלקס? (ע"ע [[כנס העתידנים]]). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |