בתשובה להפונז, 22/10/19 13:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
>> רילוקיישן זמני ואיפה הם גרו? עשו להם יוממות באוטובוסים? >> אולי זו אימפריה אחרת מהסביבה אז זהו- שאין. העניין של התיארוך מאוד חשוב כאן. מתוך המאמר:"המחקר השיטתי באזור הפריד כרונולוגית בין תמנע ופינאן, וייחס את הפעילות בשני האזורים לשליטה אימפריאלית — מצרים בדרום הערבה במאות ה–13 וראשית ה–12 לפנה"ס, ואשור בצפון הערבה במאה ה–7 לפנה"ס". ואז התיארוך של הממצאים החדשים עשה מהפך כשהראה באופן חד־משמעי "שהפעילות העיקרית במכרות התרחשה באותו הזמן בשני האזורים, במהלך המאות 11–9 לפנה"ס". העניין הוא שמאמצע המאה ה 11 לפנה"ס עד אמצע המאה ה 9 לפנה"ס לא היו אימפריות חזקות באיזור בכלל. במאה ה 12 לפנה"ס חלה התמוטטות של האימפריות באיזור- Late Bronze Age collapse [Wikipedia] כמעט כל הערים המשמעותיות במזרח הים התיכון חרבו בתקופה די קצרה. פלישת גויי הים [ויקיפדיה] כנראה אחראית לכך, אבל החוקרים מציינים גם שינויים אקלימיים ובצורת. מצפון- האימפריה החתית נחרבה, כשנפלה בירתה בערך ב 1178 לפנה"ס. שבטים ארמים התיישבו בצפון-סוריה וייסדו ממלכות עצמאיות קטנות שמילאו את החלל שנוצר בעקבות נפילת האימפריה החתית. הארמים היו עם נוודי והאזור שיישבו מעולם לא היווה אימפריה או מסגרת מדינית לכלל הארמים והם היו מפוצלים למספר ממלכות. האימפריה האשורית, שהתרחבה בימי תגלת פלאסר הראשון עד הים התיכון ושלטה גם בארמים, נחלשה אחרי מותו ב 1076 לפנה"ס, והחלה להצטמק במהירות אחרי מותו של בנו אשור בל-קלה ב 1056. מדרום- המצרים נסוגו מכנען באמצע המאה ה 12. למרות שרעמסס השלישי (שלט 1186-1155 לפנה"ס) ניצח בקרבות נגד גויי הים, האימפריה המצרית הלכה ונחלשה בגלל המחיר הכלכלי הכבד של הקרבות, שחיתות, ובנוסף שני עשורים של בצורת. רעמסס השלישי נחשב למלך החזק האחרון של האימפריה המצרית ולאחר מותו כוחו של המלך הלך ונחלש באטיות ולאורך זמן. אם כן במאה העשירית לפנה"ס, תקופת שיא פעילות המכרות בדרום וצפון הערבה, לא היתה שום אימפריה בסביבה. באמצע המאה ה 9 לפנה"ס, ניסה שלמנאסר השלישי להחזיר את שליטתה של אשור בסוריה אך נבלם בקרב קרקר (בין היתר מול אחאב מלך ישראל). רק באמצע המאה השמינית לפנה"ס הצליח תגלת פלאסר השלישי להחזיר את השליטה של האימפריה האשורית בסוריה וכנען. אבל במהלך המאה העשירית והתשיעית לפנה"ס כל הממלכות באזור, למעט יהודה, ישראל ופלשת, היו של שבטי נוודים. Arameans#/media/File:Kingdoms_of_the_Levant_Map_830.png [Wikipedia] המועמדים החלופיים היחידים שאני יכל לחשוב עליהם כמי שהפעילו את המכרות באיזשהו שת"פ עם האדומים- הם הפלשתים. מסתבר שגויי הים עברו להתיישב גם במזרח הירדן.בסביבות 1100BC |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מזכיר מסעות אשוריים בודדים אבל לא טורח להזכיר מסע מצרי מצרי שהגיע לאזור ממש. ששונק הגיע לארץ וברשימת היעדים שלו מזכיר לא רק מקומות בצפון ובמרכז אלא גם בדרום: אחד מהם הוא בעל שם דומה ל„אברם״. אבל מה עם מואב? במצבת מישע מאמצע המאה התשיעית יש שימוש רב בפועל בנ״ה. מישע בונה לא מעט מבנים (גם בתגובה לפעולות של עמרי ואחאב). האם לפניכן בני מואב היו נוודים? זה לא מה שמשתקף מהמצבה. סביר להניח שגם הם התפתחו לאיטם כמו ישראל ויהודה. גם בהרי אדום יש מקום להתפתחות חקלאות ובסיס לממלכה לא נוודית. באותו השלב ממלכת ישראל הייתה כבר מספיק מסודרת כדי שתוכל לשלוח צבא שכולל 2,000 מרכבות ועוד 10,000 רגלים לברית שהתייצבה כנגד אשור בקרב קרקר (לפי הדיווח האשורי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסע שישק לא סותר את התאוריה. מפעל הכריה בשני האתרים נמשך לאורך כמאתיים שנה. האם אפשר לומר שנערך תחת ממשל מצרי? פרופ' בן יוסף אף מוצא עדויות להשפעה של מסע שישק על הטכנולוגיה של כריית הנחושת באמצע המאה ה 10 לפנה"ס: "פרופ' בן יוסף וצוותו ניתחו כימית ומיקרוסקופית סיגי נחושת – דהיינו את פסולת הכבשנים – והצליחו להראות נפילה סטטיסטית ברורה בכמות הנחושת בסיגים, כלומר זינוק ביעילות תהליך ההפקה. את הזינוק הזה מייחסים הארכיאולוגים למסע הצבאי של פרעה שישק"1 מוסכם עלי גם העקרון של התפתחות אטית משבטי נוודים ליושבי ערים. גם זה לא סותר את התאוריה. השאלה היחידה היא האם ממלכת נוודים עם מרכזים עירוניים קטנים יחסית כמו ממלכות אדום, מואב ויהודה באותה עת, היתה מסוגלת לקיים חברה מורכבת ששלטה על המרחב ושלטה בתעשייה רצינית של נחושת. לפי פרופ' בן יוסף הטענה של החוקרים האחרים היא ש"מדובר באוסף רופף של שבטים שהפיקו נחושת באופן ארעי ומזדמן". אם זו אכן הטענה הנגדית אז פרופ' בן יוסף הצליח לסתור אותה עם ממצאיו. __________ 1הידען 19.9.2019 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וראה זה פלא - את הפתרון שלך כבר הציעו בתגובה 710347. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כל עוד לא מוצאים שום עיר בסביבה התאוריה שלו תקפה. זה לא משנה מאיזה לאום היו הכורים והצורפים. כל עוד הם לא גרו בעיר יש יסוד לסברה ששבטים נוודים קיימו ממשל מספיק מתקדם לפרויקטים מסדר גודל כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניכר שאתה בקיא בעובדות, אבל יתכן שהתיאור שלך מפספס משהו. השלטון המצרי בכנען היה רופף גם במאה ה-14 (כתבי אל עמארנה), עוד לפני הופעת גויי הים. כך שחולשת האימפריה המצרית משתרעת על כמה מאות. במהלך כל אותה תקופה, למצרים היתה מידה משתנה של שליטה והשפעה (לעתים by proxy) על כנען. המציאות הזו מתוארת יפה במגילת ון אמון (המאה ה-11). גם בתנ"ך יש רמזים לנכחות מצרית בארץ במקביל לדומיננטיות פלישתית. סברה מקובלת מדברת על הפלישתים כנציגי השלטון המצרי בכנען. בתקופות שמצריים נחלשה היה ה"מינוי" הזה נומינלי בעיקרו והתבטא אולי במתנות ששלחו הערים הפלישתיות למצריים, כאשר מעבר לכך היו עצמאיות למדי כפי שמתאר הנאראטיב המקראי. הפעלה של מכרות הנחושת בערבה ע"י/עבור המצרים, אין משמעותה שהמפעל היה בשליטה מצרית, כפי שמכרות גדולים באפריקה אינם בשליטה אירופית. באותה מידה, אני מפקפק בכך שמפעילי המכרות היו פלישתים. התרבות הפלישתית היתה תרבות עירונית מתקדמת ודי נבדלת מן התרבות הכנענית. אם המכרות היו בשליטה פלישתית היה די קל להבחין בכך. קשה מאד לצייר את גבולות ההשפעה הפלישתית בכנען, בפרט אם שמשו כבאי כח של האימפריום המצרי. יחד עם זאת, נראה שהמגבלה העיקרית של הפלישתים היתה במספרם. הם אכלסו ערים גדולות מאד בשפלת החוף ואני לא מאמין שהיו ישובים פלישתיים של ממש מחוץ לשפלת החוף. האפשרות שאני מעדיף, די דומה לגרסת בן יוסף. אני מניח שהשליטה (הפרוטקשן) היתה מקומית, נניח ממלכת אדום, כאשר הטכנולוגיה היתה מסורתית ומצרית ומאד יתכן שהעובדים לא היו בהכרח מקומיים אלא מיקס עם כנענים אחרים (כמו במכרות המצריים בסיני). מה שאני קצת מפקפק הוא עד כמה היתה ממלכת אדום נוודית. זה שלא נמצאו יישובים עירוניים בסביבה, זה לא טיעון מכריע. גם ביהודה של המאה ה-10 לא נמצאו יישוביים עירוניים, עד שהם נמצאו. הערבה כמו הנגב הם אזורים של סחיפה חזקה וקרקע חשופה. יתכן שיישובים עירוניים וחומות לא השאירו שרידים מובהקים. מדוע שממלכת אדום תהיה יותר נוודית מן הממלכות האחרות של התקופה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |