|
||||
|
||||
בני גנץ ומפלגת כחול-לבן כנראה בחרו בעבר באסטרטגיה של "נצור לשונך". הם השתדלו לא לומר שום דבר מיותר ולא לבחור בחירות שאינן הכרחיות. נראה שזה עבד להם לא רע ואיפשר להם להקים גוש חוסם. הצרה היא, שיתכן שהאסטרטגיה הזו מתאימה ליוזמה וליכולת (או לחיסרונן) אצל מנהיגי המפלגה והם עשויים לאמץ אותה גם להמשך הקריירה שלהם. נתניהו עשה את המהלך הראשון לאחר הבחירות והקים את הגוש ליכוד-דתיים של 55 ח"כים. כעת הוא מחכה שמישהו מן הגוש החוסם יתקפל ויתן לו את 6 המנדטים החסרים. אם זה לא יקרה, הוא יאשים את כחול-לבן שלא הצטרפה ונלך לבחירות חוזרות. כל עוד לא נטרפה דעתם, מובן שאין לכחול-לבן שום סיבה להצטרף כגלגל חמישי לעגלה של נתניהו-דתיים. זה לא אומר שהם יכולים להמשיך לשבת על הגדר. והרי הצעתי הצנועה לכחול-לבן: הציעו הצעה נגדית. הציעו לביבי ממשלה פריטטית. ביבי רוה"מ ללא רוטציה. גנץ סגן רוה"מ (עם או בלי רוטציה) ומספר שרים שווה לשני הצדדים. מצד אחד, אם ביבי וחסידיו נחושים להעמיס את הדתיים על עגלתם, הם יצטרכו לתת להם כיסאות על חשבונם. מצד שני, כחול-לבן תוכל להציע למפלגות נוספות להצטרף אליה ולקבל כיסאות על חשבונה. אני מעריך שהסיכוי שביבי יקבל את ההצעה קלוש. אבל עצם ההצעה משמיטה את המרבד מתחת למהלך של נתניהו ומחזירה את הכדור למגרשו. אם יסרב, יתקשה יותר להטיל את אשמת כישלון המו"מ על הצד השני. |
|
||||
|
||||
ביבי יקח את זה כי זאת חסינות מפני מנדלבליט. |
|
||||
|
||||
מפני מנדלבליט? מנדלבליט הוא האיש הטוב ביותר עבורו על כסא היועמ"ש. לא צריך לראות צל הרים כהרים ולהתיימר לדעת את צפונותיו של מנד', כדי לקבוע שהוא משרת את האינטרסים של ביבי יותר מאשר את האינטרסים של המדינה. למעשה למנדלבליט יש חלק לא מבוטל במצב האין מוצא שבו תקועה מדינת ישראל. חילוצו של ביבי מבור השחיתות של עסקי הצוללות, המרת האשמות משוחד למעילה באמון והסחבת האינסופית בעינייניו המשפטיים של ביבי הן תרומותיו הגדולות של מנד'. הסחבת המשפטית ועינוי הדין הן מתכונותיה המובהקות של מערכת המשפט הישראלית (וכנראה של מערכות משפטיות דמוקרטיות בכלל). אני מניח שהרציונל, לפחות במקרים עם פרופיל תקשורתי גבוה, הוא להתיש את הצדדים ואת חמומי המוח והמתלהמים ביציע, וכך להעביר את פסה"ד מול התנגדות מינימלית. אצל מנד' הכיפה שלראשו מעצימה את האינטרס. הוא צריך לשכנע לפחות חלק מסביבת הבית ומהח'ברה בבית הכנסת שהוא לא חלק ממזימת השמאל החילוני להפיל את שלטון הימין. דרך הפעולה המיטבית מבחינתו היא למרוח את הסיפור על פני זמן מספיק כדי שהציבור יתעייף מן העיסוק בנתניהו. למרבה הצער, האינטרס של הדמוקרטיה המתפקדת הוא הפוך. ההיסטוריה מלמדת שאסור לשאול שום המון אם הוא מוכן שפושעים ינהיגו אותו, מפני שהתשובה ידועה: בתנאים המתאימים, כהרף עין! לכן כשמדובר במנהיג פוליטי חשוב, האינטרס השלטוני והמשפטי דורשים להריץ את התיק אל בתי המשפט מהר ככל האפשר ולקבל את ההכרעה. מדינת ישראל היא מדינה במצור שעצם קיומה הוא קונטרוורסלי ושיטת הבחירות שלה היא הרסנית בהינתן השבטיות והעדתיות שלה. הבעייה המלאכותית של בחירה דמוקרטית של מנהיגים תחת עננה משפטית, מוטב לה שהיתה נחסכת ממנה. מנקודת מבטי מנד' הוא אוייב המדינה ולא אבירה. בבחירה שבין אביחי מנדלבליט קונקטאטור (המתמהמה) לבין יועמ"ש מלחך פנכה בנוסח אמיר אוחנה או יועמ"ש קצוץ כנפיים לטעמה של איילת שקד וחסידיה, מנדלבליט הוכיח עצמו כברירה גרועה מספיק. |
|
||||
|
||||
אמרת את אותו דבר שאמרתי. ראשות הממשלה זה עבור ביבי חסינות מכתב אשמה. |
|
||||
|
||||
בתגובה קודמת הצעתי ברוב חכמתי לכחול-לבן להציע הצעה לממשלה פריטטית. אח"כ הבנתי שהצעת הנשיא ריבלין דומה בקוים כלליים למה שהצעתי. כעת אני רואה שהרבה דברים אני לא מבין: א. האם ריבלין הציע ממשלה פריטטית במובן של מספר שווה של שרים לבלוק של הליכוד ולכ"ל? אם כן, מדוע כ"ל מתעקשת על פירוק הבלוק? ב. האם נאמר משהו על העקרונות המוסכמים של הקואליציה החדשה? ג. מדוע ביבי מסכים להצעה שתעשה אותו "נבצר" בעת משפטו? מה היתרונות שיש לרוה"מ "נבצר" בביה"מ לעומת סתם רוה"מ לשעבר? ד. מישהו אמר לי שרוה"מ נבצר נשפט בביה"מ העליון, לעומת לשעבר שישפט בשלום או במחוזי. מה אכפת לביבי, איזה בית דין ישפוט אותו? האם שקד ונווה הספיקו להכניס לעליון מספיק שופטים עם הכישורים שנדרשו ע"י הצמד וסיפקו לשרה את התקשורת הרצוייה, כאשר המינויים לשלום/מחוזי הונחו לנפשם? |
|
||||
|
||||
רק פוליטיקאי משוגע או טיפש מגוש המרכז-שמאל יגיע להסכם (לא חשוב איזה) עם מלאך החבלה נתניהו. כניסה לקואליציה עם נתניהו זאת התאבדות מוסרית ופוליטית. למה שכחול לבן יפלו לפח כל כך בולט? הם נולדו אתמול? הם לא יודעים מי זה ביבי? הם אמורים לסמוך על המילה שלו? למה? |
|
||||
|
||||
אכן. כחול לבן צריכים להתאפק שיתחילו (ויסתיימו) השימועים ואז לקבל את המנדט מהנשיא בסבב השני ומול ביבי עם כתבי אישום. במקרה הזה נראה לי שאם היועץ המשפטי לא יתקפל, ביבי לא יוכל להתמודד בבחירות סבב ג' וזה יהיה מנוף נאה מול הליכוד. |
|
||||
|
||||
בעתידנות עסקינן ועד שזה לא יקרה לא נדע דבר לאשורו. התודעה הפוליטית בישראל בעניין מחולקת ל-2 מחנות. המחנה האחד שנקרא לו Ye Bibi מאמין שביבי הוא אישיות ציבורית שנושאת על גבה את הפוליטיקה הישראלית (לחיוב או לשלילה). הפרדיקציה המעשית הנובעת מן המחנה הזה היא שללא ביבי מחנה הימין יפול (קריא יקבל הרבה פחות קולות). המחנה השני שנקרא לו Nei Bibi חושב שביבי הוא אישיות ציבורית אופורטיניסטית הרוכבת על גל של שבר אמיתי בין שני מחנות (טוב ורע אולי). הפרדיקציה של מחנה זה צריכה להיות שגם אלו מאיתנו שיחיו ויגיעו לחיים נטולי נתניהו יגלו שקווי המתאר בין שני המחנות לא השתנו הרבה. מאחר ואני נוטה למחנה השני, אני חושב שגם ללא ביבי המשבר בין שני המחנות ישאר ללא שינוי מהפכני. רבים (כולל אני) טעו לחשוב ברגע מסויים כי בהיות תוצאות הבחירות מה שהם, אנשי הליכוד יכירו במציאות ויתחברו לקואליציית מרכז חילוני. התאוריה שלנו הייתה שקיימת ברית ביבי-דתיים. ביבי מכר את את המדינה לדתיים במחיר מציאה: מחיר חילוצו מאימת הדין. ולכן הברית תלוייה באיש. אין ביבי - אין ברית. הולך ןמתברר שזו היתה טעות גדולה. למעשה מדובר בברית ליכוד-דתיים. זוהי ברית טבעית הנובעת מכך שכל המפלגות הללו מבוססות על מצביעים עם פרופיל משותף דתי-מסורתי. ביבי בחכמתו הצליח להתלבש על הברית הזאת ולהציג עצמו כתחליף אישי למפלגה פוליטית. אנשי הליכוד אינם מצביעים לביבי למרות מפלגתו אלא משום שהם חושבים שביבי ומפלגתו חד המה. האם העלמותו של ביבי תהפוך את הבגידה בברית ההיסטורית לקלה יותר? בצד השני, האם הנאמנות בקרב המפלגות הדתיות-חרדיות היא לכסנטיפה בן ארצי ולבעלה חובב הסיגרים והשרצים או למפלגת הימין ולאידיאולוגיה הלאומנית שלה? אני חושב שלהבדיל ממך, אני כלל לא בטוח שהעלמותו של ביבי תועיל הרבה לכחול-לבן. אולי להיפך, היא רק תמיס את הדבק המחזיק את המפלגה. |
|
||||
|
||||
אני תמה שוב ושוב כמה קצר זכרון הציבור, שכן אותה "ברית מקודשת" עם החרדים נזרקה על ידי ביבי עצמו לפח רק לפני שש שנים, אחרי בחירות 2013. ההיצמדות העיקשת שלו היום לאותה ברית מראה שהמניעים שלו השתנו - אז עוד היה פוחיטיקאי פרגמטי, היום רק הבריחה האישית מבית המשפט מניעה אותו. והיעלמותט של ביבי תועיל מאד לכחול לבן, וחשוב מזה למדינה כולה, בלעדיו ייקח חמש דקות להקים ממשלת מרכז עם ליברמן והליכוד, וינתן סיכוי לצאת מטרפת הבחירות ההזויה שאנחנו כבר שנה שלמה בתוכה. |
|
||||
|
||||
הויכוח בינינו מתמצה במשפט "והיעלמותו של ביבי תועיל מאד לכחול לבן". אני ממש לא מסכים עם ה"מאד" ולא בטוח אם בכלל. הטיעון שלך הנוגע לברית האחים בנט-לפיד הוא טיעון. השאלה היא מה כאן הוא מצב שיווי משקל ומה טרנסיאנט. הרבה פעמים נוצר הרושם שלדתיים לאומיים יותר נוח לחיות עם חילוניים מאשר עם חרדים. (זו איזושהי מציאות המדווחת בעיקר בתקשורת החילונית ואני לא יודע עד כמה היא מציאות וכמה wishful thinking). הפרשנות שלי היא כזאת: אתה מתעלם מקו השבר שהתחולל ביהדות הדתית ב-1967. הסופר חיים באר תאר את קו השבר ההוא כהתפרצות והשתלטות של משגיחי הכשרות ברכבת על הקטר. לפניה, לדתיים הלא-חרדים והגלותיים היה מקובל לחיות בקרב החילונים כמיעוט שאינו מנסה להשליט את אורחותיו על הרוב של שכניו. הדת"ל החדש יתקשה לחיות בקרב חילונים לא פחות מחברו החרדי. כדי להקצין את השינוי אשאל אותך על הסובלנות של מסורתיים לחנויות לא כשרות ותחבורה בשבת. לדעתי, ברית האחים בנט-לפיד היא החריג, בדיוק כמו המצב החריג בו שלושה רבנים מרכזיים פסקו ש"שטחים תמורת שלום" הוא דרך ההלכה (המר"ן יוסף מש"ס, הרב ש"ך החרדי-ליטאי והרב סולובייצ'יק החרד"לי). דוקא המצב היום, הפוליטיקה של הזהויות, היא המצב הטבעי. בימין, נוצר רצף טבעי, מהחרדים למפלגותיהם, דרך החרד"לים ועד המסורתיים בליכוד. המיעוט הדת"ל הליברלי והמתערב (בנט) התגלה כקבוצת שוליים המייצגת כשני מנדטים במקרה הטוב. ביבי, החילוני הגמור המתחזה למסורתי, הוא בעצמו גידול חריג על הגוף הימני-דתי (להבדיל מבגין המסורתי). ביבי יותר משהוא מייצג את הציבור שבוחר בו, מייצג את רגש הנחיתות שלהם שאינו מאפשר להם לבחור מישהו בצלמם ובדמותם. לכן לפי הערכתי, גם כאשר ביבי ילך, יתקשו ממשיכיו לבצע מהפך שיבגוד במצביעיהם הנוכחיים ויסתמך על מצביעים חילוניים שנטשו את הימין וספק אם יחזרו אליו. זה יכול לקרות, אבל זה יקטין מאד את הליכוד וייצור מצב חדש לגמרי (ע"ע מפלגת העבודה). נקודה אחרונה: אנו מדברים על עידן הפוסט-נתניהו כאילו זה עניין של חודשים. האם יתכן שאנו סומים לתהליך בו נתניהו הופך מעט מעט לבשאר אסד הישראלי? |
|
||||
|
||||
הרבה תיאוריה, אני דיברתי על פרקטיקה. רק באשר ל-''גם כאשר ביבי ילך, יתקשו ממשיכיו לבצע מהפך שיבגוד במצביעיהם הנוכחיים ויסתמך על מצביעים חילוניים שנטשו את הימין וספק אם יחזרו אלי'' - כאן אנחנו חלוקים. אפשר בהחלט, ואני מאמין שיש הרבה כאלה, להיות ימני וחילוני. אין צורך ''לנטוש את הימין'' בשביל להצביע בעד לימודי ליבה ותחבורה אזרחית בשבת. שני הנושאים אורתוגונליים, למרות הנסיון העקר להדביק ביניהם לצרכי תעמולה והןנאת הציבור. |
|
||||
|
||||
אם תקרא תגובה 709862 תגלה שאני חושב שאתה מיחס עודף חשיבות למלאך החבלה נתניהו. אך אם מחליפים את השם נתניהו במילה הליכוד, אני חייב להודות שיש תוקף לשאלתך. הסכם כזה יסלול את דרכו של ליברמן לממשלה, אולי אפילו ע"ח כסאות מיניסטר של כ"ל. ביבי ישלוף אחד מתעלוליו (חסינות, סיפוח, ...), גנץ ושות' יפרשו, ליברמן ישאר וכחול לבן יאכלו את הדגים הסרוחים. כלומר צריך לתקן ולומר שלא המילה של ביבי היא הבעיה כאן אלא המילה של ליברמן. וכאן מצבו של ביבי לא עדיף על מצב כ"ל. אתה חושב שהוא ירצה לסמוך על תמיכתו של ליברמן? אני עדיין חושב שביבי ידחה את ההצעה מפני שבני בריתו הדתיים יראו בכך בגידה והסריסים שלו בליכוד יתמרמרו שנתניהו מןסר את הכופתאות שלהם לדתיים. |
|
||||
|
||||
לשאלתך - כן, כחול לבן נולדו אתמול בלילה. הייתי בלידה. חודש שביעי. לא החודש הכי מפותח. אלוהים יעזור. רק תהילים ותיקון הכללי וח''י ש''ח. |
|
||||
|
||||
מאוד בוגר מצידך. שלום כתה א׳. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |