 |
|
 |
||
|
||||
 |
ידידי. דמוגוגיה וגם לא מוצלחת במיוחד. הבעיה של המתנחלים היא שהם מגיעים מרקע דתי אתה טוען.. ממ.. הרוב החילוני מחזיק בדיעה של המתנחלים.. תמהתני. להזכירך, האיחוד הלאומי שבחרת להתעלם ממנו בנונשלנטיות, מייצג תפיסה חילונית למהדרין ובמקביל טוען לארץ ישראל השלימה. לא היה רוב שבחר בהם. נקודה. ומעניין שבחרת להעלים אותם מהמפה הפוליטית. זו עובדה. העם הישראלי בחר בשלום ולא במחסנית בום בום כפתרון להתקוממות הפלשטינית. מעניין. "עקירת ישובים קורעת עם" "המלחמה מאחדת". מה קרה לאהבת האדם? מה קרה ללקחי השואה? השואה בעיניי אמורה הייתה ללמד אותנו, ששנאת אדם באשר הוא אדם ולא משנה זהותו הלאומית גזעית או מינית, היא סרטן. הדברים שלך נוטפים שנאה ואלימות. הם מסתכמים במחסנית ירי דם והפתרון האולטימטיבי - הרוג את "אוייבך". אוייב היא תפיסה פסיכולוגית. אוייב הוא מי שאתה בוחר בו ככזה. ואני לא מתעלמת מההסטוריה המשותפת שלנו עם הערבים. אני טוענת שניתן לשנות אותה. ניתן לגלות בן אדם בצד השני, שנלחם על חייו - בדיוק כמוך. ואפשר לחיות יחד בלי השנאה והלוחמנות הזו שאתה כל כך אוהב, חיים הרבה יותר טובים. את משאבי המלחמה אפשר להשקיע בחינוך המתפורר, בליכוד החברה או בזקנה שמחכה בתור לניתוח כבר שנה כי הרופא שלה שובת. נבצר ממני להבין את האלימות הגואה הזו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התמימות. כמה מתוקה היא התמימות. כמה מצטיירת יפה, כמה נשמעת יפה.... וכמה קטלנית היא התמימות. חזון אחרית הימים נוסח ''הלומי השלום'' הינו זון שעליו ניתן לומר בפאראפרזה על דברי ברנרד שו על הקומוניזם ''מי שלא מאמין בקומוניזם בגיל צעיר הינו רשע, ומי שממשיך להאמין בבגרותו הינו טיפש גמור...'' אחרית הימים, טרם היגיעה. ''שלום עושים עם אוייבים..'' סיסמא נכונה ושקרית כאחד. מובן ששלום עושים עם האוייבים, אחרת הפעולה הנקראת ''שלום'' מיותרת. אבל האוייב צריך לרצות ולהיות מוכן לפעולה המתקראת ''שלום''. אם רצון האוייב הינו למחוק אותך, ראשית יש לשבור את הרצון הזה. בכוח בנחישות ובאכזריות. ואל תדאגי יש מי שיעשה את העבודה. לאחר שלב הוצאת הרצון להשמיד אותך, ניתן לעבור לשלב הבא. הרצון להשמיד את ישראל לא רק שלא כבה, אלה שעם כל ויתור וכל נסיגה הוא אף מתעצם. ''מהמרי השלום'', עוד ישלמו בילדיהם את המחיר. כפל כפליים מהמחיר המקורי. גם בגיטאות אמרו '' עוד ויתור לגרמנים..'' עד שהגטו כמעט התרוקן....... השווי, בדקי וחישבי שנית לפני הסיסמאות ''האוייב הוא מי שאתה בוחר לראות כאוייב...'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
* על הקיר כתוב בגיר: הם רצו במלחמה. מי שכתב מילים אלה כבר נפל. * הצעירות מתחת לעצי הכפר בוחרות באוהבים. המוות גם הוא בוחר. אולי אפילו העצים לא יוותרו בחיים. *לילה זוגות הנשואים שוכבים במיטות. הנשים הצעירות תלדנה יתומים. *הצעירים יושבים כפופים על הספרים לשם מה הם לומדים? שום ספר אינו מלמד איך אדם תלוי בגדר-תיל ישיג קצת מים. * תעשיית מלחמה מורידים עמק ו מקימים בור. *הפיהרר יספר לכם: המלחמה תמשך ארבעה שבועות. כשהסתיו יבוא תשובו לבתיכם. אבל הסתיו יבוא ויילך הרבה פעמים, ואתם לא תשובו. הצבעי יספר לכם: המכונות יעשו זאת למעננו. מעטים מאוד יצטרכו למות. אבל אתם תמותו במאות אלפים, בכמויות שלא נראו מתים עד-כה מעולם. כשאשמע שאתם בקוטב הצפוני ובהודו ובטראנסואאל, אדע איפה למצוא את קבריכם בבוא העת. * גנרל, הטנק שלך הוא רכב חזק, הוא רומס את היער, הוא מוחץ מאה אנשים. אבל יש לו חסרון אחד: הוא זקוק לנהג. גנרל, המפציץ שלך חזק. הוא טס מהר מן הסופר, הוא עומס יותר מפיל. אבל יש לו חסרון אחד: הוא זקוק למכונאי. גנרל, האדם שמיש מאוד. הוא יודע לטוס, הוא יודע לרצוח. אבל יש לו חסרון אחד: הוא יודע לחשוב. ברטולד ברכט, 1938. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאוזני שניצלו. אני ממש לא מבינה את מהות ההתעקשות להחזיק בראיית העולם הפרנואידית הזו. הקורבניות הזו שמחזיקים בה כל מאמצי השואה כנס הדגל לברוטליות שלנו, דוחה אותי. אתה לא החלש עכשיו. ממש לא. לישראלים יש את ישראל - מדינה מבוססת וחזקה, עם צבא וטילים ונשק גרעיני. ממש לא חלשים. אבל עדיין מנפנפים במסכנות של השואה כתרוץ הכי נלוז ששמעתי להתיחסות פושעת לבני אדם. אז תסלח לי, הנפנוף הזה לא קונה אותי. מדינת ישראל אינה שה תמים, ובודאי אינה חלושה ואומללה. הפלשתינאים ביחסי הכחות הללו, הם הם החלשים. הם סופגים התיחסות מביישת מצידנו, והדוגמא הכי טובה לכך היא נושא המים. זה פשוט דוחה, ואני מציעה לך לפנות לדחות של "בצלם" כדי להבין עד כמה. מאז אוסלו עברו שש שנים. שש שנים משחקים איתם במשחקי כן ולא. כאילו הם המריונטה שלנו. אני לא חושבת שהם תמימים, אבל אני בהחלט מבינה את המאבק שלהם, ואת הצורך במניפולציות קטנויות שכן, זה המשחק שהישראלים משחקים איתם. כמה נוח לעשות ממני ילדה תמימה, נכון? שכן, זה מבטל את הצורך לעמוד מול הדברים שלי ולהתייחס אלהים כאל מחשבה בוגרת שעלולה להיות נבונה. אני בזה לגישה שלך, אבל לפחות אני אומרת את זה בגלוי. להבדיל מהמניפולציה הנחותה שאתה עושה לדבריי - דברים מתקתקים של ילדה שאין טעם להתייחס אליה. אם אתה רוצה לשחק משחקי מלחמה, תעשה את זה בחצר ביתך עם חברים שלך. כן, אני מבינה שיש צורך לפרוק את כל מה שהטסטוסטרון מחולל בך. להבדיל ממך, רוב העם רוצה לחיות את חייו בשקט, ולא בתוך מכונת מלחמה. ולכל דבר יש מחיר ששקול אליו. במקום לשלוח נערים לתופת (שלנו ושל הפלשתינים - אין הבדל בין דם לדם כשזה נוגע לחיי אדם) אפשר לשלוח אותם לאוניברסיטה. זה נראה לי הולם יותר. המחיר של זה, שנראה לי הגיוני ובריא, הוא מדינה פלשטינית ויחסי שלום וכלכלה בריאים איתה. בגלל אנשים תאווי דם כמוך, כולנו משלמים את מחיר העיכוב של התהליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת יפה שאת מבינה את הפלסטינים, אומללותם, חולשתם, מושפלותם, ומצד שני את רשעות הכיבוש הציוני האכזר. ושלא תביני אותי לא נכון- אני מעריך את העמדה המוסרית שאת יוצאת מימנה. אבל בבקשה מימך, אל תאכלי כל דבר שמגישים לך. קצת מבט רחב יותר, עמוק יותר. ואם זכויות האדם חשובות לך אני מניח שאת מתנגדת להסכמי אוסלו ולכל תהליך הקמת המדינה הפלסטינית. כי אם תדברי עם פלסטינים שאינם בעשירון העליון תגלי שהכיבוש והעריצות של אבו עמאר (סבא יאסר החביב) גרועים מהכיבוש הישראלי. הם מרויחים כ- 1,000 ש' בחודש, משלמים יותר מיסים, מפחדים מהמשטרה הפלסטינית יותר מהצבא ורואים בעראפת ובאנשיו כובש זר. הפערים בין המעמד העליון לתחתון רק גדלים והולכים... חוץ מזה, כמעט כל הפלסטינים ביו"ש בשליטת הרש"פ. אז מה רוצים מאיתנו עכשיו, שנתערב בענייניו הפנימיים של הראיס? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |