|
||||
|
||||
האמת היא שמפאת רצוני "להיות בסדר" עברתי על פסק הדין עוד בטרם כתבת את תגובתך האחרונה, וחיפשתי ומצאתי את רוב הדברים אליהם הפנית אותי, וברצוני להעיר מספר הערות. 1. רוב הדברים הם תיאור וחזרה על דברים מתוך פסק הדין של בית המשפט המחוזי שעמדו מול עיניו של השופט דנציגר בעת שכתב את פסק הדין המקדים שלו, ומיעוטם דברי הסכמה עם בית המשפט המחוזי. לכן המילה "דנציגר" בפסק הדין מאד חשובה. מילא הטענה נטענת על ידי הסנגורים, אבל כשעמית שלהם בבית המשפט העליון טוען טענה כזאת יש מקום להתייחסות. 2. הטענה העיקרית כנגד הגרסה החלופית היא שהנאשם לא העיד כך. זאת ממש בדיחה. הרי זה בדיוק העניין. קצב ביקש בטיפשותו להישאר טהור לגמרי, ולכן שיקר. 3. שתי הגרסאות שמעמיד בית המשפט המחוזי, כשהעליון מגבה אותו, הן גרסת האונס וגרסת ה"התאהבות" מולה כגרסה החלופית. א' מבית הנשיא ספרה לחברותיה שהתנהל רומן בינה ובין הנשיא. זו גרסה שבעיני לא מתקבלת על הדעת, ומדובר היה לפי כל היגיון ביחסי "מסחר", או כפי שנקראו בפרשה שבהם הם לא היו "שוחד מיני". קצב נתן לה את משרת ראשת לשכתו, ותמורת זה קיבל ייחסי מין. קשה להאמין שהיה שם רומן על רקע של אהבה הדדית. להערכתי זה בדיוק מה שהיה גם עם א' האחרת. זו הגרסה השלישית, ולדעתי האמת, ולא הייתה ממש התייחסות לכך. במשפטו של ראש עירית אור יהודה העידה איזו גברת, שהיא קיימה ייחסי מין עם ראש העיר תמורת משרה שנתן לה ש"היא מאד אהבה"1. היא אמרה בעדותה שאינה רואה שום בעיה ביחסים כאלה, ורואה בהם "יחסים חברתיים". ברור שראש עירית אור יהודה לא נאשם באינוסה, אבל תאר לעצמך שעל רקע פיטוריה מהמשרה מסיבה כזאת או אחרת, היא הייתה מחליטה להעיד שנאנסה, ומוצאת במשטרה חוקרים ש"מתים" על הגרסה הזאת ומדריכים אותה איך להתחמק ממלכודות? עליך לזכור שאף אחת מהנשים לא התלוננה. המתלונן היחיד היה קצב בעצמו שהתלונן על ניסיון סחיטה, שלפי דעתי אכן היה. כל השאר התגלגל ביזמת היועץ המשפטי והמשטרה, עקב מוטיבצית יתר של הפרקליטות והמשטרה להגיע לתוצאה כפי שרצו. הם היו אלה שחיפשו עדות, אחרי שעדותה של א' מבית הנשיא כללה סתירות שהתפרסמו בתיקשורת, ולא היה אפשר לעשות אתה כלום. 4. תיאורי ה"אונסים" בפסק הדין פשוט לא מתקבלים על הדעת. אי אפשר להגיע למצבים שמתוארים שם כשהאישה מתנגדת, אלא אם כן היא מעידה על איומים, אם לא בסכין, אז לפחות באמצעות חניקה או לחץ גופני דומה, ועדות כזאת היא לא העידה. 1 חיפשתי את הכתבה עם עדותה ולא מצאתי, אבל אני זוכר שקראת כתבה כזאת. זה היה ממש מאלף, וקצת משעשע. |
|
||||
|
||||
1. איפה אפשר למצוא את ההכרעה של דנציגר? 2. לא הבנתי. גם בזמן המשפט הוא העדיף את תדמיתו על פני האמת? זה נראה לך לגיטימי לשקר בבית משפט? 3. העדות העיקרית היא של א’ ממשרד התיירות ולא של א’ מבית הנשיא (אורלי רביבו). אבל בלי קשר, קשר רומנטי בין עובד למעביד נקרא יחסי מרות, ובמקרה הזה החוק טוען שלא יכולה להיות כאן הסכמה. בכל מקרה, כתב האישום מתייחס בהרחבה לכך שא’ ממשרד התיירות לא התלוננה מסיבות שונות על מעשי האונס עד ששמעה על התלונה, אבל סיפרה למספר מכרים גרסאות חלקיות של הסיפור במשך השנים. זה לא היה משהו שהיא המציאה פתאום, וזה לא היה סיפור שהיא הייתה גאה לספר. |
|
||||
|
||||
1. חיפשתי ולא מצאתי, וכל מה שכתבתי הוא על סמך כתבות ותיאורים של פסק הדין הזה שזכרתי שציינו גם את אורכו המרשים. אבל אני מניח שאחד ממשתמשי האייל החרוצים, לבטח ימצא. 2. לשקר, כמעט בשום מקרה לא לגיטימי. במקרה של קצב בעיקר טפשי. אבל זכור שהאיש וויתר על עסקת טיעון מצוינת עבורו. מכל מקום הנקודה היא שהוא לא נאשם באמירת שקר אלא במשהו חמור הרבה יותר. 3. אני יודע, ולא כתבתי משהו שסותר זאת. א' מבית הנשיא כלל לא נקראה להעיד, למרות שהכל התחיל מתלונה של קצב כנגדה על ניסיון סחיטה. 4? נדמה לי שיש סעיף בחוק בעניין ייחסי מרות. אבל קצב הורשע באונס. |
|
||||
|
||||
זה הכינור הקטן בעולם שמנגן רק עבור כל אותם עבריינים שהואשמו בפשע שהוא חמור יותר מהפשע שבאמת בצעו, שניסו לצאת לגמרי נקיים באמצעות שקרים ו/או סילוף האמת, שהפגינו את חוסר אמינותם בבית המשפט, שעזרו לקבל את גרסאות וראיות התביעה ושגרמו להפללתם בפשע חמור יותר ממה שבאמת בצעו. כולנו צריכים לעמוד לדקת דומיה, לחשוב על אותן נשמות טהורות ולהזיל דמעה. טרגדיה. |
|
||||
|
||||
אני בכלל לא מזיל דמעה על כך שקצב ישב בכלא. אני חושב שבאחד הדיונים על הפרשה שלו אמרתי שאני מתעב אותו על מה שעשה. אבל בפרשת קצב איני רואה פרשה של פגיעה בנשים אלא פרשה של פגיעה בי כאזרח. ראש הפוגעים היה קצב והנשים שנעתרו לו תמורת משרות היו במידה מסוימת שותפות. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין מה הבעיה. צר לך שלא היו כתבי אישום נגד הנשים? זה העניין? |
|
||||
|
||||
אני אוהב סדר. אם יש הוכחות כנגד מישהו שרצח את ארלוזורוב אל יאשימוהו בשוחד מיני ולהפך. |
|
||||
|
||||
אנלוגיה מופרכת. |
|
||||
|
||||
הטענה כנגד הגרסה החלופית היא שאין שום ראיות שתומכות בה, ועדות הנאשם בכלל זה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |