בתשובה לארז לנדוור, 09/03/19 8:02
או במילותיו של אלי שרייבר (חתולי) 704761
עידו • בתשובה לארז לנדוור יום ה', 14/3/2019, 1:14
איני מכיר את דעותיו, אבל גם בהנחה שהיו מקוממות רצוי שתהיה אמפתיה לאדם שסבל עד כדי כך שהחליט לשים קץ לחייו. האמפתיה אינה סותרת התנגדות לדעותיו כי האמפתיה ניתנת לאדם ולא לדעה. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר האדם נפטר לא מזמן. בכל אופן לי יש אמפתיה לסבלו גם אם דעותיו היו כפי שציינת.
או במילותיו של אלי שרייבר (חתולי) 704766
ארז לנדוור • בתשובה לעידו יום ה', 14/3/2019, 8:45
האם צריך לחמול על אדם שתקף ללא הרף פמיניסטיות שהטיפו לשיוויון ולתיקוני עוולות והטיף למיליטריזם ולאומנות זו שאלה מתחום האתיקה הראויה למדורה של יוענה גונן במוסף הארץ (וראוי לציין שלמקרה כזה יש דוגמא גודווינית ידועה שנתן אלתרמן פירסם עליה טור שביעי מפורסם למדי). כן ניתן לרחם על מי שבמעשהו האחרון הוכיח שכמו במקרים רבים של מטיפים כנגד קבוצות שונות הנאבקות על מקומן הראוי בחברה, היתה בו שנאה עצמית המופנית כנגד קבוצות אלו.
או במילותיו של אלי שרייבר (חתולי) 704769
עידו • בתשובה לארז לנדוור יום ה', 14/3/2019, 9:01
אני לא מדבר על חמלה אלא על אמפתיה. האמפתיה היא על הסבל שסבל ולא על ההתנהגות התוקפנית. אפשר לגנות את ההתנהגות התוקפנית ולהיות אמפתיים לסבל ואין סתירה בין השניים.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות