|
||||
|
||||
כיוון שאני מאוד אוהבת את האוניברסיטה המורמונית בי-ם. היא כבר הוזכרה אי שם למעלה ע"י אסתי. פשטות הקווים, הזרימה החלקה, הצניעות המודעת לעצמה, פשוט יופי! כמו כן משכנות שאננים, גם בי-ם, ולמעשה כל שכונת מונטפיורי יפים בעיני. אשר לגנים הבאהאים, אני אישית מעדיפה את אלה מצפון לעכו (סמוך לקיבוץ שומרת). הם פחות פומפוזיים ונעימים יותר לעין ולרגליים. תל אביב - בניין הפגודה, אם טרם הרסו אותו. ואחרון-אחרון, הבית בו אני גרה עכשיו, שני חדרים קיבוציים קטנים, שהחבר שלי ואני מתקנים וצובעים באהבה ויצירתיות, מתכננים ובונים רהיטים משוגעים לטעמנו, שותלים עצי פרי בגינה ומזמינים לתוכו רק אנשים אהובים. |
|
||||
|
||||
יש כניסה לנכים? יש מספיק חניה? יש קפטריה? יש סיורים מודרכים? מהן שעות הביקור? |
|
||||
|
||||
24 שעות 7 ימים בשבוע לבעלי כרטיס חבר. |
|
||||
|
||||
צריך להיות חבר ממש טוב (ו/או ממש חסר התחשבות) כדי לנסות להתקבל 24 שעות ביממה |
|
||||
|
||||
אבל את התשובה שלך אני אוהבת יותר. אוף. בכל אופן, אם כבר מזכירים, אז נווה צדק- בלילה. וכן, הדירה שלנו, הכי מקסימה בעולם! בעיקר אחרי שצבענו אותה, ושיפצנו אותה, וניסינו להמנע מהעובדה שיש לנו רק 12 חודשים לבלות בה... ואם ממש מתקטננים- אז החדר של הבנות. אני מגדלת על אחד הקירות הזמנות, ועוד מעט מסיימת. (שלא לדבר על הבובה התלויה מהתקרה. אבל עדיף שלא לדבר) וחוצמזה- יש לנו דירה עם הסטוריה עצבנית, שזה כבר שווה המון. |
|
||||
|
||||
אם לשפוט לפי בתי, הם ממש נהנו לשתול עצים ולהשאיר דירה מטופחת לקומונה שבאה אחריהם. ובחופשות מהצבא, כאשר אין סמינרים של קבוצות בחירה (האחרון היה ברשפים),הם נוסעים לבקר את הקומונה היורשת ונפגשים בכיף עם החניכים שטיפחו בשנה שעברה. לגביך, רון, מי כמוך יודע שתמיד תתקבל בברכה אצלנו. לאיילים אלמונים אין כניסה ולו לדקה אחת ביממה. לא מזדהים משולים בעיני לברוך הגבר. ותודה, כבר הייתי נשואה למאצ'ו אחד. הספיק לי לכמה גלגולי חיים. האם כבר הזכרתי שבתי לומדת עכשיו רוסית ואמהרית כדי לתקשר טוב יותר עם החניכים שלה? ובתי הבכורה מתנדבת יום בשבוע העמוס שלה (תואר שני, שני ג'ובים כדי לממן שכר לימוד, שכר דירה, כלכלה וטיפול וטרינרי בכל החתולים הנכים של תל אביב) בגן ילדים ערבי ביפו, בנוסף לפעילות בפורום לתמיכה בסרבני מצפון ללחימה בשטחים. ממש גועל נפש איך הבנות שלי ממשיכות את הדביקות הצדקנית שלי. |
|
||||
|
||||
מה לגבי מתחזים לדמויות פיקטיביות? |
|
||||
|
||||
פופק יקר אותך כבר מזמן סיווגתי כאחד הגורמים המשעשעים בחיי, על כל מוזרויותיך הפיזיות, הנפשיות והגיאוגרפיות. מתה על התגובות שלך, כן ירבו. |
|
||||
|
||||
מיץ פטל יתקבל בברכה, גם האריה והג'ירפה. דורית? שו הדא? הדורית האחרונה שהייתי מיודדת איתה גרה לפני שנות אלף ברחוב בני משה בת"א. אגב, בשבט החתולים שאנו מגדלים יש שלוש נקבות: שמחה, ששון ואמיץ פטל (לא שגיעט קטיב). השמות ניתנו ע"י בנותי, כמובן. דורית? מי כבודה? |
|
||||
|
||||
דִּבְרֵי דּוֹרִית בָּת-אוּרִיאֵל, חוֹבֶבֶת חוֹפֵי הָדּוֹלְפִינָּרְיוּם, הַבָּנָנָּה וִיְּרוּשָּׁלִָּם: הֲבֵל-הֲבָלִים אַמְרָה דּוֹרִיתִּי הֲבֵל-הֲבָלִים הַכָּל הָבֶל. מַה-יִּתְרוֹן לָאֲדָּם בְּכָל רְצִינוּתּוֹ הָיּוֹקֶדֶּת תַּחַת חוֹם-שָׁמֶשׁ? הֵסְכֶּם הֹלֵּךְ וּפִגּוּעַ בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמֶדֶּת. יֶשׁ פִּיחוּת שֶׁיֹאמָּר הִנֵּה, זֶה חֲדָּשׁ! וְהוּא כְּבָר הָיָה מְאֲרִידּוֹר, אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵּינוּ. סוֹבֵב תַּקְלִיטּוֹר-הָדִּיגֵּ'יי סוֹבֵב עַל מְכוֹנּוֹ, סוֹבֵב הוֹלֵּך רוּחַ אֲבּוּ-נַפְחָא הָגְּדוֹלָּה, שֶׁעַל-נְפִיחוּת רוּחָם וְרוּם-קִשְׁקוּשְּיָיתָּם שֶׁל פְעִילֵּי תְּנוּעוֹת הַמּוֹחִים הֶמָּה. גּוּשׁ גַּמְלָּא עַכְשָׁיו וְהָזֹּאת שָׁלוֹם, צָמִיג בּוֹעֵר עַל יוֹם-כִּיפּוּר, וְעַל פְנֵּי כָּל שָׂר וְשָׂרָה מֻטֶּלֶּת עוּגָּה. אֲנִי דּוֹרִית הִתְפָּנַנְתִּי עַל חוֹפֵי הַבָּנָנָּה וִיְּרוּשָּׁלָּיִם. וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לְיָיִּן וּלִגְרָאס וּלְתַעֲנֻגּוֹת שׁוֹנוֹת בְּלִוְּיָית כָּל-בְנֵּי וּבְנּוֹת חֲוָּה שֵׁדִּים וְשֵׁדּוֹת. וַאֶרֵא שֶׁהִנֵּה, זוֹהִי דֶּרֶךְ-הַחֲיִּים וְזֶהוּ טָעַם-הֶחֲיִּים, וּמִלְּבָד זֹאת אֲכֵן, אֵין בִּלְתּוֹ. וְכָל אֲשֶׁר שַׁאֲלּוּ עֵינָּי, לָהֵן אֳמַרְתִּי – תְּפַדַּאלּוּ! כִּי אֲכֵן, לֹא מָנַעְתִּי מְלִבִּי כָּל שִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמָּר אֱכוֹל, שְׁתֵּה וְזָיֵין חֲזָק, יָעָן כִּי מָחָר סַלַּמַּאת. וַיִּשְׂמָּח לְבָבִי בְּכָל זֶה-עֲמָלִּי, גָּם גְּאוֹנּוּתִּי עַמְדָּה לִי, וְזֵּהוּ יִתְרוֹנִּי-עֲלֵּיכֶם תָּחָת הַשָּׁמֵשׁ. כִּי אֲכֵן, אֵין זִכָּרוֹן לָרִאשּׁוֹנִּים, אֲבָל לִי – הֲיֹה-יִהְיֶה! |
|
||||
|
||||
דורית, שמחתי על התשובה אבל אצלי היא מופיעה באותיות קיריליות עתיקות משולבות בכתב יתדות. אנא שני פונט או משהו כדי שגם בורים ועמי ארצות כמוני יוכלו לזהותך. תודה. |
|
||||
|
||||
ואם טל כהן רואה את זה, האם יש סיכוי, שגם קוראי עברית ויזואלית יראו ניקוד? |
|
||||
|
||||
דברי דורית בת-אוריאל, חובבת חופי הדולפיריום, הבננה וירושלים: הבל-הבלים אמרה דוריתי הבל-הבלים הכל הבל. מה-יתרון לאדם בכל רצינותו היוקדת תחת חום-שמש? הסכם הלך ופגוע בא, והארץ לעולם עמדת. יש פיחות שיאמר הנה, זה חדש! והוא כבר היה מארידור, אשר היה מלפנינו. סובב תקליטור-הדיג'יי סובב על מכונו, סובב הולך רוח אבו-נפחא הגדולה, שעל-נפיחות רוחם ורום-קשקושייתם של פעילי תנועות המוחים המה. גוש גמלא עכשיו והזאת שלום, צמיג בוער על יום-כיפור, ועל פני כל שר ושרה מטלת עוגה. אני דורית התפננתי על חופי הבננה וירושלים. ונתתי את לבי ליין ולגראס ולתענגות שונות בלויית כל-בני ובנות חוה שדים ושדות. וארא שהנה, זוהי דרך-החיים וזהו טעם-החיים, ומלבד זאת אכן, אין בלתו. וכל אשר שאלו עיני, להן אמרתי – תפדאלו! כִי אכן, לא מנעתי מלבי כל שמחה, שנאמר אכול, שתה וזיין חזק, יען כי מחר סלמאת. וישמח לבבי בכל זה-עמלי, גם גאונותי עמדה לי, וזהו יתרוני-עליכם תחת השמש. כי אכן, אין זכרון לראשונים, אבל לי – היה-יהיה |
|
||||
|
||||
מה עם כתיבת פמפלטים בשיטת cut & paste? (או אולי זוהי פעילותה בפורום) |
|
||||
|
||||
אנא שלחי כתובת מעודכנת |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |