בתשובה לאח של אייל, 11/10/18 22:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה יותר מסובך מהמעבר משקל ישן לשקל חדש, כי זה אדיטיבי ולא כפלי. זה שקול למעבר למטבע שבו סרט עולה מינוס 12 שקלים, סטייק עולה שלושים שקל והמבורגר עולה אפס שקלים. ממש עולם מופלא. וכל זה בשביל ששני האחוזים מהאוכלוסיה שמקיימים קשר תדיר עם ארצות רחוקות לא יצטרכו לחסר ולחבר כמה שעות מדי פעם? תמהני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על מה התמיהה? הסתנכרנות עם בני-אדם המפוזרים בעולם היא עיסוק תדיר של הרבה מאד אנשים. כנראה שבכל סטארט-אפ שמעסיק מעל 30 עובדים ובכל תאגיד בינלאומי, יש רבים שעושים זאת כל יום. ברמה האינדווידואלית, אני יודע מניסיון אישי שמעקב אחרי משחקים חיים מענפי-ספורט בחו"ל עלול לפעמים לגרום לכאב ראש רציני, וכנ"ל בנוגע לסמינרים והרצאות חיות. אני בטוח שאחרים יכולים לספק עוד הרבה אנקדוטות בסגנון. אבל הנקודה העיקרית (בעיני, אני לא מכיר את המוטיבציה של המציעים) היא בכלל אחרת: חלק גדול (התכוונתי לכתוב "רוב", אבל אני לא בטוח) מהכלכלה המודרנית נשען על ענפים בהם סינכרון גלובלי הוא גם קריטי, גם מאד נוכח ביום-יום, וגם קשה. לפעמים מאד קשה. זה מצב עניינים נפוץ לכל-הפחות בפיננסים וב-e-commerce, ומן הסתם בעוד מקומות והקשרים. בכל מקרה, הסיפור על השעה הראויה להרים טלפון לדודה מניו-יורק תופס פחות מפיקסל בתמונה הגדולה. אני רוצה להבהיר שכלל לא השתכנעתי שההצעה שווה את הטרחה, או שיש לה סיכוי ריאלי להתקבל. אבל את הרף המינימלי של "יש בזה משהו" היא בעיני חוצה בקלות, ואת החשש שעולה כאן מהקשיים שאימוצה יעורר אני בכלל לא מבין. ההערכה שלי הוא שאנשים יתרגלו לשיטה ולשגיונותיה מייד, בדיוק כמו שהם רגילים עד-כדי-שקיפות לכל אלפי הקונבנציות והפרטוקולים השרירותיים האחרים שכבר מיושמים סביבם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברמה האישית, בתור מי שעובד מול לקוחות בחו"ל כבר עשרות שנים, כולל בעשרות פגישות סקייפ ועשרות נסיעות עבודה1, הפרשי השעות מעולם לא טרדו את מנוחתי. מלבד כמובן ההשפעות המשניות הפיזיולוגיות של ג'ט לג שלא יושפעו כהוא זה מההצעה הנדונה. כנ"ל גם לא שמעתי תלונות מעשרות הקולגות שלי בנידון. כולם ידעו שביפן וקוריאה מוסיפים חמש שעות, בניו יורק מורידים שבע ובחוף המערבי עשר. ובאירופה זה די חסר משמעות. לא ביג דיל. ברמה הפחות אישית, אם נוציא את הראש מהבועה, אחוזים בודדים מהאוכלוסיה עוסקים בהייטק ושאר עסקים בינלאומיים, וגם מתוך אלה בדרך כלל חלק קטן של האנשים הם אלה שבאמת מקיימים מגע תדיר מעבר לים. אז אם נכפיל את שני אלה נקבל אחוז שניים מהאוכלוסיה, שעבורו על פי ההצעה הנדונה אמורים שאר 98 אחוזים מהאוכלוסיה לסבול תקופת מעבר מערערת, ועוד יותר ערעור כשיסעו לחו"ל ויגלו שהם משכימים בארבע אחה"צ. נ.ב. - יומני הפגישות באאוטלוק יודעים כבר מזמן לחשב את הפרשי השעות בין שני צידי האוקיינוס ולתאם להפליא את הזמן ביומן המקומי של כל משתתף בפגישה. טכנולוגיה, זה מדהים מה שהיא יודעת לעשות. 1 שלאחרונה התמעטו, לשמחתי ולשמחת משפחתי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שכל מה שצריך הוא שרשימות אנשי הקשר יכילו את השעה במקום בו אשת הקשר נמצאת - למשל על התמונה שלה. למי שמסרב למסור את מיקומו יופיע הזמן במקום מגוריו, ועבור מי שגם מקום מגוריו אינו ידוע יופיע "?" או כלום. (למה יש לי הרגשה שהפיצ'ר הזה קיים מקידמת דנא ושוב אצא טמבל?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתרון סביר מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע אם זה קיים מקידמת דנא, אך בהחלט קיים בלוחות השנה (במסננת?) של גוגל ומייקרוסופט בווריאציה קלה. אתה יכול להגדיר את שעות העבודה המקובלות עליך, ומי שקובע פגישה מקוונת רואה את גבולות הגזרה. בהתאמה לזמן מקומי, כמובן. אבל בלי קשר לפתרונות, קשה לי להעלות על דעתי מקרה בו אתקשר ללא תיאום מראש למישהו, כאשר ההכרות שלי איתו כל כך רופפת עד שאינני יודע את איזור הזמן בו הוא נמצא. (ובאופן אישי, מכיוון שלא כולם כמוני, לטלפון שלי מותר לצלצל בלילות רק אם כשמתקשרים פעמיים רצופות בהפרש של כמה דקות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יותר נחוץ בטלפונים, והייתי מצפה מווטסאפ למשל לאפשר את זה אם ''אנשי קשר'' האנדרואידי לא. נסיוני העגום עם הצעות דומות לחברות שונות הוא שהן אפילו לא עונות למכתב, כך שהפסקתי לטרוח. לפעמים אני לא מודע לכך שמישהו ממכרי נמצא באזור זמן אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אני חיה באזור האופורי שבו מי שנמצא באזור זמן אחר לא רק עונה, אלא מתנצל(!) על כך שהוא בחו"ל ומבקש אם אפשר שנעבור לשיחה קולית בווטסאפ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי דווקא מי שחוזר ארצה מתנצל ומבטיח שזה לא יקרה שוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, בקנדה עברו מפרנהייט לצלזיוס. אם זה היה משתלם ואפשרי, קל וחומר המעבר לשעון אוניברסלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זה המעבר הקל - פרנהייט היא מערכת הזויה. כשאני עשיתי רילוקיישן לשנתים לארה''ב, השימוש בפרנהייט היה קוץ בתחת, גם אחרי שנה. ב. האדם הממוצע מתעניין בטמפרטורה פעם ביום, במקרה הטוב, ואת השעה הוא בודק עשרות פעמים ביום. ולצלזיוס אין חסרונות אינהרנטיים, בניגוד לשיטה שאתה מציע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שטמפרטורה וזמן הם לא אותו דבר. זה נכון. בזמן משתמשים כל הזמן.. אבל יש כאן נק עקרונית. לפעמים משתלם לגרום לכל האוכלוסיה אי נוחות זמני קל, לטובת שיפור שהם לא מודעים אליו (אבל לאו דווקא זניח. ראה בהמשך). לא יודע, אולי יש לקנדה יתרון כלכלי להיות מסונכרנת דווקא עם יתר העולם ולא עם ארהייב. אגב, זה שמשתמשים בזמן כל הזמן, דווקא אולי יגרום לכך שההתסגלות תהיה יותר מהירה. ונכון, יש לזמן אוניברסלי חסרונות. אז מה. גם לאיזורי הזמן הנוכחיים יש חסרונות. ומה שניסיתי להראות בתגובה למעלה הוא שהיתרונות של זמן אוניברסלי עולות בהרבה על החסרונות. איזה חסרון יש לאיזורי הזמן הנוכחיים? במאמר הזה מצוטט כלכלן ספרדי שטוען שספרד סובלת מכך שהיא באותו איזור זמן של מזרח אירופה. ושזה גורם להגדלת שעות השינה ולירידה בפריון. בהמשך יש ראיון עם אחד מהאנשים שהציעו את ההצעה. ובאמת המראיין שואל אם ההצעה לא רק עוזרת לחברות הטכנולוגיה שהן כבר עשירות וחזקות. מעניין לקרוא את התשובה שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שאמרנו מה שאפשר, אבל אסיים בדיעה אישית. דוקא בתור מי שנוסע לעיתים לעסקים בחו"ל, זה נראה לי כמו טרחה נוראית. היום, אני מזיז את השעון פעם אחת - כשאני נוחת בשדה התעופה, וחסל. בעולם שלך, אני לא מזיז את השעון, אבל צריך לחשב מתי קמים, מתי אוכלים בוקר, מתי מתחילה העבודה, מתי ארוחת צהרים, מתי מסתיימת העבודה, וכן הלאה עשרות פעמים ביום. ובחודש הבא עשרות פעמים נוספות במקום אחר עם שעות אחרות. רק המחשבה על זה מתישה אותי. כמה טוב שעכשיו עשר בערב, ואני יודע שלילה. הידד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בריטניה התכוננה בשנת 1971 למעבר למטבע עשרוני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |