|
||||
|
||||
עד לפני כשנה נמנעתי מלקחת חלק בדיוניים הקשורים להתחממות הגלובלית. זאת מאחר וסמכתי ידיי על הקונזוס המדעי בנושא ומריבוי הסימוכין לטענות הקשורות בנושא זה. גם היום איני נכנס לנושא זה, מאחר ולא צברתי ידע נוסף בנושא ובכלל, איני נוטה להכנס לוויכוחים. זו עדיין עמדתי, אבל התחלתי לשאול שאלות. אחת מהן היא באשר לפליטה הטבעית של גזי חממה. לפני כשנה הופתעתי לגלות את חלקם הגדול של גזי החממה הנפלטים ממקורות טבעיים. אבל מאז נעלם האתר בו מצאתי את זה. אבל מה שהפתיע אותי יותר מכל היה הקושי לאתר נתון זה בחיפוש פשוט, ממקור אמין - כלומר שאינו מנסה להוכיח שבני האדם אשמים או זכאים. בויקיפדיה מצאתי את הטבלה הזו: שם הגז — השפעתו על אפקט החממה אדי מים — 36-70% פד"ח — 9-26% מתאן — 4-9% אוזון — 3-7% אם מישהו ימצא מקור לאחוז (המקורב) מקרב כל אחד מארבעת אלו, הנפלט ממקורות טבעיים (ים, הרי געש, עצים), אודה לו. |
|
||||
|
||||
ויקיפדיה באנגלית1 נותנת פירוט די נרחב והפניה לכאן. |
|
||||
|
||||
ליתר דיוק: בטבלה הזו לא מופיעים אדי מים. יש באותו הערך פרק נפרד על אדי מים (Role of water vapor). אני די בטוח שהנושא הזה עלה כבר בדיון. בגדול: הם עיקר הנפח של גזי החממה, אבל הם לא מצטברים. |
|
||||
|
||||
תודה אבל זה העמוד אליו הפניתי. אם אתה מתייחס לטבלה המניחה שהשינוי מאז 1750 הוא בעטיו של האדם (מה שדי סביר), לא זה מה שאני מחפש. |
|
||||
|
||||
זה ממש לא העמוד שאתה הפנית אליו. זה אפילו לא באותה שפה. |
|
||||
|
||||
צודק. טעות שלי. אך עדיין איני מוצא את הדרוש. תוכל לדוגמא לדלות משם איזה אחוז מכלל המתאן האטמוספירי הוא אנתרופוגני? |
|
||||
|
||||
כאן מראים שלמרות שפליטת ה CO2 האנתרופוגני קטנה ביחס למחזור העולמי הטבעי מהאוקיינוסים והיערות, היא עדיין משפיעה מאוד על השיעור שלו באטמוספירה. בעוד שהמחזור הטבעי בערך מאוזן, מהתוספת האנושית רק כ 40% נספגת על ידי הטבע ו כ 60% הולכים ומצטברים. אתרים שונים משתמשים בשיעור הזה של 60%. אני לא יודע מאיפה הם מביאים אותו, אבל הוא מתאים מאוד לתצפיות. |
|
||||
|
||||
אם זה היה פשוט הייתי פשוט אומר לך את המספר... אבל זה לא פשוט, מה שמביא אותי לשאול, האם יש טעם להשקיע את הזמן ללמוד מספיק את התחום על מנת להצליח לדלות מספר כזה. בשורה התחתונה, השאלה עצמה לא כל כך מעניינת אותי. עד כמה שאני יודע עכשיו, המסקנה שאני אגיע אליה בסופו של דבר לא תהיה סתם אחוז אלא אחוז עם רמת וודאות מסויימת של כמה אני משוכנע שמדובר באחוז הנכון. ואז, אני אבוא לאייל, אסביר ואנמק למה האחוז הוא כזה וכזה, ו... האם אני אצליח לשכנע מישהו שבאמת מתעניין בשאלה וכבר גיבש דעה לגביה? אותך למשל, כבר למדתי, גם עובדות ברמת מובהקות של 100% לא משכנעות. |
|
||||
|
||||
מהי ההגדרה של אנתרופוגני? אם ברזיל תשנה עכשיו את מדיניותה ובמקום נסיונות לחידוש יערות תגדיל את קצב כריתת היערות (קושרי פחמן דו חמצני) ובשטחים שיתפנו תגדל בין השאר בקר (יוצר מתאן), האם מדובר על תרומה אנתרופוגנית או לא? |
|
||||
|
||||
זאת שאלה מכשילה? ברור שכן. |
|
||||
|
||||
אז מהי תרומת האדם לשימוש בפחמן דו חמצני? האם היא כוללת את התרומה השלילית של היערות שקטנים יותר משהיו (ביחס למתי?) |
|
||||
|
||||
בוודאי. מה משנה תקופת הייחוס? אם לשטחם של היערות יש השפעה לא זניחה על ההתחממות, ואם לאדם יש השפעה לא זניחה על שטח היערות, מה זה משנה ממתי אתה רוצה למדוד? השאלה שאנחנו עומדים בפניה היא פרקטית, לא פילוסופית. עכשיו בטח ירדן יבוא ויסביר לי כמה אני טועה :-) |
|
||||
|
||||
אני מודה שכשאני שומע מדעני-אקלים (בד"כ באמצעות מתווכים, ולא ישירות) הם נשמעים לי קשקשנים, ו-obviously wrong. אבל אין לי שמץ של ספק שהמחשבות שלי בנושא הן קשקוש ו-obviously wrong. אני בור מוחלט, ולפי הודאתך - גם אתה. מה גרם לך לזנוח את הגישה הבריאה של המנעות מלקיחת חלק בדיונים טכניים בנושא בו אינך מבין? כדי להדגים את בורותי, אספר על כמה אנקדוטות שגיליתי לאחרונה והפתיעו אותי מאד. ככל הנראה הם נלמדים ביסודי ואני מתאר לעצמי שלא אחדש דבר לרוב הקוראים כאן: 1. מסתבר שקרח בקטבים (או בכלל, בכל מקום בכד"א) הוא אנומליה גיאולוגית. המצב הרגיל הוא שאין קרח כלל. הוא מופיע רק במהלך עידני הקרח. 2. וכן, מסתבר שאנחנו עכשיו בעיצומה של תקופת קרח. כשהיא תיגמר, כיפות הקרח יפשירו. וזה היה המצב גם אלמלא היו קיימים בני-אדם. 3. הגורם לעידני הקרח אינו קשור להרכב האטמוספירה, ולא לשמש. הסיבה לקיומם היא... נדידת היבשות. קוניפיגורציות מסויימות של האדמה יוצרות לפעמים מערכת של זרמים ימיים שמובילים לקפיאה רחבת-היקף של מים. אז גם אני אתחיל רק לשאול שאלות1: כשאתה מהרהר בקול רם על המקורות הטבעיים של גזי-החממה, אתה לוקח בחשבון את טקטוניקת הלוחות? כפיזיקאי אתה מן הסתם יודע יפה מאד שמהתשובות לשאלותיך אפשר להסיק בדיוק כלום (לא בערך כלום, בדיוק כלום) בלי מודלים שיתנו למספרים הקשר. ואתה גם מן הסתם יודע משהו על מעברי-פאזה, אקספוננטי ליאפונוב וכיו"ב שהופכים את האינטואיציה היומיומית - אליה אתה פונה - לחסרת ערך כאשר מדובר בדינמיקה עליה אנחנו מדברים כאן. על הפרטים שהמודלים הרלוונטים צריכים להכיל ועל מורכבותם אני לא יודע כלום, וכנראה שגם אתה לא. |
|
||||
|
||||
איני לוקח עדיין חלק בדיון. באשר לשאלות "תם", זה אכן יכול להיות מעצבן, ולכן איני נוהג לנקוט בשיטת ויכוח זו תכופות, או בכלל, כך שנדמה לי שמותר לי פעם ב... לשאול שאלה פשוטה ולקבל תשובה פשוטה. יתרה מכך, אם לפני כן העניין שלי היה מדעי, עתה הוא סוציולוגי: כיצד יתכן שבנושא שמעסיק אנשים, מוסדות וכספים כה רבים, ואין ספור אתרים המפרטים עשרות אלפי מדידות, מודלים והערכות בפרטי פרטים, נעדר נתון בסיסי זה? (אלא אם כן החמצתי אותו במאמר אליו הפנה האלמוני, או במורד רשימת התוצאות של גוגל או בינג) חוץ מזה, שלוש הנקודת שהבאת אכן מפתיעות ומעניינות. |
|
||||
|
||||
כשאתה מדבר על "אנומליה גאולוגית" צריך לזכור שבמיליארד השנים האחרונות היו כ 200 מיליון שנים של עידני קרח. עידן הקרח הנוכחי נמשך כבר יותר מ 2.5 מיליון שנים, עוד מלפני התפתחות ההומו ארקטוס. אין טעם להשוות את המצב הנוכחי לזה שלפני 700 מיליון שנה למשל, כאשר השמש היתה פחות חמה ולעומת זאת רמת ה CO2 באטמוספירה היתה עצומה. והרבה יותר מעניין אותנו מה יקרה בעוד 50 שנה מאשר בעוד 500 אלף שנה. גם בתוך עידן הקרח ישנם שינויי טמפרטורה מחזוריים. בארבע מאות אלף השנים האחרונות היתה מחזוריות של כ 100 אלף שנים. זו היתה מתואמת יפה מאוד לרמות ה CO2 (טמפרטורות גבוהות) ולרמות האבק (טמפרטורות נמוכות) באטמוספירה. בתוך המחזורים האלו יש מחזורים קטנים יותר של 20 אלף שנה ובתוכם מחזורים של כ 400 שנה. "עידן הקרח הקטן" של ימי הביניים נמשך כ 450 שנה והסתיים בערך ב 1860. אבל העליה בשיעור ה CO2 באטמוספירה בששים השנים האחרונות היא חריגה ביחס ל 400 אלף השנים האחרונות. בעוד שהמחזורים האחרונים של 100 אלף שנה היו של רמות CO2 בין 170 ל 290ppm, הרמה הנוכחית רצה מ 315ppm בשנת 1960 ל 406ppm ב 2017, ומראה מתאם יפה מאוד לקצב שריפת דלקים מאובנים. לעניין נדידת היבשות- זה רק גורם אחד מתוך ארבעה גורמים ראשיים לעידני הקרח הגאולוגיים ולהשפעה האיטית שלו אין קשר למחזורים הקצרים יותר ממיליוני שנה. |
|
||||
|
||||
תודה על התגובה, אבל הנתונים האלה חסרי משמעות עבורי. הבורות שלי במדעי כדור-הארץ, כאמור, רחבה ועמוקה. |
|
||||
|
||||
לא דלקים מאובנים, דלקים קרקעיים. (אני בקרב מאסף, אני יודע) |
|
||||
|
||||
בכל מקרה ההשפעה של נדידת היבשות עומדת להסתיים בקרוב, כשהן ייעלמו מתחת לפני הים :-) |
|
||||
|
||||
אני לא מבין, אם יש יותר מדי מים, אי אפשר לחפור בור מאד עמוק ולנקז אותם לשם? (הרעיון הראשון שלי היה לעשות צינור גבוה ולחמם אותם שיתאדו לחלל...) |
|
||||
|
||||
הבור של טוסברהינדי! ותכל'ס- אתה חופר בור גדול בסהרה, ומביא אליו תעלות מהים התיכון. על התעלות אתה בונה סכרים, ותחנות כח הידרואלקטריות. אחרי כמה עשרות שנים יש לך ים גדול בסהרה, שישנה את כל האקלים העולמי. הממ... מסתבר שאני לא הראשון שחושב על זה. לספס וז'ול וורן, בין היתר, כבר חשבו על זה לפני Sahara Sea [Wikipedia]. מסתבר שיש חלקים בסהרה שהם מתחת לפני הים. כמה פצצות אטום יכולות להרחיב ולהעמיק אותם, כמו גם לייצר במהירות את הבסיס לתעלות המקשרות. קלי קלות. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ולהסתכסך עם כל העולם הנוצרי? (כשאני חושב על יוחנן המטביל משום מה עולה לי תמונה שלו יושב עם כוס תה ופתי בר) |
|
||||
|
||||
שתי מדינות לשני עמים על אי אחד? |
|
||||
|
||||
בילקוט הכזבים יש סיפור על העברת בור ספיגה. לא צריך לחפור. אפשר להעביר בור קיים. |
|
||||
|
||||
נכון! ובסוף נתקלים בבעיה שרלבנטית גם להזזת חור שחור :) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |