בתשובה לדב אנשלוביץl, 20/09/18 9:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מי שכן יזכור את זה עוד שנה שנתיים הם שכניך תושבי נהריה שהפחיתו להם את תדירות הרכבות ב 50% בלי להודיע על כך מראש. למה הפחיתו? כי חסרים קרונות - 17 שנה לא הספיקו כדי להזמין את מה שצריך. למה לא הודיעו? כי בתחילה רצו להפחית את התדירות בקו אחר (כרמיאל), ועל הכוונה הזאת כן הודיעו מה שגרם להרבה כעס ורעש של הנפגעים. מי אמר שהרכבת לא לומדת ומשתפרת? סיוג: כל זה מבוסס על מכתב למערכת של עיתון אנטישמי שקראתי ולא ניסיתי לאשש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרכבות שעוברות מצפון לדרום דרך קרית מוצקין יוצאות רובן מנהריה ומקצתן מכרמיאל. אם הפחיתו פי שנים את מספר הרכבות מנהריה הדבר הזה היה צריך להשפיע גם עלינו. אני נוסע מדי פעם ברכבת לאזור תל אביב ורעייתי נוסעת מידי שבוע. אז אתה יכול לשאול אותי בעוד שנה או שנתיים אם אני זוכר את ההפחתה הזאת. עכשיו כשאני מתבונן בלוח הזמנים בימים הקרובים אני רואה שלש רכבות בשעה. אולי אני טועה אך איני זוכר שהשתנה משהו, בוודאי לא משהו מהותי שהייתי חש בו לולא היה דיווח. בעוד שנה שנתיים אתה יכול לשאול אותי אם אני זוכר משהו מטריד מהתקופה הזאת, אבל אני כבר בטוח די בוודאות שהתשובה תהיה שאיני זוכר דבר. נאום ''החמוצים'' של נתניהו היה נאום מצוין. אני רואה כל הזמן את ההצדקה לו כמעט בכל ערוצי התקשורת וגם כאן אצלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאום החמוצים היה נאום דמגוגי מצוין, כשהוא מבטל כל דיון בביקורת על השלטון על ידי דה לגיטימציה של המבקר והתעלמות מהביקורת. נתניהו קלאסי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנאום הזה היה נאום מתון, בלתי פוגעני (כנאומים שעפו לצד השני, או דברים פוגעים וסתמיים שאתה יכול לשמוע שוב ושוב עד היום מ''הגאון הפוליטי'' אהוד ברק), עם הומור, וכזה שמתאר, לתחושתי, ''בדיוק'' את המציאות. די היה להתבונן בפניהם ''החמוצים'' של חברי הכנסת מהאופוזיציה ו''שומרי הסף'' שהאזינו, שהקפידו לשמור על חזות רצינית ברגעים שכל אדם בריא בנפשו היה לפחות מחייך, כדי להגיע למסקנה שהתנהגותם היא בדיוק ההוכחה לנאמר בנאום. גם התגובה עליה הגבתי הוכיחה זאת בדיוק, וזו הסיבה שנזכרתי בנאום. אני בטוח שלו כותבה היה מכהן כשר התחבורה הוא היה מצליח להעביר את כל הפרויקט האדיר הזה ללא שום תקלה, ואפילו קטנה. עם ישראל ממש הפסיד מכך שהוא בחר לעשות דברים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*אתה*, שנובע "מדי פעם" אולי לא תזכור זאת. משתמשים קבועים ברכבת בטח יזכרו. לעצם השאלה אם היתה הפחתה אני מצרף קישור למכתב עליו דיברתי, בהנחה שהטריק לקריאתו מוכר למי שאינו מנוי. הכותבת נשמעת לי אמינה, אבל אולי בגלל ההטיה המוקדמת שלי לחמיצות. הפתיח של מכתבה: "לאחרונה התגלה כי הממשלה הקטינה את תדירות הרכבות מנהריה למרכז פי שניים (במקום ארבע רכבות בשעה — כעת שתיים בלבד), ואילו הרכבות מנהריה לבאר שבע בוטלו כליל וכעת הן מגיעות עד מודיעין בלבד. ואם לא די בזאת, גם לא היו שום הודעות רשמיות על כך בתקשורת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב אותך מהעיתון של החמוצים. התבונן בלוח הזמנים של רכבת ישראל בתאריך 25 בספטמבר, כלומר מחר. יש פעמיים בשעה רכבת מנהריה לתל אביב ואחת מהן מגיעה לבאר שבע כלומר כל שעה רכבת לבאר שבע. אני די בטוח שכך היה לאחרונה ודבר לא השתנה. החמיצות לא יכולה "להישמע". עליך לטעום, כלומר לבדוק כפי שתיארתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך "יש פעמיים בשעה רכבת מנהריה לתל אביב" סותר את "לאחרונה התגלה כי הממשלה הקטינה את תדירות הרכבות מנהריה למרכז פי שניים (במקום ארבע רכבות בשעה — כעת שתיים בלבד)"? לגבי ההגעה עד ב"ש אני לא יודע אם הכותבת טעתה או שהתדירות פחתה. תיקו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לו היתה אפשרות עריכה באייל... (בארור... ידיעות אחרונות הרי לא סגר בסוף עיסקה עם ביבי כך שהוא מוטה לא פחות מהעיתון החמוץ. ובכל זאת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הזכרתי בתגובתי סתירה. כתבתי "די בטוח", וברור מהניסוח שמדובר בהערכה ולא בהצגת עובדה בדוקה, ובהערכתי, סתם על סמך תחושה, טעיתי, ואני לא ממש בוש ונכלם בגלל זה. לעניין החמיצות אני רוצה להבהיר שלמרות שמצאתי בכל זאת מסירת עובדה לא נכונה - הקו ירושלים לבאר שבע שבניגוד לפרסום בכל זאת פועל, כשאני מדבר על חמיצות איני מתכוון כלל למסירת מידע שגוי, אלא לחיפוש בנרות של כל מיני פרטים שיעיבו על האירוע המשמח, וניכר בעליל שכל מציאת פרט כזה גורמת שמחה גדולה למחפשים. לדוגמה, הופיע שלשום "הפרשן הבכיר" של כאן 11 ובישר לנו בשמחה מרובה שאין בכלל אישור של כיבוי אש, ולא סביר שבערב החג למחרת יהיה אפשר לבצע בדיקה כזאת, והנה אנו שומעים שהאישור הזה בכל זאת הגיע. אני חושב שנעשה כאן מאמץ אדיר בעיקר מצד שר התחבורה להקדים ככל האפשר את פתיחת הקו. הרי הוא יכול היה לדחות את הפתיחה עד שהחשמול יגיע להרצליה, ואז קרונות הרכבת שהוזמנו היו מוכנים הרבה לפני פתיחת הקו ללא הועיל. אני חושב שההחלטה על הקדמת הפתיחה למרות שהרכבת מגיעה רק עד נתב"ג הייתה החלטה נכונה, גם אם גרמה קשיים פה ושם, ועל המאמץ הזה צריך לפרגן לשר ולממשלה, אחרי המחדלים הרבים שעשו ממשלות ההתנתקות וההתכנסות שקדמו לממשלה זו, ולא לחפש כל מיני ליקויים ולתת להם פרסום מעל ומעבר, ולעקם את האף. זו מהותה של החמיצות בנושא הרכבת לירושלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה ל"פרשן הבכיר" מוטי גילת מהיום, כשהקו התחיל לפעול, ועד כה לא נמסר על תקלות אילו שהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום הראשון להפעלת הקו. כל היום חיכיתי בדריכות לדיווחים וכתבות על מהלך היום הראשון להפעלת הקו החדש בערוצים האלקטרוניים, והדממה הייתה מוחלטת, כאילו דבר לא אירע. והנה רק עכשיו כשהקו פועל משעות הבוקר המוקדמות מגיע הדיווח הראשון בערוץ הציבורי, כשאני מאזין לו ברדיו תוך כדי נסיעה. ומה הם מדווחים לנו? שומו שמים! אין שם בכלל מצלמות בטיחות וייקח עוד כשנה עד להתקנתם. מה קרה למשטרה? ישאל את עצמו השומע. איך לא שמו לב למחדל החמור הזה ונתנו אישור להפעלת הקו? על כל כך הרבה מחדלים דיווחו לנו בשבועות האחרונים, אבל את הדבר הזה, הדובדבן שבקצפת השאירו לנו ליום הראשון להפעלת הרכבת, כדי שלא נהיה שמחים מדי. אם אין זו החמיצות בהתגלמותה איני יודע כלל חמיצות מהי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מאיפה אתה מביא את הצפיות שלך ולמה אתה מופתע. הנה הדיווח על פתיחת טרמינל 3 (נתב"ג 2000) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באתר של The Marker יש כתבה די יבשושית על פתיחת הקו והנוסעים הראשונים בו. התלונות המרכזיות בכתבה הן של עובדי הקבלן על היחס של הנוסעים ושל הרכבת אליהם. לא משהו שקשור ישירות לפרויקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא ב"אורלי וגיא" בערוץ 10 הופיעה הערב כתבה על הנסיעה ברכבת. גיא נסע ומתאר חוויה נעימה ושקטה גם לו אישית וגם לנוסעים שראיין. כנראה הוא לא שם לב למחדל הנורא של המצלמות החסרות, כי הן בכלל לא הוזכרו. אבל בכל זאת היה בכתבה איזה סוג מסוים של ביקורת. כדי לצאת מתחנת הרכבת בירושלים הוא היה צריך לעלות במדרגות נעות שלש קומות (כנראה בגלל המיקום של התחנה עמוק מתחת לאדמה), וזה לדבריו לוקח כמעט עשר דקות. דווקא עם הביקורת הזאת, אם באמת מדובר בעשר דקות רק לצאת מהתחנה, אני מזדהה. נוסעים 24 דקות מנתב"ג אבל אחר כך צריך להוסיף עוד עשר דקות רק כדי לצאת מהתחנה. מכל מקום כשהביקורת הזאת, שהיא במקומה, באה עם יתר התיאור של החוויה הנעימה, זה נראה מאוזן ובסדר גמור. דווקא בערוץ הזה שהוא "חמוץ" לא פחות מהאחרים, הופיעה כתבה "מתוקה". יש תקווה. לא הכל אבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> ודבר לא השתנה מאז שכתבת כבר השתנה, ועוד איך: "עם סיום החגים וחזרת רכבת ישראל ללוח הזמנים השגרתי, התלוננו שלשום (שלישי) נוסעים רבים על עומסים בלתי נסבלים, בעיקר בקו שבין חיפה לתל אביב. נראה שהפעם הנוסעים אינם מדמיינים ואכן חל שינוי: במקום ארבע רכבת בשעה לקו בו ישנה יותר מ-100% תפוסה בשעות העומס, יצאו מעתה שלוש."1 "תדירות הרכבות בקו נהריה-באר שבע/תל אביב צומצמה לצורך תגבור הקו המהיר החדש בין תל אביב לירושלים. הנוסעים התלוננו על עומס חריג בקרונות, דחיפות, מאבקים על מקומות ישיבה וצפיפות בלתי נסבלת."2 "עומסים כבדים נרשמו היום (ראשון) מאז שעות הבוקר בקו הרכבת חיפה-תל אביב עקב הסטת רכבות והעברתן לקו שבין ירושלים לנתב"ג...נציין כי הסטת הרכבות מקו חיפה-תל אביב לקו לירושלים מעוררת זעם גדול בקרב תושבים רבים בחיפה ובצפון העושים שימוש יומיומי ברכבת."3 "במציאות החדשה בתחנות רכבת ישראל על מסילת החוף, רק החזק שורד ונוסע. הנוסעים הקבועים בקו מתארים ג'ונגל: בשעות הבוקר המאבק כבר אינו על מושב, כי אם על מקום עמידה. ככל שממהרים ולא רוצים להישאר על הרציף ולחכות לרכבת הבאה, אנשים מתפשרים גם על חדרי השירותים - שבהעדר מקום בקרונות, נהפכו לחלל נוסף להידחק ולעמוד בהם את כל הדרך. אלא שגם זה לא מספיק. במקרים רבים, נוסעים בתחנות הביניים שהרכבת התמלאה בדרך אליהם, נשארים על הרציף. הכרוז מכריז "נא לעצור עלייה לרכבת", הדלתות נסגרות ומי שלא הצליחו להידחק פנימה נאלצים לוותר ונשארים לחכות לרכבת הבאה, בתקווה שבה יימצא להם מקום עמידה. הגורם למציאות החדשה אינו ביקוש שעלה באופן מיוחד או לא צפוי, אלא שירות שדולל בכוונה ובידיעה: שינוי בלוח הרכבות שנקבע עם התחלת ההפעלה של קו הרכבת בין ירושלים לנתב"ג, בגלל היעדר ציוד מספיק. קרונות וקטרים ששימשו קודם לכן את מסילת החוף, הועברו לשירות קו הרכבת לירושלים שהציוד עבורו לא הגיע, מכיוון שלא הוזמן במועד. מהלך העברת הציוד מקו לקו, גזר דילול לוחות הזמנים בקו החוף בשיעור שבין 25% ל-30%: קודם לכן נסעו בקו החוף שלוש או ארבע רכבות בשעה, וכעת אחת מתוכן לכל כיוון - בוטלה. המשמעות היא שאותה קיבולת נוסעים שעברה בארבע או שלוש רכבות שהיו עמוסות ממילא, צריכה מעכשיו להידחק בשתיים או שלוש רכבות."4 לא חמוצים. סרדינים. ובאותו הזמן, "לדברי העובדים בקו ירושלים, התפוסה שלו נעה בין 10 ל-15 אחוז לאורך כל היום"4 ___________________ 1 דבר ראשון, 3/10/18 1 מעריב, 9/10/18 2 ערוץ 7 14/10/18 4 דה מרקר 14/10/18 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> עליך לטעום ביום שלישי שעבר 9/10 נסעתי מחיפה לכנס בתל אביב. בעקבות הדיווחים על עומסים חריגים ברכבת בחרתי לנסוע ברכב הפרטי. יצאתי ברבע לתשע והגעתי ברבע לאחת עשרה. סתם יום של חול, לא שעות שיא העומס, ולא הבחנתי בתאונות בדרך. בכל זאת העדפתי את זה על פני האפשרות לבלות את הנסיעה ברכבת בעמידה בצפיפות. לא רוצה לטעום. אני מציע שתטעם אתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אמור לטעום בתחילת נובמבר ואדווח. רעייתי נסעה לתל אביב וחזרה בשבוע שעבר. היא דווחה על כך שלא הייתה בעיה בדרך לתל אביב, ואילו בדרך חזרה היה עומס ''נורא'' כדבריה. למרות זאת היא מצאה מקום ישיבה (אחרי שסירבה להצעות לקבל מקומות של צעירים מתנדבים), אבל רק בבנימינה. אז היא עמדה חצי דרך. לא נורא. עדיף על נסיעה של שעתיים בכל כיוון ואם מדובר במוצקין אז בוודאי יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה המעניינת מבחינה ציבורית היא לא מאיזה מקום בדיוק אשתך מצאה כיסא פנוי אלא איך הגענו למצב בו בהשקת פרוייקט שתוכנן ובוצע בכבדות במשך כמעט שני עשורים חסרים קרונות במערכת. היו כמה שנות בצורת קרונות רצופות? שאלת המשך היא מדוע, כשזה המצב, היה צורך דחוף לפתוח את חצי הקו לירושלים בתפוסה חלקית מאד על חשבון הנוסעים בקווים העמוסים. השאלה השלישית באותו הקשר היא כמה אנשים איבדו את מקום עבודתם בגלל השערורייה הזאת - טוב, התשובה על השאלה הזאת די קלה: אחד1. ______________ 1- לא, לא שר התחבורה אלא פועל נקיון בבנייני האומה שאחר לעבודה אחרי בילוי של שעתיים במנהרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכל השאלות האלה כבר נידונו בהרחבה כאן ובתקשורת. אם אתה שואל אותי אם היה צריך לחכות עד לבוא הקרונות החדשים ורק אז לפתוח את הקו החדש לירושלים, העדפתי האישית כאזרח היא האפשרות האחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> איך הגענו למצב משרד האוצר ומשרד התחבורה שותפים לאחריות, ומגלגלים אותה מאחד לשני האוצר טוען ש"מצוקת הציוד הנייד עליה מצביעה הרכבת, מקורה בראש ובראשונה בתחזוקה לקויה של הציוד באמצעות החברה. הרכבת מתקשה לעמוד ברמת הזמינות אליה התחייבה בהסכם מול הממשלה."1 ואילו הרכבת טוענת ש"אם לפני שנתיים היו מאשרים לרכבת להזמין 80 ולא 33, כפי שאושר, לא הייתה לנו בעיה היום כי הקרונות כבר היו מגיעים לארץ"1 עיקרי הדברים כפי שליקטתי מן העיתונות2: במרץ 2016 הוציאה הרכבת מכרז לקרונות חשמליים עבור הקו לירושלים. כבר אז זה היה מאוחר מדי, כי הקו לירושלים תוכנן להפתח ב 2018 ואילו "על פי תכניות הרכבת, הרכבות החשמליות הראשונות מתוכננות להגיע ארצה בשנת 2019, כאשר עד אז יתבססו הקווים החדשים על קטרים חשמליים שנרכשו בנוסף ועל קרונות רגילים המותאמים לנסיעה על מסילה חשמלית."3 כלומר מראש הרכבת לקחת קרונות הזוכה במכרז הוכרזה רק בספטמבר 2017, שנה שלמה אחרי נעילת המכרז להצעות. אז כבר היה ברור שהקרונות החשמליים יגיעו רק בסוף 2020, והרכבת תהיה במצוקה של קרונות עד שיגיעו. על כן ביקשה הרכבת מהאוצר להשתמש שוב בהסכם הישן עם בומברדיה מ 2010, שהבטיחה לאוצר כבר בשנת 2016 לא להשתמש בו יותר, כדי לסתום את החור. שכן אי אפשר לרכוש קרונות ללא מכרז והסכם, שלוקחים שנתיים. מספטמבר 2017 עד מרץ 18 התמזמזו האוצר והרכבת על אישור רכישת הקרונות האלו לפי ההסכם הישן (והיקר, לדעת האוצר). 48 קרונות הוזמנו במרץ 18 וצפויים להגיע במרץ 19. בינתיים שר התחבורה התעקש לפתוח את הקו לירושלים מוקדם ככל האפשר משיקולי אגו, בזמן שהרכבת במצוקת קרונות גם כך, כשהוא יודע שהוא גונב קרונות מהקווים הכי עמוסים. _______________ 1 גלובס, אוגוסט 2018 2 אני מדלג על כל הסירחונות שעלו ממכרזי הרכבת לאורך השנים. 3 דה מרקר, מרץ 2016 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שזה קצת קטנוני ולא פרודוקטיבי להרבות בטענות בנושא הרכבת. לפי מה שהבנתי הצפיפות והלחץ ברכבות נובע מצמיחה מהירה באופן בלתי צפוי של ציבור המשתמשים ברכבת. כנראה שהפקקים בכניסות לערים הראשיות עושים את שלהם. בסה"כ נראה שהממשלה משקיעה ברכבת יותר מבעבר. קוים חדשים נפתחים. ועניין של פיגור בלו"ז וחריגה מתקציב הם עניין חד פעמי החשוב ליוקרת השר וכדומה, אבל הרבה פחות חשוב ממה שיקרה כאשר הקו יכנס לשגרה. לנחש מראש בדיוק את קצב צמיחת הצרכים הוא דבר בלתי אפשרי ולכן לא הייתי בא חשבון עם השר בעניין זה. אם הרכבת מנוהלת באופן יעיל (כלומר רווחית) הקרונות ירכשו, התדירות תתוגבר וגם המסלולים/מסילות יוכפלו עד שהאיזון יושג. בקיצור השר צריך להיבחן יותר על הפעולה ארוכת הטווח של מערכת הרכבות ופחות על ארועים ותקלות מקומיות. מה שיכול להרוג את הרכבת זה לא חריגה של כמה מיליונים בסלילת הקו, אלא ניהול כושל ושביתות של גילה אדרעי שיהפכו את הרכבת למערכת פושטת רגל באופן כרוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והערת אגב, אתמול נסעתי לחיפה ברכבת שממשיכה למרכז ובחזרה ברכבת שמגיעה מהמרכז. הקרונות היו פנויים לגמרי. למי שלא מאמין אני מוכן אפילו לשלוח תמונות שצלמתי במיוחד מתוך הקרונות בהם ישבתי. תדירות הרכבות עכשיו היא כל כרבע שעה בדיוק כפי שהיה טרם ה''משבר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולה. כנראה שהמחאה הציבורית עבדה. אני מעדיף להגיע לתל אביב ברכבת מאשר להזדחל שעתיים בפקקים ואחר כך לשלם 60 ש"ח על חניון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תגבור הרכבות היה תוצאה של הרעש התקשורתי, אז הוא אכן הוליד תוצאה טובה ולכן היה מוצדק. כך שאם בקרתי אותו וטענתי שהוא מופרז, במקרה שאכן הוא זה שגרם לרכבת להתייעל ולחפש פתרונות, בקורתי לא הייתה במקומה. מכל מקום התברר שאפשר גם וגם. גם רכבת לירושלים וגם תחבורה מצפון למרכז בדיוק כאילו לא פתחו קו לירושלים. וכיוון שדיברת על מחירים, הכרטיס שרכשתי (כרטיס של "אזרח ותיק"), מחירו היה כ 5 שקלים והמחיר הזה כלל נסיעה הלוך וחזור ברכבת וגם נסיעות באוטובוסים בחיפה (שאותם במקרה הזה לא הייתי צריך לנצל). מחיר כרטיס לגוש דן הלוך וחזור כולל נסיעות באוטובוס כמה שצריך בגוש דן הוא 20 ש"ח. המחירים האלה ממש לא משנים את חיי אבל אני מניח שישנם אנשים שגם נוסעים יותר ממני וגם זקוקים לשקלים האלה יותר ממני, ועל כך מגיעות לממשלה כמה מלים טובות, שאותם לא תמצא באמצעי התקשורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באילו שעות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא היה בשעות העומס. עליתי על הרכבת בקריית מוצקין ב 13:05 וחזרה בתחנת השמונה בחיפה ב 14:35. אבל, כפי שאמרתי, יש רכבת כל רבע שעה בדיוק כמו לפני הקו לירושלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קולגה של אשתי שמתגורר בחיפה ונוסע לעיתים קרובות לתל אביב וחזרה לפגישות עבודה סיפר בדיוק השבוע שהרכבות עמוסות בטירוף לאחרונה, וכבר יצא לו לעמוד כמעט כל הנסיעה מחוסר מקומות ישיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לי יש תמונות. . . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך, אני מאמין לשניכם :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד היום צוואר הבקבוק של רכבת ישראל היה כמות המסילות במישור החוף. עובדים על הרחבת המסילות אבל ייקח זמן עד שזה יעבור. בינתיים לקחו כמה קרונות מהמקום הכי צפוף עבור רכבות לירושלים. מנכ״ל הרכבת הודה שהמסילה שם צריכה עדיין נסיעות הרצה. אבל מתעקשים להסיע נוסעים ולקחת קרונות שחסרים במקומות אחרים. בגלל שהשר צריך את ההישג של רכבת לירושלים באיחור לא גדול מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע איך זה קרה, אבל נראה לי גם מהסתכלות בלוח הרכבות שבשקט בשקט הן חזרו לנסוע בתדירות דומה למה ששרר ערב המשבר, רכבת כל כרבע שעה. כמו כן רעייתי שנסעה אתמול לתל אביב וחזרה דווחה על נסיעה רגילה ללא עומס וללא שום בעיה למצוא מקום ישיבה גם בדרך הלוך וגם בדרך חזור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |