בתשובה לצפריר כהן, 19/02/18 13:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במאמר המשך יוצא אורבך כנגד תגובות יד-ושם ופרופ' יהודה באואר (- גדול חוקרי השואה בעולם) להסכם שנחתם בין ממשלות ישראל ופולין. כותב אורבך: "תגובתה של רשות הזיכרון לשואה ולגבורה סובלת מכשלים היסטוריים ומחוררת ככברה ... מאיפה נובע הניסיון הזה לחבל במאמצי הפיוס בין ישראל לפולין, ולתקוף את ההצהרה המשותפת? באופן חלקי, מדובר בכשל דיסציפלינרי ... הגויים נשפטים לפי דבר אחד בלבד: עד כמה סייעו ליהודים או רדפו אותם בכל נקודת זמן נתונה." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הכשל הדיסציפלינארי הוא דוקא במאמר של אורבך. האם הדיון הוא על לשפוט את העם הפולני? אני לא יודע אם היה עם שלחם יותר מהפולנים בכיבוש הנאצי. לדבר על מחנות השמדה פולניים זה בורות. אני לא חושב שמישהו חולק על כך. מבחינה זו מאמרו של אורבך אינו מיותר אבל גם אינו לעניין. הויכוח הוא האם מותר לממשלת פולין לרדוף את יאן תומאש גרוס שפרסם ספר על הטבח הפולני בידוובנה ב-1941. העם הפולני כגוף פוליטי לאומי התנגד לרדיפת היהודים ע"י הגרמנים, אבל באותה מידה העם הפולני כגוף פוליטי לאומי סרב לסייע בנשק להתנגדות היהודית בגטו וורשה שביקשה ללכת אל מותה עם נשק בידיה. בהחלטה שהיו שותפים לה גם ממשלת פולין הגולה וגם הדלגטורה המקומית הוחלט לא לעשות דבר כאשר הגרמנים השמידו 30% מתושבי העיר וורשה. האם מותר לשרידי יהודי פולין להרגיש נבגדים מבלי שיואשמו בכך שהם משרתים גורמים אנטי-פולניים (קריא רוסים ויהודים חברי מועצת זקני ציון)? לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בקיא בנושא מספיק. לפחות עפ"י מה שפורסם בתקשורת, החוק הפולני לא נועד או מאפשר לרדוף את מי שטוענים שאת הטבח בידוובנה ביצעו פולנים. בעניין הנשק, לפי אורבך לא היה מדובר בהאשמות אנטישמית גרידא: "נציגי פלגי השמאל היהודיים בגטו וורשה ניהלו, ממש לפני המרד, דיון של 12 שעות האם להתחייב בפני ארמיה קראיובה שלא ישתמשו בנשק פולני כנגד פולנים במקרה של פלישה סובייטית". בכ"ז נעשו נסיונות להעביר נשק לגטו ע"י יחידות של המחתרת הפולנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מעלה כאן כמה נקודות חשובות. לצורך מיקוד אתרכז בנקודה היחידה של אספקת נשק להתנגדות בגטו ורשה. חייבים לזכור שהפילוגים במחתרת היהודית היו השתקפות של הפילוגים במחתרת הפולנית הכללית. זה חלק מההסבר לכך שפרשת המגעים בעניין אספקת הנשק היא מסובכת, רבת משתתפים ובעיקר מקשה על הפרדה בין עיקר לטפל. זה נכון שחברותם של הקומוניסטים בארגון אי"ל היותר שמאלי עוררה חשדות בארמייה קראיובה (צבא הבית של הממשלה הגולה בלונדון). חשוב גם לציין שהמחתרות היהודיות ראו בעצמן גם מחתרות לאומיות פולניות וזה נכון גם למחתרת האצ"י הימנית. אגיע כעת לעיקר. ארגון אי"ל קבל תשובה רשמית מאישיות בכירה מאוד בפיקוד של הקראיובה. נאמר להם שהדלגטורה (נציגי הממשלה הגולה על אדמת פולין) מתנגדים לכל פעולה מזויינת בהקף גדול כנגד הגרמנים ומסיבה זו מסרבים לבקשת האי"ל לקבל נשק. לעמדה זו יש אישור והוכחות גם מן הצד הפולני. הפולנים חששו שפעילות מזויינת בהקף גדול תאפשר לגרמנים לחסל את המחתרת הפולנית שצריכה לשמור על כוחה לרגע של שחרור פולין. (במאמר מוסגר צריך לומר שעמדה זו מסבירה הרבה מן המרירות של יהודי פולין. יהודי ורשה הוו 30% מתושבי העיר. הפולנים ידעו שהנאצים מחסלים/חיסלו את יהודי פולין. קשה היה שלא לראות בעמדה הפולנית הסטואית ביטוי של האנטישמיות שלא ראתה ביהודים חלק מן העם הפולני). מעבר לכך ידוע שהאי"ל קבלה בכ"ז משלוח של כ-10 רובים. ע"פ העדויות היה מדובר בדגמים ישנים שרובם היו בלתי שמישים. ע"פ עדויות שונות לאצ"י היה יותר נשק. מדובר בעדויות חד צדדיות של מקורבים לאצ"י. אין לכך שום אישור בצד הפולני. אני כלל לא שוכנעתי שהפולנים בכלל ידעו שמדובר בשני ארגוני מחתרת נפרדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אלו הם פני הדברים, זה אכן לא נראה טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדברים מתוארים אאז"ן בספרו של משה ארנס / דגל מעל הגטו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה נובע הנסיון לחבל במאמצי הפיוס...? בדיוק מהמשפט הזה, בסעיף 4 : "לרוע המזל, האמת העצובה היא שבאותו זמן אנשים מסוימים בלי קשר - למוצא, לדת או לאמונה חשפו את הפרצוף האפל ביותר שלהם. אנו מעריכים את העובדה שמבני הארגון של מדינת המחתרת הפולנית, בפיקוחה של הממשלה הפולנית הגולה, יצרו מנגנון של עזרה וסיוע מערכתי לאנשים ממוצא יהודי..." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה מאמצי פיוס? הרי פולין והונגריה הן הידידות הגדולות של ישראל באירופה. מה לעשות שהן קצת ככה, ..., לא נעים,אפאס קצת אנטישמיות? הן די עויינות את היהודי הקוסמופוליט הנצחי, הבורגני, מעוקל האף ומרכיב המשקפיים, לא את נתניהו. אני מניח ששר חוץ בעל תפיסת עולם קצת יותר רחבה משל רשג"דית של בני עקיבא היה משכיל לפטור את נושא החוק הפולני בהבעת מחאה דיפלומטית ומניח לפולנים להתמודד עם תוצאות מעשיהם. הניסיון הישראלי לשאת ולתת על החוק הפולני, אינו מעשה שקול ומידתי אלא סתם אוילות. שלוחיו של נתניהו רתמו אותו לעגלת המסע הפולני נגד הרוסים ונגד השמאל-הליברלי הפולני שמרגיש קצת פחות נוח עם המורשת הפולנית מימי השואה. בעיקר אני רואה בכך חוסר רגישות של ממשלת ישראל כלפי הרגשות הקשים שיש לניצולי שואה פולנים רבים כלפי מולדתם. רציונלית, הם אולי טועים, אבל לנתניהו, לא היה שום צורך להתוכח עם רגשותיהם. אם זוכרים שמפלגתו של רוה"מ מאפשרת עלילות דם בראש חוצות כנגד ניצולי השואה, העניין הזה באמת שולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ירדתי לנבכי הפרשיה של החוק הפולני וההצהרה המשותפת, אבל ממעוף הציפור יש לי רק מסקנה אחת- הלך על נתניהו. פעם, כשעישנתי, היו לי מדבקות הומוריסטיות שמחקות את תבנית האזהרה על חפיסות הסיגריות. אחת החביבות עלי היתה: "אזהרה! משרד החינוך קובע שאסור להשוות שום דבר לשואה" |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |