|
||||
|
||||
יוניברסל טוענת שיש דמיון בין הפזמון של "TOY" ללהיט "Seven Nation Army" של "וייט סטרייפס". הקשבתי ולא שמעתי דמיון מיוחד, אולי הקצב. גם המלים שונות לגמרי. יובל, אולי תוכל להסביר מה הבסיס המוסיקלי, אם יש, לטענה של יוניברסל? |
|
||||
|
||||
לפי מה שאני מבין מהכתבה הזו, הטענה היא שפראזת הסינתסייזר ב"טוי", זו שמיד אחרי הפזמון, נגנבה מהריף הבסיסי של הבס (ואח"כ בס + גיטרה) ב-SNA. תגובתי לטענה: פחחח. הדמיון הוא מינימלי, ומתקיים לצד הבדלים אדירים הרבה מקומות ומימדים אחרים של שני השירים. יש אין-ספור מקרים של דמיון הרבה יותר רציני בין שירים, כך שלי נראה שנסיון התביעה הוא מופרך לחלוטין. מצד שני, מאז המשפט של או ג'יי סימפסון למדתי שהקשר בין ההגיון המשפטי וההגיון הפרטי שלי הוא לפעמים רופף ביותר, אז מה אני יודע. |
|
||||
|
||||
תודה. אכן יקומים משיקים. |
|
||||
|
||||
הזכיר לי מקרה בו 3 שירי פופ מפורסמים (לאונרד כהן,לאו סאייר ואלטון ג'ון)השתמשו באותה פראזה מוזיקלית שנטען לגביה שמקורה מגיע עד לשוברט. ref https://secondhandsongs.com/topic/59344> famous blue raincoat >
|
|
||||
|
||||
הנה הדגמה לדמיון הבס לזה של עוד כמה שירים. |
|
||||
|
||||
הדגמה מצוינת עד כמה קניין רוחני על סדר מסוים של אקורדים הוא שטות. |
|
||||
|
||||
העלה חיוך על פני (ופה הזכויות שמורות לדניאל רוגוב). |
|
||||
|
||||
רק כשרוגוב מת התברר לי שהוא כתב באנגלית ותורגם ל''הארץ'' על-ידי מתרגמים אלמוניים, כך שכל מיני ביטויים שלו שלמדתי לאהוב היו בעצם של אותם אלמונים. |
|
||||
|
||||
זה באמת מסביר את הבטוי הזה שתמיד נשמע לאוזן העברית שלי אעפס זר וצורם, אבל ייחודי. אם כבר ביקורות במסעדות של רוגוב והשפה שלו, אמנם קראתי אותם אבל תמיד הן לא עמדו הרף שהיה לי בראש, של ר. איסטניס, שקדם לרוגוב. לאיסטניס היו דודות מכל עדה, כולן מומחיות בבישול, הביקורת שלו תמיד הסתיימה במשפט או שנים על המקום הקטן. גם השפה שלו הייתה קצת יותר שנונה ופואטית. זה כנראה מוסבר באנגלית ל רוגוב. |
|
||||
|
||||
טוב, זאת כבר קצת דמגוגיה מוזיקלית. אני לא חושב שמישהו טוען שמהלך (חוזר) זהה של שלושה אקורדים על פני ארבע תיבות זה פלגיאט. יש אין ספור דוגמאות של מהלכים הרמוניים יותר ארוכים ויותר מפורטים שמופיעים בכמה שירים (אפילו פה באייל דיברנו על מהלך כזה). יש בחור מצחיק בשם אמיר אוגש שמעלה לפייסבוק מש-אפים של שירים לכאורה לא קשורים (למשל). אם אפגוש אותו פעם, אציע לו לערבב את Lay Lady Lay של דילן עם "הכוכבים דולקים על אש קטנה" של משינה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהדמיון לפחות בחלק מן המקרים הוא רב (בגלל החזרה), אבל מסכים שלא מדובר בפלגיאט אלא יותר בתוצר של מוגבלות אוסף התבניות המוזיקליות אשר עשויות להסב הנאה לקהל רחב - ביחס לכמות העצומה של מוזיקה שנוצרה. אם לקחת את זה הלאה בניסוח פשטני: רוב המוזיקה המהנה כבר נוצרה1. מעניין אם זה גם נכון לפתילים באייל - לדוגמא, פתיל העוסק בנושא זה. חוץ מזה תודה על הקישורים. אגב זה, חיפשתי אקודים לשירו של דילן והגעתי לזה, שאצלי נפתח במילים: Cultural Boycott: Access denied 1 אין צורך להעיר לי שבכל דור ודור אומרים את המשפט: כבר לא עושים שירים כאלו/יצירות כאלו על יצירה מאותו הדור. עדיין...
As a contribution to a cultural boycott of the state of Israel... |
|
||||
|
||||
אצלי אין זכר לחרם. אולי יש להם רשימה של סמולנים? |
|
||||
|
||||
אני מניח שזה לפי מאפייני IP, בהתאם לרשימה לא מעודכנת הקשורה לספקי האינטרנט בישראל. אולי אחליף לספק שמשרת כאלו שנמצאים בצד הנכון של ההיסטוריה. |
|
||||
|
||||
ובזמר העברי: "חופים", בביצוע שלישיית המפעיל, הפתיחה האינסטרומנטלית, הכמה צלילים שמתחילים כאן, די זהים לפתיחה של "העגורים" / הגבעטרון, וביחד הם מנגינת הפזמון של "בשדה תלתן", במקצב אחר קצת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |