בתשובה להפונז, 24/06/18 12:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא רואה איך אתה משיג איזון. איך שאני רואה את זה, כגודל הסיכון הנתפש על-ידי המטפלת לכך שיתפסו אותה בקלקלתה, כך גודל הפגיעה בפרטיות שלה1. אתה הרי רוצה להשיג הרתעה לאו דווקא מפני התנהגות רעה כל הזמן, אלא גם מפני התנהגות רעה ברגעים קשים בודדים; ולשם כך אתה צריך ליצור מודעות בכל רגע שעכשיו אולי מסתכלים עליה. ואז הפגיעה בפרטיות/באוטונומיה די שקולה למצב שהאח הגדול צופה כל הזמן. 1 אני לא מאוד אוהב את המונח "פרטיות" כאן. את הזכות לפרטיות שעליה מדברים בדרך כלל, ושבשמה אסור לצלם אנשים ולהאזין להם בסתר כשהם למשל בביתם, אני חושב שסביר להשעות במקרה הזה, כשזו עבודתם של פגועי הפרטיות וכשעל הכף מוטלת היכולת שלהם לפגוע בחסרי ישע. המוטיבציה שלי נגד צילום היא התחושה של חוסר אמון שזה עלול לטעת, תחושה שבעצמה, כך אני חושש, תהפוך אותן למטפלות פחות טובות. הייתי קורא לזה אוטונומיה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שיפה בהרתעה, לטעמי, זה שהיא לא פרופורציונלית. ואולי דוקא רציונלית, אבל מהסיבה הבאה: אם הסיכון שאני לוקח במקרה של גילוי התנהגות לא נאותה הוא פיטורים ואולי אפילו אבדן המקצוע עקב שיימינג, אזי גם אם הסיכוי להיתפס הוא אחד לעשרים, עדיין תוחלת ההפסד (זה כפול זה) מספיק גבוהה בשביל להרתיע אותי מהתנהגות נלוזה. וזאת למרות שהפגיעה בפרטיות היא של 5% בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה טוב, בהנחה שאין לזה מחיר. אם התוצאה של הפיקוח החמור יותר הוא טיפול פחות טוב יותר מצד כל גנן ומטפל, האם זה עדיין משתלם? ובהתאם: הפגיעה בתחושת האוטונומיה נשארת די דומה גם היא בהצעה שלך, שהרי תמיד קיימת האפשרות שמעשי המטפל מתועדים בהסתברות מספיק גדולה: מה ההסתברות שיש תיעוד לפרצוף המגוחך שעשיתי עכשיו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסתברות היא אחד לעשרים. נשמע לי פחות סיכון משיתפסו אותך מחטט באף ברמזור. ועדיין אנשים (אחרים כמובן) עושים זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסתברות היא 19 ל־20 שלא יתפסו אותך בפעם הראשונה. ההסתברות היא כבר בערך 1/e לא להיתפס עם חוזרים על כך עשרים פעמים. אני נוטה לחשוב שביום עבודה (או בשבוע עבודה) טיפוסי יש עשרים רגעים לא נעימים במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משונה, נראה לפי הלוגיקה שלך שאין כמעט יחס בין זמן פתיחת המצלמה לפגיעה בפרטיות. זה נשמע לך הגיוני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בדיוק מאותה סיבה זה מרתיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זה מרתיע בגלל הסיכון והתוחלת, לא בגלל אחוזי החשיפה (ואם הטיעון שלך הוא שהפגיעה בפרטיות לא תלויה בכמה אחוזים מהמזמן מצלמים1 - אנא אמור זאת בבירור כדי שנוכל להתייחס לזה). 1 מה שנשמע לי מופרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי רעיון גאוני: שפעם בשניה יצלמו פריים של מילי שניה. סיכוי של אלפית. מה אתה אומר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מי שמתעסק בעיבוד אותות יודע שהתנאי לתת-דגימה הוא שקצב הדגימה (זה המרחק/זמן בין שתי דגימות, לא המשך שלהן) נמוך משמעותי מהתדרים האופיניים של הסיגנל הנדגם. מאחר שאנחנו - יונקים ביולוגיים מגושמים ואיטיים שכמונו1 - זזים לאט מאד, דגימה של פעם בשנייה כמוה כדגימה רציפה. תת דגימה סבירה (בשמירת הסיכוי של אלפית שלך) תהיה שנייה בעשרים דקות לערך. 1 קל וחומר כשאנחנו יושבים עם ילדים ולא משחקים טניס להנאתנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התלבטתי בין הכותרת שנתתי לבין Any sampling rate faster then the decorrelation time is indistinguishable from continuous שאם אף אחד עוד לא אמר עד היום, אז הנה.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להשוות את זה להרתעה של אכיפה משטרתית של חוקי התנועה. כל נהג נמנע מעבירות תנועה כשהוא יודע ששוטר צופה בו. כל נהג יודע שקיימת הסתברות לא אפסית ששוטר צופה בו גם כשהוא לא רואה ניידת או יודע שיש מצלמה בנקודה מסוימת, ובכל זאת רוב הנהגים מבצעים עבירות תנועה על ימין ועל שמאל (וגם על קדימה ואחורה). לא נראה לי שיש כאן הערכה מסודרת של הסתברויות ושל תוחלת המחיר (שהיא בעצמה מותנית, כיוון שבהסתברות מסוימת הנהג ייתפס שוב ואז העבירה הנוכחית תעלה לו יותר וכן הלאה). יתרה מזאת, לעבירות תנועה רבות יש הסתברות גם לעונש קשה יותר מדו"ח משטרתי עד וכולל מוות של הנהג וגם בני משפחתו אם הם נוסעים איתו, וגם בזה לא די כדי למנוע את העבירות. אותו דבר נכון למדי במקרים רבים של אכיפה מדגמית (מס הכנסה ורישום תקבולים, למשל). המסקנה שלי היא ששעור הדגימה צריך להיות גבוה למדי כדי ליצור הרתעה - גבוה דיו כדי להפוך את הנסיון למנוע פגיעה בפרטיות לחסר-ערך. אגב, להבנתי מערכות לצילום מסוג זה מרתיעות לא בכך שיש איזה חדר-מצב שבו יושב מישהו ומתבונן כל הזמן אלא בכך שהמטפלות יודעות שם הן תפגענה בילד בדרך כלשהי ניתן יהיה לגלות זאת בדיעבד. לכאורה, הצילומים מגנים שבהם לא נגרם כל נזק לילדים לא ייבחנו לעולם על ידי איש - האם זה לא אמור לצמצם משמעותית את תחושת החדירה לפרטיות של המטפלות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר ממסכים לפיסקה האחרונה, ואם לא העליתי אותו כאן לבטח חלף במחשבתי כשדנו בפתיל הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מצלמים, כדאי לבדוק מדגמית את הסרטונים כדי לגלות חריגות עוד לפני שמשהו חמור קורה. כמי שעבד תקופה מסוימת ב open space אני לא מתרגש במיוחד מהחדירה לפרטיות המטפלות; לא נראה לי מוגזם לדרוש ממטפלות בפעוטות את מה שדרשו ממטפלים בתוכנות, וכפי שמקובל לצטט ממשפטי גירושין: טובת הילד קודמת. אה, כן, וברוך שובך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרף לברכה, תשע נשמות! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה! אני לא לגמרי בטוח עד כמה אני שב, לא כי אני לא רוצה אלא כי בתקופות שאני כותב כאן זה פשוט משתלט לי על יותר מדי זמן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |