|
||||
|
||||
ככלל, תעשייה שתלויה בלקוח יחיד ברמה שנטישתו תביא לסגירתה, היא מלכתחילה די חסרת זכות קיום. במקרה הספציפי הזה, אם לממשלת ישראל חשובה היכולת לייצר לוויינים למטרות שונות (תקשורת, ריגול, מזג אוויר, מחקר), אז שתתכבד ותממן את שימור היכולת הזאת כמו שמדינות שונות מוציאות לא מעט משאבים על פיתוח ושימור של טכנולוגיות מסוג זה. |
|
||||
|
||||
האם יש דוגמאות לסבסוד של לוויני תקשורת פרטיים בידי ממשלות? __ זוהי שאלת סקרנות. העובדה שמדינות אחרות מסבסדות או לא אינה מהווה הוכחה שזוהי הפעולה האופטימלית לישראל. |
|
||||
|
||||
לא יודע, אבל אני לא חושב שהיכולת של ישראל לייצר לוויינים צריכה להיות תלויה בנכונות של חברה פרטית בודדת להיות לקוחה של היצרן (היחיד?) שדואג גם לצרכי החלל של המדינה. האם היית מצפה שקיומו של הכור הגרעיני בדימונה יהיה תלוי בנכונות של אל-על לקנות ממנו משקולות אורניום מדולדל (במחיר גבוה ממחיר השוק)? אם למדינת ישראל מספיק חשוב להחזיק ביכולת לייצר לוויינים, גם אם התעשיה לא יכולה להחזיק את עצמה כלכלית, אז שתממן את זה. אם זה לא חשוב מספיק, אז כמו שוויתרנו על ייצור עצמי של מטוסי קרב נוותר גם על ייצור עצמי של לוויינים. |
|
||||
|
||||
ומכאן, מה? אם לממשלת ישראל חשובה היכולת לייצר לוויני תקשורת, מהי הדרך שבה הממשלה אמורה לממן זאת? אתה מסכים עם דרישתן של תע"א וחלל תקשורת מהממשלה לסבסד את הצעת התע"א? או שאתה חושב שהדרך היא להלאים את החטיבה הזו? שתי הדרכים יביאו די בהכרח להתנהלות בזבזנית. אם המטרה היא להחזיק יכולת כזו בצורה חסכנית, אולי הדרך הטובה ביותר היא וריאציה על סבסוד לתע"א: המדינה תימנע מלסבסד באופן שוטף, אבל אם המצב נהיה משברי, אז אחרי מאבק פוליטי ותקשורתי קשה, שישכנע במשבריות המצב, המדינה תיתן תמיכה מינימלית שתשים פלסטר על המשבר. רגע, יכול להיות שזה מה שקורה עכשיו, והכל טוב? |
|
||||
|
||||
מבחינתי, אם הממשלה רוצה שתהיה תעשיית חלל אז שתזמין משימות מחקר (דרך משרד המדע והאוניברסיטאות), תקשורת (דרך משרד התקשורת), ריגול (דרך משרד הביטחון) או מזג אוויר (דרך משרד החקלאות) בהתאם למה שהיא מחליטה שחשוב לה, ובלבד שהיקף ההזמנות יוכל להחזיק את התעשייה בחיים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שמי שרוצה שישראל תשמר יכולת יצור לווינים1 רוצה את זה לא בגלל שלדעתו צריך את זה בשוטף, אלא כי אם אנחנו תלויים באחרים אז במצב של הידרדרות גיאו-פוליטית האחרים עלולים לנתק אותנו. 1מסיבות ענייניות |
|
||||
|
||||
הסיבה לרצון שתהיה בישראל תעשיית חלל לא באמת חשובה. בין אם מדובר בגאווה לאומית, בצורך בטחוני או בהשקעה לטווח ארוך, אם התעשייה אינה כלכלית אבל מהווה אינטרס לאומי אז המדינה צריכה לממן אותה. |
|
||||
|
||||
הסיבה חשובה, מהבחינה הבאה: אם החשיבות היא בשוטף, אז מתבקש לעשות כפי שהצעת: שהמדינה תזמין מהחברה בשוטף את הצרכים. אבל אם החשיבות היא רק לצורך מצב עתידי היפותטי, מה המדינה אמורה להזמין בשוטף? |
|
||||
|
||||
מחקר! אני בטוח שיש מספיק חוקרים בארץ שישמחו למימון. אפשר ישירות דרך משרד המדע או דרך האוניברסיטאות, אבל מחקר במדעי החלל, גם בלי מימוש ספציפי לצרכים הביטחוניים של ישראל, יביא תועלת למדינה (ואולי גם לשאר האנושות). |
|
||||
|
||||
יש דברים שאי אפשר להזמין בשוטף, למשל -אחמ אחמ - לווינים. |
|
||||
|
||||
בעיקרון אתה צודק, ולכן כל התעשיות הבטחוניות מנסות לייצא. אבל לקחת את זה לקיצוניות. בתנאי שהצבת, לכל התעשיות הביטחוניות מלבד אלביט, אין זכות קיום. צריך גם לומר, שספק אם ימצאו לקוחות זרים לתעשייה בטחונית שלא תצליח למכור בישראל. נראה לי שקריטריון עדיף הוא תעשייה שכל קיומה תלוי בפרוייקט יחיד. |
|
||||
|
||||
אני חושב שגם לרפא''ל יש יותר מלקוח אחד (אם כי אני מעריך שגם היא תלויה לחלוטין בצה''ל). בכל אופן, אם למדינה חשוב להחזיק בתעשייה בטחונית היא יכולה להכריח את משרד הביטחון לקנות ממנה גם אם זה לא המחיר הטוב ביותר. במקרה של תעשיית לוויינים, נראה שצה''ל הוא לא ממש לקוח בתחום זה. |
|
||||
|
||||
המשפט האחרון שלך היה בצחוק, נכון? |
|
||||
|
||||
כשכתבתי אותו הנחתי שהלקוח של לווייני אופק הוא משרד הבטחון ולא צה''ל, אבל בעקבות הערתך, אני לא בטוח בזה. אולי צה''ל הוא כן לקוח משמעותי של תעשיית הלוויינים הישראלית. בכל מקרה, בניגוד לכטב''מים ולטילים מסוגים שונים, אני לא רואה מצב שבו ישראל מוכרת לווייני אופק למדינות אחרות. |
|
||||
|
||||
אוקי, אני לא דייקתי אולי בהבחנה ביניהם, אבל מן הסתם אלה מערכות שחלקן חופף (מי קונה את מטוסי החמקן, משהב"ט או צה"ל? ומי הלקוח?). לפי ויקיפדיה נראה כי ישראל כן מוכרת לפחות תוצרים של לווינים באופן מסחרי. |
|
||||
|
||||
זה מחזק את החשד שכל הסיפור הוא נסיון ללחוץ על הממשלה לסבסד את הוצאות הייצור של לוויין עמוס חדש ושהאיום בסגירת המפעל הוא רק חלק מהלחץ. |
|
||||
|
||||
א. לזה רמזתי ב-ב. בתגובה הראשונה למאמר. ב. קשה לדעת, זה כבר תלוי בנתונים פרטניים וארכניים כמו שולי רווח, גבייה על שירות לאורך זמן ושאר ירקות שכאלה. |
|
||||
|
||||
לחץ לגיטימי במיוחד בהתחשב בכך שכפי הנראה צה''ל חזק מדי ומשרד הביטחון חלש מדי בהקשר הזה. בצה''ל יש נטייה לתעדף אוייבים שיש להם גבול יבשתי איתנו. במציאות של איראן, עירק וטורקיה, לווינים (וצוללות) הם חיוניים לא פחות ממטוסי קרב וטנקים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |