|
||||
|
||||
כתלמידה לשעבר, שמכירה את המערכת גם מכוונים אחרים לא אחדש דבר אם אומר שבית הספר, הוא מקום מאוד לא סימפטי וזאת בלשון המעטה. באיזה מקום עבודה מלווים אותך צלצולי הפעמון בכניסתך, צאתך ובבואך אני חושבת שמורים שומעים צלצולים גם אחרי שיצאו לפנסיה (המסכנים אחרי שגמרו ללמוד ממשיכים עוד לבלות במוסד הזה). כיתות דחוסות תלמידים, מבנים שאינם ראויים, אלימות שהולכת ומתרחבת ורמת הוראה כמו רמת השכר, אינה הולמת. וכל שאמרתי בלשון המעטה אמרתי. ולכן לא צריך בית ספר אלא אם נלמד לעשות זאת כמו שצריך (מש''ס) ) |
|
||||
|
||||
כתלמידה בהווה אני לא רואה את בית-ספר כמקום לא סימפטי. בית-הספר בו אני לומדת דוגלת בדמוקרטיה אך הוא לא בית ספר פתוח. אלימות בו היא מקרה מאוד נדיר ורמת הלימודים גבוהה מאוד (אחוז התלמידים שיוצאים ללא תעודת בגרות הוא נמוך מאוד) אך אם זאת הוא אינו בית ספר סלקטיבי. דווקא המורים, למרות שכרם, משקיעים בתלמידים. יתכן ואנחנו לא צריכים בית ספר מפני שהכל אפשר ללמוד היום בבית דרך ספרים ואינטרנט אך בית ספר הוא לא רק לבוא ולהוציא בגרות (לפחות לא בשבילי) הוא גם נוגע בצד החברתי. ואם את אומרת שצריך ללמוד מש''ס כנראה הטראומה שלך מבית-הספר הייתה מאוד גדולה. |
|
||||
|
||||
דיסקליימר - אין לי מושג איפה את לומדת, מה הרמה של בית הספר, מה ההרכב הסוציו אקונומי באזור מגוריך, וכן הלאה. עדי, אני יוצא כאן מהנחה לא מבוססת במיוחד, שאת חיה באזור של ''אליטות'', כביכול, או שלפחות בית הספר בו את לומדת נמצא באזור של בני טובים, פחות או יותר. כבוגר תיכון אזורי שבו למדו תלמידים מכל המגזרים האפשריים ביחד, אני יכול להגיד לך בכנות שרמת המוטיבציה של המורים לא משפיעה במיוחד על רמת התלמידים, וזאת לצערם של כל הנוגעים בדבר. סחר בסמים בשטח בית הספר הוא לא מיתוס, וגם לא אלימות וכלי נשק בקרב התלמידים. אין מה לעשות - בתי ספר דמוקרטים עובדים רק ממעמד סוציואקונומי מסויים ומעלה. לעומת מע' החינוך הקונבנציונלית האימפוטנטית, מע' החינוך של ש''ס מצליחה להרחיק את הילדים מהרחובות, להרחיק אותם מסמים, ולהרחיק אותם מפשע ברמה גבוהה של הצלחה. יש למערכת החינוך הממלכתית הרבה מה ללמוד ממנה, ורק חבל (לדעתי בלבד, כמובן) שכל אותם צעירים קלים להשפעה שנואשו ממערכת החינוך הרגילה נכנסים למעגל פונדמנטליסטי שרובם לא יצאו ממנו בחיים. אנחנו, הציבור החילוני, לא צריכים להלחם במע' החינוך של ש''ס, ולא צריכים לנסות להפיל אותה. אנחנו צריכים לנסות להתחרות בה, ואם אפשר - גם לנצח. |
|
||||
|
||||
אני לומדת בבית ספר קיבוצי שלומדים בו אנשים מקיבוצים וממושבים. אני לא חושבת שהקיבוצים נחשבים "אליטות" ולא כל המושבים מוצפים בכסף. לגבי החינוך של ש"ס: נכון, הם מצליחים להרחיק את הילדים שלהם מהסמים והמרחובות אך מנגד - האם הם נותנים להם חופש? כוונתי היא- האם הם פותחים בפניהם אופקים חדשים, דברים מעבר ללימודי דת? ללא ספק בית הספר שלי הוא שונה מרוב בתי הספר בארץ אבל הוא לא של "האליטות" הדבר היחיד שהוא שומר זה שהתלמידים מגיעים מקיבוצים ומושבים (וגם ככה אין מקום בבית-הספר). |
|
||||
|
||||
ראשית, בתי הספר של ש"ס עובדים עם ציבור *טיפה* יותר קשה מהציבור שבית הספר שלך עובד איתו. הקיבוצים הם ישובים קטנים ואידיאליסטיים, והם מועדים פחות לפשיעה מאשר ערים גדולות, במיוחד בשכונות העוני. מבחינה זו, בית הספר שלך הוא דווקא כן אליטיסטי - מאחר והתלמידים שלומדים בו לא "מקולקלים". באזורים עירוניים צפופים והומים קשה הרבה יותר לשמור על הילדים בתוך בתי הספר מאחר וקיימים הרבה יותר פיתויים מחוץ אליו (במקרה שלי, אוכל. במקרים אחרים - ים, קניות, סחר בסמים קלים, מה שבא). וכפי שציוני הבגרות (אם בכלל) של כולנו מראים, יכול להיות שהיה עדיף אם היינו לומדים תחת משמעת נוקשה יותר. שנית, אני אהיה האחרון לתת קרדיט לש"ס. אבל כשמגיע, מגיע. מעט מאד מתלמידי מע' החינוך הרגילה בשכונות המצוקה מגיעים בכלל לתיכון, ורבים מדי מהם ממשיכים את חייהם בכלא. בתי הספר באותם אזורים מהווים מקור להשפעה רעה יותר מאשר חיובית. מערכת החינוך של ש"ס נותנת אלטרנטיבה, שאולי אינה מושלמת, אבל לפחות מרחיקה את הילדים מצרות. |
|
||||
|
||||
אני מסתכן כאן בלהפגין בורות מרשימה. לא ידעתי בכלל שלמעיין החינוך התורני יש גם בתי-ספר תיכוניים. (שהרי, אם מדובר בהרחקת הנוער מפשיעה ותרבות רעה, הרי הגיל הרלוונטי הוא גיל תיכון). האם יש לך מידע מהימן, כמה תלמידים יש בתיכונים אלו, ועד כמה אכן יש הצלחה בהרחקתם מחיי שוליים? |
|
||||
|
||||
אתה מסתכן בלהפגין כאן בורות מרשימה שלי. אין לי מושג. אני יודע, ממה שראיתי, שאותם תלמידים שישבו איתי בתחנת האוטובוס בדרך לבתי הספר (אני בתחבורה ציבורית, הם בהסעה מיוחדת, אם כבר מדברים על זה) שלנו לא מגיעים בסופו של דבר לתיכונים עירוניים, כמו זה שאני למדתי בו. לאן הם כן מגיעים - אף פעם לא ביררתי. בכל מקרה - לא למסלול הסטנדרטי. אבל זה ממילא לא רלוונטי. הגיל המשמעותי הוא דווקא לא גיל התיכון, שאליו אתה כבר מגיע בדרך כלל כבר "מקולקל". אני מניח שהמסלול שהם עולים עליו מוביל בסופו של דבר לישיבות תיכוניות ו/או ישירות ללימודי מקצוע או עבודה. כאשר אתה מסיים בית ספר יסודי כשחונכת ביסודיות נגד, נאמר, טלוויזיה, סקס, חילונים, סמים, או הצתת מכוניות של סגל המורים (אנקדוטה משעשעת מהשכבה שלי בכיתה ז', נדמה לי. אותו מורה, וגם אותו תלמיד בסופו של דבר, לא יסכימו איתי בקשר להומור שבה. מילא) - אין סבירות גבוהה שתתחיל לסחור, לפרוץ, או לדקור בכיתה י'. |
|
||||
|
||||
זהו, שאני דווקא חושב שכל העבודה שנעשתה עד כיתה ט' יכולה מאוד בקלות לרדת לטמיון בכיתה י'. החינוך נגד סקס, סמים ופרוץ-נ'-דקור לא יכול להיות באמת מעמיק. רוב האנשים נגררים לתרבות כזו (אני חושב) יותר בגלל הסביבה. נהפוך הוא, דווקא אם (נמשיך את הספקולציה כל עוד לא יגיד מישהו שיודע מה המצב לאשורו) פתאום בכיתה י' נגמרת להם המסגרת, ודווקא בגלל שהם אינם יכולים להשתלב בחינוך העיוני הממלכתי, נראה שאפשר לצפות למשבר לא קטן, שיכול (שוב, בסביבה לא טובה) לגרום בדיוק להדרדרות כזו. |
|
||||
|
||||
עד שיגיע מישהו... אבל אפשר לנסות ולהמשיך את הניחושים. לדעתי, בכל מקרה אין נקודת מפגש מחודשת בין יוצאי בתי הספר של ש"ס ובין יוצאי בתי הספר הממלכתיים. כפי שכבר אמרתי, אצלי בתיכון לא ראיתי את יוצאי היסודיים של ש"ס. נתתי שתי חלופות הגיוניות - לימודים בישיבה לתלמידים המצליחים יותר, ולימודים מקצועיים או עבודה מרגע שחוק חינוך חובה כבר אינו תקף. בכל מקרה, אין סכנה מיוחדת שהם יושפעו לרעה על ידי החילונים אוכלי השרצים האלה, שנכנסים להריון מחוץ לנישואין בגיל שש וחצי, רוצחים זקנות ברחוב מיד אחרי שהם אוכלים את החתולים שלהן, ולא שומרים שבת. אם מחנכים אותך *ככה* בקשר לתרבות החילונית (ולא נראה לי שאני רחוק יותר מדי), פרוץ-נ'-דקור הוא אפילו לא בגדר מחשבה רחוקה... |
|
||||
|
||||
עדי, אכן ברת-מזל את. אינני יודעת היכן את חיה. אני חיה כאן, בארץ הזו ומה שאני רואה איננו קל בעיניי. חולייה של מערכת החינוך הן חולייה של החברה כולה, והחברה שבה אנחנו חיים היא חברה כוחנית, אלימה וגסה. הצצה בישיבות כנסת-ישראל, בה יושבים נבחר יינו נותנת לנו תמונה מאלפת: צעקות, התלהמות, תגרנות ואלימות פיזית ממש. אז איפה מצאת לך בית ספר נהדר כזה, עדי? את בטוחה שאינך מפנטזת? מה שעיניי רואות תקצור היריעה מלהכיל, בכ"ז כמה נקודות למחשבה: א. מספר גדול מאוד של מבנים, הנקראים בתי ספר ברחבי הארץ לא יצרכו לשום שינוי ארכיטקטוני, במקרה הגרוע החלפת שתי אותיות בשלט הכניסה את ה "פ" ב- "וה" והם בתי סוהר לתפארת. כך למשל, יש חצרות פנימיות בבתי הספר מרוצפת בבטון אפור ומכוער, אין עץ ושיח לצל ולנשמה (על פרח כבר לא נדבר) ואם הסתובבת בחצר בהפסקה שמת נפשך בכפך, האלימות משתוללת ממש! ב. לא אחת ראיתי תלמידים, מורים ואפילו מנהלים שתלמיד אלים אחד והוריו מפילים חיתתם על בית ספר שלם וקצרה היד מלהושיע. ג. שום הורה לא ירשה לבנו לחרוץ את שמו ותרשימיו על שלחנות, כסאות וקירות בבית, אבל נצטרך להתאמץ כדי למצוא בית ספר איזשהו שהשולחנות, הכיסאות והקירות בו לא עמוסים בתחריטים "אומנותיים" למזכרת… ד. למורים רבים אין את הכלים, היכולויות והתנאים לנהל לימודים באווירה נינוחה של רצון לקנות ולהקנות דעת. הלחץ לגמוע חומר, להגיע לבחינה עם כמות גדולה בבית הבליעה, גורם לכך שככל שדחסנו יותר ובפרק זמן קצר יותר כך גם נקיא הכל מהר יותר. ואחרי שלעסנו בלענו והקאנו האם זה עשה אותנו לאנשים טובים ומועילים יותר לחברה? ה. בית-הספר הוא מקום חשוב, הכי חשוב! שם מעוצבת דמותה של החברה ובמתכונת הקיימת זו קטסטרופה אמיתית! ולכן יש לבער את בתי הספר (במובן הפילוסופי) ולבנות אותם מחדש, כי במתכונת הקיימת עבר זמנם מזמן. בסיומן של 12 שנות לימוד למדנו קרוא וכתוב, פעולות חשבון בסיסיות פרק בתנ"ך וקצת היסטוריה, האם הבזבוז הזה תקין? ו. הצצה בדו שיח למעלה דיי מדהימה אותי אם משהו מדמה לו זנות כעיסוק מתוך תענוג. איזה שובנסטים אטומים גידלה מערכת החינוך החילונית? ז. מזלנו שהאונברסיטאות ראויות הן, שהמרחב והמראה, שהאווירה והמורים בחלקם הגדול מענגים ורחוקים מלהזכיר את המוסדות נושא דיונינו. ח. ולעניין ש"ס, יש, ועוד איך יש מה ללמוד מהם, צר לי מאוד שאנשים רכים וחלשים נופלים ברשתם של הפונדמנטליסטים האלה, אבל הם הצליחו לשאוב אליהם ילדי-שוליים שאילולי נשאבו אל המעיין היו נשאבים לחורים שחורים ולא רצויים. המורים בבתי הספר של ש"ס רואים בעבודתם, שליחות, מצווה, יעוד, עבודתם אינה מוגבלת בשעות ובימים. כמה מורים כאלה יש ברשת החילונית ממלכתית? ט. למרות שרשרת העסקנים שמתפרנסת לא רע מהמערכת, הכסף בדמות,יום לימודים ארוך, כיתות קטנות וארוחה חמה מגיע לתלמידים. נורא מרגיז שמקור הכסף הוא הנושא למאבקם, הוא "החמור עליו יבוא המשיח" לשיטתם. |
|
||||
|
||||
א. יצא לי לבקר בכמה בתי ספר במהלך חיי. אני חושב שאת מאוד מגזימה בתיאור הכיעור. ו. אף אחד לא התייחס לזנות מתוך תענוג (אלא כדבר שאינו קיים) ההתייחסות הייתה לזכותה של אישה לבחור לעסוק בזנות, והאחריות שלה כלפי עצמה ותוצאות הבחירה שלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |