בתשובה לאריק, 31/01/18 8:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"עדיין אני לא מבין את הדילמה- לא תנסה משהו שיכול לעזור לך עם המצב הרפואי שלך רק בגלל שהוא עדיין לא עבר בהצלחה מבחנים בקנה מידה גדול?" עכשיו נסמן במרקר את המילה "יכול". יש בערך אינסוף דברים שיכולים לעזור. אתה מחליט להשתמש במשהו לא בגלל שהוא יכול לעזור, אלא בגלל שאתה חושב שבסבירות גבוהה מספיק הוא יעזור. וזה מחזיר אותנו לשאלה אילו סיגנלים הם משמעותיים להערכת הסבירות לעזור ואילו אינם משמעותיים. אצלי המלצות רופאים, ותרופות בהתוויות שעברו את ה-FDA ושות', הם סיגנלים משמעותיים, והמלצות של נטורופתים, כמו גם אבן סינא, לא. והסברתי למה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאלו לא "אינסוף דברים שיכולים לעזור", אלא מספר מאוד מוגבל. כאשר הסבירות שאותם דברים יכולים לעזור היא לא קטנה מאוד, נראה לי שמשתלם לחולה, בעיקר במחלה כרונית שהרפואה המערבית לא מצליחה להתמודד איתה היטב, לנסות גם דברים נוספים. יש לו הרבה להרוויח ומעט להפסיד, וזה מתקזז מצוין עם אחוזי הצלחה לא משהו. בסך הכל גם לתרופות המערביות יש סבירות סטטיסטית להצלחה והן לא בול פגיעה, וגם מה שנחשב הצלחה זה לא תמיד משהו להתגאות בו (הראיתי מה התוצאות בפועל של תרופות לסרטן). אתה יודע מה- ספציפית לסוגי הסרטן בהם התרופות המערביות יכולות לכל היותר להאריך את חיי החולה בכמה חדשים בלי לשפר את איכות החיים שלו, כמו סרטן המעי הגס, הטרייד אופ הוא הרבה יותר קיצוני: יש לחולה המווון מה להרוויח ומעט להפסיד, ולכן זה רציונלי לנסות גם דברים שסיכויי ההצלחה שלהם נמוכים בעליל. בגלל מגבלת הזמן הוא יכול לנסות רק מעט טיפולים שונים, ואכן זו סיטואציה שקל פסיכולוגית ליפול בה טרף לשרלטנים. הבחירה בשיטה אלטרנטיבית לטיפול היא לא קלה. אבל לדעתי זה לא אומר שצריך לשבת בחיבוק ידיים כשאתה יודע שהפתרונות של הרפואה המערבית הם לא טובים ויש סיכוי שטיפול אלטרנטיבי יעזור לך יותר. אני לא אומר שטיפולים אלטרנטיביים צריכים להחליף את הרפואה המערבית היכן שההצלחה שלה בטיפול טובה. דוגמה: לפני עשור קרוב משפחה שלי לקה בסרטן הערמונית. למזלנו סרטן הערמונית מתפתח מאוד לאט ויש הרבה זמן להחליט מה לעשות איתו. חקרתי את הנושא ואת שיטות הטיפול לעומק (והיו לא מעט אפשרויות גם במסגרת הרפואה הקונבנציונלית). החולה נטה לנסות שיטה חדשנית של הקפאה שמשכה אותו כי הבטיחה החלמה מהירה יותר ופחות תופעות לוואי, ואני שכנעתי אותו, אחרי שבדקתי את אחוזי ההצלחה הספציפיים עבור הגודל וההתפתחות של הגידול שלו, ללכת על הטיפול הקונבנציונלי ביותר- ניתוח הסרה. לפרוצדורה הזו היו מעל 90% הצלחה, ואפילו מעל 95% בידיים הנכונות, אם כי ההחלמה ממנה אטית יותר, והסיכונים לפגיעה היקפית קטנים אך לא זניחים. הבחירה התבררה כמוצלחת מאוד מצד הריפוי: כעבור עשור אין סימן לסרטן, השבח לאל, וכבינונית מצד ההחלמה, שהיתה די ממושכת כצפוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחזור לרגע לנושא הדיון. התוצאות של טיפולים אלטרנטיביים בסופו של דבר גרועים יותר מכל אותן תוצאות גרועות שאתה רוצה להראות של טיפול בסרטן. בסופו של דבר יש תהליך מתמיד של שיפור הטיפול הרפואי בסוגי סרטן שונים. בסופו של דבר גם לאותם טיפולים אלטרנטיביים יש מחירים (התשה של הגוף, מחיר פיננסי, מכירת אשליות, ועוד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אתה טוען טענה לא מסויגת "התוצאות של טיפולים אלטרנטיביים בסופו של דבר גרועים יותר מכל אותן תוצאות גרועות שאתה רוצה להראות של טיפול בסרטן." שאני לא מסכים שהיא נכונה. בוא תפעיל עליה את אותם קריטריונים שאתה רוצה להפעיל על הטענות הנגדיות, או במלים פשוטות- תוכיח. כדי להתקדם ולראות אם הטענה שלך נכונה ראשית בוא נסכים מתי התוצאות של טיפול אלטרנטיבי יחשבו גרועות יותר מאשר של רפואה מערבית, ומתי לא. קודם כל נצטרך לשאול מה המחיר של ריפוי. כפי שאמרתי ישנן מחלות שהרפואה המערבית כלל לא מתימרת לרפא (לדוגמה מחלות המעיים הכרוניות קרוהן וקוליטיס). אם הרפואה האלטרנטיבית מצליחה, נניח, לרפא 10% מהמקרים (לעומת 0% של הרפואה המערבית), אבל גורמת, נניח, להחמרה בסימפטומים ל 20% אחרים שלא נרפאים, האם זו תוצאה גרועה יותר או טובה יותר? 2. שיפור הטיפול הרפואי - מסכים. רק שכמו שראינו עם המלצות התזונה השגויות למניעת מחלות לב, לא תמיד זה שיפור מונוטוני. במקרה של סרטן יש לגילוי מוקדם חשיבות בל תתואר. בסרטן המעי הגס, לדוגמה, שהוא השני בשכיחותו בישראל ובעולם המערבי, שיעור ההישרדות1 של מי שנתגלה אצלו הסרטן בשלב הראשוני (שלב A בסיווג הישן) כאשר הוא מוגבל לדופן המעי, הוא 93%. חותכים וזהו. לעומת זאת מי שנתגלה אצלו הסרטן בשלב המתקדם (שלב D) כאשר כבר יש לו גרורות באיברים אחרים, סיכויי השרידה שלו הם 8% בלבד. לצערנו רוב הגילוי בישראל הוא מאוחר כי אנשים2 דוחים את הבדיקה הלא נעימה, ושיעור ההשרדות בישראל הוא כ 50%. גילוי מוקדם, כמו מניעה, הוא רפואה קונבנציונלית, אבל כזו שלא כרוכה בתרופות, ניתוחים והקרנות. במקרה של סרטן הגילוי המוקדם נותן תוצאות טובות פי עשרה מאשר כל הטיפולים. בכל זאת רוב רובו של התקציב הולך לתרופות לניתוחים ולהקרנות ולא למניעה ולגילוי מוקדם. בדיקת הקולונסקופיה נבחנה החל משנת 2014 על ידי וועדות כמועמדת לסל הבריאות. אבל למרות שהיא נחשבת יעילה ובטוחה ועלותה נמוכה היא נותרה עד היום מחוץ לסל. אז יש לטיפול הרפואי עוד הרבה לאן להשתפר במסגרת הידע הקיים. 3. לטיפול האלטרנטיבי יש מחיר- תשאיר את השרלטנים מחוץ לדיון. אם תעשה את זה תגלה שהמחיר לא גבוה. אתה מקבל תזונה טובה יותר בכל מקרה (ולכן לא התשה של הגוף אלא דווקא עידוד שלו) והמחיר הוא התמדה, דבר שרבים מתקשים בו. העלויות הכספיות דווקא לא נראות לי גבוהות. המחירים ששניים משלשה המטפלים המוכרים לי גובים נראים לי נמוכים כדי מחצית ממה שאני הייתי ממליץ להם לגבות. השלישי בערך בסביבה שחשבתי. לגבי אשליות- אני לא יודע מה מכרו לך, לי אף אחד לא מכר אשליות. נראה לי שאצלך מכשפה צפה על המים כי היא עשויה מעץ. __________ 1 השרדות- להשאר בחיים כעבור חמש שנים. מקור הנתונים הוא באתר אינטרסנטי של ד"ר דניאל יפה, רדיולוג מומחה שעושה בדיקות מוקדמות לגילוי סרטן. 2 ענת גוב דוגמה מפורסמת. 70% ממי שצריכים לא עושים קולונוסקופיה בזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק דבר אחד חסר לי - מה גורם לך לחשוב שלאותם דברים שהנטורופת הטוב ממליץ עליהם (תמצית א', מאכל ב') יש סיכוי גדול יותר לעזור מלאינסוף הדברים שהוא לא ממליץ עליהם (תמצית ג', מאכל ד'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו דבר כמו הגננת והחשמלאי. בחרתי בקפידה בעל מקצוע ואני סומך על דעתו המקצועית. יש סיכוי שהשיטה שהאינסטלטור השתמש בה לפתוח את הסתימה שלי היא לא השיטה האופטימלית. לעולם לא אדע. אני סומך עליו כי הוא יודע יותר טוב ממני אינסטלציה והוא מצליח לפתוח לי את הסתימות. אותו דבר הנטורופת - יכול להיות שתמצית ג' תעבוד יותר טוב מתמצית א'. לעולם לא אדע. אני סומך עליו כי הוא יודע יותר טוב ממני להשתמש בצמחים והוא מצליח להוריד לי את הטריגליצרידים ולשפר את היחס בין הכולסטרול הטוב והרע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם האינסטלטור שלך הוא מחברת הביטוח - יש סיכוי עצום שהשיטה שלו היא לא אופטימלית, חוץ מאשר במדד של לעשות מינימום עבודה ולגרום לך מינימום תועלת ומקסימום עלות. אני כרגע באמצע עימות של חודשים בנושא הזה, ונראה שהוא יעלה לי עוד הרבה אלפי שקלים בחודשים הקרובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי על בעלי מקצוע שבחרתי בעצמי. ראית פעם אינסטלטור שקובע איתך בתשע, ובדקה לתשע אתה רואה את הוואן שלו מחנה מול הכניסה שלך? על כאלה אני מדבר. יצא לי להפגש גם עם אינסטלטורים של חברת הביטוח, ואני שותף להתרשמות שלך. אבל גם התרשמתי שאותו אינסטלטור יתכן שהיה יכול להתנהג הרבה פחות גרוע, אלא שבסד שחברת הביטוח הכניסה אותו הוא נאלץ לתחמן ולזייף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדבר על טיפול אופטימלי, אני מדבר על טיפול שבסבירות גבוהה עוזר. אצל אינסטלטורים, בדרך כלל אפשר לראות בעין שמה שקודם לא זרם עכשיו זורם, ואני קונה את זה שכנראה הטיפול שלו עוזר. אני מתקשה לראות רמת ודאות אפילו קרובה לזה אצל נטורופתים, בוודאי עם טיפול שהרפואה המדעית לא מציעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אמרתי שעזר. יש מספרים. הטריגליצרידים ירדו בעקביות ויחס כולסטרול טוב / כולסטרול רע השתפר. אני לא חושב שאני מקרה מיוחד. זו גם לא כזאת חכמה גדולה. הרי זה נחקר ונבדק ששינוי הרגלי תזונה משפר את המדדים הללו. תכין גם אתה כל בוקר שייק ירוק מעלים, גבעולים, זרעים ואצות וגם לך ירדו הטריגליצרידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם השייק הזה - בדיוק כמו עם אנטיביוטיקה קונבנציונלית לילדים, כפי שחוויתי הבוקר על בשרי - זה לא להכין אותו, אלא לגרום לפציינט לשתות אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוסיף פרי מתוק ומיימי- אבטיח בקיץ, תפוח בחורף. זה היה יכול להיות טעים אלמלא האצה, שיש לה ארומה דומיננטית של מזון לדגי אקוואריום. אבל כמו לכל דבר- מתרגלים. הבעיה היותר גדולה מבחינתי היא שלהכין, לשתות ולחסל לוקח לי 20 דקות ויותר. לאיזה הורה יש 20 דקות ספייר בבוקר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ביזבזתי את כל העשרים דקות האלה כדי לשכנע את הילדה לקחת כף אחת של אנטיביוטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבין ללבך. הנה סיבה נוספת מדוע חשוב להשקיע במניעה ;) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, אני יורד ממך... מאחל לך הצלחה, התמדה ואריכות ימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אבל זה נשמע שלא השתכנעת. לאורך השרשור הזה אתה וצפריר מבקשים להחיל על הרפואה האלטרנטיבית קריטריונים יותר קשוחים מאלו שאתם מחילים על הרפואה המערבית. זה מריח כמו דעה קדומה1. החשד מתעצם כאשר אתה נפרד ממני בידידות, באופן שמזכיר לי את ה"נסכים שלא להסכים" של המגיב אישקש. __________ 1 דעה קדומה יכולה גם להיות מוצדקת, אבל עד שלא תשתחרר ממנה לא תדע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם לאורך הפתיל נראה שחלק, אולי עיקרי, מהמחלוקת, הוא איפה עובר הקו בין ה'אלטרנטיבי' ל'קונבנציונלי'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מחלוקת מה המסגרת של רפואה קונבנציונלית. ובהגדרה כל מה שמחוץ לה זה אלטרנטיבי. אבל מה קורה כאשר מטפל אלטרנטיבי משתמש גם בשיטות קונבנציונליות? לדוגמה- המטפלת שלי, ד"ר לרפואה בהכשרתה, קוראת את בדיקות הדם שלי ובין היתר, משום שרמת ה B12 שלי גבולית, מציעה לי לקחת כדורי B12. אין בזה שום דבר שונה ממה שדיאטנית קונבנציונלית היתה ממליצה, אבל זה רק פריט אחד במסגרת שינוי תזונה כולל שריאטנית לא היתה מציעה לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה לא יותר מדי חדירה לפרטיות (ואם כן, תרגיש חופשי להמציא משהו), אתה יכול יותר לפרט על שינוי התזונה הכולל ולמה אתה חושב שדיאטן (טוב) לא היה מציע לך את כולו? מעניין אותי מה, לדעתך, הפער ביניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אני רואה שענית די בפירוט בענף אחר של הפתיל. נמשיך שם (בלי נדר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שגבולות הגזרה של הרפואה ה"קונבציונלית" הרבה פחות חדים ממה שאתה אומר, ובוודאי לא קבועים. שינויי תזונה הם כן בארסנל הכלים של כל רופא סביר, והמלצה על פעילות גופנית גם. אבל גם דברים יותר אקזוטיים: לפני כמה עשורים נכנס טיפול בפצעים בעזרת רימות (Maggot_therapy [Wikipedia]) לארסנל הרשמי של הרפואה; זה לא שונה קטגורית מטיפול בעלוקות, שבארגז הכלים האלטרנטיבי. כבר הזכרתי את הפיזיותרפיה והריפוי בעיסוק שהפכו לחלק מהקובנציונלית, ואוסיף אפילו את הליצנים הרפואיים. ההבדל המהותי בעיני הוא כאמור לא אוסף השיטות אלא המחויבות למדע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה מבחינתי היא שקוראים לזה רפואה (אלטרנטיבית. ועכשיו: אינטגרטיבית). ונראה לי שגם אתה מסכים עם כך שחלק גדול ממה שנמצא שם הוא הבלים. לדוגמה: התוצאה השנייה בחיפוש רפואה אלטרנטיבית (התוצאה שלפניה היא ויקיפדיה) היא מרפאת אלטרנטיבה. שיטות הטיפול שם הן בחלקן רפואיות (פיזיותרפיה, אורתופדיה) ובחלקם הבלים גמורים (רפואת תדרים, ניקוי רעלים, אקופונקטורה). אז מה הנזק? שהטיפולים הללו ממומנים בחלקם מכספי מבוטחים. וזה גם הכסף שלי. ושים לב לדף הפילוסופיה. רדיקלים חופשיים, התרחקות מהטבע. את המרכז מנהל נטורופת. אז מדובר על דעה קדומה שמבוססת על הרבה עובדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שיש הרבה הבלים ברפואה האלטרנטיבית. אבל מה השאלה שאנחנו שואלים? אם אנחנו שואלים מה אחוזי ההצלחה של הרפואה האלטרנטיבית לא מעניין אותנו מה כמות ההבלים שנמכרת שם. מעניינת אותנו רק התוצאה. אני מזכיר לך את התרופה ההומאופטית מתגובה 611103 שעבדה מצויין גם עלי וגם על בני הבכור כל עוד לא ידעתי שהיא הבל. אתה ואני לא יודעים מה שיעור ההצלחה של מרפאת אלטרנטיבה המדוברת, אפילו לא פתחנו בדיון של כיצד נגדיר הצלחה. לכן כל מה שנגיד בנושא יהיה מילים ריקות. ודאי שיש סיבות לסקפטיות. הרפואה האלטרנטיבית משויכת בתודעה הציבורית לקטגוריה הלא כל כך סולידית של ניו אייג'- יחד עם המתקשרים, ההילרים, הנומרולוגים וכיו"ב. התחום פרוץ לכל רוח (הא הא). בין השיטות של הרפואה האלטרנטיבית יש כאלו שבעליל אינן מתיישבות עם השכל הישר, כמו ההומאופטיה (תגובה 696845 מסכמת את זה הכי טוב), כאלו שיש להן רציונליזציה מוזרה, אבל לך תדע מה בדיוק עובד שם, כמו המאכלים המחממים/מקררים לפי הרפואה הסינית1, כאלה שמתיישבות היטב עם השכל הישר, ולסיום גם פרקטיקות שנלקחו ישירות מהרפואה המערבית. זה לא מונע ממני לבחור איש (או אשת) מקצוע שהם טובים לדעתי ופשוט להמנע מהשרלטנים. גם הדעה הקדומה "כל המוסכניקים גנבים" מבוססת על הרבה עובדות של אנשים שהמוסכניק דפק אותם. זה לא אומר שהיא נכונה. _________ 1 לעניין הרציונליזציות המוזרות- אתה ממהר להסתכל על הרציונליזציה, ועל פיה פוסל את הטיפול, וזה לא בהכרח נכון. כמו קופסאות שחורות אחרות (למידה עמוקה באמצעות רשתות נוירונים) מה זה משנה מה הרציונליזציה שמלבישים על זה? אתה יכול להסתכל על תורות רפואה שהתפתחו לאורך מאות או אלפי שנים ככאלה שהתפתחו באופן אבולוציוני- המתאים שורד. אם הלבישו על זה גם סיפור כלשהו זה לא משנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נכון. אבל באופן עקבי כל פעם שבודקים בצורה מסודרת, שיטות „אלטרנטיביות״ לא מוכיחות את עצמן. שיטות שמוכיחות את עצמן הופכות להיות חלק מהרפואה. 2. אולי התרופה לא בדיוק עבדה. או ליתר דיוק: היא טיפלה רק בסימפטומים: הפחיתה מראית עין של כאב (זה מה שפלצבו יודע לעשות הכי טוב). 3. > הרפואה האלטרנטיבית משויכת בתודעה הציבורית לקטגוריה הלא כל כך סולידית של ניו אייג'- אבל זה יותר מזה. בתי הספר שמכשירים נטורופתים מלמדים אותם באותה הזדמנות גם דיקור, שיאצו ודברים דומים. הם מלמדים רקע רפואי, אבל מאוד בסיסי. 4. (הערת השוליים שלך) הבעיה היא דרך צבירת הידע. אם אין צבירה יעילה של ידע, צריכים להיזהר עם דיבורים על אבולוציה. אני אוטומטית לא מתייחס לידע שנצבר ברפואה העממית הסינית מכיוון שאני יודע שהיא לא הצליחה להועיל יותר מדי. מה שנשאר ממנה היום זה מה שכמעט תמיד לא מזיק (דיקור במחטים עדינות לעומת דיקור שהורג את המחלה). ניסויים שונים שבדקו חלקים שונים של אותה רפואה (כגון הדיקור) הראו שאין בו כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני עוקב נכון, כל הדיון המרתק הזה התחיל בתגובה 697037, שבה הבעת סימפטיה כללית לטיפולים אלטרנטיביים. אבל מבין שלל סוגי הטיפולים האלטרנטיביים הקיימים1 הגנת כמעט אך ורק על נטורופתיה וצמחי מרפא. האם יש עוד סוגי טיפולים אלטרנטיביים שאתה מאמין מהם? ______________ 1. רפלקסולוגיה, אקופנקטורה, כירופרקטיקה, פרחי באך, אירידיולוגיה, אוסטאופתיה, רייקי,... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, הומאופטיה עבדה עלי מצוין עד שגליתי שזה הומאופטיה... המסג'יסט1 שאני צולע אליו כל פעם שנתפס לי הגב משתמש עלי גם בכוסות רוח ודיקור סיני. אין לי מושג אם זה עוזר, אבל הטיפול בכללותו כן, אז מה אכפת לי. אני חושב שהמניפולציה הידנית, בין אם קוראים לה כירופרקטיקה, טוינה, או עיסוי, יכולה לפתור בעיות גב טוב יותר מאשר טיפולים כירורגיים, אבל אני חושב שתהיה שונות גדולה בין המטפלים. אתה צריך ליפול לידיים הנכונות. לדעתי זה לא שונה בהרבה מאנשים שמוכנים לשלם הון לרופא מנתח מומחה כדי שינתח אותם במו ידיו. לבעלי המומחיות, הניסיון והכשרון יהיו אחוזי הצלחה טובים יותר. אני חסיד של יוגה לשיפור כללי של המצב הגופני והחיוניות- היציבה, הנשימה, הגמישות, הערנות- וכפועל יוצא גם תפקוד טוב יותר של המערכת החיסונית. בצבא סבלתי מאוד מכאבי גב תחתון, אפילו הורידו לי קצת פרופיל בגלל מחלת שוירמן (עקשת [ויקיפדיה]) והלכתי לפיזיותרפיה שעזרה רק מעט. אחר כך באוניברסיטה כשהייתי צריך לבחור ספורט אמרתי לעצמי- בוא נבחר ספורט שלא מזיעים בו, ולקחתי יוגה. בשני השיעורים הראשונים שכבנו על הגב ולמדנו לנשום וסימנתי לעצמי וי גדול על ההצלחה בבחירה, אבל בהמשך די נכנסתי לעניין, ובאותו זמן, עם או בלי קשר, כאבי הגב שלי נעלמו לחלוטין לעשרות שנים. בעשור האחרון אני חוטף פעם בשנה-שנתיים בערך "תפיסה" של הגב- ספק ממאמצים לא מבוקרים, ספק מסטרס. כשהלכתי לאורתופד הוא איבחן שתי פריצות דיסק ובלט אחד (או ההיפך?), ולא היה לו הרבה מה להציע לי בדרך של טיפול. גם אילו היה מציע לי טיפול כירורגי כנראה הייתי מסרב, כי כל מי ששמעתי שעשה טיפול כירורגי בבעיות גב הסתבך עם זה קשות. החלמה ארוכה מאוד ובעייתית מאוד. אז בחרתי בקפידה2 מסז'יסט1, ובכל פעם שנתפס לי הגב אני הולך אליו לטיפול או שניים וזה עוזר מאוד. אין לי הכרות עם פרחי באך, רייקי וכל השאר, אבל ברכה של רב מקובל חוללה עבורי נס3. __________ 1 אני קורא לו מסג'יסט, אבל הוא קורא לעצמו מטפל הוליסטי. 2 אשתי המליצה לי 3 או שזה סתם היה צירוף מקרים מאוד לא סביר. אני נותן לרב את הכבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי יש היסטוריה של כאבי גב מאז התיכון (עבודה פיזית במכוורת שכרוכה בסחיבת משאות כבדים) ובצבא עברתי פריצת דיסק. האורטופד המליץ להמנע בכל מחיר מניתוח והפנה למומחה כאב, שרשם משככי כאבים (לא אופיאטים). משככי הכאבים עבדו כחודשיים ואז הפסיקו מומחה הכאב המליץ להכפיל את המינון ואז החלטתי להפסיק איתם לגמרי ולהתעלם מהכאב (לא קל, הייתי בקורס קציני חי״ר: ניווטים, מסעות עם משאות, אסון טבע, בוחן לורן). עברתי כמה מומחים ששלחו אותי לפיזיותרפיה שלא עזרה ולבסוף להידרותרפיה שכן עזרה ושוב לפיזיותרפיה כדי ללמד אותי ללכת ישר מחדש ולאט לאט המצב השתפר. אולי ההידרותרפיה, אולי הפיזיותרפיה, אולי הזמן שעבר והגוף תיקן את עצמו, קשה לדעת. מאז כל כמה זמן הגב מציק בגלל עומס, תנועה לא טובה, אולי לחץ נפשי, אבל הגעתי למסקנה שהכי טוב זה להתעלם, לסבול את הכאב ולחכות שיעבור בלי משככי כאבים ובלי רפואה אלטרנטיבית. זה עובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כל הכבוד לאורתופד. 2. נסה 3-4 שיעורי איינגאר יוגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. שמתי לב שאתה מתעלם מ־95% מהמרפאים שמוציאים שם רע לכל השאר, אבל מחיל סטנדרטים נוקשים בהרבה לגבי רופאים. 2. יוגה היא בסך הכל שיטת התעמלות (ערוב של כל מיני דברים הודיים ושיטות התעמלות מערביות למהדרין שנוצר בתחילת המאה העשרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. א. אכן כן, ברמה מסוימת. למה זה פוסל אותה מלשפר את מצבו הבריאותי של הגב שלך? אולי להיפך? ב. כמי שתירגל כמה שיטות יוגה, כולל איינגר, הייתי רוצה לא להשלות מישהו כאן ש 3-4 שיעורים יפתרו בעיית כאבי גב מתמשכת. אולי יסייעו זמנית, ואולי אפילו תירגול ארוך טווח ישפר את הבעייה, ואולי אפילו יפתור אותה. אבל זה לא זבנג וגמרנו. ג. ועדיין, כפעילות שתורמת בהחלט לבריאות גופך, ומשפרת גמישות, כוח, יציבה, ולעיתים גם, שומו שמיים, גם את מצב הנפש, אני בהחלט ממליץ לנסות יוגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זה לא פוסל. אבל כשמתייחסים ליוגה, קנה המידה הוא שיטות התעמלות אחרות. אני אישית מועמד טבעי לבעיות כאבי גב (מבחינת הגובה וכדומה), אבל חונכתי לעמוד ולשבת נכון, וזה עוזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי זה עזר, עד גיל 37 בערך. ואז זה הפסיק לעזור. (טוב, זו היתה הרמה להנחתה בדיון שעיקרו בחינת יעילותן של שיטות ריפוי ומניעה שונות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אבל כאן בדיוק הבעיה: יש לי חברים שנשבעים בשיטת אלכסנדר, יש לי מכרים שאומרים "רק פלדנקרייז", הייתי אצל מדריכים-מסג'יסטים שמשלבים כמה שיטות, אבא שלי נשבע לי שכדורי "מגה גלופלקס" הצילו אותו מניתוח, מישהי ניסתה לשכנע אותי לשכב כל יום חצי שעה על שטיח תוך ביצוע כמה תרגילים פשוטים, יעצו לי לחזק את שרירי הגב התחתון באמצעות תרגילים יעודיים על מתקן עינויים בשם "כסא רומי" - ועכשיו אני רואה שגם איינגאר יוגה מצטרפת לרשימה. די ברור מכל זה שאין שיטה אחת שטובה באופן נחרץ מהאחרות לגבי כל האנשים, והשאלה היא מי חי מספיק זמן כדי לנסות על עצמו את כל השיטות האלה עד שימצא את זאת שאפקטיבית עבורו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה התחיל לסקרן כשאמרת שמישהי ניסתה לשכנע אותך לשכב כל יום - תהיתי מה פסול מצאת ברפואה האלטרנטיבית הזאת או אם סרבת לפני שתביא מחקרים בסמיות כפולה שיוכיחו שזה עוזר - אבל זה נגמר הרבה פחות מענין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את פלדנקרייז ואלכסנדר, אבל מהצד הן לא נראות לי שונות במהותן מיוגה. אלו ואלו שואפות לשפר את היציבה והתנועתיות באמצעות תרגילי התעמלות. מהפופולריות שלהן אני מנחש שגם הן מועילות באותו אופן. כל אחד ממליץ על מה שעזר לו או לקרוביו אישית, ואני לא יודע אם שיטה אחת עולה על האחרות. בכל מקרה מוסכם על הכל שהתעמלות בריאה לגוף ולנפש. השאלה שלך לכן לא מדויקת וצריכה להיות "מי חי מספיק זמן כדי לנסות על עצמו את כל השיטות האלה עד שימצא ביניהן את האפקטיבית ביותר עבורו?" התשובה שלי היא שלא חייבים למצוא את האפקטיבית ביותר, מספיק שתהיה אפקטיבית. ואם היא תהיה מספיק אפקטיבית גם אתה תישבע בשמה אחר כך. אוסיף שיש שני אלמנטים חשובים להצלחה בשיטות ההתעמלות השונות והם איכות המדריך והמוטיבציה של התלמיד. איך רואים איכות טובה של מדריך? כלל אצבע ראשון הוא להסתכל אם הוא בא מתוך שליחות. המוטיבציה של התלמיד חשובה פשוט כי צריך להתאמץ, וזה קונספט זר לרבים בעולם המודרני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את טכניקת אלכסנדר אני במקרה מכיר. הנה דף מתוך אתר ארגון המורים הישראלי. לפי אותו הדף: למי מיועדת השיטה? מיגרנות, כאבי גב, צוואר נוקשה, כאבי מפרקים ודלקות למיניהן. בעיות פנימיות כמו עיכול, נשימה, לחץ דם, עצבוב, צרידות ועוד. בעיות יציבה, קואורדינציה, איזון ומוטוריקה. מתח ולחץ נפשי, קשיי ריכוז ולמידה, חרדות, עצבנות ,דיכאון וכד'. הממצאים המחקריים1 מראים שהיא מועילה באופן כללי לדברים שקשורים ליציבה. החיסרון: נדרשת הרבה השקעה. אני אישית מתייחס לשיטה הזו כשיטת תרגול לא יעילה: משקיעה יותר מדי בכיוונים שגויים. התרגול בשיטה לא כולל כמעט התעמלות אלא בעיקר תרגול יציבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שיש צורך להתאמץ ואם יש משהו שמצליח לגרום לך להתאמץ באופן קבוע, זה טוב. ואם הוא לא מזיק יותר מדי, זה עוד יותר טוב. עוד שאלה כדי לקדם את הדיון: ההבנה שלנו את דרך פעולת הגוף הולכת ומתקדמת. עד כמה טכניקות התרגול משתנות בהתאם? בפרט, אלכסנדר היא טכניקה מאמצע המאה ה־19, יוגה היא במקורה התעמלות מראשית המאה העשרים (ונדמה לי שגם טאי צ'י היא בערך מאותו הזמן) ופלדנקרייז: משנות החמישים של המאה העשרים. עד כמה הן מתעדכנות בהתאם להבנתנו את הגוף? איך הן בהשוואה לאימון בחדר כושר עם מדריך סביר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי תשובה לשאלה שלך, אבל אני סקרן לדעת - איך אתה מגדיר "מדריך סביר"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לב העניין. יש הרבה שיטות טובות אבל לאיכות של מי שמנחיל לך אותן יש חשיבות גדולה יותר מאשר לאיזו שיטה בחרת. היתה תקופה שהתאמנתי בחדר כושר. זה היה עם מאמן כושר אישי שהוא גם הבעלים של המקום. הוא היה אדם עם שליחות, קרע לי את התחת והתוצאות היו טובות מאוד (בפרמטרים המבוקשים- כושר גופני, חיטוב הגוף, מסת שריר). ראיתי אצלו כמה חשובה תשומת הלב האישית של המאמן שמדייק למתאמן את התנועה. זה נראה מבחוץ שאם אתה תלך בעצמך, תרוץ על ההליכון ותרים משקולות אתה תגיע לאותן תוצאות וזה רחוק מהמציאות. התיקונים הקטנים שהוא עשה בתנוחות עשו הבדל גדול בהפעלה של השרירים, הדחיפה שלו למאמץ נוסף על מכשירי הסיבולת היתה מעבר למה שהייתי דוחף את עצמי לבדי. התוצאות, כאמור, היו ניכרות. מאידך- כשקיבלתי 3 שבועות מתנה בהולמס פלייס עם בניה של תכנית אימונים אישית, זה התחיל בהתלהבות ונגמר עם ברך שנדפקה מעומס יתר על המכשיר. שנה אחר כך היא עוד כאבה לי במדרגות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלאימון הכושר בחדר הכושר יש מטרות שונות מאשר ליוגה ודומותיה. המדריך בחדר הכושר שואף לשפר את היכולות האירוביות של המתאמן, לחטב לו את הגוף, לחזק אותו וכו'. אני לא חושב שהוא מקדיש תשומת לב למאפייני הנשימה, לשרירים הטבעתיים, לשיפור שיווי המשקל וכו'. לאימון בחדר הכושר יש תועלת מרובה- שיפור הכושר הגופני, הגדלת מסת השריר, חיזוק השלד. אני לא חושב שאימון בחדר הכושר יהיה יעיל כפתרון לכאבי גב ;) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים ומוסיף - גם לגמישות חדר כושר לא מועיל. כנ''ל כאבי הגב, על פי הנסיון שלי, מעבר לתועלת הכללית של גוף פעיל גופנית מול גוף סביל ישיבתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שנה נתפס לי הגב העליון. זה היה די פתאומי, חזק נורא, לא היה לי אף פעם משהו אפילו קרוב, ולא ידעתי אפילו אם השם הנכון לזה הוא גב תפוס או משהו אחר, כך שהייתי בפאניקת-מה. הצלחתי לגרור את עצמי לקופת חולים. בזמן שחיכיתי בתור לרופאה, רוב הכאב עבר עוד יותר בפתאומיות ממה שהוא בא. אבל נשאר עדיין כאב לא מבוטל, אז למחרת הזמנתי אלי מעסה לפי המלצה קלושה. עשה לי טווינא. הטיפול עצמו קצת כאב, ואחר כך היתה הקלה. אבל אחרי כמה שעות של הקלה הכאב חזר, אולי קצת פחות מקודם. בהמשך הכאב הלך וירד באיטיות; אחרי יום או יומיים הלכתי לפיזיותרפיסט לפי המלצה יותר חזקה. הוא עשה לי טיפול כואב נורא1, שלמדתי אחר כך שהוא נקרא "נקודות לחיצה" ונחשב די אקסטרים. אחרי הטיפול היתה הקלה משמעותית - אבל אחרי כמה שעות הכאב חזר, אולי קצת פחות מקודם. זה המשיך להשתפר לאט, ואחרי כמה ימים הלכתי למעסה במקום העבודה2, רק כי זה זמין, עם שאריות של כאב. היא עשתה לי טיפול מאוד עדין עם כאב ממש מינימלי, שאחריו שאריות הכאב נעלמו, ואחרי כמה שעות חזרו, ואז דעכו בהדרגה לאפס. יש לציין כי כל שלושת המטפלים ציינו שהכאב עלול לחזור אחר כך. למה אני מלאה אתכם בכל זה? כי בכל שלושת הטיפולים היתה תבנית דומה. היה נראה שיש להם אפקט מרשים, אבל בסופו של דבר אני יש לי חשד שאם מתעלמים מהכמה שעות שאחרי כל טיפול, זה היה אותו דבר בלעדיהם. בפעם הבאה (חו"ח) אני חושב שאסתפק בזה של מקום העבודה, ובעדיפות שנייה כלום. 1 לא מתלונן, אני יכול למצוא סוג של הנאה בזה. 2 אתם יודעים איפה אני עובד, כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה את עצמך כבר מזל. עיסוי אגרסיבי של גב תפוס יכול להחמיר את המצב בצורה משמעותית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 בתחילה קראי את "במקום העבודה" אחרת מאשר לאחר קריאת הערת הרגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גב תפוס בהחלט עשוי לכאוב מאד. מצטרף לדברי יוסי בנוגע לעיסויים ותרגילי גמישות למיניהם. אני חושד שעיקר האפקט נובע מחימום האיזור. אני מניח שאותו האפקט ופחות מסוכן יכלת לקבל באמבטיה חמה (אם אפשרי במצב) או משחות (בנגיי וכאלו). בכאב מאוד חזק, אפשר אפילו לבקש זריקה נגד כאב. מה שקצת חשוד אצלך, זה ''רוב הכאב עבר בבת אחת''. אם לא ישבת בתור לרופאה יומיים, זה קצת חשוד. גב תפוס כמו כל דלקת אחרת לא עובר בבת אחת אלא בהדרגה (''משתחרר''). אם הכאב נעלם בבת אחת בגלל איזושהי תנועה לא מודעת שעשית, כדאי לשים לב ובפעם הבאה לבקש בדיקה מעמיקה יותר ע''י אורתופד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה זו היתה אמורה להיות תגובה לירדן תגובה 697747 ולא לפונז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא ידעתי שירדן עובד בבית זונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו השתבש לי. תגובה 697823 היתה אמורה להיות ממוענת אליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הבנתי. אין לי משהו מעניין להוסיף על ההתפוגגות הפתאומית של רוב הכאב. זה לא היה פתאומי במובן של שנייה - זה היה אולי במשך כמה דקות, ואפילו לא שמתי לב לזה באותו רגע - רק פתאום אמרתי לעצמי ''הי, אני יכול כבר להזיז את הראש והכתפיים כמה סנטימטר''. אבל כמה דקות זה מהיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 לי יש נסיון באוסטאופתיה, והיא עזרה לי יותר מפיזיותרפיה 'קונבנציונלית', באופן די משמעותי. בעיקר לטווחים קצרים-בינוניים, כששרירים בגב ובצוואר נתפסים או מכווצים, ואחרי תנועות לא טובות. שתיהן, פיזיו ואוסטאו, לא פתרו לי את כאבי הגב התחתון לטווח ארוך. אני כן רוצה לציין, שברמה הפרקטית (ואולי לא רק, אני כמובן דגמתי רק מספר קטן של מטפלים), סביר שרוב הדנים כאן, אם ינכחו בטיפול אוסטאופטי, הוא לא ייראה כלל שונה מטיפול פיזיוטרפי, בטח לא ברמה העקרונית. זה טיפול פיזי לגמרי, שמסתמך על הידע של המטפל במערכת העצמות והשרירים וגו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבקש להחיל קריטריונים על שום דבר. אני משתכנע מהנמקות שנשנעות על מתודות מדעיות, ולא משתכנע מהנמקות אחרות. יש תחום אפור די גדול כשמגיעים להמלצות קונקרטיות. אני מסכים (ומרכך בזה את עמדתי מקודם בפתיל) שהתחום האפור הזה מאפשר את קיומם של מקרים שבהם יש כמה נטורופתים קרובים למקום מגורי שייתנו לי המלצה מועילה יותר משל רוב אנשי המקצוע של הרפואה המערבית (רופאים, תזונאים קליניים, פיזיותרפיסטים1) הקרובים למקום מגורי, ואולי אפילו יש לי דרך לנסות ולהשתכנע. האם אתה טוען משהו יותר חזק? שבתחומים מסוימים יש יתרון שיטתי לנטורופתים? אנא פרט. (אני חושב שמתגובותיך עד כה אני יכול לחלץ רמזים, אבל אם אנחנו רוצים להתמקד בזה אז אני אשמח לתשובה מרוכזת.) 1 מקרה מעניין - תחום שהוא חלק מהרפואה המערבית, ושלפי הרגשתי רוב הטיפולים במסגרתו משוועים לתיקוף מדעי טוב יותר ממה שיש להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן בפירוש. אני טוען שלרפואה המערבית יש יתרון ברור בתחומים שהיא חזקה בהם, אבל שלשיטות הנטורופתיות יש יתרון בתחומים שהרפואה המערבית חלשה בהם. במעלה הפתיל הבאתי דוגמאות- מטחורים וצרבת ועד סוכרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא אומר שכל שיטה אלטרנטיבית היא טובה בעיני. כיוון שהתחום פרוץ צריך לבחור בקפידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שניסיתי על עצמי, יש לי סיבה לחשוב שמה שיציע לי הנטורופת הכי זמין וטוב (איזשהו שילוב של שניהם) נגד טחורים, צרבת או סוכרת יהיה מועיל יותר ממה שיציע לי הרופא הכי זמין וטוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. שלשתן צרות שנובעות מאורח חיים לקוי, וניתנות למניעה וגם לריפוי (אם לא הגעת מאוחר מדי בסוכרת) על ידי שיפור אותו אורח חיים. מה שהרופא יציע לצרבת זה כדור, שיהיה יעיל אבל לא יפתור את הבעיה- רק יטפל בסימפטום. תצטרך לקחת את הכדור כל חייך, אחרת ביום שתפסיק תחטוף צרבת. והחלק הגרוע- בסוף אותו אורח חיים לקוי שעשה לך צרבת עלול לעשות לך נזקים נוספים. הנטורופת יציע לך שינויים באורח החיים שיטפלו בגורם לצרבת. הרופא יגיד אולי כמה דברים כללים על מזונות שעדיף להמנע מהם, אבל הנטורופת יציע לך פתרון ספציפי, עם מעקב והתאמה, לא ינוח ולא ישקוט עד שלא תהיה לך צרבת. אם תשאל את הרופא על כל רשימת שינויי התזונה וההרגלים שהציע הנטורופת, הרופא וודאי יסמוך את ידיו על רובם ככולם. אלא שמיוזמתו הוא לא יציע אותם. הם דורשים מאמץ מצד המטופל ומעקב צמוד מצד הרופא, ולמי יש סבלנות לזה? קח כדור ותרגיש הרבה יותר טוב. תרופות המרשם לטחורים מכילות סטרואידים ואסור להשתמש בהן יותר משבוע. במקרים קשים יש לרפואה המערבית בארסנל טיפולים כירורגיים, יעילים ודי בטוחים. אלא מאי- אחרי כמה זמן יש לטחורים נטיה לחזור. לטחורים יש פתרונות צמחיים שמכווצים כלי דם כמו אלוה וגרניום. יש משחה (שאין לה התוויה של תרופה כי היא עשויה מאותם צמחים שאינם ברשימה שאמרנו כמה תגובות למעלה) בשם פרסטו ג'ל שנשים אחרי לידה וסתם סובלים מטחורים נשבעים בשמה היתרונות - היא עושה את העבודה, אין לה תופעות לוואי והיא לא מוגבלת בשימוש. כמובן ששינויי אורח חיים הוא זה שימנע את חזרת הטחורים, דבר ששום טיפול תרופתי או כירורגי לא יוכל לעשות. סוכרת - התרופות החדשות אמנם הרבה יותר יעילות (כי התרופות הישנות לא היו משהו) אבל בדיוק כמו בצרבת הרפואה המערבית לא מתיימרת לרפא מסוכרת אלא רק לטפל בתסמינים. הנטורופטית "שלי"1 מתמחה בעזרה לחולי סוכרת באמצעות שינוי אורח חיים. ________ 1 להזכיר פעם רביעית- ד"ר לרפואה שחצתה את הקווים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב לשאול שניה על סוכרת: מישהו מתיימר באמת לטפל בבעיה, כלומר לגרום לגוף לייצר אינסולין? אני מניח שלא, ושמה שמשיג שינוי אורח החיים הוא הורדת רמת הסוכר בדם, בעיקר על-ידי אכילת פחות סוכר, לא? אני לא מבין מאיפה הקביעה הקטגורית שצרבת וטחורים נובעים מאורח חיים לקוי. צרבת היא בהגדרתה סימפטום, שיכול לנבוע משלל גורמים, ולמיטב ידיעתי לא כולם נובעים ממה אתה אוכל. נניח שזה נכון שכשתפסיק לקחת את הכדור "המערבי" הצרבת תחזור; באותה מידה נכון שכשתפר את הדיאטה של הנטורופת הצרבת תחזור. כך שלא ברור לי למה בהכרח שינוי התזונה טוב יותר מהכדור. לרוב האנשים קשה יותר להתמיד בו; אתה בעצמך מציין את זה כהסבר למה הרופאים פחות משתמשים בזה, אבל אני חושב שזה חיסרון שמוצדק מצד הרופאים לקחת אותו בחשבון. אני מסכים, כמובן, שבמידה שיש טיפול תזונתי יעיל וטיפול תרופתי יעיל, הבחירה צריכה להיות של המטופל. ושיש מטופלים שהטיפול שרוב הנטורופתים יועילו להם יותר מרוב הרופאים. אבל עדיין אני לא בטוח שזה יתרון שיטתי. האדם היחיד שאני יודע שסבל מטחורים הלך לרופא המשפחה שלו עם הטחור הראשון. הרופא ציין לפניו את הגורמים התזונתיים הידועים, אבל אותו מטופל ממילא ובלי כוונה כבר אכל מזה זמן דיאטה שהתאימה בדיוק להמלצות, כך שזה לא היה רלוונטי. הרופא נתן לו משחה ללא מרשם (אבל ללא יומרות לטבעיות), שמקלה על הכאב. אחרי כמה זמן היה עוד טחור, שעבר בדרך דומה. מאז כבר כמה שנים, טפו טפו, הטחורים לא חזרו. זו לא יותר מאנקדוטה, אבל אני לא חושב שיש בה משהו מאוד חריג מבחינת הטיפול הקונבנציונלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כ 80%-90% מהסוכרתיים סובלים מסוכרת סוג 2 שהגורם לה אינו מחסור באינסולין אלא מה שקרוי "תנגודת אינסולין" שהיא, אגב, תופעה שהמנגנון שלה לא לגמרי מובן. מסתבר ששינוי באורח החיים אכן יכול לצמצם את הבעיה, ובמקרים מסויימים, בעיקר אם היא מתגלית מוקדם, אפילו לפתור אותה לחלוטין1. נטורופתים ו"מרפאים" אלטרנטיביים שונים הם בעלי השפעה הרבה יותר גדולה על התנהגות המטופל מאשר רופאים קונבנציונליים. למעשה, ההצלחה היחסית של אלה מותנית במיומנות שלהם להשרות את אפקט הפלאסבו ולשנות את התנהגות החולה. צרבת לא *נובעת* מאורח חיים מסויים, אבל ישנם גורמי סיכון שקשורים לאורח החיים (בעיקר משקל עודף אם אני זוכר נכון, וכמובן גם מאכלים מסויימים). __________________ 1- ניתוחים בריאטריים, אם אפשר להגידר אותם בקטגוריה של שינוי אורח החיים, ואולי גם תקופה קצרה יחסית של דיאטה מיעוטת קלוריות באופן קיצוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנגודת אינסולין היא הסמן הראשי לתסמונת המטבולית, ממנה סובלים כשליש מהאמריקאים, המנבאת סוכרת, ונגרמת מאורח חיים יושבני | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק תיקון קל: היא לא נגרמת מאורח חיים יושבני, אלא שאורח חיים כזה הוא גורם סיכון משמעותי, בדומה לקשר ביו עישון לסרטן ריאות וכד'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורח חיים יושבני1 הוא סיכון אפילו גדול יותר לתסמונת המטבולית מאשר עישון לסרטן ריאות. למרות שבערך 85% מבין חולי סרטן הריאות הם מעשנים בהווה או מי שעישנו בעבר, רק אחד מכל 10 מעשנים בממוצע, ילקה בסרטן הריאה. לעומת זאת יותר משליש מהאמריקאים לוקים בתסמונת המטבולית וכ 10% בסוכרת2, לעומת שיעורים אפסיים לפני 60 שנה3, אפשר לומר שאורח החיים המודרני מכה לפחות באחד מתוך שלשה. ניתן להקביל את היחס בין אורח חיים יושבני לסוכרת ליחס בין עישון לסרטן הריאות, ואילו את היחס בין אורח חיים יושבני והתסמונת המטבולית ליחס בין עישון לנפחת [ויקיפדיה] הריאות, ממנה יסבלו 20% מהמעשנים ו 50% ממי שעישנו כל חייהם. __________ 1 ובכלל זה צריכה מרובה של סוכר מוסף 2 <קישור diabetes.org/resources/statistics/statistics-about-diabetes ארגון הסוכרת האמריקאי> מעניין שהשיעור הגבוה ביותר של סוכרת מבין הקבוצות האתניות נמצא אצל הילידים (אינדיאנים ואסקימואים)- 15.1%. זה מתקשר לי לשיעורים הגבוהים של סוכרת אצל יוצאי תימן ואתיופיה בישראל, שבארצות המוצא שלהם לא סבלו מסוכרת כלל. 3 לפי ה CDC שיעור האמריקאים המאובחנים עם סוכרת עלה מ 0.93% בשנת 1958 ל 1.62% ב 68', ל 2.37% ב 78', ל 2.56% ב 88', 3.90% ב 98', זינק ל 6.29% ב 2008 ו 7.4% ב 2015 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחקר ארוך טווח בענייני תזונה ובריאות מתנהל במכון וייצמן ומחפש נבדקים. בנוסף על התועלת בקידום המדע, המשתתפים מקבלים גם דו"ח על השפעת התזונה שלהם על רמות הסוכר בגוף, מה שמצריך ללהיות מחוברים למד סוכר רציף במשך שבועיים - לא נעים במיוחד אבל לא נורא, וכל מיני צ'ופרים אחרים שטרם קיבלתי כך שאני לא יודע כמה הם שווים. דומני שיש יותר פרטים בקישור. אני בהחלט ממליץ, ומציע לכם להפיץ הלאה. _____________ מערכת יקרה: למותר לציין שאתם יכולים למחוק את ההודעה בלי יותר מדי התלבטויות למרות שהמילה "שרץ" לא נכתבה בה אפילו פעם אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצתי להירשם, אבל לא עמדתי בקריטריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש פתרונות צמחיים שמכווצים כלי דם אבל אין להם תופעות לוואי? אתה בטוח שאין להם תופעות לוואי? או שאולי אף אחד לא טרח לבדוק את תופעות הלוואי? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |