 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבון טון הוא להשמיץ את רכישות הענק מהשנים האחרונות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, גם זה. הטענה היא שהרכישות האלו הכניסו את טבע לחובות, וכרגע היא צריכה לשפר את תזרים המזומנים כדי להחזיר את החובות. אם סגירת מפעלים משפרת את תזרים המזומנים, אני מבין שהמפעלים האלו מפסידים תפעולית. ואז, מה היתה ההנהלה הזהירה אמורה לעשות אם המפעלים האלו, גם אילולא רכשה רכישות ענק? לא, אולי, לסגור אותם? אולי עד כאן אני צודק, אבל ללא הרכישות ומשבר המזומנים הדחוף, היה לטבע אורך נשימה לנסות להבריא את המפעלים האלו. אבל אם זה העניין, זה שוב נשמע קצת wishful thinking. להבריא מפעל מפסיד תפעולית זה לא קל (אני מנחש, אין לי ניסיון או השכלה רלוונטיים). זה לא מצדיק את הרושם שיכול להתקבל, לפיו המהנלים עשו שטויות פזיזות ואלמלא אותן שטויות המפעלים היו ממשיכים לפעול ולשגשג ואיתם עובדיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם סגירת מפעלים משפרת את תזרים המזומנים, אני מבין שהמפעלים האלו מפסידים תפעולית" – לא בהכרח. אלר"ח (אני לא רואה חשבון), אבל אם למשל מפעל מרוויח מליון דולר בשנה, ותמורת מכירה שלו מקבלים 20 מליון דולר (נניח, בעיקר עבור הציוד ו/או הנדל"ן, כך שאין טעם למכור מפעל מתפקד), הרי שמכירת המפעל משפרת את תזרים המזומנים. בעיקר אם הריבית על חוב של 20 מליון דולר גבוהה ממליון דולר בשנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |