 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני זוכר במעומעם תקופה קצרה, אולי לפני עשר או עשרים שנה, שבה אמרתי לעצמי1, "וואו, אנגליה!" עקב מהירות ומהימנות המשלוחים וקוצר התורים. אני נתקל בפייסבוק בלא מעט סיפורים על משלוחים שהגיעו לארץ תוך יומיים, ומשם אל בית הלקוח רק לאחר חצי שנה. מכתבים שיוצא לי לקבל מבית המשפט ובהם אני נדרש להגיב ונשלחו זה מכבר, מגיעים לעיתים זמן קצר קודם לתאריך האחרון לתגובה. כיום אני מעדיף להזמין דברים עם שליח או פשוט לאסוף בעצמי גם אם זה מעיר אחרת. את הדואר הרשום אני אוסף לעיתים מן המכולת. לא לגמרי ברור לי מה קורה ואיך הגענו עד הלום ומה ניתן לעשות. חששתי שמא הפריטו את שירותי הדואר, אבל ראיתי שעיקרם עדיין ניתן ע"י חברה ממשלתית. בקיצור, יש דוור בקהל? 1 בשקט כמובן. זה היה טרום העידן הסלולרי והאוזניה החבויה, זו שמקשה על המטורפים לבדל עצמם מן ההמונים הנורמטיביים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מניסיוני האישי השרות בדואר הוטב בצורה משמעותית מאד לאחרונה. גם האריכו את שעות הפעילות, גם מאפשרים קביעת תור, גם עברו למיסרונים במקום הפתקים של פעם וגם קיצרו בהרבה את זמן ההמתנה מאז שהחבילה נחתה בארץ ועד קבלתה אצל הלקוח. הלואי שאפשר היה להגיד את זה על גופים אחרים שמשרתים את הציבור הרחב כדוגמת מס הכנסה וביטוח לאומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שזה משתנה מאזור לאזור. לא פעם, מכתבים שיוצאים מת''א מגיעים אלי (הרצליה) כעבור שבוע בעוד שאל אחותי (קיבוץ בעמק יזרעאל) כבר למחרת. תורים שקבעתי באופן מקוון, לא הגיעו למכונה בסניף ועוד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם אחת ניסיתי לקבוע תור. התאריך האפשרי הראשון היה כעבור 4 ימים. קמתי והלכתי לדואר וישבתי שם עד שהגיע תורי ולקחתי את החבילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבור שתי החבילות האחרונות שקיבלתי חזר ממש אותו סיפור: הודעה במסרון שהחבילה הגיעה, קביעת תור בדואר לשעתיים מאוחר יותר, ובסניף עצמו נקראתי לאשנב עוד לפני שהספקתי להתיישב, אספתי את החבילה ואחרי עוד כמה דקות אפילו קיבלתי מסרון נוסף שמודה לי על שטרחתי לעשות זאת (חשיבותו של זה בעיקר למקרה שמישהו אחר הצליח איכשהו לקבל את החבלה שלי בלי ידיעתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחזק את זכרונך המעומעם: אני זוכר כתבה בעיתון בסוף שנות השמונים (הייתי עדיין נער) שהיללה את המהפכה בדואר. אם אני לא טועה, נכתב שם שהשיפור הדרמטי בשירות התחולל רק בזכות רפורמות ניהוליות חכמות של המנכ"ל החדש (יצחק קאול?), בלי שום תוספת לתקציב. להבדיל, הערב נכנסתי לדואר לאיזשהו סידור. לקחתי מספר, ראיתי שבפתק שקיבלתי כתוב שיש לפני עוד 42 ממתינים, הרמתי עיניים וראיתי שרק שני אשנבים מתוך השישה הקיימים היו פעילים, הסתובבתי וחזרתי הביתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניסיוני, השעה הטובה ביותר להגיע לדואר היא חמישה לשמונה בבוקר. מהנהנים לשלום ל-2-3 הממתינים לפתיחת הדלתות, לוקחים מספר ויוצאים משם תוך 5 דקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כשבועיים שלחתי מכתב (נראה לי פעם ראשונה בשלוש השנים האחרונות, אולי יותר). הוא עדיין לא הגיע ליעדו. אני לא בטוח מה יותר מרגיז, הדואר או חברת הביטוח שדורשת את הקבלה המקורית בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכור לי השם יצחק קאול. מתברר שלפני שלוש שנים הוא ודני רוזן, מנכ"ל משרד התקשורת הגישו דו"ח בעניין התדרדרות חברת הדואר: "אנו מרשים לעצמנו לקבוע כי הרחבת התחרות בדואר משנת 2002 היא מהלך מצער של פגיעה מתמשכת ברווחת הציבור הרחב מבלי שהביאה לו תועלת כלשהי. כל שעשתה התחרות בדואר היא העתקת תשלומים של חברות גדולות לחברות חלוקת דואר, בהם מועסקים עובדי קבלן בתנאים ירודים. ... תעריפי הדואר עלו וטיב השירות ירד". נראה שפתיחת שירותי הדואר לתחרות (אם בכלל צריך את זה) נעשתה תוך קשירת הידיים של המונופול לשעבר (כפי שעושים לא פעם בפתיחת שוק לתחרות), אך התוצאה היתה רחוקה מן הרצוי (אני מנסה להתבטא ללא הפגנת חוכמה שבדיעבד). אני תוהה מה הדרך הנכונה לאירגון שירותי דואר יעילים וסבירים מבחינת העלויות לאזרחים ולאוצר המדינה, ולא נצלניים מבחינת העובדים. למשל, איך זה בצרפת, בפולין או בארה"ב (שבחלק מן המקומות מדורגת מאוד גבוה בתחום זה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ"ל "מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה מדוע ואיך (כלומר על חשבון איזה סעיף ממשלתי אחר) שירותי הדואר באירופה יכלו להוציא מכתבים אפילו פעמיים ביום, ולהביא גלויות עד הדירה ממש, בתקופה שבה כתיבת מכתבים היתה אמנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קאול בזמנו הקפיץ את רשות הדואר במדרגה שלמה. לא היה צריך להיות מומחה כדי להבחין בכך. הדבר היה ניכר אפילו ברמת הנראות של הסניפים. לגבי מה שנכתב בדו"ח, לעומת זאת יש לי ספק גדול. לפני כמה חודשים, רכשתי בחנות כלשהי 2 מיכלי נוזל ניקוי למכונת גילוח (80 ש"ח + דמי משלוח אאז"ן). החבילה נשלחה בדואר ישראל. הסמסים זרמו באתר הדואר כסדרם. שום קשר למציאות או תועלת. טורטרתי ל-3 סניפים שונים ובסופו של דבר הופניתי לאיזשהו מרכז חלוקה שאין לו לא קבלת קהל ולא מענה טלפוני. מענה קולי ממישהו שיכול להועיל, לא בנמצא. על הודעה רשמית שהחבילה אבדה אין על מה לדבר. הבנתי שמי שזכאי לפיצוי (אם בכלל) היא החנות השולחת. משיחות עם החנות הבנתי שהמדובר בחנות קטנה ללא הרבה ניסיון (בכל אופן לא טוב) עם הדואר או חשק להתעסק איתם. בסופו של דבר נאלצתי לשלם בערך 30 ש"ח נוספים (דמי משלוח לחברת שילוח, לא הדואר) עבור משלוח שני. כך ששני הצדדים נשאו בנזק ורק הדואר יצא נקי (לפחות עד עכשיו). יכול להיות שהדואר נמצא עכשיו במהלך של תיקון והמקרה שלי הוא רק מקרה פרטי של בעיות העבר. מצד שני יכול להיות שמדובר במוסד רקוב עד היסוד וחסר תקנה, אפילו הפרטה מלאה תשרת את הציבור טוב יותר. התחושה שלי היא שהחנויות הקטנות לא יכולות לעבוד עם הדואר. לחברות הגדולות העובדות עם הדואר יש כנראה נהלים והליכים מסודרים המפצים אותן על אובדן חבילות. הנהלים הללו כנראה לא מאפשרים לדואר להרויח מספיק למרות קפיצת המדרגה בהיקף החבילות הנשלחות בפרט בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחברה שלי קרה פעמיים לאחרונה שהפתק אמר שיש לפניה מספר דו ספרתי של ממתינים, ותוך אחד או שניים הגיע תורה... היא חושדת שהמספר הזה לא אומר מה שנדמה לנו שהוא אומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחלק מהבנקים, לפחות, מחלקים מספרים עם ''קפיצות'' כדי שאם יגיע פתאום לקוח חשוב, אפשר יהיה לתת לו מספר נמוך. נדמה לי שכבר השוותי את זה בעבר למספור שורות בבייסיק בשנות השמונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתק אמר 42, ובמקום המתינו באמת כמה עשרות לקוחות מיואשים. אני חושד שהפתק שלי אמר את מה שנדמה לי שהוא אמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הוא היה דו ספרתי בבינארי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסניף הדואר שלי יש תורים שונים עם מספורים שונים לקבלת דואר רשום וחבילות, לשירותי בנק הדואר ולכל השאר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |