בתשובה לאח של אייל, 19/10/17 12:44
695316
אני מת על 12 קופים. מהסרטים הגדולים בכל הזמנים לטעמי. קודם כל התסריט: מעגל הזמן- הגורל הבלתי נמנע- הופך את הסרט בתום הצפיה לטרגדיה אמיתית שהתקדמה כל הזמן לסוף הבלתי נמנע. ברוס ויליס נותן את הגדולה בהופעותיו, בראד פיט נותן לראשונה את השטיק המופרע שלו שיחזור אחר כך בואריאציות שונות ב"סנאץ"' וב"מועדון קרב", והבימוי של טרי גיליאם נותן את הנופך ההזוי בדיוק במידה הנכונה. סרט ענק.
695317
אה, שכחתי. הרלבנטיות של 12 קופים לדיון הנוכחי היא זו: לו חזרת בזמן, אפילו אם יש לך אלף משפטים להגיד, אם אתה חייב לדבר אותם רק עם פסיכולוגים ופסיכיאטרים- אכלת אותה.
695370
זה לא הסרט שהושפע מהרעיון של "המזח"?

אחד הסרטים הכי מעניינים שראיתי על חיים בין נקודות זמן שונות (לא ממש מסע בזמן) הוא "המפגש".
הדילמה האישית שמאחוריו (לו הייתי יודעת מה עתיד להתרחש, האם הייתי בוחרת לחוות זאת שוב למרות הכאב הכרוך בכך?) אולי לא חדשה. אבל היא מבוצעת שם יפה כל כך.
695376
הסרט מבוסס ישירות על סיפור קצר של טד צ'אנג.
ואם כבר אותו סיפור, כשקראתי אותו, שנים לפני הסרט, קיבלתי רושם לגמרי אחר לגבי הסוגריים שלך. מה שאני הבנתי הוא שהיא לא באמת בוחרת, כי היא יודעת שאי אפשר לשנות את מה שהתרחש. אפשר אולי להשלים עם הידיעה לגביו, שלשם חשבתי שהסיפור מוביל.
קצת כמו הטרלפמדורים של קורט וונגוט בבית מטבחיים חמש.
695379
רשמתי לפניי כבר לפני המון זמן לשים יד על קובץ הסיפורים של צ'אנג.

לגבי ההבדל בין הספר והסרט, מהמאמר המצוין הזה (אם כי הוא קצת מתלהב מדי לטעמי) הבנתי שיש הבדל בין התסריט לבין הסיפור המקורי, והוא אכן מתבטא בהצגה של דילמה שונה מעט:

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים