בתשובה לאביר הקרנפים, 18/06/17 14:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי רוח הצדק (וגם החוק) ברור שהיא לפחות הפקירה אותו: לא רק שהיא ידעה על מותו המתקרב ולא ניסתה לדווח על כך, היא אף עודדה אותו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עבירה במחדל זו לא הריגה. אפילו ''הסתה להתאבדות'' זה לא הריגה. קצת פרופורציות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה אתה אומר בתורמומחה לחוק הפלילי במסצ'וסטס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 693328 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שזה... לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שזה אומר שמומחיות למקצוע ה''משפטים'' לא רלוונטית לעניין הצדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין הקביעה לגבי האם מעשה מסויים הוא עבירה על החוק או לעניין הקביעה שבתי המשפט לא מתייחסים לרוח החוק צריך, נראה לי, להכיר את החוק. מומחיות בחוק הפלילי היא בדיוק המומחיות שצריך על מנת לקבוע תגובות כאלה בנחרצות כזאת, מומחיות שלפי הבנתי אין לך, מה שהופך את ההצהרות שלך לחסרות ערך לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו היית צודק, המושג ''פרצה בחוק'' לא היה קיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען שאם הייתי צודק לגבי ההנחה שלי שאינך מומחה בתחום המשפט הפלילי במסצ'וסטס המושג "פרצה בחוק" לא היה קיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טוען שאילו המומחיות למשפטים היתה מתמקדת ברוח החוק, לא היה קיים המושג הזה. כי פרצות קיימות רק בלשון החוק ולא ברוח החוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבעת קביעה משפטית שלמיטב הבנתי (ואני לא מומחה ולא מתיימר להיות כזה) אינה נכונה. ולגבי ה"פרצות בחוק", זה היה נכון אילו "רוח החוק" היה ניתן לבני האדם על ידי האל בהר סיני או, לחלופין, על ידי אדם יחיד בעל דעה עקבית ויכולת ניסוח מושלמת. למיטב הבנתי, זה לא המציאות, ו"פרצות בחוק" הן תוצאה של אי הבנה של כוונת מנסחי החוק או ניצול של ניסוח לא מוצלח של החוק שלא משאיר לבית המשפט ברירה אלא להתייחס לניסוח עצמו או תוצאה של חוקים שסותרים זה את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני צריך פעם נוספת להפנות אותך לתגובה בהקשרה קבעתי את אותה הקביעה? ואפילו לשיטתך, לא מדובר בכאלה דקויות שצריך להיות משפטן דגול על מנת לחוות דעה בנושא. פרצות בחוק הן לא תוצאה של אי הבנת כוונת מנסחי החוק. פרצות בחוק הן תוצאה של ניסוח שלא כלל את כל האפשרויות הקיימות ושתתקיימנה בעתיד. לכן שפה משפטית מלאה בכל כך הרבה ריבויים ומיעוטים ופירוטים ולכאורה ובנוסף וכו' כי הנוסח קובע, ולא הכוונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר: יש כאן מעשה מקומם. זו לא סתם עבירה במחדל. היא עודדה אותו בפועל לעשות את המעשה. לכן יש כאן צדק. לא ברור האם יש כאן חוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעודד מישהו לעשות מעשה, זו הסתה או שידול לדבר עבירה, תלוי במקרה. אבל ממתי שידול או עידוד או הסתה הופכים לעבירה עצמה? איפה הצדק בזה? וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון שמדובר במישהי שהיא עצמה על סף התאבדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והעובדה שהיא לא טרחה לדווח על כך לרשויות ההצלה. כלומר: היא יכלה להציל אותו אבל לא רק שלא עשתה את זה אלא אף עודדה אותו להתאבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך זה הופך את הפעולה להריגה? (על השאר כבר עניתי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אכן לא ברור לי שהמעשה הוא הריגה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם היא עודדה אותו להתאבד בכוונה טובה מתוך חברות ולא מתוך נבזיות אמריקאית מנוכרת ומרושעת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך זה קשור? 1. לא מדובר ביהודיה שומרת תורה ומצוות. 2. זה שעמד על דם רעו עדיין לא הרג אותו. מדובר במחדל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקנתי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל יש חוק כזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |