בתשובה ליובל נוב, 22/05/17 17:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1 ניחוש ראשון: פעם פעם זה היה שנתיים וחצי. ניחוש שני: זה עובד יותר טוב גם בחרוז וגם במשקל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
>> ניחוש ראשון: פעם פעם זה היה שנתיים וחצי. ידוע, אבל שנתיים זה לא שנתיים וחצי, וגם ה"פעם פעם" הזה היה די הרבה שנים לפני שהשיר יצא. >> ניחוש שני: זה עובד יותר טוב גם בחרוז וגם במשקל. "אבל המשקפיים" עובד אפילו עוד יותר טוב מבחינת החרוז והמשקל, אבל זו לא סיבה מוצדקת להשתמש במילים האלה ;-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפרופו חרוזים מפוקששים, ב"טנגו צפרדעים" של כוורת יש "הצפרדע כמו אשה / ערב טוב ותודה רבה". למה לא "ובבקשה"?? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפרופו משקל וחרוזים מזעזעים: "היא למדה בעצם בכיתה המקבילה, הוא ראה אותה רק מדי פעם בהפסקה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון! לא מתאים לעלי מוהר. פיקשוש חריזה מהסוג הדואלי, מזעזע בעיניי לא פחות, יש אצל בן ארצי: "עזבת את בית ספר / כשקראת בתוך ספר". ב"טנגו צפרדעים" מפריע לי שמצד אחד סנדרסון לא בחל בעיוות טוטאלי של מילה רק בשביל החרוז ("יום יבוא וכולם ידעו / מה כוחו של הקרפדו"), אבל מצד שני הוא מחמיץ ממטר מול שער ריק עם ה"תודה רבה" הזה, במקום "בבקשה". או שאולי זו בדיחה מכוונת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השגיאה השנואה עלי (בגלל שהמשקל של השורה מדגיש אותה) אצל סנדרסון היא הוו השרוקה ב''ולכבודה עם עפרון'' מתוך ''אמא ודני''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני לנצח יעמוד לזכותו השימוש הכפול היפהפה שהוא עושה בשורוק ב''היא אומרת דבר פשוט, אם ביחד אז רק לחוד'' ב''זאת שמעל לכל המצופה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על ההספמה אבל פטור בלי קישור אי אפשר. השיר הזה מלא הברקות, ועוד אחת שקשורה לשרשור היא הפתרון הנפלא לבעיית המשקל החסר בשורה השניה "בקיוסק ליד ביתי, היא נמצאת כל יום אך כמה פעמים, אפשר לקנות עיתון" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר קישור, למה לא המקור של הגשש? עליך אני מתפלא, אריק! אגב, יש לי חשד סביר שהנגנים בביצוע המקורי הזה הם חברי כוורת (למעט הסקסופון כמובן). אני תמיד משועשע מהברקת החרוז/משקל עם המילה "יותר" ב"ילדיסקו" של שרי: "לא רוצה להיות לבד יו- / תר נעים לפתוח רדיו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי ולא אהבתי את המונו והליפסינק הגרוע. ולמען הדורות הבאים יש לי הרגל לקשר מיוטיוב להופעות חיות כי את גרסאות האולפן בעלי הזכויות מורידים יותר. כן, זה נשמע כמו רכטר, סנדרסון ואולארצ'יק ברקע. קשה לי להגיד אבל נשמע לי שזה לא פניגשטיין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור הספציפי ההוא היה לסרטון מהערוץ של הוד גששיותו שייקה לוי, כך שאני צופה לו חיים ארוכים ;-) לי המתופף דווקא כן נשמע פניגשטיין, אבל העיבוד הוא כזה פונקציונלי-מינימליסטי, שבאמת קשה להגיד. כששוחחתי עם הפונז למעלה על "ילדי הירח", רציתי לכתוב שאני במיוחד מחבב את התיפוף בשיר הזה - כל כך פשוט, אבל יציב כמו סלע, ועם הפתיחה החיננית של ההיי-הט על השמינית האחרונה של כל תיבה. תמיד חשבתי שדני מקוב הצעיר (בן 16 אז!) תופף בכל השירים באלבום, אבל עכשיו אני קורא שבהקלטות השתתפו גם אלון הילל, מאיר ישראל ואיקי לוי, כך שאני כבר לא יודע למי מגיע הח"ח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בן זונה, אם אתה עוד פעם תזכיר את השייקה הזה, אתה עולה פה באש" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הרבה שנים חשבתי שסנדרסון טעה עם ו"ו חיבור שרוקה שלא לצורך גם ב"הבלדה על ארי ודרצ'י" (הנקודה השנייה כאן), אבל בזכות ירדן, הבנתי שטעיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שלדעתי לא. תמיד מרגיש לי כמו עצלות / רישול בכתיבה וזהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דוקא מאד מחבב חירות ויצירתיות לשונית בשירים ופזמונים. בייחוד כשהן מביאות למילים מקוריות וחדשות, לא כשהן גורמות לסתם שגיאות לשוניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיים גורי השאיר חרוז... מרתק, מוחבא מאחורי חרוז חלש: וכשפספוס נשען בחוץ על אופניו והחצר כולה מלאה בשריקותיו אני יוצא אל המרפסת וקורא "שמע ילד לך הביתה, או אני יור...ד" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב "לא אכפת לי מחיות" הטרי, יש: לא אכפת לי מהלוטרה לא אכפת לי מהסוס לא אכפת מהג'ירפה לא אכפת לי מהכוׂס (יש חולם בהברה האחרונה, אם לא רואים) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |