 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש הרבה פעילות ותחומים שאינם הכרחיים אך עתיקים ומבדילים בין האדם לשאר היצורים (תיאטרון, בישול, ציור, פיסול, אמונה, אהבה, מתמטיקה, אלכוהול, ארכיטקטורה וכו') בכולם מתבטאים ושואבים הנאה. אני לא בטוח שמוסיקה יוצאת דופן במבחן התועלת השרידותית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המוסיקה שייכת לאוסף של פעילויות הנקראות אמנויות. כולן מתאפיינות בכך שאנו נהנים מהן גם אם הן אינן תכליתיות. האמנויות כוללות: מוזיקה(מלודית וקצבית), אומנות פלסטית (לרבות ציור פיסול ודקורציה של חפצים), אומנות התנועה (ריקוד וספורט), ספרות ותיאטרון. אולי שכחתי משהו. יש לי היפותזה לגמרי לא רעה למה האדם קידם אומנויות זמן מאוד ממושך (יש עדויות לאמנויות לפחות 40 אלף שנה) אבל כרגע איני רוצה לפרט. ההתרכזות במוסיקה בלבד מפריעה להבין את המאפיינים הכלליים של אומנות מדוע היא מהנה ומניין היא נובעת. מוטב לשאול את השאלה לגבי כל סוגי אומנות. בינתיים אביא רק לינק או שניים שבו משולבים מוסיקה וריקוד. זאת כדי כדי לבטל את ההתרכזות במוסיקה בלבד. כאן יש סרטון שבו יש מוסיקה וריקוד באיזשהוא טקס (מנחש נישואין או משהו דומה). הסרטון הוא חלק מצרור סרטונים באותו תחום מחבר העמים (לשעבר ברית המועצות). ארמניה, אזרבייגן, גיאורגיה או משהו כזה. סרטון נוסף בתחום דומה, הפעם בליטוש אמנותי משוכלל, הוא ריקוד החרבות של חצ'טוריאן. לינק לריקוד החרבות אביא כנראה בהודעה נוספת כי כרגע לינק איכותי לא תחת ידי. ===================================== בניפרד ממה שאמרתי למעלה. חלק מהטענות שמעלה נוב (יובל ?) מפוקפקות וזה צורם לי. במיוחד הטענה שהטווס גידל את זנבו בתהליך אוולוציוני. כפי שאמרתי במקום אחר: זנבו של הטווס דינו כדין הנקניקיות של כלב התחש וכדין פרצופו המוזר של הבולדוג. דהיינו: כל חיות המחמד (כולל טווס) צורתן הטבעית עוותה על ידי טיפוח זנים מלאכותיים זנב הטווס הוא עוד עיוות שכזה. לא אפרט יותר כי הסתייגות זו אינה רלוונטית לעניין המרכזי: מדוע האנושות מטפחת אומנויות למרות שאינן שימושיות באופן מיידי. בפתיל ישן שדן בעקרון ההכבדה כנראה התייחסתי ביותר פירוט לזנב הטווס. אינני חולק על כך שאומנויות משמשות כלי עזר לברירה תזוויגית. הן גם משמשות כלי עזר לטקסים דתיים או טקסים "אקסטטיים" אחרים שבהם רימום מצב הרוח הוא דבר נידרש. אבל מקורן אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הריקוד מתחיל בזמן 4:50 ואורך כדקה וחצי (מי שרוצה יכול לראות גם את השאר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> זנבו של הטווס דינו כדין הנקניקיות של כלב התחש וכדין פרצופו המוזר של הבולדוג. דהיינו: כל חיות המחמד (כולל טווס) צורתן הטבעית עוותה על ידי טיפוח זנים מלאכותיים זנב הטווס הוא עוד עיוות שכזה. טווסים - קומפלט עם הזנב - קיימים בטבע, מבלי שטופחו על ידי האדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטווסים בטבע מגודלים ברובם בחוות הדגרה בהודו ומשולחים משם לאתרי תיירות בהם הם ניצפים על ידי תיירים או על ידי מטיילים מקומיים. ביררתי זאת לפני מספר שנים כאשר התעניינתי בנושא. כמו כן, לפי זכרוני מאז הטווסים הוכרזה בהודו "חייה מוגנת" מה שמצביע על כך שששרידותה "מוכבדת" ברמה קיצונית של סכנת הכחדה. הטווסים נוחים לגידול בחוות הדגרה (יש גם חוות הדגרה של טווסים מחוץ להודו, כולל טווסים בשלל צבעים) . הטווסים הם חיית בר למחצה (חיה פראלית) כלומר זו חיה שגם אם גודלה בחוות הדגרה היא תישרוד לפחות זמו מה בהמשך חייה אם לא יהיו לה אויבים קשים, מצב ביולוגי זה (חיה פראלית ) דומה למדי למצב הביולוגי של חתולי הבית. לפי תיעוד היסטורי רחוק (קישוטים מסוגים שונים שכוללים ציורי טווסים) זנב הטווס ההודי-בורמזי קצר הרבה יותר מזנב הטווס המתורבת. אורך זנבו של טווס הבר ההודי-בורמזי קרוב לפי התיעוד הנ"ל לאורך הזנב של הטווס האפריקאי (מין קרוב של הטווס ההודי-בורמזי): אמנם זה זנב ארוך בצורה חריגה אבל לא ארוך כאורך הגלות כמו אצל הטווס המתורבת. אני מסכים עם הטענה שהטווס ככלל משתמש בזנבו בעונת החיזור כדי להרשים נקבות. בכך הוא דומה לקרוב רחוק שלו: "תרנגול הודו" שפורס זנב בזמני החיזור (אם זכור לי תרנגול ההודו פורס זנב מפואר גם בהצגות איום שלו על מי שנראה כפולש לטריטוריה שלו, אבל אני לא מוכן לחתום על זכרוני זה). רוב הציפורים הן מונוגמיות והזכרים מרשימים את הנקבות בעניינים יותר פרקטיים מאשר "הצגות יופי", למשל הזכרים מרשימים בהבאת מזון בתור מתנות או שמירה מפני הטרדות מבני מינן או עזרה בהקמת קן. הזנב הארוך של הטווס נועד להרשמה אבל אינו ארוך בצורה שתכביד על שרידותו (חוץ מזה הזנב של הטווס מתקצר מחוץ לעונת החיזור, נוצות רבות נושרות באופן טבעי). האמנויות לא נועדו מלכתכילה להרשים נקבות אלא תוצר לוואי למוח המפותח של הספיינס שמטרתו לנתח את מציאות מאוד מורכבת ולעשות שימוש בהבנת המציאות המורכבת באמצעות מודלים אבסטרקטיים. לא בטוח אם אוכל להרחיב את הדיבור על כך לפחות כרגע . האמנויות משמשות בדיעבד למטרות אחרות (זיווג טוב, ייצירת רושם (למשל בטקסים דתיים), יצירת התרוממות רוח אקסטטית (לפני מלחמה או אירוע דומה), אבל זה רק בדיעבד לא כסיבה מכוננת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערך הזה מדגים את התופעה של חיות שבויתו למחצה ושימרו את יכולתן לחיות בטבע זמן ממושך. מסתבר שחיים פראליים של חיות מבוייתות אינה תופעה מאוד נדירה. הטענה שלי היא שהטווס ארוך הזנב היא חיה מבויית מטווס הבר שאורך זנבו בינוני (נאמר 70--100 ס"מ ). וכן אני טוען שהטווס המבויית היא חיה בעלת יכולת מחיה פראלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי. תודה על המידע המאלף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לקבל קישור למקור הנתונים האלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקור מתורבת או פראי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע לאיזה נתונים אתה מתכוון (אני משער שכוונתך לגבי הטווסים וזנבותיהם ותגובתי כאן היא לעניין זה). כאשר אני בודק טענה קונטרוברסלית אני בודק היטב עשרות לינקים (לפחות) ועושה הצלבות כדי לא חלהסתמך על מקור יחיד (ולא על העתקות ממנו שהרי בהעתקות אין הצלבה). אני לא שומר לאחר מכן את הלינקים כי יש לי אלפי לינקים לכל מיני עניינים וזה חסר תקווה לנהל רישומים שלהם לזמן ארוך. כללית: כאשר יש טענה קונטרוברסלית צריך לעשות חריש עמוק כדי לקבל עדויות סותרות. לגבי זה שיש חוות לגידול טווסים במקומות רבים בעולם ומכירת אפרוחיהם - יש יחסית הרבה עדויות, כנראה שזה לא קשה במיוחד ותמצא אם תתאמץ. בעלי החוות מתפרנסים ממכירת האפרוחים לכן הם מתאמצים לפרסם. רוב בעלי החוות מוכרים טווסים עם מוטציות לגבי צבע הנוצות: טווסים שחורים, לבנים וורודים ועוד המון צבעים. לבעלי חוות וספקיהם אין מוטיבציה למכור טווסים קצרי זנב, שהרי אורך הזנב הוא אטרקציה שמוכרת יותר, למה שיעבדו על מוטציה לקיצור הזנב אם זה לא מיטיב עם המכירות ? לגבי זה שטווס הוא חיה פראלית יש גם עדויות טובות אם כי כאן תצטרך לחפש יותר (אין גוף מסחרי שיקדם מידע זה). בדרך כלל העדויות הן על טווסים שברחו מבעליהן והם משוטטים ימים רבים במקום שבו יש להם מזון מספיק (יתכן שלבסוף ציידים הורגים אותם). לגבי סכנת ההכחדה - לפי זכרוני ממשלת הודו הכריזה בגלוי שהטווס היא חיה מוגנת. לגבי העובדה שממשלת הודו מגדלת טווסים בחוות הרביה ולאחר מכן משלחת אותם לטבע, ממשלת הודו לא אומרת זאת בגלוי אבל בדקתי והצלבתי הודעות ממקורות שונים. אני מניח שלממשלת הודו אין אינטרס להודיע זאת בגלוי, כי הטווסים הם אטרקציה תיירותית ומידע על כך שזו אוטנטיות מזוייפת לא תועיל למתיירות. יש עוד דברים אבל לא מעניין אותי להוסיף כי נשוא הפתיל אינו הטווסים. הגבתי בעניין רק מפני שאני מעוצבן על כך שיש מיתוס לא נכון לגבי אורך הזנב המוגזם של הטווס ואחר כך טורחים לתת נימוק אבולוציוני למיתוס המופרך . לפי מה שקראתי השאלה האבולוציונית הועלתה על ידי דרווין עצמו, אם כי הטענה לגבי שאלתו של דרווין גם יכולה להיות מיתוס. ברור למה נידרשת הצדקה אבולוציונית שהרי זנב באורך מוגזם פוגע בשרידות של הטווס בעל הזנב. מצאו נימוקים אבולוציוניים לאורך הזנב והם הטענה: זנב כל כך ארוך מרשים את הנקבות לכן ההצלחה בזיווג מחזקת את התפוצה של זנב ארוך. איני חולק על כך שהטווס עושה תצוגות יופי באמצעות פרישת הזנב (אבל לא צריך לשם כך זנב ארוך מאוד). אגב, הפרישה של נוצות הטווס היא לא של נוצות הזנב אלא של נוצות בגב הטווס לפני מיקום הזנב (לפי זכרוני קוראים לקבוצת נוצות אילו בשם TRAIL או TRAIN או מילה דומה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר מקור אחד שטוען שזנב טווס הוא מניפולציה אנושית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מקורות. אבל יש עובדות הזכרתי את רובן. כל עוד יש אנשים שנישכרים מהפצת מיתוס ואין אנשים שנישכרים מהפרכתו, המיתוס ימשיך להתקיים. כנראה העניין הזה לא ממש חשוב לכן לא היה מי שניסה להפריכו בדרך של פירסום מכובד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במלים אחרות: קראתי פעם משהו באיזה מקום, ומאחר וכולכם יודעים עד כמה המידע שאני מצטט מהימן אתם מתבקשים להאמין לי. לא מאמינים? תשאלו את רוסי, או את מליוני האנשים שחלו בפוליו כתוצאה מהחיסון שקיבלו. לכל הפחות לגבי דארווין ה"מיתוס" הזה נתמך בכתובים" "The sight of a feather in a peacock’s tail, whenever I gaze at it, makes me sick!" (Darwin, F., (Ed), Letter to Asa Gray, dated 3 April 1860, The Life and Letters of Charles Darwin, D. Appleton and Company, New York and London, Vol. 2, pp. 90–91, 1911) והוא מתייחס לכך בהרחבה בספר "The descent of man". ה"מיתוס" לגבי המשיכה של הנקבות הטווסיות לזנב נתמך בכמה וכמה מחקרים1, אם כי יש מחקר אחד (לפחות) שלא מצא משיכה כזאת. דיון בסוגיה ניתן למצוא למשל כאן. ------- 1 לדוגמא: Petrie, M. & Halliday, T. 1994. Experimental and natural changes in
the peacock’s (Pavo cristatus) train can affect mating success. Behavioral Ecology and Sociobiology, 35, 213e217 Petrie, M., Halliday, T. & Sanders, C. 1991. Peahens prefer peacocks with more elaborate trains. Animal Behaviour, 41, 323e331. Yasmin, S. & Yahya, H. S. A. 1996. Correlates of mating success in Indian peafowl. Auk, 113, 490e492. Loyau, A., Saint Jalme, M. & Sorci, G. 2005a. Intra and inter-sexual selection for multiple traits in the peacock (Pavo cristatus). Ethology, 111, 810e820. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מאחר והתייחסת בזילזול לטענותי וסילפת אותן איני מתעניין במיוחד בדבריך ואיני חושב שיש לך מה לתרום לדיון. אתה דוגמא לאנשים שחושבים בשטחיות ומשליכים מהשטחיות של עצמם כאילו היא תכונה של בני שיחם. כאשר אני בודק טענה קונטרווורסלית אני בודק אותן היטב מתוך הבנה שאולי אני טועה וכן שרבים יתקפו אותי על טענות קונטרוברסליות, איני שומר לינקים זמן ממושך מכיוון שזה מייגע מדי ותועלת שמירת הלינקים נמוכה מבחינתי. 2. כתבתי למעלה שאיני מעוניין לדון באריכות בעניין זנב הטווס כי נושא הפתיל הראשי (ההתפתחות האבולוציונית של אהבת המוסיקה) היא חשובה מכדי להסיט את הדיון. העלתי את טענת הטווס מכיוון שלדעתי רוב הסיכויים הם שמדובר במיתוס כוזב שהשתרש ולא הייתי מוכן להבליג (למרות שציפיתי לתגובות שליליות) אני מחוייב לאמת (אמת בעיני) גם אם זה לא נעים עבורי. 3. אילולא היית כה שטחי היית נימנע מלהעלות את נושא כורי איקאט של אנדראה רוסי ואת נושא חיסון פוליו-חי כטיעון לכך שאני מעלה טענות שגויות. ראה המשך. 4. כורי איקאט פועלים כפי שאנדראה רוסי טען מלכתחילה ופועלים אנרגטית הרבה יותר טוב ממה שהוא טען מלכתחילה (ניתמך בעדויות רבים ומכובדים, ובכלל זה ניסוי מסיבי שהוא ערך משך שנה). כמו כן - מאמר לא מבוקר שהוא ומדען פיסיקה (?) עמית שלו פירסמו ב- ARXIVE - מצביע על האפשרות (הלא וודאית עדיין) שמבחינה אנרגטית כורי איקאט יכולים להפיק אנרגיה "צפופה" יותר מהאנרגיה הצפופה שהפיקו בניסוי השנתי. יש עוד הרבה ראיות כבדות שהקונצפט שלו עובדת. לא כאן המקום להרחיב (בכפיפות לסעיף 2 למעלה).. 4. אני עומד על דעתי בעניין חיסון "פוליו חי" שנערך בחופזה בארץ - בהסתמך על כשלון הניסוי בחיסון בהודו לפחות באיזורים מסויימים (ובהסתמך על עניינים נוספים). הכשלון בהודו מצביע על סכנות בחיסון חפוז. לא אפתת את הדיון מחדש פה בכפיפות למה שאמרתי בסעיף 2. בראוי לשטחיותך אתה מייחס לי ניבוי לכך שהחיסון החי בארץ יגרום למליוני חולים, מכאן אני למד שהדיוק אינו חלק מאופייך וכן שאתה מעדיף דמגוגיה על דיוק. 5. סביר שלא אגיב יותר על תגובות שמסתעפות מהערותי בעניין זנב הטווס. לא אשיב לך לך (בוודאי !) ואולי גם לא אגיב לאחרים, כל זאת מהטעמים שהובאו בסעיף 2. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדקתי אז את העניין לעומק והחיסון בהודו לא נכשל בשום מקום. העליה בשיעור NPAFP היתה מחשידה תגובה 628616 (מסתבר שכבר אז הפניתי אותך אליה בתגובה 628654) אז טרחתי ובדקתי את ההרכב שלה. בסופו של דבר בתגובה 628748 השורה התחתונה שלי היא שהגידול ב NPAFP (תסמיני שיתוק חריף שאינם פוליו) הוא בהחלט כתוצאה מליברליות יתר בבדיקה מצד אחד ותסמינים מדומים מצד שני. החיסון החי גורם לפוליו אצל המחוסן בשיעור של שניים למיליון מחוסנים (לפי נתוני ה CDC בארה"ב החיסון האוראלי גרם ל 154 מקרים של המחלה מ 1980 עד 1999- חישבתי 4 מיליון ילדים מחוסנים בשנה), ולכן הוא מופסק כאשר מוגרה המחלה, אבל הוא אינו גורם לשיתוק שאינו פוליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך לתהייה האם זנב הטווס נוצר בטבע או ע"י ברירה מלאכותית אנושית: בעמ' 61 (הפרק Peacock shooting) בכרך השני של הספר Oriental field sports מ-1808, מתאר המחבר מפגשים עם טווסי בר בג'ונגל ההודי. היות וממשלת הודו הראשונה הוקמה כ-140 שנה לאחר שהספר יצא לאור, אני נוטה לפקפק בטענה שהופיעה בפתיל הזה, לפיה "ממשלת הודו מגדלת טווסים בחוות הרביה ולאחר מכן משלחת אותם לטבע" כדי שיהוו אטרקציה תיירותית. אבל האם הזנב של הטווס שבטבע לא הוארך מאוחר יותר בברירה מלאכותית בידי האדם? בעמוד 196 בספר Natural history picture book for children מ-1862 מופיע איור של טווס, עם זנב מפואר כמו זה המוכר כיום, לצד הסברים היכן נמצאים בני מינו בטבע באסיה (פלוס אזהרות ממפגשים מסוכנים עם טיגריסים במהלך ציד טווסים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב כדי להשלים את התמונה.. יש ציורים אירופאיים נהדרים של טווס מהמאה ה-15. למשל כאן וכאן. מעבר לזה הטווס היה חיה קדושה לאלות היווניות-רומיות הרה וג'ונו (כנראה הגיע ליוון לאחר הכיבושים של אלכסנדר מוקדון). אי לכך הוא מופיע במטבעות רומיות ובציורים רומיים וגם במיתולוגיה היוונית. והסיפורים במיתולוגיה לא פחות טובים מהסיפור על ממשלת הודו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק: לאלה הרומית קראו יונו. לחודש שעל שמה קוראים יוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם במיתולוגיה הבודהיסטית יש מקום לטווסים. דומני שגם באיקונוגרפיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה להתמקדות במוסיקה דווקא היא שלדעתי (ויכול להיות שאני טועה) - היא אוניברסלית יותר, והיא חלק יותר מהותי מהתרבות, מאשר כל שאר סוגי האמנויות. בהודעה שלך דיברת למשל על ספרות - אמנות שקיימת רק אצל תרבויות כתובות, ממש לא אצל כולן. תאטרון - אני באמת לא יודע, האם קיימת מסורת תיאטרון אצל כל תרבות לאורך ההיסטוריה כולה כמו במקרה של המוסיקה? לגבי ציור - אני יודע שאנשים תמיד ציירו, אבל איכשהו קשה לי להאמין שזה תופס אותו מקום בתרבות האנושית כמו מוסיקה. גם היום - אם נאזין לשיחה של שני אנשים אקראיים, יש הרבה יותר סיכוי שהם ידברו על הסינגל האחרון של אמן פופ כלשהו מאשר על תערוכה חדשה שנפתחה - ואפילו סרט חדש שיצא. איכשהו בכל סבך האמנויות הזה אני חושב שהמוסיקה מדורגת גבוה יותר בתרבות האנושית, אוניברסלית יותר, משפיעה יותר, החל משיר הערש שאמא שרה לנו, ואפילו לפני כן, ברחם, כשעוד לא יכולנו לראות כלום אבל יכולנו לשמוע את מקצב פעמות הלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרוב לוודאי שהזנב של הטווס התפתח באופן אבולוציוני כי <קישור Peafowl [Wikipedia] טווסי בר> נראים בדיוק אותו דבר. יש עוד הרבה ציפורים בר יפות בצורה לא רגילה ראה לדוגמה את peofowl הסרטון הזה [ויקיפדיה]. חוץ מזה מאמר מדע פופולרי נפלא על נושא מעניין שלא חשבתי עליו בעבר. המאמר ברור, נסמך על מקורות רלוונטיים (נראה לי), ומשכיל לחוות דעה עצמאית באופן משכנע. נהנתי מכל רגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה גם לך על המחמאות. הזכרת את המקורות שהסתמכתי עליהם. לטובת מי שמתעניין, כמה מקורות שטוב להתחיל אתם הם: - הפרק של Miller בספר The Origins of Music - המאמר The biology and evolution of music: A comparative perspective, מאת Fitch, 2006 - המאמר The Origins of Music: Innateness, Uniqueness, and Evolution, מאת McDermott & Hauser, 2005 - המאמר Is Music an Evolutionary Adaptation? מאת Huron, 2006 - הפרק Overture - Why We Sing בספר The Music Instinct מאת Philip Ball אשמח להעביר באימייל רשימה יותר מקיפה. כתבת שהמאמר "משכיל לחוות דעה עצמאית באופן משכנע". הממם… דווקא אין לי במאמר ולו גרם אחד של תובנה עצמאית. בסך הכל ניסיתי להבין ולסכם את מה שהמומחים כתבו. אני עצמי לגמרי על הגדר בנוגע לסוגיה - כל התיאוריות נראות לי משכנעות במידה דומה (ולא כל כך גבוהה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה תגובתי ל"פלמוני" ובעיקר לסעיפים 2 ו- 5 (5 הוא בעצם חזרה על 2 והוא הובא כדי להבהיר את חוסר רצוני לדון בעניין הטווס כי זה מסיט את הדיון מחשיבות המוסיקה והאומנות). לא שאין לי מה לאמר, אבל אני מעדיף התמקדות במוסיקה/אמנות וככולי. ובכל זאת, פטור בכלום אי אפשר: 1 תאיר את עיני. ממבט חטוף לא ראיתי בוויקיפדיה שום ראיה בטוחה לגבי קיום "טווס בר". הטענה על טווסי בר הייתי מוכרת לי היטב ולא השתכנעתי מ"טווסי הבר" באיזורי תיירות. הסיבות שלא שוכנעתי מצויה בדברים שכתבתי על היות הטווס חיה פראלית, על כך שהוא מגודל בחוות גידול טווסים ומשולח לאיזורי תיירות בתור "טווס בר", על כך ש"טווסי הבר" הם בסכנת הכחדה ולכן הם הוכרזו לחייה מוגנת. 2. לפי זכרוני (מלפני 6 שנים בערך) בדקתי את נושא זנב הטווס בעקבות: 2א התקלות שלי במאמר באתר של NATURE הידוע על כך שהטווסית בת ימינו היא אדישה לאורך הזנב של הזכר (היא מתעניינת בדברים אחרים כגון מספר העיניים בתצוגת היופי של הטווס, יפי הנוצות, כושר הריטוט של הטווס ועוד דברים דומים. לכן חזרנו לנקודת המוצא דהיינו: למה שיהיה לטווסים זנב ארוך שרק מקטין את הישרדותם ואינו מותיר רושם על הנקבות. להלן לינק למאמר ב- NATURE (אני לא בטוח שזה מאמר מבוקר, אבל NATURE לא מפרסם בקלות טענות קונטרווורסליות. 2ב הדיונים הרלוונטיים (ובכלל) של אמוץ זהבי ושל גרייפין שעשו עלי רושם רע מאוד מבחינת שיטחיותם. ============================= הסרטון הבא של טווס זכר וטווסית נקבה מראים שלנקבה יש זנב גדול למדי (האורך של זנב הטווס עשוי לשפר את כושר התנועה של הטווסית). תמונות קשות להשגה מראות שאין הבדל משמעותי בגודל הזנב של טווס הודי נקבה לבין לבין אורכי הזנב של טווס אפריקאי (אורכי זנב של זכר ונקבה). זה מחזק את ההערכה שלי שאורך זנב הטווס ההודי המקורי (זכר)לא היה שונה בהרבה מזנב טווסית הודית (נקבה). מה שמייחד טווסים הוא האקט של פרישות הזנב ולא אורכו. אורך הזנב כנראה נעשה בביות של הטווס כדי להרשים את יותר הצופים האנושיים החוזים בתצוגות הזנב של הטווס. אין שום קושי להאריך זנב טווס כחלק מהביות. קשה יותר לביית חיה באופן שתרבה בתצוגות יופי של זנב הטווס) לכן אני מניח שתצוגת הזנב אוטנטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלכוהול לא מבדיל בין בני אדם ויונקים אחרים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי לסרט קראו העולם המופלא. צפיתי בו בקולנוע. הנקודה שאדם מייצר וצורך אלכוהול על בסיס קבוע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |