|
||||
|
||||
אני לא יודעת כמה ''הפוך על הפוך'' של כוונות צריך לחשב פה. אבל גם בפעמים שבהם הרשות העמידה למשפט מפגעים, הם נשפטו על פגיעה באינטרס הפלסטיני. ערפאת לא יכול אז, ולא יכול עכשיו, לצאת נגד הרוב הברור בעמו, שתומך בפיגועים. והיות שהנוסח מפורסם ב''וופא'' גם בערבית,דוברי הרש''פ נאלצו לתמרן בין שתי הקרניים המוכרות של הדילמה הקבועה שלהם. |
|
||||
|
||||
כל הרעיון מאחורי התגובה שלי הוא שלא צריך לחשב אף כוונה. אין טעם בקריאה של ההודעות האלה, משום שעצם פרסומם בא לשרת אינטרס לא ברור, וקריאתם רק תועיל לאינטרס (כאשר לא ברור שזה האנטרס של הקורא). ובעניין אחר, אם הרשות העמידה רוצחים או מסיעים לרצח למשפט באשמת ''פגיעה באינטרס הפלסטיני'' (ולא רצח, סיוע לרצח או נסיון לרצח), ישראל לא צריכה אפילו להוכיח שהמשפטים אינם צודקים, מדובר בפושעים (ז''א חשודים בפשע) שלא נשפטו (על אחד מההפשעים שביצעו), ולכן ישראל יכולה וצריכה לתבוע את הסגרתם (גם לאחר שנשפטו והורשעו בפשע אחר) או שפיטתם (על הפשע הנוסף). |
|
||||
|
||||
כן, אבל לא נהוג להסגיר חשודים למדינות זרות, כאשר החשודים הנ''ל מרצים עונש מאסר, אלא רק לאחר השחרור. |
|
||||
|
||||
טחנות הצדק טוחנות לאט, אבל עדיין טוחנות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |