 |
|
 |
||
|
||||
 |
לבנק ישראל אין הרבה ברירה בעניין הרבית. התפקיד המרכזי של הבנק, וזה מוגדר בחוק1, הוא לשמור על יציבות מחירים המוגדרת על ידי הממשלה. הממשלה הגדירה את יעד אינפלציה כ 1-3% והבנק מחויב לנקוט במדיניות שתוביל לשם. כאשר האינפלציה שלילית, והיא היתה שלילית ברציפות בשלוש השנים האחרונות (ב 2014 0.2%- ב 2015 1.0%- וב 2016 0.2%-) אין ברירה אלא לנקוט במדיניות מרחיבה ולשמור על הרבית הנמוכה ביותר שניתן. אזכיר גם ששלוש שנות האינפלציה השלילית הגיע אחרי 4 שנים של יציבות מחירים בתוך יעד האינפלציה בסביבות 2% ולא אחרי שנים של השתוללות אינפלציונית. עם זאת הבנק אמור לנקוט במדיניות צופה פני עתיד וכאשר יש חשש ללחצים אינפלציוניים בהמשך מצופה ממנו שיפעל מראש. הקשר היחיד של בנק ישראל למחירי הדירות הוא בפיקוח על האשראי הבנקאי (משכנתאות) שהללו נותנים לדיור. בעניין זה כבר הטיל בנק ישראל מספר מגבלות על הבנקים והלווים. שימו לב שמגבלות אלה תכליתן אינן הגנה על הלקוח מפני תשלומים חונקים2 אלא הגנה על המערכת הפיננסית מפני סיכונים כאשר הלקוחות לא יכולים לעמוד בתשלומים. לעניין מדיניות רכישת הדולרים- ברור שבנק ישראל נכנס כאן למלכוד, אבל אין לי מושג איך יוצאים ממנו. מתחילה היה הגיון רב במדיניות רכישת המט"ח כדי להגן על האלכסון, דווקא בזמן רבית שקלית גבוהה ומרסנת 1996-1999. יש לי ויכוח עם הנחיצות של אותה מדיניות מרסנת אבל לא עם הדרך שבה הופעלה. אפשר גם להגן על מדיניות רכישת המט"ח בזמן המשבר העולמי 2008-2009, הואיל ויצאנו ממנו טוב מכל מדינה מערבית. אבל קשה לי להגן על המשך מדיניות הרכישות מ 2010 והלאה, ולא ברור אילו מתפקידי בנק ישראל היא באה למלא. הביקורת על המשך הגדלת יתרות המט"ח באה לאחרונה מצד גורמים רציניים כמו בארי טאף לשעבר חבר הוועדה המוניטרית וירום אריאב3 מנכ"ל משרד האוצר לשעבר. ________ 1 חוק בנק ישראל [ויקיפדיה] החדש מ 2010 הוא אחד מהשגיו המרובים של הנגיד הענק, תותח העל וגיבור ישראל סטנלי פישר, שמדבריו שותים בצמא נגידים ברחבי העולם. 2 למרות שתפקידו של בנק ישראל בחוק הוא להגן על יציבות המערכת הפיננסית ולא על יציבות משקי הבית, אני משוכנע שתכלית זו לא נעלמה מעיניהם של ראשי הפיקוח על הבנקים כאשר הטילו אותה. 3 בפורום שוק החוב של מידרוג: "המוזר הוא שדווקא בנק ישראל התמכר לסיפור הזה של רכישות מט"ח. עוד בימי סטנלי פישר שהוביל את זה. הייתה תחושה שבנק ישראל לוקח על עצמו לחלץ את ישראל ממיתון, אבל כעת נראה שבנק ישראל התמכר לכל הסיפור הזה ולא יודע איך להפסיק." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אני ואתה מסכימים אם כן שאחת ממטרותיו העיקריות של הבנק - אם לא הראשונה בהן - היא לשמור על יציבות מחירים. עכשיו בוא תקרא שוב את המשפט הזה - האם נראה לך שהבנק שומר על יציבות מחירי הדיור? נכון, שוב אפשר להיכנס לפלפול הזה של מחירי הדירות ומדד המחירים לצרכן שלא משקף אותו בעליל - ועם הרבה תירוצים נלווים, חלקם מוצדקים יותר וחלקם מוצדקים פחות1. אבל אחרי הכל, בנק ישראל כחלק מההנהגה הכלכלית מחויב לציבור ליותר מזה. אולי בכלל הפאניקה ההיסטורית מפני אינפלציה רלבנטית לשלהי האלף הקודם ופחות לנתוני הכלכלה המקומית והגלובלית של ימינו? ומאיפה מגיעה הפאניקה ממדדים שליליים? כי ככה "הוגדר" הטווח בין 1-3%?2 אם אתה מצמצם (עם השענות טבנית על החוק) את תפקוד בנק ישראל לקביעת ריבית על פי המדדים, יש לי הררגשה שאתה ואני משלמים שכר מופרז בארבעה סדרי גודל בשביל ביצוע האלגוריתם הפשוט של גזירת ריבית נמוכה ממדד נמוך ולהיפך. אני בטוח שאתה ומזכירה וקובץ אקסל היו יכולים להגיע לאותן החלטות ריבית בעשר השנים האחרונות ובאותה מידה של הצלחה, ולחסוך למדינה מאות מיליוני שקלים (גם אחרי עשרת המיליונים בשנה שהיית מקבל לכיסך הפרטי, בכיף). 1 לאחרונה אני אפילו מוכן להודות - לגבי פתיל ארוך שהיה לנו לאחרונה - שדירות הן *גם* השקעה, לא רק מוצר. אבל הייתי מצפה שה"גם" הזה ישוקלל, בדיוק כמו כל דבר אחר במדד. הוא יכול לשקלל את אחוז המשקיעים, אחוז הדרים בדירה יחידה ומחליפים אותה וכן הלאה, כדי לקבל בסוף שקלול ממוצע של ערכי הדירה כהשקעה וערכי הדירה כמוצר. הרי גם שאר רכיבי המדד הם ממוצעים משוקללים - זה שאני לא קונה גבינות ומוצרי חלב ולגבי הם לא רלוונטיים להוצאות שלי, זה לא אומר שהם לא אמורים להיכלל במדד, אבל זה מוריד את ממוצע ההוצאות למשפחה על מוצרי חלב. כנ"ל צריך לעשות גם לגבי דירות, במקום להתחמק מסיבות טכניות (נוחות מדי למקבלי ההחלטות) משקלול ראוי שלהן במדד. 2 אגב, אם כבר מגדירים טווח מטרה, אני מצפה ממנהלים בכירים במשק לעמוד בו, ומי שלא עומד בו להתפטר/להתפוטר ולפנות את מקומו למי שכן עומד ביעדים שלו. מאחר ולא ראיתי את זה קורה אפילו פעם אחת לגבי בנק ישראל והעומדים בראשו, כנראה שההגדרה הזאת לא שווה את הנייר שהיא כתובה עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מעלה הרבה נושאים חשובים. לא אוכל להגיב לכולם בפעם אחת. מטרות הבנק אינן פלפול. זו הגדרת התפקיד- שמירה על יציבות מחירים כפי שהממשלה מגדירה אותה. הממשלה הגדירה 1-3% במדד המחירים לצרכן והיתה יכולה להגדיר את מדד מחירי הדירות במקום או בנוסף, והיא לא. אני לא מבין מדוע אתה חושב שבנק ישראל מחויב לציבור לבלום את הגאות במחירי הדירות, ויותר מכך - באיזה כלים אתה רוצה שהוא ישתמש כדי לעשות זאת. הכלי המרכזי שיש לבנק ישראל להתמודד עם גאות בנדל"ן הוא הגבלות על המשכנתאות. האם היית רוצה שישתמש בו עד שיעצור את הגאות הזו? >> אבל הייתי מצפה שה"גם" הזה ישוקלל, בדיוק כמו כל דבר אחר במדד כל הכלכלנים היו רוצים. אבל לצערם עדיין לא הצליחו להגיע לשיטה טובה מספיק- החצי השני של תגובה 688386. מחירי השכירות הם מדד לא רע לעלויות הדיור, כמו שאמרתי בפתיל ההוא. המסקנה שלי היא שכאשר מחירי הדירות עולים ללא שמחירי השכירות (שכן נמצאים במדד המחירים לצרכן) מצטרפים אליהם, זהו החלק ה"הוני" במחירי הדירות שעולה, ולא החלק של "שרותי דיור". >> אולי בכלל הפאניקה ההיסטורית מפני אינפלציה רלבנטית לשלהי האלף הקודם ופחות לנתוני הכלכלה המקומית והגלובלית של ימינו? ומאיפה מגיעה הפאניקה ממדדים שליליים? ראוי לתגובה נפרדת >> יש לי הרגשה שאתה ואני משלמים שכר מופרז בארבעה סדרי גודל בשביל ביצוע האלגוריתם הפשוט של גזירת ריבית נמוכה ממדד נמוך ולהיפך. בתקופה של פרנקל זה היה ממש קל. יכולתי לעשות אמולציה ולנחש בדיוק את החלטות הריבית שלו. עם כל הביקורת שהיתה לי כלפי המדיניות שלו הדבר הטוב ביותר שהוא הביא למשק היה בדיוק זה- היכולת לתכנן קדימה הודות לפרדיקטביליות של המדיניות הכלכלית. אבל להפעיל מדיניות כלכלית צופה פני עתיד כמו שעשה פישר זה לא הולך ברגל. בגישה שלך לדעתי פישר קיבל דווקא שכר נמוך מדי- שניים-שלשה סדרי גודל בחסר. את קרנית פלוג אוכל לשפוט רק בדיעבד, ואולי אף זה לא, כי עד כה היא פעלה תחת תנאים די אחידים. >> אם כבר מגדירים טווח מטרה, אני מצפה ממנהלים בכירים במשק לעמוד בו אני בטוח שתסכים שדווקא טוב שהנגידה לא הפעילה את כל הכלים האפשריים (ריבית שלילית) כדי לעמוד ביעד. אם כך על מה בדיוק הביקורת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לבחון בעתיד את גב' פלוג עפ"י מבחן התוצאה, או שאתה מצפה שעוד עובדות שהיו ברשותה כשהחליטה על המדיניות תהיינה גלויות לך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הראשון, אבל בתנאי שיהיו יותר נתונים. כרגע לא ניתן לשפוט כלל כי המצב לא מאפשר הרבה שיקול דעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחן התוצאה הוא מבחן לא הוגן וחסר תוקף. בתור חסיד של נאסים טאלב אתה אמור לדעת את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לראות אותה מפעילה שיקול דעת במצב שמחייב שיקול דעת. אחרת לא אוכל לשפוט את שיקול הדעת שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שירון זליכה נוטה להסכים איתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. ויש לו כשרון להציג את הדברים באופן ציורי. נתוני האינפלציה האחרונים מאירופה וארה"ב מצביעים על שיפור חד בקצב האינפלציה - מדד הליבה עלה בארה"ב ב 0.3% בחודש שעבר ו 1.7% בשנה. וזה- א. כבר קרוב מאוד ליעד של 2%, משאת נפשם של הפד וה ECB בשנים האחרונות. ב. הופך את הריבית הנוכחית לשלילית עוד יותר במונחים ריאליים. והפתעה- גם באירופה האינפלציה (אמנם כולל מחירי האנרגיה) הגיעה ל 2% זה אומר לי שהבנקים המרכזיים גם בארה"ב וגם באירופה נמצאים Behind the curve ויצטרכו בעתיד, אולי אפילו הקרוב, לנקוט בצעדים גדולים יותר ממה שתכננו לבלימת ההרחבה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |