בתשובה לdd, 23/02/17 1:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם טענת לדמגוגיה יותר מפעם אחת כנראה שהגיע הזמן לרענן את יחסי הזיקה בדמוקרטיה השברירית: השיפוט נועד לשרת את הציבור. שופטים מפרשים עבור הציבור את החוק. גם החוק משרת את הציבור. את החוק יוצרים נבחרי הציבור. את נבחרי הציבור בוחר הציבור. את החוק, השופטים ונבחרי העם אפשר להחליף, את הציבור לא. מקומם של השופטים אמנם חשוב ויוצא דופן אבל בדיוק כמו המצילים המורים והרופאים הם משרתי ציבור. אין שיפוט ללא ציבור וללא מחוקק וחוק. אין חוק ללא מחוקק ואין נבחרים מהעם שיחוקקו ללא ציבור. מכאן שהמחוקק, השופט והציבור לא נמצאים באותו מישור. הכוח, הסיבה והמהות שלשמה נוצר החוק הוא הציבור. הציבור בוחר מחוקקים כדי שיבטאו את רצונו לחיות בסביבה בטוחה מאפשרת והוגנת. זה הבסיס הלוגי. התפיסה שהחוק השופטים או בית המשפט חשובים מהציבור מסוכנת אבל בעיקר חסרת הגיון והסברתי מדוע, פעמים. ככה עושים דמגוגיה. נתקדם במורד ההשלכות כדי להבין מדוע בית המשפט חשוב לקיומו של הציבור. בית הדין והשופטים שפוסקים את פירושם לחוק מהווים כלי ליצירת תחושת צדק בכאוס שהיה משתרר ללא החוק. מסתתרת כאן נקודה שאסור לדלג מעליה. הציבור מחפש צדק -לא דין. הוא לא מחפש סתם מחפש אלא דורש זאת בבחירות, בהפגנות, בטוקבקים, בתקשורת ובמכולת כשהחנווני שכח להחזיר לו 20 אג'. רוצים צדק. לא פחות. בית המשפט לא יודע לייצר צדק אלא לפסוק דין לפי החוק -שאמור לשקף צדק. חזרה למיקום: המחוקק יצר את החוק, ייסד והסדיר את המשפט כדי שהציבור ייהנה מהחומר הקוסמי החמקמק להגדרה שנקרא צדק. מדוע הציבור צמא לצדק? לא יודע אבל עובדה, צמא. המשפט כולל החוק השופטים הפסיקות וגלימות הם בסה"כ כלי להפצת צדק בציבור. לכן דין מעוות אינו משרת את הציבור 1. עיוות דין בעיני הציבור מבטא תחושה שצדק לא יצא לאור. בית משפט שיתעלם ממהות ייעודו (הפצת צדק) אינם ממלאים את ייעודו וסופו הדמוקרטי, ההגיוני והמוסרי להתפזר לכל הרוחות. הציבור אמנם לא יודע חוק ומשפט אבל מזהה צדק. הוא מצביע עבור מחוקקים כדי שיעצבו חוקים שישקפו את צדק. הציבור לא בוחר שופטים (עדיין) אלא בוחר את קובעי המדיניות והחוקים ומצפה מהם לספק מערכת משפטית שמייצרת צדק. המשפט השופטים והחוק מבחינתו הם קופסא שחורה וכלל לא אכפת אם המחוקקים יקבלו כובע נוסף של שופטים או אם וועדת סלבס אקראית (פאניקה) תשפוט ברוממה אם יובטח לו שהצדק ייצא תמיד לאור. בית המשפט הוא כלי חסר חשיבות לכשעצמו. הציבור מעניק לו את התוקף הקיומי. לכן המשמעות מעמדתך היא אסון בטוח. גם אם הציבור טמבל הפוליטיקאים קיכסה והשופטים צימחו כנפי מלאכים. אנחנו מסכימים שבלי אותה תחושת צדק- השלטון והמשפט לא יתקיימו ושאיפתו של הציבור לחיות במדינה בטוחה מאפשרת והוגנת תעמוד בסכנה? 1. הציבור בניגוד לטענות סיפק וממשיך לספק לבית המשפט אשראי אדיר וסובלני למרות עיוותי הדין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כלל וכלל לא. התחלת נכון, אבל פנית למחוזות הפנטזיה. השופטים הם אמנם משרתי הציבור כמו הרופאים והמורים, והציבור שואף לצדק, עד כאן מוסכם. אבל מערכת החוק לא נועדה לשרת את תחושת הצדק של הציבור. אפנה אותך לפתיל על נקמה ביני לבין האביר מתגובה 665873 והלאה, בדגש על תגובתי לתגובה 665978 : נקמה משרתת את תחושת הצדק אבל מקומה לא יכירנה במערכת המשפט. כתבת "בית המשפט לא יודע לייצר צדק אלא לפסוק דין לפי החוק -שאמור לשקף צדק." ואני מסכים כמובן עם החלק הראשון ולא עם החלק השני. החוק לא אמור לשקף תחושת צדק מקומית של הציבור. אני בטוח שכשאביגדור ליברמן בעט בילד בן 13 ששכב על הרצפה הוא הרגיש שהצדק נעשה. אלא שהחוק רחוק מלבטא את הצדק הזה. אמנם ישנו סט ערכים שנמצא בבסיסו של החוק (אותו סט ערכים שהחוקה אמורה לבטא), ובתוך סט הערכים הזה ישנם כמה וכמה ערכים של צדק, אבל אין בין סט הערכים הזה ובין תחושת הצדק המקומית של הציבור דבר. כי הציבור אינו מונוליטי1, הוא כל הזמן משתנה, והלכי הרוח שלו כל הזמן משתנים. ויכול להיות שמה שהיה צודק עבורו אתמול (לדוגמה- הטחת עוללים אל הסלע) לא יהיה צודק עבורו מחר. הציבור צריך לדעת שהוא מקבל משפט צדק- מבחינת העקרונות המוסכמים של הזכות להליך הוגן [ויקיפדיה], לא שהמשפט מבטא את ערכי הצדק המקומיים והזמניים של הציבור. ________ 1 "הציבור" - עם ערבים או בלי? עם דתיים או בלי? עם חרדים או בלי? עם פעילי "המחנה" או בלי? אם כשאתה אומר "ציבור" אתה מתכוון "אנשים כמוני" החוק נועד בדיוק להיפך מאשר לספק את תחושת הצדק של הציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהסכמנו שמערכת המשפט מסדירה את הנקמה כך שתשאר במסגרת של צדק ולא תהפוך למציאת שעיר לעזאזל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שתחושת הצדק סובייקטיבית ושהציבור מורכב משלל ציבורים בעלי השקפות עולם שונות אבל בניגוד לחינוך שספגנו והתקשורת שמצביעה על השוני ומעצימה הבדלים אני חושב שבגדול העקרונות והערכים בכל הקבוצות די דומים. לציבורים השונים במדינה יש הרבה יותר מהמשותף מבחינת ערכים ותפיסות העולם מאשר שונה. הנוצרי החרדי האתיאיסט המוסלמי והקווקזי יודעים שאסור לגנוב, לעשוק, לאנוס, לחטוף, לרמות ולא לשלם. נכון שלפעמים העוול של האחד הוא יום חג לאחר ובכל זאת הודות לקוד הערכי שהיהודים הפיצו, שאומץ בהתלהבות ונשמר במשך אלפי שנה אנחנו די דומים מבחינת מוסר ומצפון ואולי אפשר להסיק שאלוהים ידע מה היא עושה. אותם ערכים משותפים הביאו את הציבור במובן הרחב של המושג להצביע על המובחרים שבבניו (גם) כדי שיטיבו להפיץ את הצדק. אף אחד מהציבורים לא רוצה לחיות בחברה שבה שורר אי צדק. סיוט לקום בבוקר וטראח, לחטוף סטירה מאמא כי אחותך שכבה עם אבא ואחר כך בבית הספר לקבל בעיטה מהמנהל למרות שהופעת לבוש ובזמן. אנחנו יודעים לאן מגיעים אנשים שחיים בתחושה של אי צדק או עוול מתמשך ולכן הלכתי צעד אחורה והצבעתי על תחושת צדק כמושג מכליל, במובן הטוב של הסדר. כמו המושג ציבור. כי בלי צדק אין סדר ובלי סדר אין הגיון ולחיות בלי הגיון זה סיוט. אף אחד לא יטרח לציית לחוק במקום ללא הגיון. עד כאן לגבי תחושת הצדק הציבורי. נחזור לציבור שאכן משנה את ערכיו וטעמיו במרוצת השנים. שים לב שגם נבחריו והחוקים משתנים בהתאם ומתחדשים ומתרעננים בטרנדים והלכי רוח ואין שום סתירה מהותית בין הכתוב לציבור. הדינמיקה שמתחילה בהצבעה לבוחר שאמון על הפצת תחושת הצדק דרך מערכת המשפט ממשיכה ועוברת עם הציבור מדור מדור. ולא רק, בערך הבעייתי שמתקרא בשכונה "כבוד המשפחה" ניתן לראות שהחוק אפילו הקדים את המאוחר. לפני 100 שנה גבר ערבי שכיח לא היה מצביע עבור נבחר ציבור שהתבטא בזכות הנשואה לחיות לאחר שהתאהבה בבן השכן. כיום יש ערבים שלא אכפת להם שתחייה. יש חרדים שחושבים שלאישה מותר להתגרש ואף הומו לא רודף סטרייטים, עדיין. ר"ל, הציבור על עקרונותיו ונורמותיו וכל המנופים שמפעילים את תחושת הצדק לא משתנה במהירות דרסטית עד שנוצר פער (מסוכן) מול החוק. נוסח החוק פוסע עם הציבור ומקסימום צעד מאחור או מלפניו. החוק לכשעצמו -ללא ציבור ושופטים חסר ערך. מי שמפיץ ומנגיש את הצדק לציבור הם השופטים. תפקידם לפרוס ולפרש את דבר ורוח החוק כפי שקבעו נבחריו. אין להם מנדט, גושפנקה, היתר ציבורי או שלטוני לפרש את החוק כראות עיניהם ובטח שלא לחבל במשילות הנבחרים אלא אם הדבר מנוגד לחוק. זה מצחיק אבל חקוק בסלע. הנאמנות הראשונה של השופטים היא לציבור ונובעת מדיוק התרגום של כוונת המחוקק כפי שנוסחה בחוק. כפי שמלצר מגיש מנות שלא בישל או כפי שפקיד שומה מפריש אחוז מס שלא קבע. לפקיד שומה יש טבלה, לשופט יש מגילה למלצר יש מנה וכולם מוגבלים ומוגדרים בתפקידם שמהותו ותמציתו לשרת את הציבור. בסוגיות פוליטיות ולאומיות העם מכריע דרך הקלפי ונבחרי העם הם שקובעים את הערכים במגילה- לא השופטים. לבית המשפט אסור לעסוק בעניינים פוליטיים בקנה מידה לאומי. לא משיקולי אג'נדה ובטח לא אגו כי כל ייעודו לפרש במדוייק למען הציבור. כל הציבור על שלל הקהילות הגילאים והמינים מעוניין בסמל צח וטהור כחלק מחווית הצדק. עד כאן הציבור הצדק ותפקיד השופטים. כיום החבורה שביזתה את הסמל ולכלכה את המשפט בפוליטיקה מאשימה בצביעות חסרת עכבות את הציבור הרחב על כך שהוא מערער הסמל והמעמד. השופטים שכחו שהציבור הוא הלקוח ואם ממעשיהם לא עולה תחושת צדק השמיימה זו אשמתם. מי שהפך את בית הקודש האזרחי לשוק פוליטי יכול להאשים רק את עצמו. בג"צ פעל לאורך שנים בחוסר אחריות מתוך ניתוק מוחלט מהציבור וכמו בכל עסק שתלוי בשביעות הרצון של לקוחות הקצה, זה לא יכל להסתיים אחרת. אמנם התקשורת הצדיקה והעלימה את העיוות והחריגה עד כמה שיכלה אבל קמו ערוצי חדשות אלטרנטיביים (כן, גם התקשורת התנתקה1) ולציבור נמאס מיונית והנוניתון ברוך השם. הזמנים השתנו- לאו דווקא הערכים או העקרונות של הציבור. העוול נחשף ברשות הרבים ואנחנו נמצאים במצב רגיש. הציבור היה שמח להמשיך ולחיות בידיעה שתפקוד השופטים לא השתנה ואלמלא אפשרו את פעילותן של עמותות זרות, הרס בתי יהודים ללא הוכחת בעלות, את הטרנספר ליהודים מעזה2 שחררו רוצחים ופסקו מאסרים ממושכים למטיל הנעל והדורס הכל היה ממשיך להתנהל בדבש. אך השופטים מעלו בתפקידם והפסיקו להפיץ תחושת צדק. לא מדובר בפעם או פעמיים. במשך שנים עיוותו השופטים את החוק ועסקו בשלל עניינים פוליטיים לא להם. -לא רק שעסקו, אלא הוסיפו חטא לעוול וזוהו עם אג'נדה פוליטית עד כדי כך זיהוי מוחלט. כך הגענו למצב שהציבור הפסיק לצפות מבית המשפט לבצע את תפקידו כפי שאינו מצפה מהממשלה לבצע את תפקידה. לאור הנזק שעוללו שופטיו הלא נבחרים של העם למעמד וסמליות בית המשפט בדמוקרטיה היהודית אני די מתפלא שהציבור לא שרף את המועדון. מכאן אפשר להסיק מי האשם בחילול הקודש3 ומדוע רק תחושת הצדק (האמורפית היחסית והמשתנה לאיטה) יכולה להחזיר את בוהק התכלת לסמל המשפט העברי. 1. ניתוק ושלילה. הדיבר הראשון של המחנה. 2. "השופטים גם קבעו כי חוק הפינוי הולם את ערכיה הציוניים של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, הוא נועד לתכלית ראויה כאשר תוכנית ההתנתקות נועדה להגשים צורך חברתי, חיוני ומהותי." 3. רמז: לא הציבור, החוק או נבחריו. גם לא הימנונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב אני מסכים עם כל החצי הראשון המסתיים במלים "עד כאן הציבור הצדק ותפקיד השופטים" ומתנגד בתוקף לכל החצי השני. השופטים שהרשיעו את אריה דרעי לא ביזו את הסמל, לא לכלכו את המשפט בפוליטיקה, לא עוותו את החוק ולא האשימו בצביעות חסרת עכבות את הציבור. אבל עשו להם ולמוסד שהם מסמלים דה לגיטימציה מתמשכת. לא השופטים התנתקו- חלקים בציבור התנתקו. דרעי (שר הפנים המכהן) שתק בחקירה מ 1990 עד 1993. הוא הורשע ב 1999, הרבובדיה הכריז "הוא זכאי" וש"ס קיבלה באותה שנה 17 מנדטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי הרב עובדיה זצ"ל הכריז את זה? מזרחיים,קל לעבוד עליהם.חסר להם את התחכום הגנטי שיש בשבט הלבן שמאפשר להם להיות שופטים. (למען הסר ספק,אני חושב שאריה דרעי הוא אדם מנוול וגנב דעת שהביא לנו נרצחים יהודים סתם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מ'פרשת הבצל' לאחרונה החכמתי שדרעי לא כזה חכם כמו שחשבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא טיפש,אבל מניפולטיבי וחסר מוסר כמו אחרון בני השבט הלבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיפש גם טיפש. לאחר שהזמר אלבז לכלכך עליו לפני מספר שנים והוא ידע שהוא חנטריש כמוהו- עדיין המשיך להעסיק אותו בתור זמר הבית. 'פרשת הבצל' הוכיחה שהוא אוהב לחטוף כאפות באופן סדרתי. הפרשה הזאת מחקה אותו סופית בחברה החרדית מזרחית. בני אדם מתרגשים מבכי נקבה - מחייכים לבכי מזויף של נקבה. בני אדם נבוכים מבכי זכר - מתעצבנים בטירוף מבכי מזויף של זכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט התנצלתי, כי זה מופיע בויקיפדיה בערך על דרעי בלי אסמכתא, ולא מצאתי כזו. אבל העמקתי בחיפוש ומצאתי: דווקא באתר כיכר השבת: "ביום ההרשעה, ה-17 במרץ 1999, קיים דרעי מסיבת עיתונאים יחד עם מרן פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצוק"ל שבמהלכה הוא פסק: "על פי דין הוא זכאי". מסיבת עיתונאים שנזכרה יותר מכל בשל כך שמרן הגר"ע יוסף צעק על העיתונאי ניצן חן "תצא בחוץ"." ובמהלך החיפוש מצאתי כמובן את הציטוטים המפורסמים :על בית המשפט העליון משנת 1999 ""אלו קוראים את עצמם בית משפט עליון? לא שווים. בבית משפט תחתון צריך לשים אותם. הם, בשבילם ברא את כל הייסורים שבעולם. כל מה שישראל סובלים, רק בשביל הרשעים האלה. ריקים ופוחזים. שפחה כי תירש גבירתה. מה הם יודעים? ילד שלנו בן 8-7 שנה יודע ללמוד יותר טוב מהם ללמוד תורה. אלה שמו אותם בבית משפט עליון. מי בחר בהם, מי עשה אותם שופטים, אלא שר המשפטים, צר ואויב הוא אהב אותם והוא המליץ שצריכים לבוא אצל הנשיא והנשיא שם אותם שופטים. מה, עשו בחירות? מי אמר שהעם רוצה כאלה שופטים רשעים כאלה. כולם סוררים ומורים. אין להם לא דת ולא דין. כולם בועלי נידות. כולם מחללי שבת. אלה יהיו השופטים שלנו? עבדים משלו בנו" אחרי ההחמרה בעונשו של בניזרי "אוי לנו שיש לנו בית משפט מעוות כזה. אין להם לא דת, לא דין, לא מאמינים בשום דבר" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא אמר את זה אחרי שהוא הורשע או לפני? בכל מקרה ,נראה שהרב עובדיה הבין מאוחר יותר עם איזה נחש יש לו עסק. טוב,שני הציטוטים האחרים הם מובנים מאליהם,גם אני,כמו כל אדם סביר, מסכים איתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה של נאשמי ש"ס אתה צודק רק שהלדלגיטימציה למיטב זכרוני והערכתי כוונה להשפיע על תוצאות המשפט. מכאן להסיק שמצביעי ש"ס אינם שותפים לסט העקרונות והערכים השכיח או שרוב הציבור התנתק המרחק גדול. זה לא מקרי שבלוטות הצדק של רוב הציבור מתייבשות. גנבים משתחררים, אנסים ורוצחים מקבלים עונשים מגוחכים לעומת משליך הנעל על בייניש (פגע בול) שחטף 3 שנים או בג"צ ההתנתקות שסימן יחד עם עשרות החלטות את נטייתם הפוליטית המובהקת של הנאורים המזוזים והשבט המיוחס. בוודאי שהשופטים התנתקו ואנחנו לפני אסון. ציבור רואה את בית המשפט כשחקן פוליטי ומזהה את פעילותו עם ציבור שהפסיד בבחירות. התסכול מתווסף לכך שהמחנה פועל כבר עשרות שנים על דלק פיקטיבי ממימון זר. המעשים מעידים על כך שהאתיקה, ההגינות וחוקי המשחק הדמוקרטי אינם עומדים בראש מעייני המחנה והשופטים כי מעל לכל עומדת האג'נדה. ההתנתקות היתה עוול אדיר למתיישבים היהודים אבל לימדה את הציבור כולו על טיבו המפוקפק של בית המשפט. אני חושש שהפסיקות לגבי עמונה ומגרון קיבעו את הרושם שמדובר בכת כוחנית פוליטית. בניסיון למנוע את פיצול הדיון לגבי טיב המתנחלים, הדתיים, הימנים והרגבים (מיותר) עיין בזמנך הפנוי בפסיקות לגבי אדמות שקשורות לבדואים ותבין שמעמד "השטחים" לא רלוונטי. אמירתו של מזוז: "החוק זה לא הכול". אינה מעידה מקרית בלשונו. החוק מבחינת בית המשפט באמת שלא רלוונטי לקידום האג'נדה. במאמר מוסגר וכדי לסיים בהסכמה ושבת שלום אני מבין את הפסקה האחרונה. עיני רואות את המראות וניכר שהעסק הולך ומתבהם, מתלהם, מתרעם, מתעלם ולא מתחשב. אני לא חושב שהמגמה תשתנה ובמקרה הטוב נראה בלימה זמנית במגמה הכללית, רק חשוב לציין שהעסק כולל את הערבים, השמאל, הימין והשופטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי חרדים חשבו שלאישה אסור להתגרש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משחק לידיהם ואתה בועט אלי חזרה? חשבתי שאנחנו מתואמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> בגדול העקרונות והערכים בכל הקבוצות די דומים לפעמים כן ולפעמים לא. מצד אחד נכון שערכי הצדק הבסיסיים המתנגדים לעושק טבועים במין האנושי כולו, יש שאומרים מלידה. מאידך ישנן השקפות שונות אפילו לגבי ערכים בסיסיים כמו זה המתקרא בהפרזת מה "קדושת החיים". הערכים שמופיעים בהכרזת העצמאות הם לא טריוויאליים: - זכותו הטבעית של העם היהודי להיות עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית - יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל - שוויון זכויות חברת ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין. - חופש דת, מצפון(!), לשון, חינוך ותרבות - עקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות >> ואין שום סתירה מהותית בין הכתוב לציבור. לפעמים יש. לפעמים הציבור לא רוצה לתת שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה. לפעמים הציבור לא רוצה לתת חופש דת, מצפון, חינוך ותרבות. לפעמים הציבור לא רוצה לתת את הזכות להליך משפטי הוגן. וראה שלא מדובר כאן על ציבור מסוים, אלא על ציבורים שונים בזמנים שונים. עורכי הלינץ' בקניון בבאר שבע הרגו בנאדם חף מפשע כי לא רצו לתת לו את הזכות להליך משפטי הוגן. מצד שני גם נאורות למינהן לא רצו לתת לנשיא קצב הליך משפטי הוגן. אני זוכר את ההתלהמות של דבורית שרגל, או שם בלתי אפשרי דומה, שכותרתה "אשם! אשם! אשם!" עוד בטרם נפתח המשפט. >> תפקידם לפרוס ולפרש את דבר ורוח החוק כפי שקבעו נבחריו. אין להם מנדט, גושפנקה, היתר ציבורי או שלטוני לפרש את החוק כראות עיניהם ובטח שלא לחבל במשילות הנבחרים אלא אם הדבר מנוגד לחוק. מסכים במאה אחוז. >> השופטים שכחו שהציבור הוא הלקוח ואם ממעשיהם לא עולה תחושת צדק השמיימה זו אשמתם. לא בהכרח. אפילו שופט שמרשיע את זדורוב בעיקר על סמך הודאתו, ולא עולה מכך תחושת צדק השמימה, לא יכול לפעול אחרת. הציבור הוא הלקוח אבל במקרה הזה הלקוח לא תמיד צודק. >> השופטים מעלו בתפקידם והפסיקו להפיץ תחושת צדק. לא מדובר בפעם או פעמיים. במשך שנים עיוותו השופטים את החוק ועסקו בשלל עניינים פוליטיים לא להם. אתה מביא דוגמאות שונות ואני לא מסכים עם כולן. קצרה היריעה. לדוגמה אתה מביא את הכשרת הפגיעה בזכויות האזרח בחוק יישום תוכנית ההתנתקות [ויקיפדיה]. יש לי ביקורת על בג"צ שהכשיר את איקרית ובירעם, אבל בג"צ שהכשיר את איקרית ובירעם קל וחומר שיכשיר את תכנית ההתנתקות. זה קל וחומר מהסרטים. לא פוליטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים הציבור לא רוצה לתת את הזכות להליך משפטי הוגן. וראה שלא מדובר כאן על ציבור מסוים, אלא על ציבורים שונים בזמנים שונים. אתה מביא דוגמאות שונות ואני לא מסכים עם כולן. __________________ שוב אנחנו מסכימים על הרוב והפרטים הקטנים דורשים מגילות. הנקודה העיקרית היא שרוב הזמן רוב "הציבורים" רואים עין בעין את רוב ביטויי החוק או במילים אחרות חולקים עמדה מוסרית או מצפונית שמשפיעה על תחושת הצדק. אין ויכוח שישנם ציבורים שלפעמים מקבלים מרמרת מהפסיקות אבל אני בכוונה מתייחס לתמונה הגדולה שבה עד לאחרונה הלקוח הביע שביעות רצון בשל תאימות בין בית המשפט לעמדותיו (ציבורים). אני טוען שבעיני הציבור שאותו ניתן לכנות הרוב, בית המשפט השתלט על מוקד כוח והפך אותו לזרוע פוליטית. אם תחושת הציבור מבוססת ומגובה זה בכלל לא משנה. הצדק אינו חלק מחוקי המשחק הפוליטי ולכן מעמדו נחות ממשחק החוק של בית המשפט. אם בית המשפט היה מעוניין להפיץ תחושת צדק הוא יכל לנתק את עצמו מהמגרש הפוליטי. העמדה שלפיה הכל שפיט ולשופט הזכות לדון ולפסוק בכל עניין -מעבר לכך שהיא שטות מעשית או נטולת הגיון וחוכמה אפשרה לבית המשפט לפעול במגרשיהן של הרשויות האחרות ולהפריע למשילות במידה מוגזמת. אני רוצה להזכיר שהקרן לישראל חדשה על מלגותיה, הפסיקות בנושא אדמות, הקשרים האישיים ומשפחתיים, החלוקה לאסכולות, הקומבינות בוועדה ושאר גילויי הנאורות הם שהביאו את מעמד בית המשפט למקומו הנוכחי. הפניית האשמה לימין לאחר שהקרן לישראל חדשה עסוקה עד למרפקים בהרס ערוגת הדמוקרטיה במשך עשרות שנים היא צביעות ממעלה ראשונה וגם קצת יותר גרוע. כדי שלא נשקע עמוק בפוליטיקה ראה את תגובת הציבור בתיק זדורוב. על מה המהומה באמת? רושם עז של התנהלות בעייתית. כי בסוף הציבור מעבר לימין ושמאל מחפש צדק. הציבור לא רצה להעיף את השופטים לכל הרוחות רק בגלל "מעידה קטנה". שום הסתה לא הפכה את המוסד למסריח מהראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכל'ס אנחנו מסכימים עד שזה מגיע לפוליטיקה. אני מסכים עם הטענה שלך שבעיני ציבור גדול (ולא נדקדק אם הוא הרוב או לא) בית המשפט השתלט על מוקד כוח והפך אותו לזרוע פוליטית. אבל בניגוד אליך אני חושב שזה כן משנה אם תחושת הציבור מבוססת ומגובה. בדקתי לפני שנה-שנתיים את תאריך ומקום הלידה של שופטי העליון ומצאתי אחידות מאוד מרשימה ולא פרופורציונלית לאוכלוסיה הכללית. המון ילידי ירושלים ותל אביב. בדקתי עכשיו שוב ומספר הירושלמים ירד אבל מספר התל אביבים רק גדל. מרים נאור 1947 ירושלים אליקים רובינשטיין 1947 תל אביב סלים ג'ובראן 1947 חיפה אסתר חיות 1953 הרצליה (גדלה באילת) חנן מלצר 1951 תל אביב יורם דנציגר 1953 ישראל (אין פירוט, אני מנחש תל אביב) ניל הנדל 1952 ארה"ב עוזי פוגלמן 1954 תל אביב יצחק עמית 1958 תל אביב צבי זילברטל 1952 ירושלים נעם סולברג 1962 חיפה אורי שהם 1948 עיראק דפנה ברק-ארז 1965 ארה"ב מני מזוז 1955 תוניסיה ענת ברון 1953 תל אביב אבל מי קבע שהשופטים צריכים להיות נעולים במפתח כזה או אחר? אי אפשר לשאול למה אין שופט בן שלושים וחמש בעליון כמו שאי אפשר לשאול למה אין שופט יליד בריה"מ לשעבר, או יליד תוניסיה. אופס, יליד תוניסיה יש. >> העמדה שלפיה הכל שפיט ולשופט הזכות לדון ולפסוק בכל עניין -מעבר לכך שהיא שטות מעשית או נטולת הגיון וחוכמה אפשרה לבית המשפט לפעול במגרשיהן של הרשויות האחרות ולהפריע למשילות במידה מוגזמת. תראה, גם אני מתבאס מהמשפטיזציה שעוברת על המדינה וכתבתי על כך כאן באייל, אבל בג"צ לא לקח את הסמכויות האלה בעצמו- הכנסת נתנה לו אותן ביודעין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתפיסתי עדיף ששופט בעליון יהיה מבוגר ולא צעיר ובעיקר כזה שיודע שהוא בן תמותה. המיקום לא מפתיע וגם לא השבט. זה לא משנה אם הנכבדים לשעבר לקחו את הכוח השלטוני בכחש או קיבלו ממח"ש. יש להם תפקיד מוגדר בקונסטלציה הדמוקרטית הציונית והם חורגים אותנו. תראה איך אתלטיקו מבטלת את הקישור של ברצלונה. אין כדור אבוד ומאבק מיותר נלחמים כל הזמן בכל מקום. ה-300 של עולם הכדורגל. פשוט תענוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז'אק דרידה מתאר את הצדק כדבר המשתרע מעבר לחוק. החוק שואף אל הצדק, אך לעולם אינו מכיל אותו במלואו. לכן החוק משתנה כל העת, מתנסח מחדש, מנסה לרומם את הכללים כדי להתאים אותם לשאיפת הצדק של הציבור. ישנו בכך כנראה איזה הד לרעיון הגליאני אודות "רוח" שקיימת יחד עם ההיסטוריה. מכל מקום ההתייחסות אל מושג "הצדק" היא כאל דבר מה כמעט מטאפיזי. העובדה שהחוק אינו יכול להשיג את הצדק, שהרי לראיה גם בהינתן החוק אנו מוסיפים לשאוף אל הצדק, היא מלמדת שהחוק אינו זהה עמו. כשלעצמי אינני יודע איך לגשת אל מושג "הצדק" אבל אני שותף לאותה הרגשה שהמובן הארצי של הצדק, הינו צר בתכלית. הצדק הארצי אינו יודע לדון בשאלות כמו משמעות החיים. למשל. מובנו של הצדק הארצי עוד הולך ומצטמצם מן העובדה שבתי המשפט אינם יכולים לחרוג בבואם לדון בכל דבר ועניין, מנקודת המבט שהוקצתה להם. השיטה, המדינה, החברה, היחיד, בהתאמה לכל נושא נידון, ועובדה זו אינה משתנה מעצם כך שמי שהגדיר את נקודת המבט הוא המחוקק. מה שנתון מנקודת מבט מסויימת, מייצר את הדין של אותה נקודת מבט. לא יותר ולא פחות. השאיפה לצמצם את מרחב הפרשנות של בתי המשפט, רק מדגישה עובדה זו. בתי המשפט אינם אפוא היכל שמפיק צדק, אלא הם המוסדות, האינסטיטוציות של השיטה. השיטה של המשטר, או השיטה הכלכלית חברתית. ההתקפה של הימין, ונדגיש- של חלק מן הימין, החלק האלים והכוחני של הימין, על בתי המשפט לא באה אלא לשרת את הסיטואציה הפוליטית שבה הוא רואה את עצמו. אין כאן דבר, וגם אין ציפייה שיהיה כאן דבר מן הדאגה למשטר, לדמוקרטיה, או לאופן שבו הדברים אמורים להיות. חלק אלים וקולני זה מבקש לכפות את הפעולה שלו על הימין ועל כלל הציבור, ולקרוא לזה- "רצון הרוב". יש מקום להצביע על כך כי בשלב זה של הפוליטיקה הישראלית שני החלקים מחוץ למרכז הפוליטי מבקשים לאיין את חוקי היסוד של המשטר. האחד לבטל את ממד היהדות ולעבור לנוסחא של "מדינת כל אזרחיה" והאחר לאיין את ממד "Zכויות האדם" ולעבור למדינה יהודית. אף אחד מן הגושים הללו, אותם גושים ההולכים ומתחזקים עם הזמן ואי אפשר לכנותם - "שוליים קיצוניים" לא ירגיש מעצור פנימי לכשיצבור מספיק כוח כדי לשנות את חוקי היסוד של המשטר וגם את המשטר עצמו. האירוניה היא כי שניהם שואפים להרוס את מדינת ישראל בשם האוניברסלי. כך למשל, בבואו לנגח את בתי המשפט על שום שעמותות השמאל עותרות בו, מזדהה עיקרון השוק החופשי עם האופן שבו מגדיר הפלג הרדיקלי של הימין את הדמוקרטיה. ואז ה"צודק" הוא מה שקובע השוק. הימין מתכחש כליל לממד המשפט בחברה, לדידו לא עוד "הכל משפט" אלא הכל שוק. אין תימה אפוא שנמר העתידות מציג את בית המשפט במונח כלכלי, היינו כגוף הבא לשרת לקוח. האידיאלים של החברה נידונים, נקבעים ומקבלים פשר כשם שנקבע מחיר של עגבנייה, ולפי התדר של תנודות השוק. מכאן גם הפרשנות הרדיקלית לדמוקרטיה. אם מנגנון השוק הוא שמנהל את החיים החברתיים, אזי מה שצריך לעשות הוא להסיר את החסמים של המשטר, כשם שמסלקים את הבירוקרטיה מפני השוק. ה"יד הנעלמה" של השוק, אותה זו שמייצרת התייעלות במונחים כלכליים, תייצר את מה שתייצר, ולזה קוראים אלה שרואים עצמם "בניו המובחים של האלוהים"- צדק. צריך לומר. הימין מסכן את המשטר. הוא כנראה לא מסוגל לשלוט באיזה יצר אינהרנטי של הרס משטרים, ואין סיכוי שירצה או יצליח לרסן את עצמו לכשיצבור כוח רב עוד יותר. ההגנה על המשטר שהיא גם ההגנה על החירות של כולנו. החירות המסויימת הקיימת, שהושגה בדי עמל ומלחמות של דורות על גבי דורות- בסכנה. מה שדרוש לעשות כדי להגן על המשטר- הוא להרוס התנחלויות. ויפה שעה קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולה,בוא נסכם. השלטון =חירות. ימין=רוצה להרוס את השלטון.(למה? שאלה טובה,אולי כי הוא לא רוצה חירות? לא ברור,אני כנראה לא מצוי בפרטים של של הדבר הזה,מצד שני ,אני לא חושב שקיים מישהו שכן). איך מגינים על הממסד מפני ההרס של הימין? כמובן,הורסים לימין מה שחשוב לו-התנחלויות. אין כמו שמאלני להציג הגיון בריא. תקציר שטיפת המח של השמאל, 1.מיצרים מציאות שבה לשבט קטן מושחת ואופוטוניסט יש שליטה מוחלטת ברשויות והוועדות. -שאר העם,היפה,החכם,הלוחם,האמיץ הטוב והמוסרי-כמובן מתנגד לשלטון האימים של החונטות -להלן-"הימין". 2.מייצרים תודעה כוזבת שיש דמון מסוכן בשם "הימין" שרוצה! להחריב! את! המדינה! -כשכל מה שהוא רוצה זה שיפסיקו להקריב אותו לאל הים או לאו"ם או לכל יצור דמיוני אחר שהשבט הלבן משתמש ע"מ לרצוח יהודים מהשבטים האחרים ולהשאיר אותם חוטבי עצים ושואבי מים. 3.השבט הלבן צריך להחזיר מלחמה ולהשמיד את מוקדי הכח של העם.מה הם מוקדי הכח שיש להמון השחור? כמובן-התנחלויות.איך יודעים? אמרו בטלויזיה. -אישקש-חחחחחח,בהצלחה. עם חיות ערביות שמנסות לרצוח לכם את המשפחה אתם לא מסוגלים להתמודד,אז עם מישהו שמאיים לכם על הג'ובים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתייגים אותי כאיש ימין קיצוני וטוענים שהשפעת הימין הקיצוני סוחפת את כולם. בדקתי בציציות היטב. אמנם ריפאתי כמה שמאלנים וסיבכתי את חייהם אבל רובם מקובעים כמו בזנ"ט. אני שואל איפה כולם? איפה ההמון שיסתער על בית המשפט ויראה למשובטים את הדרך (הבטוחה) הביתה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הימין ברובו אינו אספסוף מתלהם. מעבר לתופעות כמו להבה ופופוליסטים למינהם יהיה לך קשה למצוא יותר מכמה אלפים בודדים ש''יסתערו''. הימין האידאולוגי הוא מתוחכם וחכם ובעיקר שמרן,ושמרנים מטיבעם משנים בהדרגה ולא במהפכה. את המהפכות תשאיר לנערים הפותים משמאל שחושבים שהם אנטי ממסדים וצ'ה גווארה כי הם ישבו על בירה וגוינט בשדרות רוטשילד עם שלט וחולצה קרועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> אותם גושים ההולכים ומתחזקים עם הזמן ואי אפשר לכנותם - "שוליים קיצוניים" אני חושב שהצדק איתך וצר לי על כך. הייתי מסייג את פסקת הסיום, אבל מלבד זאת יפה כתבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסקת הסיום זהו העיקר מבחינתו.השאר ציפוי אינטלקאולי ותו לא. לתקוע חצי הגיג של פילוסוף טרחן ומעייף על 'צדק' ומשם עאלק 'לאזן' בין הגושים הפוליטיים ואז להגיע למטרה העיקרית מבחינתו- להרוס את ההתיישבות היהודית.לא הוא ולא שכמותו יזכו לראות זאת. 'מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ...' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד שאתה מתייחס לדברי מעל ראשי. הדבר ראוי, מנומס וגם הכנסת האמירות לפי תורמות לדיון. דת השלילה מצווה וצריך לשמור על מסורת. מעבר לכך התייחסות קצרה: "ההתקפה של הימין, ונדגיש- של חלק מן הימין, החלק האלים והכוחני של הימין, על בתי המשפט לא באה אלא לשרת את הסיטואציה הפוליטית שבה הוא רואה את עצמו." בעיני חבל שזה לא חלק מן מהשמאל אלא כל המחנה על כהניו ומצביעיו תומך בעמותות שעיקר פרנסתן הפצצת בג"צ בעשרות עתירות שממומנות ע"י גורמים חיצוניים. צא ולמד: ה______מסכן את המשטר. הוא כנראה לא מסוגל לשלוט באיזה יצר אינהרנטי של הרס משטרים, ואין סיכוי שירצה או יצליח לרסן את עצמו לכשיצבור כוח רב עוד יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמאל מסכן את המשטר כשהוא לא מסוגל לקבל את העובדה שאין לו מספיק מצביעים כדי לבנות ממשלה או להשפיע מספיק ברשות המחוקקת והמבצעת. השמאל מסכן את המשטר כשהוא משתף פעולה עם אויבי המשטר ועם אזרחים זרים מסתננים, פורעי חוק ושב''חים. וכל השטויות האלה שהשמאל מספר כדי לבלבל את המוח ולהציג את עצמו כמגן על שלטון החוק, טוהר הנשק או נהלי הפתיחה באש מתפוגגים כשנציגי השמאל נכשלים בלשונם ומדברים על מחבלים חסרי אונים או כשהם מכשירים לוחמי חופש שדקרו חיילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"צריך לומר. הימין מסכן את המשטר. הוא כנראה לא מסוגל לשלוט באיזה יצר אינהרנטי של הרס משטרים, ואין סיכוי שירצה או יצליח לרסן את עצמו לכשיצבור כוח רב עוד יותר" ההיסטוריה מתפקעת מצחוק לנוכח מילותייך. אפשר למלא את הכנרת בדם הנרצחים עקב פעילויות מחנה השמאל ועדיין ישאר מספיק למכת דם שניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שנתיים השתחרר עדכון: אמת ישנה נחריבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הב לי קישור ! לא עולה לי האפלקצייה של 'הארץ' בגלל זה באנדרואיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לך פרצה שאין לה גנב. אין לך גדר שאין לה שועל. אין לך תוסף שאין בו אתנן. והרי לך "וואס טיצאח דו עפעס" בשועל האש מסתתר תוסף נגישות שמאפשר לדלג מעל לגדר התשלום ולחזות בפלא ואין משהו סוציאלי בביטאון ובעליו משימור הפירצה הרשלני ומלא החן. עיתון מפסיד שמתריע מפני המשטר הפאשיסטי וממשיך להתקיים כאילו כלום. ועוד קסם לסיום היום מתוך גירסת שלונסקי לתמנון הבינלאומי: רַק לָנוּ עֲמֵלֵי כַּפַּיִם רַק לָנוּ עֲמֵלֵי הַיְּקוּם הָאֲדָמָה וּבִרְכוֹתֶיהָ וּלְכָל הוֹלְכֵי בָּטֵל לֹא כְלוּם שומר הזמן נקף באצבע- והופ! המחנה של עמלי כפיים ועובדי אדמה התמלא בהולכי בטל ומפיצי אשמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט הוא פוליטי. היכן אמור לפעול המשפט אם לא בפוליטי? האם עליו לחול בתיאוריה? המשפט הוא גילוי החוק של הפוליטי, הוא הוא הפוליטי. כל מה שנתון לניסוח פוליטי, נתון לעיון משפטי. כל כניסה של הפוליטי לאיזה תחום שהוא, מולידה את המשפטי, וזה מעצם הגדרת הפוליטי כדבר שאינו שייך למפלגה, קבוצה, חמולה, קבוצת עניין, אלא ככזה השייך לחוק והחוק הוא הרכוש של כולם. הפרדת הרשויות לא באה ליצור תחומים נפרדים שאינם נוגעים זה בזה. הפרדת הרשויות באה להתלות, ליצור תלות של רשות אחת בשנייה, מתוקף העובדה שהן פועלות באותו תחום עצמו. כל רעיון הפרדת הרשויות מקבל תוקף מכך שרשות אחת פועלת בתחומה של האחרת. לולא כן, אין משמעות להפרדת הרשויות. בית המחוקקים הוא שרשאי להגביל את בית המשפט, והדרך היחידה שבה הוא רשאי לעשות זאת, היא בתוקף חקיקה. הממשלה היא ה"ריבון" אבל ריבונותה לעולם חלקית. ריבונות הממשלה לעולם אינה שלמה. הממשלה ריבונית לפעול... במסגרת החוק. כך למשל, אם החליטה הממשלה למסור את המשאבים הלאומיים של אזרחי המדינה לידיים פרטיות, במחירי פשיטת רגל, היא רשאית לעשות זאת, כל עוד היא עושה זאת על פי דין. מה שאינו הולם את הדין תחת הסמכות של בתי המשפט לפסוק בדין- לא ייעשה. הממשלה אינה רשאית להגביל את סמכויות בית המשפט! בית המשפט הוא שמגביל את הממשלה ולא להפך. מקומה של שרת משפטים שתנסה לשנות מצב עניינים זה- מאחורי סורג ובריח. מקומה של שרת משפטים אשר תנסה ליצור תחומים פוליטיים, אקס- טריטוריות פוליטיות אשר אינן כפופות לדין- מאחורי סורג ובריח. על האזרח הפשוט, זה הנאנק תחת עול האליטות, שמתעב את האליטות ורוצה שקולו יישמע, עליו לדעת כי אהרון ברק (כשם דבר) הוא אלופו, הוא מגינו, הוא ולא התרנגולים של הימין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בראבו על שהתאפקת עד המשפט האחרון כדי לסמן את הימין. אם (אי פעם) השמאל יחזור לשלטון ובית המשפט יהיה מורכב ממקשה אחת סרוגה לאומית זקופה וציונית נזכור כתרנגולים את התוכחה החכמה והמפתיעה של האזרח הפשוט: " הממשלה היא ה"ריבון" אבל ריבונותה לעולם חלקית. ריבונות הממשלה לעולם אינה שלמה. הממשלה ריבונית לפעול... במסגרת החוק. " כדי להקדים מכה ליללה אני מבטיח שלא תנצור את לשונך בשל על הגמישות המפתיעה מהמסגרת. המטפחת עלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
-המשפט הוא פוליטי המשפט יכול להיות "פחות" פוליטי (ראה לפני העבריין אהרון ברק) ויכול להיות "יותר" פוליטי (ראה אחרי). כמה שמשפט יתערב יותר עמוק בפוליטיקה (מה לעזאזל למשפט ולקביעת דמי הבטחת הכנסה?!) הפוליטיקה תתערב עמוק יותר במשפט. -הפרדת הרשויות מה הם האיזונים והבלמים לטעמך כרגע על בית המשפט? ומה הם היו לפני ששינו את ועדת בחירת השופטים? -הממשלה היא ה"ריבון" אם יש לשופטים כח לבטל חוקים של הכנסת וכח לחוקק (כאמור פסיקה של בית משפט עליון כחוק) ואף לקבוע מי ראשי לרוץ לכנסת ומי לא. הכנסת לא יכולה לבטל פסיקה של בגץ,ואם היא מחוקקת זה צריך לעבור אישור של בגץ והכנסת לא קובעת (מה שהיה עד היום,תודה לאל,איילת שקד עשתה שיוני קטנטן) מי יהיו השופטים. מי שולט במדינה בעצם? אתה חי עם זה טוב שלקבוצה קטנה ואיזוטרית יש כ"כ הרבה כח? כרגע זה אולי מסתדר לך טוב אידאולוגית,אבל זה לא תמיד יהיה כך ואז מה תעשה? למי תצביע? -הממשלה אינה רשאית להגביל את סמכויות בית המשפט 1.נזכור את זה כשהימין יתאפס על עצמו ויבין מה צריך לשות כדי לשלוט פה. 2.זה כך ב-כ-ל העולם המערבי.בכולו. אז או שרק אתה ובני משפחת בגץ יודעים (באופן פלאי ההבנה הזאת גם משרתת את הנפוטיזם וחלוקת הג'ובים בשבט) מה זאת דמוקרטיה וכל שאר העולם המערבי הדמוקרטי לא. או שאתה ובגץ לא מבינים מה זאת דמוקרטיה(או,מה שאני יותר מאמין,משקרים) ושאר העולם כן. -על האזרח הפשוט ואם האזרח הפשוט רוצה ששמוליק פופיס או נחום תקום יגנו עליו,מה הוא צריך לעשות? למה רות גביזון לדוגמה לא מתאימה להיות מגינו (או מה שזה לא יהיה ) של האזרח? היא לא משפטינית טובה? לא חכמה מספיק? לא לבנה מספיק? אתה מבין,אדם עם תפיסת עולם שמתקרבת להיות דמוקרטית ליברלית היה צריך היה צריך לקרוא לאזרח הפשוט להצביע בעד אותו אלוף ושם,בכנסת, שיגן עלו. אבל אתה ,במסגרת התפיסת עולם הדכאנית האופיינית של השמאל,מפיל על אנשים תמימים וטובים מישהו ואומר להם-הוא.הוא יגן עליכם ואם תצייצו אתה צריכים להכנס לכלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אמנם צריך להגיד את זה, דמי הבטחת הכנסה, כמו כל מדיניות חברתית, כמו כל מדיניות שקשורה בחיים הפוליטיים, נקבעת בחוק. ומה שקשור בחוק, קשור במשפט. כך למשל הזכות לרוץ לכנסת, הזכות לרכוש השכלה, הזכות לעיסוק- כל אלה מוגדרים בחוק. ומה שקשור בחוק, לא יכול להיות בלתי תלוי במשפט. לשופטים אין כוח בלתי מוגבל "לבטל חקיקה". חוקי יסוד למשל, אין השופטים יכולים לבטל. חוקים רגילים יכולים להידחות על ידי בג"ץ רק כאשר הם עומדים בסתירה לחוקי יסוד. האם ידוע לך כמה פעמים דחה בג"ץ חקיקה של הכנסת? עשרות פעמים? פעמים בודדות? לא. פעם אחת. רות גביזון נפסלה לא בגלל שהיא לא משפטנית טובה, או בגלל שהיא לבנה מספיק. רות גביזון נפסלה מכיוון שהייתה מעורבת בפעילות של תנועה אזרחית, דבר שלכאורה "שמאלני" כמו אהרון ברק אמור היה מיד לאמץ. ברק ביקש ממנה ליטול "תקופת צינון" כדי להגיע אל בית המשפט העליון לאחר שהכינה את עצמה לכהן בבית המשפט העליון לא מתוך עמדה אידיאולוגית, אלא מתוך עמדה משפטנית שאין בה רבב של משוא פנים. שאתם מלאים בחרא של האני האספסופי המקופח שחש את עצמו לפתע מעל לשופטי העליון ("העבריין ברק" "דיקטטורה של בג"ץ" "יש לו וואחד אגו גדול" "חלוקת הג'ובים" וכל כיו"ב..) את זה אני יודע, וזה לא עושה עליי כל רושם. על מי אתם חושבים שאתם עושים רושם? אלא המעניין שטרחתם לציין, כל אחד בנפרד, את היום שבו ישלוט הימין ללא מעצורים, כאשר הוספתם לזאת גם כן בנפרד, כאילו התעורר בכל אחד מכם איזה איתות פנימי, איזו נימת איום על אודות היום ההוא לכשיגיע. כשלעצמכם, אין אני רואה אף לא באחד מכם- בר שיח, אלא שאני קורע בכם צוהר לתודעה של האספסוף, למאוויים הניהיליסטים והתשוקה להרס הסדר הקיים ולסמכותנות קולקטיבית. כל אלה- וזה העיקר, באים קשורים יחד עם אותה התלהמות על בג"ץ. ההתקפה על בית המשפט העליון, היא כולה התקפה ניהיליסטית על המשטר. העובדה שכל זה יוצא מן הפשיזם הדתי, מן היודו-נאצים, החל באלה המכהנים בממשלה ובכנסת, וכלה בשכמותכם..נו. באיזה שהוא מקום כולנו ידענו שזה יבוא. הלא כן? את הדימוי לגל הפשיסטי, גל, נאמר- "הנחשול" הפוקד מזה זמן את ישראל, לא צריך לחפש רחוק. גל טורף שמנפץ סכר של "פוליטקלי קורקט" הוא בדיוק הדימוי היוצא מבית מדרשו של המזרחן הפשיסט, וכאן צריך לומר שעניינה של "הפטריוטיות החדשה" של "זקיפות הקומה" אינה כינון יוצר, אלא ניפוץ סכרים. משה יעלון הזהיר מפני ההתבהמות, אבל ההתבהמות היא לחם חוקם של הפשיסטים. ובאמת, אם אפשר לקרנף לפחות חצי מדינה להאמין בחפותו של החייל הסרוח, גם כאשר החיסול מצולם, ההוצאה להורג אשכרה מצולמת, מתועדת, גלויה לעין כל. אם אפשר באמצעות אותו גל- להפקיע את הסמכויות של מוסד כל כך יסודי בתוך המשטר- אזי שבאמצעות אותה כף דחפור אפשר לעשות הכל. לרכב הזה אין בלמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "קיום בכבוד" לא קיים בשום מקום בחוק,זה החלטה שרירותית והזויה שאינה קשורה בשום צורה הגיונית למשפט.שוב,אלה אם הכל זה משפט ואז למה להצביע בבחירות לשיטתך?! יופי,אז ענית למישהו על טענה שיש להם "כח בלתי מוגבל לבטל חוקים".עכשיו,תנסה לחזור לעולם האמיתי ולטענה שבאמת טענתי.(כמו על הפרדת הרשיות שדילגת על זה כרקדנית ג'ז). "הכינה את עצמה",כן כן. הנה מה שרות גביזון אומרת על השקר הזה,שברק לא מהסס להשתמש בו ואתה יותר משמח לשתף: ("..נאמר שם שהיה לי טור בעיתון גדול וקידמתי את מטרותיי במאבק ציבורי. לא טוב שאדם המקדם מטרות חברתיות וציבוריות במאבק פובליציסטי יגיע לעליון ללא צינון..") "גם לי, כמו למראיין, לא זכור שזה מה שנאמר אז. גם לא זכור לי שהיה לי טור בעיתון. או שמישהו יעץ לי 'להצטנן' (לא בטוח שהייתי נענית). ידוע שהזיכרון לעתים מתעתע. ועכשיו, כמובן, כל הפרטים האלה לא ממש חשובים". איזה לץ אתה,"מלאים חרא","אספסוספי","עושים עליך רושם","איום" -וכל זה כי אמרנו שנמשיך את מה שאתה מגן עליו בעוז ובתשוקה רבה כרגע. (למה אתה כותב עם כזה פתוס,מה אתה קדאפי?! זה לא "עמוד האש".) אם לא הייתי מכיר את הניק הייתי בטוח שזה ארז כתב אותו.איך אתה מצליח לכתוב משפט שסותר את עצמו בלי כוונה בשורה אחת?! אספסוף,ניהליסטי,לא ברי שיח,פשיסטים,(פשיסט-ניהליסט זה חתיכת בן אדם מוזר),תשוקה להרס,יודו נאצים (אל תדאג,לא ימחקו את התגובה)-למה כל זה? כי אנחנו "מתלהמים" על בגץ ו"מתקיפים" את בית המשפט העליון. 2 מילים אח"כ-אלה המכהנים בממשלה ובכנסת הם יודונאצים ופשיסטים דתיים,וואלה-אני מניח שבעולם הביזאר של השמאל המשפט הזה יכול להיות הגיוני. וואי וואי,ויכוח על סמכויות בגצ מוביל אותך ל"נחשול" (תשאל את עצמך בידי מי האמצעים על תקשורת ההמונים ומי הם האספסוף שהם שולטים עליו) ועכשיו אנחנו גם יודעים מי הם אותם נאצים חדשים והורסי מדינה?! האדם התמים עלול להבין שמדובר ב"ימין!!!!!",לא. עכשיו אנחנו יודעים מי האשם באמת בכל הטירוף הנאצי שמשתולל בארץ-המזרחיים.-באמת אנחנו צריך לחזרו להיות עבדים בקיבוצים ושערבים יזדקקו לצטל'ה מקצין ע"מ לצאת מהכפר שלהם.-זאת דמוק' אמיתית שפעם הייתה,עד שהשחורים הרסו אותה. מסכים איתך ומעלה אול-אין,הגיע הזמן להראות לשחורים (לפני שיכנסו לכל מוקדי הכח,צריך לפעול מהר) מי שולט במדינה באמת ולהכריז על מדיניות "מובדל אך שווה"-לשחורים יהיו מערכות שלהם וללבנים יהיו מערכות שלהם וכך נוכל להמנע מהשלטון הנאצי הפשיסיטי שהם עלולים להביא עלינו. טוב,אלאור עזריה הוא גם שחור גם מלוד וגם לוחם יהודי אמיץ שמגן בגופו על עמו,ממש עסקה חבילה של כל מה שמפחיד אותך.מה אתה מצפה ממפלצת כזאת?! אני אישית לא מבין איך מרשים לשחורים להתגייס ליחידות לוחמות,תראה מה הם עשו מהם! אחח,פעם,פעם,כשביקשו "בלונדינים מהקיבוצים" לסיירות-זאת הייתה תקופה,מוסרית וערכית. לא נשאר לנו אלה לדמיין מה יקרה שהשחורים יגיעו לבית המשפט! אני אומר שצריך לאסור עליהם ללמוד לקרוא ולכתוב,וכך נצמצם את האיום של הנאצים האלה,מה אתה אומר? אם זה לא יצליח מה נעשה? יש לך איזה פיתרון יותר טוב? איזה פתרון יותר סופי לפשיסטים הנאצים האלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה נחמד וטוב ויפה ומעמיד אותך במקום מוסרי ואצילי- בעיני עצמך. אתה ושכמותך נדרשים להפחתת ערך האחר כדי לבטל את עמדותיו של האחר. לא שכחת איזה סוג משטרים אימץ את רמיסת ערך האחר כאסטרטגיה בואך גיהנום שמצדיק רמיסת זכויות אך מכיוון שלא תשאל אף פעם (כיאה לאיש חושב) אמנה עבורך את הג'יהאדיסטים, המאאויזם, הסטאלניזם ועוד כמה. שם תלוי על בלימה השמאלניזם הישראלי. בזכות הפרקטיקה שהפכה להתמחות השמאל וקולו העיקרי שבה מצביעים על האחר ואומרים -קקי המחנה התרוקן משימושיים שמסוגלים לדיון מציאותי ומהותי בעתידנו המשותף. במקרה הטוב אתם בורחים לססמאות ונמנעים מתשובות. איך נמנעים מתשובות? -קקי. כל מי שלא אני- קקי. וזה ביבי, שרה, מתנחלים, דתיים וכמובן רוב העם שבחר את מנהיגיו. כולם מלוכלכים מלבד המחנה הטהור. כתבתי כאן שהניתוק (לא אני) והשלילה (לא אתם) הפכו לצלמי המחנה. חשוב שתבין את המשמעות ברמה הפרקטית לפי החוק הגלקטי. מכיוון שהטלת רפש בציבור היא עבודת הכהנים העיקרית כשהמחנה מחרה אמן ומכיוון שהשלטון לא ראוי לממשלה והממשלה אינה ראויה לשלטון ואתם לא ראויים לעם- הרי שכל דרך פסולה הופכת ללגיטימית ואינכם מסוגלים לביקורת עצמית וסימני שאלה. כדאי לזכור את דבר הבטחת החוק. עד כה נהגתם לסתום פיות, לזלזל, להדיר, ללגלג, להשיב בססמאות, להפחיד, להתנשא, להתעלם מחוקי המשחק ולהאשים אחרים בשבירת המשחק וגם ה- backlash או התגובה יכילו מאפיינים דומים וכנראה שבפרץ אנרגטי קצר ועוצמתי בהרבה. לא יודע מתי ואיך וזה פחות מעניין. מכיוון שהמחנה תלוי במימון הזר שמתחזק את רוב הפעילות ומקומות הפולחן וברוב הציוני ומכיוון שסבלנות הזרים והמקומיים עומדת לפקוע אתם עומדים בפני תקופה מאתגרת. כדי שתבין אותי שוב את דברי כהרגלך אני מעריך שלא נראה לפידים וזפת אבל המוסדות, הכהנים והבמה שמקבל השמאלניזם הישראלי יצמקו לגודלם היחסי האמיתי. מה שעשיתם יחזור דרך קיצוץ בתקציבים, בנוכחות וההשפעה- ובעיקר בבחירות. כאות חיבה ובשל הנוסטלגיה לתופעה הפוליטית שהעסיקה את טובי המוחות בישראל אמליץ לחברי הציונים להעניק לשמאלניזם הישראלי שמורת טבע, בובת ביבי לטקסי וודו, אוויר צח ונוף שממנו רואים את תל אביב והשפלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |