בתשובה לקוזמו, 27/01/17 10:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ארדן התראיין אתמול אצל גיא לרר ואמר (עד כמה שהבנתי אותו) שאין שום כוונה לאכוף את החוק במרחב הפרטי אלא רק במרחב הציבורי. אם מישהו מתעקש לעשן (טבק או מריחואנה) בפאב או במסעדה אני אשמח אם הוא ישלם הרבה יותר מאשר חמישיית אלתרמנים עגומי מבט. להערכתי, אם הסטלן המצוי לא יתעקש לנהוג תחת השפעה או לנשוף ענן עשן בפרצופו של שוטר מזדמן, אף אחד לא ירדוף אחריו או יפריע לו להנות מהסטלה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גידול עצמי - יעני עציץ - במרחב הפרטי נכלל בגדר 'סחר בסמים' , או שיש להמתין בסבלנות שהאבולוציה הסטלנית תכה שורשים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך הכתבה המקושרת: "השר הבהיר כי הוא מתנגד באופן חד משמעי לגידול עצמי של קנאביס, והבהיר כי במקרה זה האכיפה תישאר כפי שהייתה עד כה." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת. הסטלן שרוצה לעשן באופן פרטי ולא לנשוף עשן בפרצופו של שוטר, עדיין צריך לקנות מריחואנה בצורות מפוקפקות או על ידי קשרים עם אנשים מפוקפקים/מפרי חוק. אני רוצה להיות אזרח שומר חוק ולא לשמור על קשר עם פושעים (גם אם הם פושעים ממש נחמדים). אם השימוש הפרטי הוא לגיטימי, למה אני צריך לחשוש כשאני רוכש את המוצר? טבק ואלכוהול אני יכול לקנות בקיוסק ליד הבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מסתכלים על המצב בכל העולם1, אז במעט מאד מדינות2 כל מחזור החיים של הקנאביס (=גידול, העברה, מכירה, החזקה) חוקי. 1 מקור Legality of cannabis by country [Wikipedia] 2 שזה יופמיזם לאף מדינה מלבד אורוגוואי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן חוקים של ״כאילו ליגאליזציה״ הם גרועים יותר מלהשאיר את העישון מחוץ לחוק. יתחשק לשוטר להתעלל בך, יתעלל. יתחשק לשוטר להתעלם, יתעלם. חוסר ודאות של האזרח המעוניין להיות אזרח שומר חוק: מה שאני עושה, לגיטימי? לא לגיטימי? עלי לחשוש או לעשן ולהרגע? לעשות משהו ״כאילו חוקי״ (או ״כאילו לא חוקי״) זה לא פחות מאשר זילות החוק והוספת אי ודאות מיותרת לגבי מה מותר ומה אסור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאילו בנהיגה אסור להסיר עיניים מהכביש אבל מותר לבחור תחנה במערכת השמע כזה ביד ימין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אנחנו חיים בארץ אחרת אבל להתרשמותי הסטלן הציוני מעשן בפומבי כמעט בכל מקום ודי ממזמן. מעשנים בפאבים, מסעדות (אתמול מישהי מאחורי) חוף הים, פסטיבלים, הופעות, בשדות, במקומות עבודה וברחובות ובכל מקום. ''במרחב הפרטי'' הסטלן כבר מזמן לא חושש. חלק ניכר מהסובבים אותי מעשנים מגיל צעיר ואף אחד מעולם לא עבר חיפוש במכונית או בביתו ע''י שוטר. בשבוע שעבר על גג תל אביבי עישנו עלמות חן לשעבר ג'וינט ריחני בלי שום עניין כי אין עניין. מי שרוצה לעשן כיום מעשן. יש מי שרוצה לתאר מציאות שבה שוטרים מסיירים ברחובות דופקים בדלתות אקראיות ועסוקים מבוקר עד לילה בחיפושים אחר מריחואנה כדי להביא לשינוי בחקיקה אבל זה פשוט לא נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול התרשמתי מאותה התחושה, אם כי אותי (ואת רכבי) עצרו ל''בדיקה שגרתית'', שאלו אותי אם יש לי סמים ברכב ודרשו לעשות חיפוש. כשעניתי להם משהו כמו ''קחו ת'זמן, אני אבדוק בינתיים מה חדש בפייסבוק'' שלחו אותי לדרכי. מצד שני, יש ערך ב''רשמיות'' שינוי הנוהל ובכל מקרה לטעמי אין ערך בנהלים שמתעלמים מהם - או שמתייחסים אליהם ברצינות או שמוותרים עליהם. מדיניות של ''הסמכה-בקריצה'' לא מועילה לאף אחד חוץ מכדי להתעמר באזרחים ובכדי לבצע איפה-ואיפה כשרוצים להתנכל למישהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, וזה מבאס משער שהחיפוש התרחש לפני שנים. ועדיין (מאז שהדיון התפתח) אני רואה לידי אנשים שמעשנים ללא שום חשש. בכל הופעת רוק שהייתי בה מאז שאני זוכר את עצמי עישנו סמים. לגבי הרשמיות, זה נשמע הגיוני אבל המציאות מראה שיש נהלים שאוכפים יותר, יש כאלה שאוכפים פחות ויש כאלה שבכלל לא או לא בכלל. בצד של המחוקק אין שאלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |